היפוכים בגלל הטיות קוגניטיביות

 

כמו פוסטים קודמים על הטיות קוגניטיביות, גם פוסט זה העוסק בהיפוכים מבוסס על ספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

כלכלנים (בני כלכל) הדוגלים במודל של מקבל החלטות כלכליות רציונליות מתקשים לקבל היפוכים. 

פסיכולוגים מבינים היפוכים ביתר קלות. 

היפוך

אנשים מתבקשים להשוות בין שתי חלופות עם ערך כספי. 

ההשוואה נעשית פעמיים: פעם אחת כשכל חלופה מוצגת בנפרד ופעם שנייה כשהן מוצגות ביחד. 

במצבים מסוימים אנשים הופכים את ההעדפות שלהם בהתאם לסיטואציה, כלומר: בהשוואה של כל חלופה בנפרד יבחרו בחלופה אחת. בהשואואה זו מול זו יבחרו בחלופה השנייה.

דוגמה להיפוך

כהנמן מביא דוגמה של בחירה בין שני הימורים ברולטה של 36 תאים. 

הימור א': סיכוי של 11/36 להרוויח 160 דולר. סיכוי של 25/36 להפסיד 15 דולר.

הימור ב': סיכוי של 35/36 להרוויח 40 דולר. סיכוי של 1/36 להפסיד 10 דולר. 

הדגומה מבוססת על ניסוי של שני פסיכולוגים שרה ליכטנשטיין ופול סלוביק.

נבדקים בוחנים את כל אחד מההימורים בנפרד באמצעות קביעת המחיר המינימלי שבו יהיו מוכנים לוותר על ההימור. 

במקרה זה הם יבחרו בחירה רציונלית באפשרות של הימור א', כלומר: יוותרו עליו תמורת מחיר גבוה יותר. 

כאשר הם יצטרכו לבחור באיזה משני ההימורים לבחור יקרה היפוך. הם יבחרו בהימור ב'. 

הסיבה לכך היא שנאת ההפסד.  בהימור א' אפשר להרוויח הרבה יותר מאשר בהימור ב' אבל אפשר להפסיד 5 דולרים מאשר בהימור ב'.

דוגמה להיפוך לא צודק

המונח "היפוך לא צודק" מופיע בספרו של פרופ' כהנמן. הוא נגזר מזה שההשוואה אינה בין תפוחים לתפוחים, כמו בדוגמה הקודמת, אלא בין אבטיחים לקיווי. 

ההשוואה היא בין תביעה של משפחתו של ילד שנכווה כוויות בינוניות כשהפיג'מה שלו עלתה באש. הנתבעת היא החברה שייצרה את הפיג'מהמבד מספיק חסין מאש לבין תביעה בנק שניזוק ב-10 מיליון דולר בגלל נוכלות של בנק אחר. 

מחצית מהמשתתפים שפטו בתחילה את גובה הפיצוי במקרה הראשון (הילד שנכווה) ואחרי זה את שני המקרים ביחד. 

המחצית השנייה שפטה בסדר הפוך. 

כשהמקרים נשקלו בנפרד נפסקו פיצויים גבוהים בהרבה לבנק. 

כשהם נשפטו ביחד גברה הסימפטיה לילד על אפקט העיגון והם פסקו פיצויים גבוהים יותר לילד.