לעבור את הגבול לבהוטן

זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

אתמול (1.7.25) העברתי עוד הרצאה מוצלחת בזום על בהוטן. 

בפוסט זה אעסוק בחציית הגבול לצורך כניסה לבהוטן ממדינה שכנה. 

הקבוצה שאיתה נסעתי לבהוטן

הנסיעה של הקבוצה איתה טיילתי הייתה רבת תלאות. נתקענו יום מיותר באינסטנבול בגלל איחור של יציאת הטיסה מישראל.

הגענו לניו דלהי. משם טסנו בטיסות פנים עד למדינת אסאם הגובלת בבהוטן. 

אסאם בוודאי אינה המקום המעניין והמוצלח ביותר בהודו. 

הנסיעה באוטובוס עד לגבול בין הודו ובהוטן לא הייתה נעימה. הכביש היה בוקה ומבולקה והרבה רעש. הסתובבו בו עגלות עם סוסים, רוכבי אופניים וכלי רכב שונים וישני. כל זה ללא סדר כלשהו וללא ציות לחוקי תנועה. 

בתחנת הגבול בין בהוטן להודו נתקענו לכמה שעות בצד ההודי. מקום שומם למעט תחנה למעבר הגבול.

לא נתקענו  משום שמעבר הגבול היה עמוס בנוסעים המחכים לתורם. היינו היחידים שם. 

יודעי דבר הסבירו לנו שלפקידי מעבר הגבול ההודים משעמם. יותר מעניין להם שיש סביבם נוסעים. 

הזמן עד חציית הגבול יכול לקחת דקות, שעות או אפילו יום שלם. הכל תלוי ברצונם של הפקידים ומידת השעמום שלהם.

כשחצינו לצד הבהוטני זה היה שונה לגמרי: יעיל ומהיר. נבדקו הדרכונים והוחתמו בחותמת כניסה ואז נאמר לנו שהם מבינים שאנחנו רעבים כי נתקענו הרבה שעות בצד ההודי של הגבול ומיד מסיעים אותנו למקום בו נוכל לאכול. 

ברגע זה הבנתי מדוע גיבורת הסרט The Lunch Box, המתאר את רשת חלוקת ארוחות הצהריים המופלאה בעיר מומביי, חולמת להגר מהודו לבהוטן.

ניב כורך ז"ל

דרור, אחד מהמשתתפים בהרצאה ביקר בבהוטן במסגרת עבודתו בהקשר של יעוץ חקלאי. הנוכחות שלו בהרצאה העשירה את הידע של המשתתפים וגם את הידע שלי.

כחבר משפחה של ניב כורך ז"ל, הוא תיקן כמה מהפרטים שסיפרה לי המדריכה המצוינת בטיול בבהוטן. 

הפרט החשוב היה שבאותה תקופה אי אפשר היה להיכנס לבהוטן באופן חוקי. כחלק ממדיניות הבידול של בהוטן במטרה לשמור על הייחוד שלה ולאפשר את המשך קיומה.

בנוסף, הוסיף גם את שמו של ניב כורך שלא ידעתי. 

ניב כורך ז"ל היה בסיירת מטכ"ל ובטיול שלאחר הצבא, החליט להיכנס לבהוטן באופן לא חוקי מסין. 

כמומחה לניהול סיכונים, אני מציע לא להיכנס באופן לא חוקי למדינות ללא צורך קיומי בכניסה כזו. 

בוודאי לא לפני שלומדים את המשמעויות של כניסה כזו באותה מדינה.

מי שהיה לומד את המשמעויות והיה רוצה להיכנס לבהוטן באופן לא חוקי היה נכנס דרך הגבול עם הודו ולא דרך הגבול הסיני. 

הבהוטנים הם קבוצה אתנית קרובה מאוד לטיבטים וגם שפה דומה וזרם בודהיסטי כמעט זהה. 

הבהוטנים ראו מה קרה לטיבטים תחת כיבוש סין וניתקו כל מגע עם הסינים. כולל דחיית הצעות לסיוע. 

לאחר שנכנס לבהוטן 

התיאור שלי מבוסס על מה ששמעתי מהמדריכה בטיול  בבהוטן. 

לדבריה, אחרי שנכנס נתפס ונקשר לעץ. הוא החליט לברוח. השתחרר מהקשירה. 

הספורט הלאומי בבהוטן הוא ירי בחץ וקשת. כנראה פגעו בו והוא נהרג. 

אביו שבא לחפש אותו זכה לשיתוף פעולה מלא של ממשלת בהוטן. 

דרור הוסיף שגופתו נמצאה והוטסה לארץ. 

גם בהחלטה להשתחרר מהקשירה

 ולברוח היה סיכון רב. 

מורדים מאסאם

במדינת אסאם הרגישו מקופחים ורצו להתנתק מהודו. חלק מהמורדים חצו באופן לא חוקי את הגבול לבהוטן. 

הבהוטן הכריחו אותם לחזור להודו באמצעות ירי. 

טענתם הייתה שאינם מתערבים בסכסוכים פנימיים בהודו.