מבחן אמיתי של מרצה: תקלות לא צפויות במהלך ההרצאה

 

כשהכל פועל כמתוכנן יחסית קל. 

אירועים חריגים לא צפויים הם מבחנו של מרצה וגם מבחנו של כל אחד אחר שמופיע לפני קהל או מתמודד עם אתגרים מקצועיים.

היום (25.1.26) ניצבתי בפני אתגר כזה בהרצאה שלי שכותרתה: "קיצור תולדות ההעתקה". 

מדובר בהרצאה חדשה שהעברתי אותה פעם אחת בלבד. אוסיף שהפעם הראשונה הייתה ממש לא מוצלחת.

הרצאה חדשה היא כמו תינוק. תינוק לומד מהניסיון ומשתפר. 

כך גם מרצה שבנה הרצאה חדשה. 

מרצה, כמו גם מורה לברידג', הוא כמו זיקית: עליו להתאים  את עצמו לקהל המאזינים. 

בפעמים הראשונות שמרצים הרצאה ההסתברות לטעות גדולה יותר. 

היום הייתה הפעם הראשונה ששכחתי לרשום הרצאת זום ביומן גוגל שלי. 

התוצאה הייתה שכשההרצאה הייתה צריכה להתחיל הייתי במרכז ירושלים לבצע קנייה של מוצר שאני צריך. מי שמוביל את המיזם, התקשר אלי טלפונית וסיפר לי שאני צריך להרצות.

התנצלתי מיד. הוא אמר שהמרצה שהיה אמור להרצות אחריי הסכים להקדים את ההרצאה שלו. 

כל מה שנותר לי זה לסיים את הקנייה, ללכת לרכבת הקלה ולקוות שאגיע הביתה 40 דקות אחרי המועד המקורי של ההרצאה שלי.  

בדרך תכננתי כיצד להעביר את ההרצאה. 

כשההרצאה הראשונה לא הייתה הכי מוצלחת ניסתי להבין מדוע ובראש כבר היה לי דגם משופר. 

לשקפים לא הגעתי משום שלא זכרתי שיש לי הרצאה היום. 

האתגרים שלי

1. להגיע בזמן או באיחור קל הביתה.

2. להתחבר מיד לזום

3. להעביר הרצאה במבנה שונה מהשקפים שהיו לי ועם תכנים שונים,

למשל לגעת מעט בנושאים של זכויות יוצרים וקניין רוחני בתוכנה, שלא נגעתי בהם בהרצאה הראשונה ואין לי שקפים עליהם. 

מבנה ההרצאה המתוכנן בראשי

החלטתי להתחיל בסיפור של תקלה טכנית שקרתה בהרצאה שהרציתי בשנת 2006 באולם של מכללת אפקה בתל אביב, שארגון משתמשי מחשב ישראלי קיבל לצורך ההרצאה שלי. 

התקלה: נורית הברקו נשרפה בדיוק שקף אחד לפני השקף החשוב ביותר בהרצאה.
לא מצאנו נורה להחלפה ולא מצאנו טכנאי. 

אז התמודדתי בכבוד עם המשך ההרצאה ללא שקפים. 

אחרי זה אספר את האמת על ההרצאה שלי ואגיד שאני ניצב בפני מצב דומה ואז אזרום עם ההרצאה לאו דוקא בצמידות לשקפים. 

המציאות: כל תכנון הוא בסיס לשינויים

כשהגעתי הביתה והתחברתי לזום. זה היה ב-6 דקות איחור, 

פעלתי על פי התכנון. 

רק לאחר הפתיח הארוך העלתי את המצגת. לא יכולתי לבחון בהתחלה את אופן העלאת המצגת, כפי שאני עושה בדרך כלל. 

על פי חוק מרפי משהו שלא השתבש מעולם בעבר עם מצגת שלי השתבש הפעם. 

בכל זאת הייתה הרצאה קולחת ומעניינת ומשתתפים התרשמו לחיוב ושאלו שאלות.

להתראות בהרצאה הבאה. בלי מרפי ועם רישום ביומן גוגל.