יום שלישי, 18 בפברואר 2025

כיצד משפיעה שנאת ההפסד על השקעות בשוק ההון?

 


בפוסטים קודמים העוסקים בספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל "לחשוב מהר לחשוב לאט" נגעתי בשנאת ההפסד והשלכותיה על כלכלת משפחות ויחידים

פוסט זה נוגע בהשלכה חשובה בהקשר של השקעות בשוק ההון. 

בניסוי שפרופ' כהנמן מתאר בספר התבקשו אנשים לתאר האם יבחרו בהימור כספי שיכול להסתיים ב-50% מהמקרים בהפסד של 50 דולר וב-50% מהמקרים בזכייה של 100 דולר?

כמובן, שהבחירה הרציונלית היא כן להמר, אבל רבים לא יבחרו בהימור בגלל שנאת ההפסד. 

אולי זה לא כל כך מטופש לעשות זאת כאשר מבצעים הימור כזה פעם אחת. 

הנבדקים נשאלו האם יבחרו ב-20 הימורים כאלה או ימנעו מהם. 

ההימנעות מהימור כזה היא לחלוטין לא רציונלית, משום שככל שמספר ההימורים גדל, ההסתברות להפסד הופכת למזערית. 

למרות זאת, נבדקים רבים נמנעים מהימור כזה בגלל שנאת ההפסד.


השקעה בשוק ההון


פרופ' כהנמן כותב בספרו שמשקיעים בבורסה העוקבים מדי יום אחרי מצב ההשקעות שלהם, נוטים יותר מאחרים למכור את ניירות הערך בהם השקיעו. הסיבה: יש תנודות בשערי ניירות הערך. בחלק מהמקרים התנודות הן כלפי מטה, כלומר: הפסד (שלא מומש בפועל). 

חשיפה לסדרת ימים רציפה של הפסד מפעילה את המנגנון של ההטיה של שנאת ההפסד ולכן מגדילה את ההסתברות למכירה. 

הניסיון מראה שלרוב דוקא אלה שלא מוכרים בעקבות תנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך מרוויחים יותר. 

כמו רבים אחרים, גם אני הקטן, מסכים עם הטענה שמכירה רגשית של ניירות ערך בגלל ירידות עלולה לגרום להפסדים.


זווית הראייה שלי


אני רוצה להוסיף עוד נקודה, שלא קראתי עליה בפרק הספציפי בספרו של כהנמן אליו אני מתיחס כאן. 
הנקודה הזו "מתכתבת" עם אפקט הבעלות שנדון בפרק אחר בספר. 

אפקט הבעלות גורם לאנשים לייחס ערך כלכלי גבוה מערכם האמיתי למוצרים בבעלותם. זהו חלק משנאת ההפסד. 

אפשר להשקיע במוצרים ספציפיים, למשל מניה של חברה מסוימת. 
אפשר להשקיע במדדים, למשל מדד S and P 500. 

אפקט הבעלות יהיה כנראה משמעותי יותר אצל מי שבחר בעצמו נייר ערך. 

בדרך כלל, מדדים מביאים לרווח גדול יותר או הפסד קטן יותר מניירות ערך ספציפיים. 

סביר להניח שמי שהשקיע בניירות ערך ספציפיים יטה גם לעקוב בתדירות גבוהה יותר אחרי התנהגות השערים שלהם. 

איני יודע לאיזה כיוון משפיע השילוב בין אפקט הבעלות והנטייה הגדולה יותר למעקב יומיומי אחרי השערים. 

ההערכה שלי היא שזה אינו משפיע לטובה.

יום חמישי, 13 בפברואר 2025

היחלשות מעמד הביניים

 


הכתבה של עמית קמינסקי בדה מרקר מ-7.2.25 מתארת תהליך מדאיג של היחלשות מעמד הביניים הכלכלי בישראל. 

קישור לכתבה: "כדי להיות במצב נורמלי, אתה צריך להיות בעשירון התשיעי": כך נעלם מעמד הביניים בישראל

הכתבה מבוססת על סקר של חברת Riseup, שנעשה עבור העיתון דה מרקר. 

Riseup היא חברה שלה אפליקציה לניהול תקציב משפחתי. 

נתוני כרטיסי האשראי של לקוחות החברה היוו את בסיס המידע לסקר. 

כמובן, שמדובר בסטטיסטיקה וזהות הלקוחות מוסתרת. 


ממצאים עיקריים: 

הוצאות דיור עלו ב-58%.

קניות בסופר עלו ב-18.5%.

הוצאות רכב עלו ב-83.8% ואוכל מחוץ לבית התייקר ב-91.9%.


מסקנה: 

עליה בהוצאות בכל הקטגוריות משנת 2020 עד שנת 2024. 

על פי המאמר, על מנת לחיות ללא התמודדות יומיומית עם קושי באיזון הכנסות לעומת הוצאות צריכים להיות בעשירון התשיעי. 


מעמד הביניים הכלכלי בתהליך של היעלמות


על מנת להבין האם הממצאים ו/או המסקנות מוטים צריך לרדת יותר לעומק. 

כך למשל יתכן שהמדגם מוטה לכיוון של בעלי הכנסות נמוכות יותר, משום שאנשים במצב כלכלי טוב במיוחד עשויים להשתמש פחות באפליקציות לניהול תקציב. 


על פניו נראה שגם אם יש הטיה הממצאים כל כך קיצוניים שהם בהחלט מעידים על מגמה. 


חוות דעתו של פרופ' מנואל טרטנברג


פרופ' מנואל טרכטנברג הוא מבכירי הכלכלנים במדינת ישראל. הוא עמד בראש ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011. 

טרכטנברג מרואיין בכתבה ואומר שמעמד ביניים הוא אחד היסודות של כלכלה בריאה. זהו מעמד שיש לו משאבים גם לחיי תרבות. בשנים האחרונות נשחק מעמד הביניים במדינות ה-OECD. השחיקה בישראל חריפה יותר מאשר במדינות אחרות. 

התוצאה היא שאי-השיוויון גדל ומעמד הביניים זז כלפי מעלה לעשירון התשיעי. 


טרכטנברג מקשר את זה גם להקצנה הפוליטית והצטמצמות המרכז הפוליטי. 


זווית הראייה שלי


אני מקבל את דבריו של פרופ' טרכטנברג. את המסקנה כבר הסקתי לפני  שהיו לי נתונים המעידים עד כמה המצב קיצוני. 

את המסקנות שלי תוכלו לקרוא בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2025 ותוכלו לראות בסרטון כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך בערוץ היוטיוב שלי.





יום שלישי, 11 בפברואר 2025

איך נעשיתי בעל כורחי מתנדב בדואר ישראל?

 


לפני הרבה שנים כשחשבונות נשלחו בדואר רגיל ולא באמצעות דוא"ל, שמתי לב שלתיבת הדואר של משפחתי מגיעים מכתבים שלא מיועדים לה.

היו מכתבים שמיועדים למשפחות אחרות באותו בניין. לא היה שום דימיון בין שם המשפחה שלהם לבין שם המשפחה שלי.
היו מכתבים שיועדו לבנין עם מספר אחר. לא 15 שהיה מספר הבית שלי . לפעמים 17 לפעמים 19 לפעמים 13 ואפילו 9. 

אם ידעתי במי מדובר, לקחתי את המכתב והלכתי עד תיבת הדואר שלו ושמתי את המכתב בתיבה.

הנחתי שגם מכתבים המיועדים אלי ואל בני משפחתי מגיעים לתיבות דואר אחרות. 

כשהגיעו מים עד נפש כתבתי תלונה באמצעות דוא"ל לדואר ישראל.
קיבלתי תשובה אחרי חצי שנה. התשובה: "לא מצאנו בעיה. הכל תקין".

כאדם האוהב לעזור לדואר ישראל אסביר להם מה היתה הבעיה. 

הבעיה


מבחני המיון לדוורים לא היו סבירים. במקום לראיין מועמדים היה צריך לבצע סימולציה. 

מניחים שני ארגזי קרטון שעל כל אחד שלט עם שם רחוב ומספר. מניחים ארבע תיבות קטנות בכל אחד מהם וכותבים שמות משפחה. 
המועמד מקבל מעטפות ממוענות לשמות משפחוה שונים עם כתובת. תפקידו לשים את המכתב בתיבה הנכונה. 

אם זה היה נעשה, דואר ישראל לא היה מעסיק כדוור אדם שאו שהוא אנלפבית או שיש לו דיסלקסיה חריפה באופן קיצוני במיוחד המונעת ממנו לקרוא מספרים ואותיות. 


חברות משלוחים פרטיות


באותה תקופה גם חברות משלוחים פרטיות הפיצו דואר. 
את הדוור שהם העסיקו הכרתי היטב. הוא היה פנסיונר נחמד שגר בשכונה. 
למותר לציין שהוא תמיד חילק דברי דואר לתיבה הנכונה. 

מהמקרה הזה למדתי מדוע בנקים, חברות ביטוח וחברות טלפונים העדיפו לשלם סכום כסף גבוה יותר לחברות משלוח פרטיות במקום להשתמש בשירותי דואר ישראל.


שוב מתנדב בדואר ישראל



בתקופה האחרונה חזרתי להיות עוזר דוור מתנדב בדואר ישראל. 
הפעם הדוור המחלק דואר ברחוב בית הכרם 4 בירושלים מסוגל לקרוא. הבעייה שלו היא עצלות. 
בבניין יש שתי כניסות. 
לכניסה ב' צריך לעלות בחצר הבניין כעשר מדרגות.
הדוור משאיר את דברי הדואר המיועדים לשכנים בכניסה ב' ליד תיבות הדואר של כניסה א'. 

כשאני מוצא דברי דואר המיועדים לדירים בכניסה ב' אני לוקח אותם, עולה את המדרגות ושם אותם בתיבות הדואר שלהם.


בניגוד להתנדבויות אחרות שלי שנעשות מרצוני הטוב, למשל יעוצים בכלכלת המשפחה ללא תשלום לשורדי שואה, יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת "הלל" והמעגל הראשון של נפגעי המלחמה הנוכחית, לא בחרתי להתנדב בחלוקת דואר בדואר ישראל. 

אני דורש מדואר ישראל תשלום של 100 שקלים לחודש. 
אל תשלמו את זה לי. תתרמו בשמי את הסכום לעמותת "לשובע" ותשלחו לי קבלה. 

אני לא מפחד שהקבלה לא תגיע אלי. אני גר בכניסה א'.




יום שישי, 7 בפברואר 2025

היבטים כלכליים של סל התרופות

 


בחירת התרופות שיכנסו לסל התרופות היא מטלה קשה ומורכבת. 

לבחירה הזו יש היבטים רפואיים, היבטים אתיים והיבטים נוספים. בפוסט זה אתמקד בהיבטים כלכליים של סל התרופות. 

כשמדובר בהיבטים כלכליים צריך לשאול כלכליים למי? 

יש הרבה "שחקנים" המושפעים מהקביעה איזה תרופות יכללו בסל ואיזה תרופות לא יכללו בסל. 


משפחות 


משפחות של חולים קיימים ושל חולים עתידיים, שאולי אפשר למנוע מהם מחלה או לפחות להקטין את הנזק, מושפעות לא רק בהיבט הבריאותי אלא גם בהיבט הכלכלי. 

ברוב המקרים למשפחות של חולים יש יותר הוצאות ממשפחות אחרות בגלל המחלה של בן משפחה. 


1. טיפולים רפואיים 

החולים עשויים להיזדקק לטיפולים רפואיים ולא רק לתרופות שעשויות להיות בסל או עלולות להיות מחוץ לו.

לטיפולים אלה יש עלויות ישירות שעשויות להיות ממונות ברובן על ידי קופות החולים, אבל יש גם עלויות עקיפות: ההגעה לטיפולים, ליווי החולה על ידי בני משפחה שלפעמים נאלצים לוותר על שעות עבודה ועל תפקידים בעבודה. במקרה הקיצון גם על עבודה. 

 

2.  אשפוזים בבתי חולים

במקרים מסוימים עלול להיות צורך באשפוזים בבתי חולים שעשוי להימנע או לקטון. גם לאשפוזים יש עלויות ישירות ועליות עקיפות.


3. יכולת החולה לעבוד ולתפקד

תרופה עשויה לשפר את התפקוד של החולה ולאפשר לו לעבוד בכלל או לעבוד יותר. כמובן שעבודת החולה מגדילה את הכנסות המשפחה.


4. מצב הרוח האישי והמשפחתי

טיפול בתרופה כזו עשוי להקטין את המתח (Stress) של כל בני המשפחה ולשפר את תקפודם והרגשתם. 


5. עלות רכישת התרופה אם היא אינה נכללת בסל

את העלות הגבוהה ביותר השארתי לסעיף האחרון. זו העלות הגבוהה ביותר למי שאין לו ביטוח תרופות מחוץ לסל ובמקרים מסוימים גם למי שאין ביטוח מספיק טוב. 

מדובר לפעמים בעשרות אלפי שקלים בחודש. 



יצרני תרופות


יצרני התרופות השקיעו הרבה כספים במחקר ופיתוח של תרופות. הכללת התרופה בסל מבטיחה להם החזר השקעות וסיכויים לרווח. היא עשויה לתת להם יתרון גם מול מתחרים שפיתוח או נמצאים בשלבי פיתוח של תרופות דומות.  

בנוסף, לגבי תרופה הנמצאת בסל התרופות מופיע גם ההתוויה שלה, כלומר: לאילו מחלות היא נכללת בסל התרופות? 

עשויים להיות גם שימושים רפואיים נוספים לאותה תרופה שעליהם ניתן לגבות תשלום מקופות החולים ומבתי החולים.


קופות החולים


הכללת תרופות מסוימות בסל עשויה להשפיע גם עליהן. למעשה המדינה תממן את רוב העלות של תרופה הנכללת בסל. 

יש תרופות שבסיכום כולל של העלות שלהן לקופה עבור סך החולים המבוטחים בה עולות לקופה יותר ויש תרופות שעולות להן פחות. 

לא בהכרח התפלגות העלויות הכספיות בכל קופת חולים זהות. כך למשל, אם יש תרופה לאזרחים ותיקים, קופה שאחוז האזרחים הותיקים בה גבוה יותר תחסוך יותר עלויות. 


בתי חולים


ההשפעות של תרופות או טיפולים שונים על העלויות של בתי החולים עשויות להיות שונות.

כך למשל, בדיקה למניעת סיכון למחלה שתיכלל בסל עשויה לחייב אותם (וגם את קופות החולים ומכונים פרטיים) לרכוש יותר ציוד יקר ולהעסיק יותר מומחים המבצעים את אותה בדיקה. 


מדינת ישראל


היות שגובה התקציב הכולל נקבע מראש לכאורה אין השפעה על העלויות למדינה, אבל עשויים להיות הבדלים גדולים בעלויות למדינה. 

כך למשל טיפול המונע מחלה של ילדים עשוי לחסוך יותר כספי קצבאות של המוסד לביטוח לאומי מאשר טיפול המאריך בכמה חודשים חיים של אזרחים ותיקים החולים במחלה סופנית. 

בנוסף לכך יתגדל הסיכוי שאותם ילדים יוכלו לעבוד בבגרותם או לעבוד יותר מאשר לו היו חולים במחלה. 


השורה התחתונה


אינני מומחה בתחום הרפואי ולכן ברור שהצגתי תמונה חלקית על קצה המזלג אפילו בהיבט הכלכלי. 

במודע לא ניסיתי אפילו לגעת בהיבטים אחרים שהמומחיות שלי בהם קטנה יותר מהמומחיות שלי בתחום הכלכלי או שאין לי בהם מומחיות כלשהי. 

אין ספק, תהליך ההחלטה הוא מורכב ומסובך ומופעלים לחצים על ידי גורמים רבים שעשויים להרוויח מהכללת תרופה או טיפול או בדיקה בסל.







כיצד משפיעה שנאת ההפסד על השקעות בשוק ההון?

  בפוסטים קודמים העוסקים בספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל " לחשוב מהר לחשוב לאט " נגעתי ב שנאת ההפסד והשלכותיה על כלכלת מ...