זהו כבר לא הישוב שבו חייתם: השלכות של התחרדות על תושבים ביישובים

באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 קניתי דירה בעיר מגוריי ירושלים.

את הדירה קניתי בשכונת רמות. אז שכונה חדשה. כשקיבלתי את הדירה עברתי לגור בה. 

תושבי השכונה היו חילוניים ודתיים. 

בקצה העליון של השכונה היו מספר קטן של בתים בהם התגוררו חרדים. 

אחרי מספר שנים עברה להתגורר בכניסה שלי בבית המשותף משפחה חרדית לא סימפטית. חוזרים בתשובה.

אירוע שזכור לי היה דפיקות עזות בדלת בשעת חצות שהעירו אותי. 

אחרי שהתעוררתי הבנתי שדופקים בדלת שלהם ולא שלי. אלה היו לוכדי עריקים של צה"ל. 

לפני שהתחתנתי בסוף שנות ה-80 החלטנו למכור את הדירה. 

היה ביקוש גדול ומכרנו במחיר טוב. 
הקונים זוג צעירים חרדים לפני חתונתם. את המו"מ ניהול בעיקר אבי הכלה כי אבי החתן לא גר בירושלים. 

משפחה נפלאה. אפילו הוזמננו לחתונת הזוג והגענו. 

כמה שנים מאוחר יותר היה רוב חרדי בשכונה ומחירי הדירות צנחו.

חילוניים שמכרו את דירתם קיבלו הרבה פחות כסף ממה שקיבלו אלה שמכרו מספר שנים קודם לכן. 

נזכרתי בזה כשקראתי את הכתבה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר מ-16.1.26. 

כותרת הכתבה: המהפך השקט. כותרת המהדורה המודפסת: "אדם קם בבוקר מגלה ליד הבית כולל". 

הכתבה עוסקת במה שקורה בישובים שהיו ללא חרדים ובהדרגה הופכים לישובים חרדים. 

הכתבת מצטטת חוקרים ומחקרים ומביאה נתונים. 

ערים וישובים שבהם מתרחש תהליך התחרדות

זוהי רשימה לא ממצה.

כבר התחרדו: בית שמש (עומדת להיות העיר החרדית הגדולה  בעולם אחרי שתעקוף את בני ברק), טבריה, צפת.

במגמת התחרדות מסיבית: יבנאל, ערד 

במגמת התחרדות: אופקים, קרית מלאכי, חצור הגלילית,  גבעת זאב, חריש, נוף הגליל, עפולה, קרית גת

בדרך כלל מדובר בישובים בהם מחירי הדירות זולים יחסית.

תוצאות שככיחות בישובים במגמת התחרדות

1. ירידה במחירי הדירות

2. ירידה באשכול החברתי- כלכלי של הישוב

חלק מהחרדים אינם עובדים ומקבלים הנחות בארנונה. 

התופעה הזו אינה מתרחשת בכל הישובים המתחרדים. 

בכתבה מצוטט ד"ר אריאל פינקלשטיין  מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

פינקלשטיין אומר שראשי הרשויות לא מעוניינים בהתחרדות בגלל הירידה באשכול החברתי- כלכלי. 

המשמעות היא ירידה בהכנסות הרשות וכפועל יוצא  מכךגם באיכות השירותים שמקבלים התושבים. 

הם נלחמים בתופעה באמצעות עידוד בנייה שאינה מתאימה למגורי חרדים, למשל: מגדלים.

3. עזיבה של חילוניים ודתיים לישובים אחרים. 

מי שממהר לעזוב לישוב אחר, מצליח למכור את הנכס שלו במחיר סביר, כפי שאני עשיתי בצעירותי בשכונת רמות בירושלים.

4. הקמת קרוונים למוסדות לימוד חרדיים בשטחים ציבוריים ללא אישור ובניגוד לחוק

מתופעה זו נגזרה הכותרת של המהדורה המודפסת של המאמר. 

גם כשמתלוננים אין אכיפה.

5. מוסדות שמיועדים לשרת את כלל האוכלוסיה מוסבים למוסדות חינוך דתיים.

ד"ר נרי הורוביץ אומר לכתבת, שמתנ"ס מקומי נהפך לבית ספר חרדי ומקומות אחרים מוסבים לגנים חרדיים. 

התופעה הזו מרתיעה חילוניים. 

השורה התחתונה

הגידול באוכלוסייה החרדית כופה על החרדים לחפש מגורים זולים גם בישובים לא חרדים. 

בחלק מהמקרים מתבצע תהליך של התחרדות כשהאוכלוסייה הלא-חרדית נוטשת. 

לתופעה הזו עשויות להיות השלכות שליליות על אוכלוסייה ותיקה בישוב, שנאלצת לנטוש והשלכות שליליות על מצבו של הישוב ויכולתו לספק שירותים לתושבים.