בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת הייתי סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

קורס מרתק במיוחד שלמדתי היה קורס בנוירופסיכולוגיה. 

זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג נוירופסיכולוגיה.

את הקורס לימד מרצה לנוירולוגיה. בשני השיעורים הראשונים דיבר על מבנה המוח ועל תפקידי איזורים שונים בו.

יתר השיעורים עסקו באיתור ליקויים מוחיים על פי התנהגות. 

הליקויים המוחיים הם פיזיולוגיים. הביטוי ההתנהגותי הוא פסיכולוגי. 

היכולת לזהות באופן ראשוני את הליקוי הפיזיולגי באמצעות התנהגות עשוי לחסוך זמן וכסף באבחון.  

נוירו-כלכלה

בפסקה קצרה בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט, הזכיר פרופ' דניאל כהנמן את התחום של נוירו-כלכלה. 

אודה ולא אכחד זאת הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה. 

נוירו-כלכלה הוא תחום אינטרדיסיפלנרי חדש יחסית. 

אצטט את ההגדרה שלו המופיעה בויקיפדיה העברית: " נוירו-כלכלה (באנגלית: Neuroeconomics) הוא ענף מדעי בין-תחומי ששואף להסביר קבלת החלטות אנושית, את היכולת לעבד חלופות מרובות ולבחור מסלול פעולה אופטימלי. התחום חוקר כיצד התנהגות כלכלית יכולה לעצב את הבנתנו על המוח וכיצד תגליות מתחום מדעי המוח יכולות להגביל ולכוון מודלים כלכליים.". 

ההקשר אליו מתיחס פרופ' כהנמן

בפרק העוסק בהיצג רגשי מתיחס פרופ' כהנמן למצבים בהם פועלת מערכת החשיבה המהירה האינטואיטיבית ולמצבים בהם היא מערבת בקבלת ההחלטה את מערכת החשיבה האיטית, השיטתית יותר והלוגית יותר. 

מתברר כי כשבמקביל לתהליך קבלת ההחלטה מודדים פעילות מוחית, אזור אחד במוח פועל כאשר מערכת החשיבה האיטית פועלת ואזור אחר כאשר מערכת החשיבה המהירה פועלת. 

השלכות על כלכלת המשפחה

בשונה מפוסטים העוסקים בהטיות קוגניטיביות, בהם יכולתי לציין השלכות קונקרטיות על קבלת החלטות בכלכלת המשפחה, בפוסט זה איני יכול לעשות זאת. 

המשך המחקר בתחום האינטרדיסיפלנרי הזה עשוי אולי בעתיד להציף גם השלכות מעשיות קונקרטיות על קבלת החלטות בכלכלת המשפחה.