יום חמישי, 24 ביולי 2025

הזמן שלכם לא חשוב להם: האם הוא חשוב לכם? -מדריך להתנהלות מול מוכרים של דברים שאתם לא צריכים

 

חקלאי  במדגסקר. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

אומרים שזמן שווה כסף. באנגלית Time is Money. יש כאלה, שבמקרה הטוב, רוצים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. להם לא חשוב הזמן שלכם. 

במדגסקר למשל, לאנשים לא חשוב הזמן שלהם. האם גם לכם הוא אינו חשוב? 

אם הוא חשוב לכם, המשיכו לקרוא את המדריך למענה לפניות טלפוניות של אנשים שאתם לא מכירים ומנסים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. 

במקרה הפחות טוב, הם מנסים להונות אתכם וחבל ש"תיפלו ברשת". 


התנהלות בשיחה הטלפונית


1. אל תתנו למתקשר לנהל את השיחה - נהלו אתם את השיחה.

הנטייה של אנשי מכירות היא לנסות לצור קשר אישי ולספר באריכות על השירותים או המוצרים שהם מוכרים. 

עצרו את זה מיד ושאלו שאלה קונקרטית: במשפט אחד מה אתה מציע לי?


2. סינון

התשובה לשאלה הזו תעזור לכם בסינון.

המטרה הראשונה היא לזהות האם מי שמתקשר מציע משהו שעשוי להיות רלוונטי לכם?

אם לא, סיימו את השיחה מיידית באופן מנומס.  



3. נהלו את השיחה עם מודעות לאפשרות של הונאה או התחזות.

תמיד כדאי להיות מודעים לזה שכשמשהו נראה לכם רלוונטי הוא עדיין עלול להיות הונאה או מלכודת

תמיד כדאי להיות מודעים לאפשרות שמדובר במתחזה. 

לעולם אל תתנו פרטי כרטיס אשראי למישהו שמתקשר אליכם.


דוגמה 1: שיחה עם תומר מחברה שאני לא מכיר


ב-23.7.25 התקשר אלי מישהו שנשמע נחמד וסולדי. אמר שקוראים לו תומר והוא מארגון (אולי חברה) שהזכיר את שמו. 

לארגון שם נחמד שלא שמעתי עליו מעולם. קטעתי אותו וביקשתי ממנו שיגיד לי מה הוא רוצה להציע לי?

במקום לענות הוא התחיל לדבר איתי על אתר האינטרנט שלי.

אין לי אתר אינטרנט.


הפסקתי להיות מנומס. אמרתי לו שאין לו מושג על מה הוא מדבר ואם יתקשר אלי בפעם נוספת על פי חוק הספאם אני אממש את זכותי לפיצוי של 1,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. 


דוגמה 2: ביטוח תאונות אישיות


המוצר שעליו מרוויחים סוכני ביטוח יותר מאשר על מוצרים רהים אחרים הוא ביטוח תאונות אישיות. 

באופן אישי, הגעתי למסקנה שלי אין צורך בביטוח כזה. 

כל שיחה מסוכן ביטוח שמציע לי את המוצר הזה צריכה להיגמר מהר. 


בפוסט ביטוח: ביטוח בריאות - שתי שיחות שהיו ואחת שלא הייתה

 אני מתאר את מה שאני עושה כשמתקשר אלי סוכן ביטוח שאני לא מכיר. 

אגב, אם אשנה את דעתי (סבירות נמוכה) ואחליט שאני מעוניין בביטוח תאונות אישיות אדע להתקשר בעצמי לסוכן ביטוח שאני מעריך או לחברה שמבטחת שלא באמצעות סוכן.



דוגמה 3: מוצר טוב ללא יכולת להביא אותו אלי


במוצר המסוים הזה שצריך להגיע פעם בכמה זמן לפתח דירתי הציעו לי להתנסות לחודש. 

פעם ראשונה הסכמתי והמוצר לא הגיע. 

פעם שנייה הסברתי מה שקרה ולכן איני מעוניין במוצר. 

איש המכירות הנחמד אמר שהוא אחראי באופן אישי לדאוג לזה שהמוצר יגיע.

המוצר לא הגיע. הסיבה: למרות הרצון הטוב והכן של איש המכירות זה לא בשליטתו.

אצטרך כל פעם שהמוצר לא יגיע לרדוף אחרי החברה.  

כבר אמרתי בכותרת שהזמן שלי חשוב לי.


בפעמיים הבאות קטעתי במהירות את אנשי המכירות שהתקשרו אלי ורציתי להסביר להם מדוע איני מעוניין במוצר וכדאי שיפסיקו להתקשר. 

הם רצו שאתן להם לדבר קודם. לא הסכמתי והם קטעו את השיחה.


יום שני, 21 ביולי 2025

שיעור ראשון באינטרנט לילדים בני 6 ולמנהלי חברת כפיר

 


ראשית אני רוצה לבקש את סליחתם של חלק מהילדים והילדות בני השש, שכבר יודעים את מה שאני כותב בפוסט זה. 


גם בהקשר של חברת "כפיר", המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים, נדרשת בקשת סליחה. 

לא שלי, אלא של מנהלי החברה לכלל נוסעי הרכבת הקלה ואני הקטן ביניהם. 


האירוע


את הבוקר (21.7.25) תכננתי לפתוח בבדיקה רפואית שהייתי צריך לבצע באסותא ירושלים. 

בערך בשעה שבע ורבע הייתי בתחנת הרכבת הקלה ליד ביתי בשכונת בית הכרם. 

תכננתי להגיע ברכבת הקלה עד התחנה המרכזית ומשם ברגל לאסותא בבניין שערי העיר. 


לא מעט נוסעים אחרים חיכו ביחד איתי בתחנה ורכבת אין. 

חייל שהסתכל באפליקציית Moovit אמר שהרכבת הייתה צריכה להגיע לפני 9 דקות. 


אין חכם כבעל ניסיון. מיד הבנתי שעלי להגיע ברגל לבניין שערי העיר.  

גם בפעם הקודמת שהרכבת הקלה לא פעלה בלי להודיע לנוסעים, הלכתי ברגל.

אז הלכתי חצי שעה לכיוון השני. 

אז זה לא היה חייל שהודיע לנוסעים. זאת הייתה גברת מתנשפת, שהלכה ברגל שתי תחנות, וכשעברה ליד תחנת החלוץ סיפרה לנו שאין רכבת קלה. 

כמי שרץ גם בגילי המופלג 10 ק"מ במרתון ירושלים, לא התקשיתי להגיע בהליכה מהירה לאסותא והגעתי בזמן. 

אני הסתדרתי, אבל מה יעשו נכים, חולים וקשישים שלא טרחו להודיע להם מראש שהרכבת לא עובדת? 



איך צריך להודיע לנוסעים?


כשכל העולם, למעט שבטים ביערות, תינוקות וילדים קטנים, מעט קשישים מופלגים וחברת "כפיר" בירושלים, משתמש באינטרנט, הדרך היא להודיע באמצעות האינטרנט. 

מתבקש להודיע את זה באינטרנט באמצעות עמדות התצוגה בתחנות הרכבת הקלה.

כך אנשים לא יחכו לשווא בתחנות. 


זה נראה שמישהו שילב בין המערכת התפעולית של הרכבת הקלה לבין עמדות התצוגה ויצר תלות ביניהן. כשהרכבת הקלה לא פועלת גם עמדות התצוגה בתחנות הרכבת לא עובדות וגם אתר האינטרנט של החברה לא עובד. 


הפיתרון מאוד פשוט: תשלמו סכום לא גבוה לחייל משוחרר או שניים שלושה חיילים משוחררים מיחידת מחשוב צה"לית והם יבנו לכם אפליקציה אינטרנטית פשוטה, שאינה תלויה במערכות שלכם, שתשלח את ההודעה לעמדות התצוגה כשמערכת המחשוב שלכם אינה עובדת.


מחכים לכם שתגיעו למאה ה-21.

יום שבת, 19 ביולי 2025

שינויים טקטונים בחברה החרדית

בואו ולא נאשים את החרדים במקום להאשים את המנהיגות הגרועה במיוחד שלהם. 


ההתעקשות הקיצונית של רבנים ועסקנים למנוע גיוס של חרדים היא בעיקר הישרדותית. 

לא הישרדות של חרדים אלא הישרדותם כמנהיגי הקהילה.


יש לי היכרות מסוימת ולא מבוטלת עם העולם החרדי, שאסור לראות בו מקשה אחת. 

חלק גדול ממנה "הרווחתי" משנים רבות של התנדבות ב"הלל", שחשפה אותי להרבה סיפורים אישיים וקהילתיים של חרדים לשעבר. 

ההתנדבות גם חשפה אותי למקורות אקדמיים חרדיים,  שתיארו היטב את העולם שלהם. 

חלקים אחרים הרווחתי בהיכרות אישית עם חרדים ובאינטראקציות מקצועיות ואחרות עם חרדים. 



האם אקסטרפולציה ביחס לשיעור החרדים באוכלוסיה נכונה?


יש כאלה החושבים שדפוסי ההתנהלות של חרדים בישראל יביאו בהכרח להיעלמותה של מדינת ישראל או לפחות יסכנו את המשך קיומה או יהפכו אותה לסוג של בנגלדש

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל התייחסתי לבעיה והוספתי קישור לפוסט המתאר את תפיסתו של פרופ' דן בן-דוד המתאר באופן עקבי את הבעיה. 

ההנחה הבסיסית של אקסטרפולציה היא שהמגמות יימשכו

איני שותף להערכה שהמגמות בחברה החרדית ימשכו כפי שהן. 

הסיבה לכך היא שאי אפשר לאורך שנים לנהל כלכלה בה אחוז גדל והולך של אזרחים אינו תורם או תורם תרומה זניחה לכלכלת המדינה. 

כיועץ כלכלי למשפחות אני רואה את זה בלא מעט מקרים של משפחות שמתנהגות כאילו זה אפשרי וקורסות. 


יותר ויותר אני נתקל במאמרים של חוקרי העולם החרדי המדברים על שינויים בעולם החרדי. 
כך למשל, נשים חרדיות מתגרשות יותר מבעבר ולא מהסיבות שהיו מקובלות בעבר: בעל חולה נפש ו/או אלים. 

בתי ספר חרדים ממלכתיים מתמלאים במהירות ושיעור היוצאים בשאלה מהעולם החרדי הולך וגדל. משפחות חרדיות פחות נוטות לנתק מגע עם ילדים וילדות (במקרים רבים הם מעל לגיל 18), שעזבו את הקהילה ולפעמים גם את הדת. 


מאמר חשוב של סימי ספולטר ב"דה מרקר" שכותרתו "כבר לא נרתעים מלגור ליד חילוניים: החלום החרדי עובר דירה" מציג שינוי טקטוני בעולם החרדי הנובע מכורח: הקושי הגדל ברכישת דירות מחייב את החרדים להתגמש. 

המאמר מציג סקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שנעשה השנה ומשווה אותו לסקר שנערך לפני מספר שנים. 
במאמר מרואיין ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל למחקר ונתונים במכון.


ממצאים עיקריים 


באיזה סוג ישוב הייתם רוצים לגור?

כמובן שהרוב רוצה לגור בישוב חרדי או בשכונה חרדית, אבל 10% ענו שזה לא משנה להם ו-13% מעדיפים לגור בשכונה מעורבת.

שיעור המוכנים לגור בשכונה או ישוב לא חרדיים גבוה בהרבה ממה שנמצא בסקר דומה לפני מספר שנים. 

גם העדפת מגורים בירושלים או בבני ברק או ישוב חרדי גדול נשחקה.

לשאלה: האם הייתם שוקלים לעבור לפריפריה חרדית עם אפשרויות דיור זולות? השיבו 28% בחיוב ו-32% ענו "אולי, תלוי בתנאים".  

גם נתון זה גבוה בהרבה מנתונים בסדרים קודמים. 



רכישת דירה בעולם החרדי


הסברי ד"ר איתן רגב ופרופ' שי שטרן, מנכ"ל המכון לאסטרטגיה, מבוססים על משמעות קניית דירה בהקשר החרדי. 

המשמעות היא לא רק כלכלית. 

תפקיד ההורים הוא קניית דירה לכל ילד שמתחתן. גמ"ח עשוי להיות מקור מימון משמעותי. 

לצורך כך, חרדים חוסכים סכום כספי בכל חודש בגמ"ח על מנת שיתן להם הלוואה. 

זוהי הגרסה החרדית המקבילה לחיסכון בבנקים למשכנתאות בעולם הלא חרדי. 

ללא דירה בבעלות משפחה חרדית היא לא יכולה לרכוש דירות לילדיה שבגרו. 

ללא יכולת של ההורים להשתתף באופן משמעותי ברכישת דירה לזוג צעיר קשה למצוא שידוך טוב. 

היעדר דירה בבעלות משפחה חרדית עלול לפגוע בילדיהם ולא רק מבחינה כלכלית.


מדוע קטנה היכולת לרכוש דירה?


1. אינפלציה המחייבת תשלומי ריבית גבוהים מעל משכנתאות.


2. משבר כלכלי בגלל המלחמה המתמשכת.


3. נגזרות של משבר הקורונה


4. יכולת ההשתכרות של גברים חרדים בישראל נמוכה.

זה נובע מהיעדר כישורי חיים הנגזרים מכך שברשתות החינוך החרדי הגדולות גברים צעירים ובני נוער לא באמת לומדים לימודי ליבה. 


5. לא חרדים משקיעים כספים באפיקים אחרים, למשל בשוק ניירות הערך. 

הרווחים עשויים לעזור במימון רכישת דירה.

בעולם החרדי זה פחות מקובל. על פי המאמר גם בתחום זה מתרחשים שינויים בעולם החרדי.


בנוסף לגורמים אלה המוזכרים במאמר אציין:


1. שיעור הגברים החרדים העובדים פחת בהשוואה למצב לפני מספר עשורים.


2. בדור הקודם היו חרדים ניצולי שואה שקיבלו פיצויים.

הפיצויים עזרו במימון דירות לילדים.


מסקנות


בלית ברירה, העולם החרדי עובר שינויים מהותיים שילכו ויתעצמו. 

בין השאר:

1. יותר עבודת גברים.

2. יותר רצון של משפחות ללמוד במסגרות המלמדות לימודי ליבה.

3. חשיפה גדולה יותר לעולם החיצוני הרבה בגלל האינטרנט והטלפון החכם.

בעולם של היום חייבים להשתמש באינטרנט ו/או טלפון חכם. 

לחוסר שימוש בהם עשויות להיות גם השלכות כלכליות שליליות. חרדים כבר משתמשים בהם יותר מבעבר. המגמה הזו רק תתחזק.


4. כבר רואים ירידה בשיעור הילודה אצל חרדים. 


5. מגורים באזורים לא חרדיים מגבירים את החשיפה לעולם החיצון ומספקים פיתרון ל"אנוסים" חרדיים ולכאלה ששוקלים לעזוב את הקהילה החרדית. 


השינויים האלה נותנים תקווה לעתיד למדינת ישראל. 



קישורים לפוסטים קודמים באותו נושא


חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב 



 

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?



 

האם תיפול חומת בני ברק?



יום שישי, 4 ביולי 2025

הרצאה חדשה שלי: הבדלים מגדריים בניהול סיכונים



ביום חמישי ה-10.7 ארצה בפעם הראשונה על הבדלים בין גברים לבין נשים בניהול סיכונים

ההרצאה תהיה בזום, ללא תשלום לאזרחים ותיקים, במסגרת נטוורקינג למרצים. 

הקישור יהיה זמין רק באותו יום בשעות הבוקר. 


אם אתם חושבים שמדובר בהרצאה אקדמית חסרת השלכות מעשיות, אתם טועים טעות מרה. 

זו טעות שעלולה לעלות לכן או לכם בהרבה מאוד כסף,  ולפעמים גם בדברים חשובים הרבה יותר מכסף. 

בנוסף להתיחסות התיאורטית, המעניינת בפני עצמה, אביא בההרצאה מהניסיון הרב שלי הממחיש את התממשות התיאוריה בשטח.


ניסיון בכלכלת המשפחה


יש לי ניסיון של כ-15 שנים בכלכלת המשפחה במהלכן ליוויתי מאות משפחות ויחידים. 

בין היתר, ראיתי הבדלים מגדריים בהתיחסות לכלכלת המשפחה בכלל ולסיכונים בפרט. 

קוראי הפוסט, מוזמנים לקרוא פוסטים אחרים בבלוג זה. 


ניסיון בניהול סיכונים


כמומחה לניהול סיכונים נחשפתי למגוון רחב של סוגי סיכונים ולהבדלים מגדריים המתיחסים לאותם סיכונים. 
מידע נוסף תוכלו למצוא בבלוג שלי Risk and Crisis.

יום שלישי, 1 ביולי 2025

לעבור את הגבול לבהוטן

זכויות יוצרים: אבי רוזנטל


אתמול (1.7.25) העברתי עוד הרצאה מוצלחת בזום על בהוטן. 

בפוסט זה אעסוק בחציית הגבול לצורך כניסה לבהוטן ממדינה שכנה. 


הקבוצה שאיתה נסעתי לבהוטן


הנסיעה של הקבוצה איתה טיילתי הייתה רבת תלאות. נתקענו יום מיותר באינסטנבול בגלל איחור של יציאת הטיסה מישראל.

הגענו לניו דלהי. משם טסנו בטיסות פנים עד למדינת אסאם הגובלת בבהוטן. 

אסאם בוודאי אינה המקום המעניין והמוצלח ביותר בהודו. 

הנסיעה באוטובוס עד לגבול בין הודו ובהוטן לא הייתה נעימה. הכביש היה בוקה ומבולקה והרבה רעש. הסתובבו בו עגלות עם סוסים, רוכבי אופניים וכלי רכב שונים וישני. כל זה ללא סדר כלשהו וללא ציות לחוקי תנועה. 


בתחנת הגבול בין בהוטן להודו נתקענו לכמה שעות בצד ההודי. מקום שומם למעט תחנה למעבר הגבול.

לא נתקענו  משום שמעבר הגבול היה עמוס בנוסעים המחכים לתורם. היינו היחידים שם. 


יודעי דבר הסבירו לנו שלפקידי מעבר הגבול ההודים משעמם. יותר מעניין להם שיש סביבם נוסעים. 

הזמן עד חציית הגבול יכול לקחת דקות, שעות או אפילו יום שלם. הכל תלוי ברצונם של הפקידים ומידת השעמום שלהם.

כשחצינו לצד הבהוטני זה היה שונה לגמרי: יעיל ומהיר. נבדקו הדרכונים והוחתמו בחותמת כניסה ואז נאמר לנו שהם מבינים שאנחנו רעבים כי נתקענו הרבה שעות בצד ההודי של הגבול ומיד מסיעים אותנו למקום בו נוכל לאכול. 

ברגע זה הבנתי מדוע גיבורת הסרט The Lunch Box, המתאר את רשת חלוקת ארוחות הצהריים המופלאה בעיר מומביי, חולמת להגר מהודו לבהוטן.


ניב כורך ז"ל


דרור, אחד מהמשתתפים בהרצאה ביקר בבהוטן במסגרת עבודתו בהקשר של יעוץ חקלאי. הנוכחות שלו בהרצאה העשירה את הידע של המשתתפים וגם את הידע שלי.

כחבר משפחה של ניב כורך ז"ל, הוא תיקן כמה מהפרטים שסיפרה לי המדריכה המצוינת בטיול בבהוטן. 


הפרט החשוב היה שבאותה תקופה אי אפשר היה להיכנס לבהוטן באופן חוקי. כחלק ממדיניות הבידול של בהוטן במטרה לשמור על הייחוד שלה ולאפשר את המשך קיומה.


בנוסף, הוסיף גם את שמו של ניב כורך שלא ידעתי. 

ניב כורך ז"ל היה בסיירת מטכ"ל ובטיול שלאחר הצבא, החליט להיכנס לבהוטן באופן לא חוקי מסין. 


כמומחה לניהול סיכונים, אני מציע לא להיכנס באופן לא חוקי למדינות ללא צורך קיומי בכניסה כזו. 

בוודאי לא לפני שלומדים את המשמעויות של כניסה כזו באותה מדינה.

מי שהיה לומד את המשמעויות והיה רוצה להיכנס לבהוטן באופן לא חוקי היה נכנס דרך הגבול עם הודו ולא דרך הגבול הסיני. 

הבהוטנים הם קבוצה אתנית קרובה מאוד לטיבטים וגם שפה דומה וזרם בודהיסטי כמעט זהה. 

הבהוטנים ראו מה קרה לטיבטים תחת כיבוש סין וניתקו כל מגע עם הסינים. כולל דחיית הצעות לסיוע. 


לאחר שנכנס לבהוטן 


התיאור שלי מבוסס על מה ששמעתי מהמדריכה בטיול  בבהוטן. 

לדבריה, אחרי שנכנס נתפס ונקשר לעץ. הוא החליט לברוח. השתחרר מהקשירה. 

הספורט הלאומי בבהוטן הוא ירי בחץ וקשת. כנראה פגעו בו והוא נהרג. 

אביו שבא לחפש אותו זכה לשיתוף פעולה מלא של ממשלת בהוטן. 

דרור הוסיף שגופתו נמצאה והוטסה לארץ. 


גם בהחלטה להשתחרר מהקשירה

 ולברוח היה סיכון רב. 


מורדים מאסאם


במדינת אסאם הרגישו מקופחים ורצו להתנתק מהודו. חלק מהמורדים חצו באופן לא חוקי את הגבול לבהוטן. 

הבהוטן הכריחו אותם לחזור להודו באמצעות ירי. 

טענתם הייתה שאינם מתערבים בסכסוכים פנימיים בהודו. 





סדרות הרצאות שלי על בנקים

  עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד.  היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנוש...