לא כל המשטרים הקומוניסטים נולדו שווים

 

פוסטים קודמים בבלוג זה התיחסו להיבטים כלכליים של קומוניזם. 

ההנחה שכל המשטרים הקומוניסטיים זהים או דומים  מבחינה מדינית ומבחינה כלכלית רחוקה מלהיות מדויקת. 

שני משטרים קומוניסטיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות בוודאי שונים מהאחרים. 

מדובר בצ'ילה בה זכה בבחירות ד"ר איינדה ובאי היווני הקטן איקריה.

קובה וסין שונות לגמרי ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. 

נקודות המוצא של שתיהן הייתה גרועה מאוד ובצד הדיקטטורה הקומוניסטית היו גם הישגים: 
מזון מספיק לסינים, שהאירופאים הלעיטו אותם בסמים, בריאות וחינוך חינם בקובה. 

במזרח אירופה וכמובן גם בצפון קוריאה היו משטרים קוןמוניסטים אפלים ומזיקים. 

גם שם לא כל המשטרים היו גרועים באותה מידה. 

אולי הגרוע במשטרים הקומוניסטים היה במזרח גרמניה. 

פולין

בשבוע שעבר (2.11-7.11) הייתי במסע לפולין של "יד ושם". 

פיטר, איש צוות מקומי בגיל מתקדם, ליווה אותנו לכל אורך המסע. 

באחת הנסיעות הארוכות שלנו, ביקשה המדריכה הישראלית, שישתף אותנו בתובנות שלו ביחס למה שהיה בתקופת השלטון הקומוניסטי בפולין. 

לא רק על השואה ומלחמת העולם השנייה למדתי במהלך המסע. מסטפן למדתי כמה דברים שלא ידיעתי על הייחוד של הקומוניזם הפולני בהשוואה למדינות מזרח אירופה האחרות.

לדבריו, שלושה דברים בקומוניזם הפולני היו שונים ממדינות אחרות במזרח אירופה באותה תקופה:

הדת הקתולית

הקומוניזם בברית המועצות נלחם מלחמת חורמה בכנסייה הנוצרית בארצו. אפשר לומר שהוא עשה זאת בהצלחה. 

הסובייטים הציבו דרישה דומה גם לפולנים, אבל זה לא צלח. הפולנים שמרו אמונים לכנסייה הקתולית. לאחר כישלונות מתמשכם השלטון בברית המועצות ויתר על כפיית ויתור על דת בפולין.

איכרים עצמאיים

בשונה מהקולחוזים השיתופיים בברית המועצות, החקלאים הפולנים היו עצמאים וכל חקלאי ניהל את העסק שלו. 

זה הכריח את החקלאים לחשוב גם על שיווק התוצרת ולא רק על ייצור.

קשרים עם מדינות שלא בגוש הקומוניסטי

בפולין אישרו יותר לאזרחים לצאת למדינות מעבר למסך הברזל לצרכים עסקיים ומדעיים. 

התוצאה

לדעתו, לאחר קריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, המיצוב של פולין היה טוב יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שלושת הדברים הללו שהבחינו בינה לבין מדינות קומוניסטיות אחרות. 

בעקבות מחקר טריניטי: מה כסף ניתן למשוך מחיסכון פנסיוני על מנת להבטיח שהוא לא יתכלה? - חוק ה-4%

 

מחקר טריניטי  הוא מחקר שניסה להעריך כמה כסף ניתן למשוך ממחסכונות  מדי שנה על מנת שהחיסכון יספיק ל-30 שנים. 

המחקר נערך בשנת 1998 על ידי שלושה פרופסורים באוניברסיטת טריניטי. 

על פי המחקר ניתן למשוך 4% מהחיסכון בשנה. בשנים הבאות צריך להתאים את אחוז המשיכה לשינויים בשער הדולר.

גם היום יש כאלה המעוניינים בפרישה מוקדמת המשתמשים במודל של טריניטי על מנת לחשב האם יש להם מסםיק כסף לפרישה מוקדמת.

אני מנוי על הערוץ של Ben Felix ב-YouTube. בן פליקס הוא מנהל השקעות קנדי, המתייחס באופן מקצועי וקליט לסוגיות שונות בהשקעת כספים. הסרטונים הם בשפה האנגלית. 

בסרטון שצרפתי בתחילת הפוסט מתייחס פליקס למחקר ולמחקרים שבאו אחריו. כותרת הסרטון: 

the 2.7% Rule for Retirement Spending  

לדבריו המודל של משיכה שנתית של 4% המוצע במחקר טריניטי אינו תקף היום. 

יש לכך שתי סיבות עיקריות:

1. העליות הגדולות בערך תיק השקעות לא בהכרח ימשכו בעתיד

תיק ההשקעות עליו הם התבססו כלל 50% מניות ו-50% אגרות חוב. שניהם בבורסה האמריקאית. בשנים משנת 1996 ועד היום היו עליות גדולות באופן יוצא דופן בשערי המניות בבורסה האמריקאית. 

אין שום ביטחון שזה מה שיקרה בעתיד.

2. המודל התבסס על תוחלת החיים בשנת עריכת המחקר

תוחלת החיים נמצאת במגמה של עלייה. למי שהגיע לגיל 65 יש תוחלת חיים הגבוהה כמעט בחמש שנים מתוחלת החיים.

בארצות הברית, בקנדה וגם בישראל מדובר היום בתוחלת חיים מותנה בהגעה לגיל 65 המתקרבת ל-90 שנים.

כמובן שהרבה דברים השתנו מאז עריכת מחקר טריניטי. 

הדברים האלה משפיעים על שיעור המשיכה האמיתי הרצוי או האפשרי. 

מחקרים חדשים יותר

מחקרים חדשים יותר משקפים את השינויים בשוק ובתוחלת החיים. 

ההערכה היא שאפשר למשוך פחות מ-4% לשנה. סכום המשיכה מהחיסכון הוא בין 2% ל-3%. 

בן פליקס מעריך שמדובר בכ-2.7%.

פליקס מצטט מחקר משנת 2022. המחקר מצא שניתן למשוך 2.26% לשנה. 

אם משנים את שיעור המניות בתיק ההשקעה לשיעור האופטימלי של 64% שממקסם את ערך ההשקעה אפשר למשוך 2.85% מההשקעה בשנה. 

מגבלות שימוש בנוסחאות לשיעור משיכה 

חשוב להבין שמדובר בהערכה בלבד. התנאים עשויים להשתנות וגם שיעורי הרווח על ההשקעות. גם ההוצאותלא בהכרח ישארו קבועות.