סמרטפון או ש"י עגנון? היפה והחנון או עמוס עוז?

לוגו התכנית מתוך אתר התכנית

עמוס עוז בפולין. מקור: ויקיםדיה

שירה (שם בדוי, כמו פרטים נוספים בהמשך) היא רווקה, מורה לספרות בת 57. קרוב לוודאי שמרבית תלמידיה לא מכירים ספרים של אשכול נבו, ניר ברעם, סביון ליברכט או שפרה הורן. כשמגיעים לסופרים שאת ספריהם היא מלמדת, היאוש לא נעשה יותר נוח.  

לו היו עורכים את המשאל המופיע בכותרת פוסט זה, אפשר היה למנות את המצדדים בש"י עגנון ובעמוס עוז על אצבעות יד אחת. ספירת חסידי היפה והחנון, שלא לדבר על אלה המעדיפים סמרטפון, היא מלאכה קשה הרבה יותר. 

קרוב לוודאי שתלמידיה, לא צופים ביפה ובחנון באמצעות סמרטפון במהלך שיעוריה. לעומת זאת קרוב לוודאי, שמרבית תלמידיה משוטטים במרשתת באמצעות סמרטפונים, במהלך השיעורים.

שחיקה

לא פלא שהיא חווה שחיקה בעבודתה.

המצוקה התקציבית דוחפת את מנהלת בית הספר לצמצומים. ספרות נמצאת במקום גבוה ברשימת הקיצוצים.

למה לא לצמצם באחוזי המשרה של מורה ותיקה ושחוקה, או אולי להוציאה לגמלאות, כשמצבה הכלכלי מבוסס, אין לה ילדים ואוטוטו תצא לפנסיה? 

מבוסס זו שאלה של השקפה. השכר שלה, לאחר שקיצצו בחלק מהתוספות שקיבלה, הוא כ 5,500 ש"ח ברוטו לחודש. החסכונות הדלים שלה מושקעים בפיקדונות שקליים יומיים ולפני מספר שנים ירשה יחד עם ארבעת אחיה ואחיותיה את מה שהשאירו הוריה, שנפטרו. 

ההורים, שמרבית כספם התכלתה, לצורך טיפולים סיעודיים, הותירו מעט ניירות ערך בבנק. כל אחד מהילדים קיבל חמישית מכל נייר ערך. במקרה שלה הועבר רבע מההשקעה As Is לחשבון הבנק שלה ומאז לא נגעה בכסף.

רגע האמת

עכשיו הגיע רגע האמת. מדברים איתה על פרישה מוקדמת לגמלאות. היא באה להתייעץ האם לקבל את ההצעה.

מתחילים במאזן הכנסות והוצאות. היא מתנהלת בצניעות: פה ושם הוצאות על הצגה, קונצרט או ערב ספרות ועל רכישת מעט ספרי קריאה. אין לה יתרת חובה.

מדוע השקעת את כספך לאורך שנים בפיקדון יומי, שמפסידים עליו? "אני יודעת שזה לא נכון להשקיע בפיקדון יומי, אבל אני לא אוהבת להתעסק בכסף. לא רוצה לצלצל לבנק, לעקוב אחרי השקעות ולמכור ולקנות." היא עונה.

ידעת שמגיע לך לקבל מס הכנסה שלילי? "לא ידעתי" היא עונה "כבר אמרתי, שאני לא אוהבת להתעסק בכסף". "זה בטח מאד מסובך. צריך ללכת הרבה פעמים להרבה פקידים", היא מוסיפה.

מה עם ניירות הערך שירשת? האם מכרת, קנית, שינית? "פקיד הבנק צלצל כמה פעמים והציע למכור/לקנות ניירות ערך. לא עשיתי דבר" "השיחה מתחילה לשעמם. כמה פעמים צריך להגיד לך שאני לא אוהבת להתעסק בכסף?"

השלב הבא הוא חישוב גובה הפנסיה, שתקבל. החישוב מגלה קצבה בגובה של כ 2,500 ש"ח לחודש. פער גדול מאד בין סכום זה לבין השכר הנוכחי.

בעוד חמש שנים (אם לא ישונה החוק), יתווספו לזה כ 1,530 ש"ח, קצבת זיקנה מביטוח לאומי, בתוספת ותק עבור השנים ששילמה ביטוח מעבר לעשר שנים. במקרה שלה, לא תעבור את ה 2,000 ש"ח ברוטו (מנכים מזה תשלום לביטוח בריאות ממלכתי).  

גם יחד עם הקצבה מביטוח לאומי קיים פער בהכנסות.

שני סוגי טעויות

טעות מסוג ראשון: לא לדעת ולכן לא לפעול נכון
כבר כתבתי על נושא זה בפוסטים אחרים: 
ידע הוא כוח -חוסר ידע הוא חולשה.  חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר
מה אנחנו לא יודעים על ניהול חשבונות בנק?
האם אנחנו יודעים מה גובה ההכנסות שלנו?
בהקשר של שירה, מדובר למשל בטעות של לא לדרוש לקבל מס הכנסה שלילי. אגב התהליך לא מסובך. אפשר למלא טופס בסניף דואר.

טעות מסוג שני: לדעת ובכל זאת לא לפעול נכון
טעות מהותית מסוג זה היא המשך השימוש בפיקדונות יומיים. גם לפני מס רווחי הון התשואה באפיק זה היא לרוב שלילית.
הטעות העקרונית היא: לא להתעסק במשהו שלא אוהבים. לפעמים אין ברירה. מי שמשלם אחר כך את המחיר (בכסף ואולי גם ברמת חיים מינימלית לאחר הפרישה) זהו אותו אדם, שרצה להישאר באזור הנוחות שלו.  

טעות המשלבת את שני סוגי הטעויות

גם  ממעט המידע שהוצג כאן, קל לאתר לא מעט טעויות התנהלות נוספות.

המשך שמירת ניירות הערך שירשה, הוא טעות המשלבת את שני סוגי הטעויות: חוסר ידע (למשל: שכשמקבלים חמישית מכל נייר ערך, מאד יכול להיות שעמלת המינימום על מכירה ביחד עם מס רווחי הון, יכלו את הרווח ואולי אף יביאו להפסדים. בחשבון ההורים מאד ייתכן ששילמו אחוז קטן מהרבה עבור העמלה, משום שהיא מעל לעמלת המינימום. במצב כזה משלמים עמלת מכירה באחוזים שנקבעו מראש משווי נייר הערך) וחוסר פעולה למרות הידע: למשל בהשארת המצב הקיים כשהפקיד מתקשר ומציע לעשות שינוי.

מה אפשר לעשות?
מאוחר. אולי אפילו מאוחר מדי. לו הייתה פונה לייעוץ כמה שנים קודם, היה אפשר לעשות יותר. כך למשל, ניתן היה להפנות את תשומת ליבה לבעייתיות של הפיקדונות השקליים ולבעיות של אופן השקעת כספי הירושה ולשלוח אותה, ליועץ השקעות על מנת שישקיע את הכסף עבורה באופן נבון יותר.

ניתן לבחון נושאים כגון הנושאים הבאים:

1. אולי לא נעים להמשיך ללמד, אבל אם ניתן, כדאי לדחות את הפרישה המוקדמת. כל שנת עבודה פירושה קצבת גמלה גבוהה יותר. כל שנת עבודה זה יותר חסכונות.

2. כפי שצוין קודם, ניתן להשקיע טוב יותר את כספי הירושה והחסכונות.

3. כדאי לממש את הזכות למס הכנסה שלילי. בניגוד למה שחושבת המורה, זה פשוט למדי: ממלאים טופס בדואר. אין צורך בביקורים רבים במשרדי מס הכנסה.

4. דמי אבטלה לאחר הפרישה.

5. הגדלת ההכנסות אחרי הפרישה באמצעות עבודה. בהוראה בבית ספר או בתחום אחר.

טיפול בטעויות
קל יותר לטפל בטעות מהסוג הראשון: ידע חסר או לא מספיק. או שמקנים למשפחה (במקרה זה משפחה של אישה יחידה) את הידע החסר או שמישהו שכן יודע, נכנס לתמונה. הוא מציג למשפחה מה ניתן לעשות ומה הוא ממליץ לעשות. 

זה לא חינוכי לבצע את מה שצריך במקום המשפחה. במקרה כזה המשפחה לרוב לא תלמד דבר. למרות חוסר החינוכיות, זו גם אפשרות לפתרון הבעיה.

כשמישהו יודע מה נכון לעשות, ומסיבה כזו או אחרת או מתירוץ כזה או אחר, אינו מבצע, הטיפול קשה יותר.
צריך להביא לשינוי תפיסתי והתנהגותי. תהליך כזה משלב טכניקות אימון בנוסף לצד הכלכלי של הייעוץ.

אם תקראו את הפוסט: הפרשנית, תבינו שזה עשוי להיות קשה להניע משפחה או יחיד לשנות את ההתנהגות.

לייעוץ בכלכלת המשפחה או לייעוץ פרישה:
טלפון: 054-4480616
או באמצעות לחיצה על: כתובת הדוא"ל.