יום רביעי, 13 באפריל 2016

רשימות שחורות ורשימות לבנות

  דרמת הפשע רשימה שחורה
מקור התמונה: ויקיפדיה

לפני יותר מעשור השתתפתי בפרויקט ייעוץ במחשבים בגוף בנקאי בחו"ל. חברה בינלאומית גדולה צרפה אותי, כיועץ עצמאי, לכמה יועצים אחרים. מדובר היה ביעוץ סביב פרויקט שבמרכזו רשימת White list של אשראי, שלקחו אנשים מבנקים ומחברות כרטיסי אשראי.
כמות האשראי שלקח אדם או לקחה משפחה, היווה שיקול נוסף בהחלטה של גוף בנקאי אליו פנה בבקשה לקבל אשראי.

היערכות לאבטחת מידע ופרטיות היו נושא מהותי לארגון ונושא מרכזי ביעוץ שקיבל הלקוח. 

צריך לזכור שמדובר באנשים שמחזירים את האשראי שלקחו ולא בכאלה שאינם עושים זאת ולכן חשוב שהגישה לנתונים שלהם תינתן רק להם (לפעמים זה יכול לעזור להם, משום שלא תמיד הם מסוגלים לבנות רשימה מסודרת של כל ההלוואות וחובות האשראי שלהם) ולמי שעל פי חוק זכאי לגשת לנתונים (במקרה הספציפי בנק או חברת כרטיסי אשראי אליו פנה האדם או פנתה המשפחה בבקשה לקבלת אשראי).

פני הדברים שונים כאשר מדובר באנשים, שבאופן שיטתי אינם מחזירים את חובם או אנשים, שנותנים באופן שיטתי צ'קים ללא כיסוי.
אנשים אלה מאבדים את זכותם לפרטיות והחוק מאפשר לפרסם את שמותיהם, על מנת להציב את הסיכון בפני מי שעומד לתת להם אשראי או עומד לקבל מהם צ'ק.
הם נכללים ברשימה שחורה.

השורה התחתונה: רשימה לבנה ורשימה שחורה
רשימה לבנה היא רשימה של כאלה שלא ביצעו עבירה כלשהי בהקשר הנדון. הם זכאים לפרטיות ויש לאבטח את נתוניהם ולא לאפשר גישה חופשית אליהם.

עבריינים שיטתיים אינם זכאים לפרטיות בהקשר העבירה שלהם. החובה להזהיר את מי שיכול להיפגע מהם גוברת על זכותם לפרטיות.

כמה דוגמאות לעבריינים שיטתיים

1. בתחום המחשבים תוכנות האנטי-ספאם מנסות לסנן הודעות שמקבלים מעבריינים כאלה.

2. אנשי מכירות של אותה חברה המתקשרים שוב ושוב על אף שאומרים להם שאין מעוניינים בשירותיהם ומבקשים מהם להימנע מלהתקשר.
זו גם הסיבה שאני חושף כאן את חברת פלאפון, שאנשי המכירות שלהם התקשרו אלי עשרות פעמים, על אף שנאמר להם שאיני מעונין להיות לקוח שלהם ואיני מעונין שיתקשרו אלי. 
בפעמים הראשונות גם הסברתי להם מדוע או שלחתי אותם לקרוא את הפוסט בבלוג שלי המסביר מדוע. לקריאת הפוסט: חברות הסלולר: מדוע לא הייתי צריך לבחור בחלופה הרעה פחות?


טיפ לקוראים: 
האפליקציה Truecaller שהתקנתי בטלפון הסלולארי שלה שיפרה את איכות חיי. אני יכול לראות שהמתקשר הוא איש מכירות של חברת פלאפון או סוכן ביטוח שמנסה למכור לי ביטוח מיותר ופשוט לא לענות לשיחה.

3. לקוחות בנק מוגבלים
באתר בנק ישראל ניתן להקליד מספר זהות או מספר חברה של לקוחות בנקים בעלי חשבונות מוגבלים. לקישור לדף: איתור לקוחות מוגבלים.
באתר בנק ישראל תוכלו לקרוא גם מה גורם למישהו להיכלל ברשימה השחורה הזו.

טיפ לקוראים: לפני התקשרות כלכלית משמעותית עם מישהו, בדקו שהוא אינו מופיע ברשימה הזו של בנק ישראל.

מסעדות ורשימות שחורות
כשקראתי פוסט שכתב המסעדן איל סבן נזכרתי ברשימות השחורות. איל כותב בפוסט: אורח לא בא ואורח גם לא מטלפן.

איל כותב על תופעה נפוצה ומכוערת של אנשים המזמינים מקומות במסעדה אינן מגיעים ואינם מודיעים שלא יגיעו. חלקם הם בלינים המזמינים מקומות במספר רב של מסעדות באותו מועד.
למסעדות נגרם נזק כלכלי. איל מתאר כיצד מנסים להתמודד עם התופעה ומה נמצא במחקרים בנושא.  

מניסיוני אני מכיר תופעות דומות גם מול נותני שירותים אחרים שאינם מסעדות.
כך למשל, כשפתחתי קורס ערב ללימוד ברידג', טילפנתי לנרשמים באותו בוקר על מנת לודא את הגעתם לקורס. גברת אחת אמרה לי שהיא בטוח תגיע. היא לא הגיעה וגם לא טילפנה. כשטילפנתי רבע שעה אחרי תחילת השיעור הראשון, אמרה לי שלא הסתדר לה.

המודל הבנקאי של רשימות שחורות לעזרת בעלי עסקים
לשלל האמצעים שנוקטים בעלי המסעדות ועסקים אחרים בהתמודדותם עם התופעה, אני רוצה להציע תוספת: רשימה שחורה כפי שתיארתי לעיל ביחס ללקוחות בנקים.

המודל פשוט:

1. צרו רשימה ממוחשבת של שמות הלקוחות שמזמינים מקום ולא טורחים להודיע על ביטול. בכל פעם ציינו את התאריך והחזיקו מונה של סך הפעמים שזה קרה לאותו אדם.

2. בנו רשימה שחורה
אדם שצ'ק אחד שלו חזר, אינו צריך להיכלל ברשימה שחורה (צ'ק יכול לחזור גם בגלל פגם טכני). אדם שמעל לסף מסוים של מספר צ'קים שלו ביחידת זמן חזרו, נכלל ברשימה.

באופן דומה אדם שפעם אחת לא טרח להודיע על ביטול הזמנה למסעדה לא צריך להיכלל ברשימה שחורה. יתכן שקרה אירוע אמיתי משמעותי, למשל: מישהו לא הרגיש טוב והוא לקח אותו לחדר מיון בבית חולים. האירוע גרם לא לשכוח להודיע למסעדה.

אדם שעשר פעמים הזמין מקום במסעדה לא הגיע ולא הודיע יכול להיכלל ברשימה כזו. 
כפי שבנקים מתייחסים אחרת לבעל חשבון מוגבל, על המסעדות להתייחס אחרת ללקוח כזה. למשל לגבות ממנו מראש תשלום משמעותי באמצעות כרטיס אשראי.

3. שיתוף פעולה בין מתחרים
בנקים משתפים ביניהם רשימות שחורות. גם מסעדות ובעלי עסקים אחרים יכולים לעשות את אותו דבר.











יום שישי, 8 באפריל 2016

אפליה תעסוקתית זה לא רק אי-קבלה לעבודה

מקור הגרף: משרד הכלכלה והתעשייה

ברשתות החברתיות ובתקשורת לסוגיה השונים נתקלים לא פעם באנשים המלינים על זה, שלא מקבלים אותם לעבודה, על אף שהם מסוגלים לבצע את התפקיד בהצלחה.

קראו למשל את כתבתו של צפריר בשן שפורסמה לאחרונה בגלובס: "העניים הבאים הם אנשי היי-טק לשעבר".

הסיבות לאי-קבלתם לעבודה עשויות להיות: גיל מבוגר, השתייכות לקבוצה אתנית, מגדר, מגבלות רפואיות (שאינן רלוונטיות לביצוע המטלות המוטלות על העובד), הורות לילדים קטנים ועוד.

כאדם שכבר עבר את גיל 60, נגעתי כבר כמה פעמים באפלית על רקע גיל בכלל ואפליה על רקע גיל בהיי-טק בפרט.
כך למשל, בפוסט: קולנוע טאבו וכסף נגעתי מעט באפליה משולבת גילאית ומגדרית כלפי שחקניות מבוגרות.
בפוסט: אפליה גילאית לפעמים יותר גרוע מחוסר תעסוקה, קישרתי לפוסט של מישהי אחרת המתאר תוצאה טרגית של חוסר תעסוקה.

אל תבינו אותי לא נכון. אני איני מלין על אפליה בתעסוקה בגלל גילי. אני מנסה למצוא דרכים להתגבר על הבעיה.
בפוסט זה לא רק הגיל אני מציע כמה דרכים להתמודדות עם אפליה על רקע גיל.

ב-14 במרץ השתתפתי בכנס של הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה. בכנס הרצה פרופ' וינסנט רושינו מאוניברסיטת Ohio State, שערך מחקרים רבים בנושא גיוון בתעסוקה ובכלל זה אפליית עובדים. 
מהרצאתו למדתי שהנושא הפופולארי בתקשורת של אי-קבלה לעבודה הוא רק קצה הקרחון של האפליה.

להלן כמה היבטים נוספים של אפליה תעסוקתית.

פיטורים
כשצריך לפטר, מפטרים קודם אנשים המשתייכים לקבוצות שכלפיהן יש אפליה תעסוקתית.
אגב, זה קורה גם כשלא צריך לפטר ובכל זאת מפטרים מישהו בגלל השתייכותו לקבוצת אוכלוסיה מסוימת.
קראו למשל את הכתבה של בילי פרנקל ב-Ynet: שמונים אלף שקל פיצוי לעובד ערבי שפוטר.

על פי מחקר באוהיו, הקיפוח בנושא פיטורים גדול יותר מהקיפוח בנושא העסקה. 

קידום
הסיכוי להיות מקודם בעבודה קטן יותר כאשר אתה משתייך לקבוצה המופלית לרעה.
פרופ' רושינו מביא דוגמה של עובדת שלא קודמה לתפקיד ניהולי באופן שיטתי, על אף שהיא הייתה זו שהכשירה לתפקיד זה עובדים ותיקים פחות ממנה. אחרי כמה סיבובי הכשרה כאלה היא הגישה תביעה משפטית.

הטרדות והתיחסות מפלה
התופעה של הטרדות נשים בעבודה על רקע מינן מוכרת היטב בישראל ועולה מדי פעם לכותרות.
יש גם הטרדות על רקע אתני. במחקרים בארה"ב נמצאו לא מעט הטרדות של עובדים שחורי עור על ידי מנהליהם. 
לפעמים באופן גלוי ובוטה (פרופ' רושינו ציטט מקרה של עובד שחור שהמנהל שלו חזר ואמר לו: "ניגר אתה צריך להודות שבכלל מעסיקים אותך") ולפעמים באופן מרומז. למשל: נזיפה על איחורים רק לעובדים ממגזר או מגדר מסוים.

ההטרדות נעשות בדרך כלל על ידי מנהלים ישירים ולא על ידי מנהלים בדרג גבוה.
בלא מעט מקרים הן מובילות להתפטרות העובד/עובדת שלא יכול לשאת את זה. לפעמים גם לתביעה משפטית של העובד. 

התפקידים אליהם מתקבלים המשתייכים לקבוצה המופלית
אפשר לקבל עובדים מקבוצה מסוימת רק לתפקידים בתחתית ההיררכיה הארגונית. אם ניקח מדינה שבה חייבים להעסיק בשירות הציבורי אחוז מסוים של עובדים מקבוצה אתנית מסוימת, נניח יוצאי אתיופיה בישראל, ארגון יכול להפלות אותם לרעה או לא להפלות אותם לרעה.

ארגון מפלה עשוי לקבל אחוז עובדים יוצאי אתיופיה כנדרש, אבל כולם יהיו בתפקידים שהם המקבילה המודרנית לחוטבי עצים ושואבי מיים (עובדים בתפקידי ניקיון ואבטחה).

ארגון  שאינו מפלה יקבל מהנדסים וכלכלנים יוצאי אתיופיה ויקבל אותם גם לתפקידים ניהוליים.

עוד משהו חשוב
האפליה לא רק מקוממת ומיותרת. מחקרים מראים שארגונים שאינם בוחרים להפלות נהנים מתועלות עיסקיות וארגוניות, הנובעות מההעסקה ההוגנת והמגוונת.



   


יום רביעי, 30 במרץ 2016

לופט גישפט: תעשיית הכשרות בישראל

דגים כשרים ליד לובסטר שאינו כשר.
מקור התמונה: ויקיפדיה

לו היינו חיים בעיירה  במזרח אירופה לפני לא מעט עשורים היו קוראים לזה "לופט גישפט". בעברית זה נשמע פחות טוב, אבל התרגום הוא: עסקי אוויר.
עסקים שאינם מיצרים דבר אבל גובים כסף.

כמקובל בעסקי אוויר בישראל, מגלגלים את העלות על הצרכן. לפעמים, כמו בעסקי הכשרות בישראל, מגלגלים את העלות גם על הצרכן בעל כורחו, כמוני למשל.
אני אוכל מזון לא כשר ולפעמים אפילו נהנה מאד.

בפוסט זה אספר לכם על הדואופול הדורסני של הכשרות בישראל, אבל גם אציג לכם אלטרנטיבה.

הסיפור התחיל לפני הצהריים, כשטיילתי לתומי בדרך בית לחם בירושלים. הייתי צריך להמתין למישהו בעניין עסקי. ניצלתי את הזמן לאכילה בחומוסייה חדשה (עבורי) בשם בנצוק.

במקום תעודת כשרות ראיתי תעודה של ברית הנאמנות, בראשות הרב אהרון לייבוביץ.
לשיחה עם בעל המקום על האוכל שלו ועל משך הזמן בו קיימת המסעדה, צרפתי שאלה על הכשרות.

השאלה הזו הובילה לכתיבת פוסט זה.

הרבנות הראשית
הכירו את הגורם הראשון בדואופול הכשרות: הרבנות הראשית.

סיפור ראשון: ללא תעודת כשרות
אני נוהג לחפש מסעדות טובות או מעניינות, שאיני מכיר. הן יכולות להיות גם מסעדות פועלים עממיות ומצוינות המגישות אוכל טרי (הוא נגמר בצהריים או בסוף היום).

לפני כמה עשרות שנים סעדתי במסעדת פועלים קטנה כזו בשכונת רוממה בירושלים. בעל המסעדה הוא יהודי דתי חובש כיפה, שגם עובד בה בפועל.

נכנס מישהו ושאל אותו האם יש לו תעודת כשרות?
"אין לי", השיב בעל המסעדה, "אבל אני יהודי דתי ולא הייתי מגיש אוכל לא כשר. אני לא יכול לעמוד בתשלומים הגבוהים שהרבנות דורשת ממני. אם אתה רוצה אתן לך את הטלפון של הרב שלי ותשאל אותו."

סיפור שני: מונופול לא בכשרות
לפני כמה עשרות שנים עמדה ידידה טובה שלי להינשא בשעה טובה. היא ביקשה ממני להעיד על רווקותה ברבנות בירושלים. הסכמתי ברצון.

החצי הראשון של השיחה שלי עם פקיד הרבנות הייתה חקירה לא נעימה, שפגעה במיוחד בפרטיותה של הידידה שלי. 
הפקיד לא התבייש לשאול שאלות אינטימיות כמו:
איך אני יכול להיות בטוח שהיא לא נישאה קודם ועדיין נשואה לאחר? (אני יכול. אני מכיר אותה מגיל 15) ואיך אני יכול להיות בטוח שלא קיימה יחסי מין עם גבר אחר? (אני ממש לא יכול. בכל זאת היא הייתה כמעט בת שלושים ואני לא הייתי איש שב"כ ששומר עליה).

התפנית בעלילה התרחשה ברגע שהפקיד שאל אותי על מקום העבודה שלי. עבדתי אז במלם מערכות. הפקיד אמר: "אלה שמכינים את המשכורות שלנו במחשב".

מרגע זה ואילך ממש לא עניין את הפקיד האם הידידה שלי נשואה בו זמנית לשני גברים, בנוסף לבעלה המיועד, שאחד מהם גוי והשני ביגמיסט הנשוי לשלוש נשים.

הדבר היחיד שעניין אותו היה הטיפול במשכורות של ושל חבריו בחברת מלם.

לטובת פרטיותה של ידידתי, שמחתי על התפנית בשיחה ושיתפתי פעולה באופן מלא.

מה שחוויתי אצל הפקיד ברבנות, הבנתי שנים רבות אחרי זה כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה:כסף משפיע על דברים אחרים יותר ממה שאנחנו חושבים.    

מדוע אני מעדיף לקנות מוצרים ללא הכשר של בד"צ העדה החרדית?
הגיע הזמן להכיר את החבר השני בדואופול הכשרות בישראל.

תשימו על המדף במרכול שני מוצרים זהים במחירם ובמראם. אחד עם חותמת של הכשר בד"צ העדה החרדית והשני ללא הכשר או עם הכשר אחר.
אני אקנה תמיד את המוצר ללא הכשר בד"צ העדה החרדית. 

יש לזה סיבות טובות מאד. אינני מעוניין להיות שותף במימון זריקת חיתולים צואים על שוטרים, הטרדת נשים העוברות לתומן ברחוב, שריפת פחי אשפה, זריקת אבנים על כלי רכב וכיו"ב.
אני חושש שהכסף, שייכנס לבד"צ העדה החרדית, ישמש בדיוק למטרות כאלה.

מי שקרא את הפוסט הקודם: להסיר את התחפושת: כלכלת המשפחה בבני ברק, קרא בודאי כמה דברים חיוביים שכתבתי על ישיבת פוניבז', אולי הישיבה החושבה ביותר בעולם הליטאי, ומייסדה הרב כהנמן.
לא שנאת החרדים מדברת מגרוני כאשר אני כותב דברים שליליים על העדה החרדית.

הכשר חסידות בעלז
לפני כמה עשרות שנים רצו חסידי הרבי מבעלז להקים גוף כשרות משלהם. על פי העיתונות, זה הסתיים בהצתת הישיבה שלהם ובאלימות קשה כלפיהם. האלימים היו אנשי העדה החרדית.

לא מחלוקת דתית עמדה מאחורי התקיפה. מדובר בכסף. הרבה כסף. 

ברית הנאמנות
עכשיו אציג מתחרה זול יותר בתחום הכשרות: ברית הנאמנות. בעל המסעדה שההכשר שלו מבוסס על ברית הנאמנות, מחויב להציג לפני חוברת קטנה על ברית הנאמנות. ברית הנאמנות היא מחויבות הדדית של בעל המסעדה ושל הארגון לכשרות. 

בחוברת אותה קראתי במהלך אכילת החומוס, מתוארים העקרונות וחשוב לא פחות גם רשימת תאריכים של ביצוע בדיקת כשרות ושם הבודק או הבודקת. 


למידע מלא על ברית הנאמנות כנסו לאתר האינטרנט של ברית הנאמנות.

כתובת האתר: כשר פה?   

מה במיוחד אהבתי בברית הנאמנות?
בנוסח הברית מופיע משפט  על פיו על מהטבח להיות פתוח ללקוחות המעוניינים לראות אותו, במגבלות של דרישות משרד הבריאות.

במטבח פתוח לעין הסועדים אני מבין קצת יותר מאשר בכשרות. 
על מנת שתבינו את החשיבות אתאר שני מקרים קיצוניים.

המסעדה שלא אכנס אליה לעולם
במקרה יצא לי לראות מטבח של מסעדה שאינה מראה את המטבח שלה ללקוחותיה. אחרי מה שראיתי, כף רגלי לא תדרוך בה יותר.

המסעדה שאשמח לאכול בה שוב
ביקשתי תפריט במסעדה עממית זולה באור יהודה. ענו לי שאין תפריט, אבל אני מוזמן להיכנס למטבח ולראות מה מבשלים ולבחור.
סיבה טובה לאוכל שם שוב.



יום שני, 28 במרץ 2016

להסיר את התחפושת: כלכלת המשפחה בבני ברק


בפוסט הקודם: לכבוד פורים: כלכלת המשפחה בקבוצה אתנית בתחפושת, חרגתי ממנהגי להזכיר את הקבוצה האתנית שעל אופן התנהלותה הכלכלית אני כותב. במקום זה ביקשתי מהקוראים לנחש באיזו קבוצה אתנית מדובר.

שבוע לאחר פורים הגענו לשלב התשובה. לא הלכתי רחוק ליבשת אמריקה, ליבשת אפריקה, למזרח הרחוק או לאי באוקינוס השקט. 
בסך הכל השתתפתי בסיור פורים בבני ברק בהדרכתה של דורית ברק.

הקבוצה התרבותית האתנית המתוארת בפוסט הקודם היא החרדים בבני ברק.

מעט על תולדות בני ברק
דורית ברק היא נכדתם של זוג ממיסדי בני ברק. היא אישה דתיה, לא חרדית. 
השאיפה של הדתיים, שייסדו את בני ברק בשנת 1924, הייתה לעסוק בחקלאות.

בהדרגה גדל מספר החרדים בעיר וקטן מספר החילוניים והדתיים.
היום כ-97% מתושבי בני ברק הם חרדים. ברק מנסה לשמר משהו מבני ברק של השנים המוקדמות אחרי קום המדינה.

כיום חיים בבני ברק למעלה מ-180 אלף איש. קרוב לוודאי שזו העיר הצפופה בארץ. זאת עיר עם משפחות מרובות ילדים. כמעט ללא שטחים ירוקים. זו גם העיר המלוכלכת ביותר בארץ, על פי בדיקה שפורסמה באחד מהעיתונים הכלכליים בזמן האחרון.

על לכלוך וחוסר אסטתיקה
לא בכדי הזכרתי בפוסט הקודם את מדגסקר. מדגסקר היא אחת המדינות העניות בעולם. בכפרים ובעיירות יש הרבה מרחב וגם אם הבתים או הבקתות הם קטנים, מזג האוויר מאפשר לתושבים להיות בחוץ.

התמונה שונה בבירה אנטננריבו. שם צפוף ואין תכנון. למעט השכונות היותר עשירות בעיר, אף אחד לא חושב על אסטתיקה. 
בני ברק דומה במובן זה לאנטננריבו. כשחיים בצפיפות הן במרחב הציבורי והן בדירות קטנות עם מספר גדול של ילדים, חושבים יותר על צרכים בסיסיים ופחות על אסתטיקה.

אפשר לראות ניצול של כל ס"מ בדירות להנחת חפצים. גם אם זה על הסורגים של החלון, הפונה לכיוון הרחוב. 

אפשר לראות הרחבות בנייה, שאין לי צל של מושג האם הן חוקיות או לא, אבל ברור לחלוטין שהן אינן נאות לעיין. 

לא במקרה בני ברק היא העיר המלוכלכת ביותר בארץ. גם בשתיים הבאות אחריה אחוז גבוה מהאוכלוסייה הם חרדים (ירושלים ונדמה לי שפתח תקווה). 

לפני שנסיק מסקנות נגד האוכלוסייה החרדית "המלוכלכת" צריך לזכור כמה דברים:

1. כשיש משפחות מרובות ילדים עשוי להיות יותר זבל.
תחשבו על כמות החיתולים למשל.

2. האוכלוסייה החרדית ענייה יותר ולכן עיריות יכולות לגבות ממנה פחות מיסי עירייה.
אם תוסיפו לזה את הכוח הפוליטי של העסקנים החרדים, הדואגים לכך שצאן מרעיתם ישלמו פחות מיסים, גם לעיריות יש תקציבים נמוכים יותר.

בירושלים עוד אפשר לקחת מיסי עירייה גבוהים מאנשים כמוני ולסבסד שירותים לאוכלוסייה החרדית. עם 97% חרדים בבני ברק, זה כמעט בלתי אפשרי. 

סולידאריות קהילתית
כמו בחברות עניות בארצות מתפתחות, הקהילה בבני ברק מנסה לעזור לחברי קהילה שנמצאים במצוקה כלכלית.
הביטויים לכך, שאנחנו ראינו בפורים, כללו כמה דברים המתאימים לכל ימות השנה:

1. על עמודי החשמל ובמקומות אחרים על המדרכות תלויות תיבות התרמה לטובת ארגונים שונים המנסים לעזור לעניים, חולים, יתומים ולתלמידי ישיבה עניים וכיו"ב.

2. על המדרכות נמצאים דוכני התרמה שונים, ברחובות עוברים כלי רכב עם רמקולים להתרמה למען עמותה כזו או אחרת וגם מתרימים ההולכים על המדרכה עשויים לפנות אל עוברים ושבים, לאו דווקא חרדים: גם עוברים ושבים כמונו.

באופן ספציפי לפורים מצווה לתרום לעניים ופושטי יד. כדי שגם הם ישמחו בחג הזה.
תלמידי ישיבה, כמו בנה של משפחה חרדית שאירחה את הקבוצה שלנו לשעה-שעתיים, מגיעים בשירה ובריקודים לבתים ומנסים להתרים למען תלמידי ישיבה עניים העומדים להתחתן.

כמו בבהוטן, מצוות הדת הן לעזור גם לאנשים במצוקה שאינם חלק מהקהילה. ארגונים כמו עזר מציון ועזרה למרפא, מסייעים גם לאנשים חולים שאינם דתיים.
המארחת שלנו סיפרה על נשים חרדיות מבני ברק המתנדבות לשבת ליד חולים קשים בבתי חולים על מנת לאפשר מעט מנוחה לבני משפחתם. 

נישואים  
אנחנו יודעים מעט מאד על נישואים בין חרדים. המארחת בסיור שלנו עוסקת באמנות, אבל גם בשידוכים לשם מצווה (לא לפרנסה). מדבריה עולים כמה דברים מעניינים:

1. אצל החרדים הנישואים הם באמצעות שידוכים ונדרשת הסכמת ההורים משני הצדדים.
לטענתה מופעל כאן השכל ואליו מצטרף הניסיון של ההורים. נמנעים נישואים לא מתאימים הנובעים מסערות רגשיות.
לאחר שבהיבט המעשי השכלי זה נראה סביר, היא אומרת שיש מקום גם להיבט הרגשי.

את ההיבט הזה אפשר לבדוק בכמה פגישות בהן משוחחים בלבד.

2. העבודה העיקרית בנושא של שידוך מוטלת על ההורים משני הצדדים.
השדכנית מציעה מישהי או מישהו שנראים לה מתאימים וההורים מבצעים תחקיר יסודי על החתן המיועד או הכלה המיועדת ועל משפחתו או משפחתה.
אם התחקיר חיובי, ההורים יכולים להיפגש ואחרי זה גם בני הזוג העתידיים.

3. לאחר פגישה בין בני הזוג הצעירים ורצון להמשיך להתקדם מבצעים בדיקות גנטיות.
המטרה היא להימנע ממומים מולדים קשים, משום שבחברה החרדית לא מבצעים הפלות.
אם בבדיקות נמצאת בעיה, כל אחד הולך לדרכו ומחפש בן זוג אחר או בת זוג אחרת.
לדעת השדכנית בדיקות גנטיות הן הנורמה על פיה פועלים בכל הזרמים בבני ברק.

אני מברך על ההתקדמות הזו, שלא הייתי מודע אליה. זה חוסך עוגמת נפש קשה וגם הוצאות כספיות למשפחה ולחברה.

4. גברים הנחשבים למועמדים מוצלחים במיוחד לנישואים הם תלמידי ישיבה הנחשבים לעילויים.

5. אצל נשים, בנוסף לייחוס וליופי, חשוב גם המקצוע. חרדיות העובדות בהיי-טק נחשבות למבוקשות.

מעליות או לא לבנות (לגובה)
בעיריית בני ברק משולבים שיקולים דתיים בקביעת ההחלטות. כך למשל, חוק העזר העירוני מתיר בניית סוכות באופן גורף. 
בגלל המצוקה התושבים עושים שימוש אחר בחדרים ובמרפסות, שאת גגם ניתן להזיז ולהחליף בסכך בחג הסוכות, לצרכים אחרים במהלך השנה.

בדיוק כמו שבזרמים אחרים, משמשים חדרי ביטחון לצרכים אחרים במהלך השנים בהן איננו צריכים לגור בחדרי הביטחון, הסוכות משמשות לצרכים שונים ומגוונים.

יש רבנים הפוסקים בנושאים טכנולוגיים עבור העירייה. הפסיקה שלהם ביחס למעליות בבניינים רבי קומות היא שעלולה להיות בעיית חילול שבת ולכן אסרו על מעליות כאלה.
התוצאה היא שבבני ברק לא בונים לגובה, מה שמגדיל עוד יותר את הצפיפות הגדולה בלאו הכי בבנייה בעיר. 

ישיבת פוניבז'
אם מדברים על בחורי ישיבה שהם עילויים, ישיבת פוניבז' היא המוסד הנחשב ביותר. תלמידיו נחשבים למועמדים מצוינים לנישואים. 
עולה הרבה כסף ללמוד בישיבה הזו, בה לומדים בתנאי פנימייה כ-2,000 תלמידים מעל גיל 1.

הורים של נער המועמד ללמוד שם, מוכנים לשלם הרבה כסף על מנת שילדם ילמד בישיבה זו.

זו לא רק היוקרה ולא רק רמת הלימוד. יש פה גם שיקול כלכלי מובהק. ההוצאה על הלימודים עשויה להיות ההוצאה כספית האחרונהשלהם על הבן. הוא נכראה ימצא כלה מביית עשיר ובעלת מקצוע עם שכר גבוה, שתפרנס אותו ואת ילדיו. 

ישיבת פוניבז' השואה ודגל ישראל
לפי דברי המדריכה שלנו בטיול, הרב כהנמן (1888-1969), שייסד את הישיבה, הגיע במקרה לישראל. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה נשלח עם אדם נוסף לארה"ב על מנת לגייס תרומות לקהילה החרדית בליטא. באיטליה חלה שותפו למסע והחליט לחזור.
כהנמן התייעץ עם אשתו האם לסוע לבד לארה"ב. היא יעצה לו לסוע לישראל שם גר כבר אחד מבניו.
היא אמרה שהיא ויתר עשרת ילדיהם ינסו להצטרף אליו מאוחר יותר. כולם נספו בשואה.

לדברי המדריכה, הישיבה הוקמה כנגד כל הסיכויים רק בגלל תמיכתו של החזון איש ותמיכתה של משפחת הלפרין העשירה (היום בעלי אופטיקה הלפרין), ששטח האדמה עליו נבנתה הישיבה היה בבעלותה.

לאחר השואה, הרב כהנמן אימץ ילדים חרדים שנותרו ללא משפחה ולמדו בישיבה.
לפי הויקיפדיה: "הרב כהנמן בניגוד לגישה החרדית הנפוצה גליה סימני תמיכה בציונות"

 המדריכה אומרת שעד היום מונף ביום העצמאות דגל מדינת ישראל על הישיבה.

הזווית שלי
לא צריך לשפוט אנשים על פי השתייכותם הקבוצתית. בכל קבוצה יש אנשים נהדרים ואנשים שכדאי להתרחק מהם. 
זה נכון גם לגבי החרדים.

לי באופן אישי יש כמה בעיות יסודיות עם חרדים בישראל:

1. רוב הגברים לא עובדים
אני מצפה שגברים בריאים וצעירים יעבדו לפרנסתם ולא שיחיו על חשבון משלם המיסים הישראלי ותורמים מחו"ל.
התופעה הזו, שהתפתחה עם השנים בגלל פוליטיקאים, רבנים ועסקנים (בשנים הראשונות אחרי קום המדינה יותר מ-70% מהגברים החרדים עבדו לפרנסתם), אופיינית רק למדינת ישראל.
מרבית הגברים היהודים החרדים בארצות אחרות עובדים לפרנסתם.

2. הילדים אינם לומדים לימודי ליבה או לימודי יסוד
זו לא רק דעה פרטית שלי. יש המלצה ברורה של ה-OECD בדוח על ישראל, על פיה יש להשקיע בלימודי מתמטיקה, אנגלית ולימודי ליבה נוספים בבתי הספר החרדים.

העסקנים חוששים שאם ילמדו לימודי ליבה, ילכו לעבוד במקום ללמוד בישיבה. אם ילכו לעבוד, יפגשו לא חרדים ואולי יתרחקו מהדת. מניעת השכלה בסיסית מילדים היא חלק מהאג'נדה של יצירת אוכלוסיית גברים שאינם עובדים.

3. מנסים לכפות עלי ועל אחרים כללים הנובעים מאמונתם הדתית ונוגדים את השקפתי ואת אורח חיי
שוב חזרנו לעסקנים ולכמה רבנים. קיפוח הזרמים הקונסרבטיבים והרפורמיים ביהדות וכפייה כלפי חילוניים כמוני, גורמים נזק רב. גם לחרדים עצמם.

הסירו את שלוש הבעיות האלה ואוכל להסתדר היטב עם החרדים, חרף השקפות העולם המאד שונות שלנו.  


יום שישי, 25 במרץ 2016

לכבוד פורים: כלכלת המשפחה בקבוצה אתנית בתחפושת

בפוסט לכבוד חג הפורים אספר על כלכלת המשפחה בקבוצה אתנית מסוימת. לכבוד פורים הקבוצה הזו תהיה בתחפושת והקוראים מוזמנים לנחש באיזו קבוצה מדובר.

רוב הפוסטים שלי עסקו במשפחה ישראלית רגילה או במילים אחרות בכלכלת המשפחה בישראל ובכלכלת המשפחה בארה"ב, שהמודל הישראלי הולך בעקבותיה.
בפוסט אחד עסקתי בכלכלת המשפחה של יוצאי אתיופיה.
במספר פוסטים עסקתי בהתנהלות הכלכלית של משפחות במדינות בהן ביקרתי: בהוטן, מדגסקר, סין, סינגפור ואינדונזיה.
לנוחיות הקוראים ריכזתי קישורים לכל הפוסטים הנ"ל בפוסט: עולם מוזר.

בכל פוסט ציינתי באיזו מדינה מדובר ולפעמים גם באיזו קבוצה אתנית מדובר. בפוסטים אפשר לראות התנהגות כלכלית תלוית תרבות. במקרים רבים היא מוזרה בעיני המתבונן הישראלי או המערבי. למרות המוזרות, שלעיתים היא קיצונית, יש מאחוריה היגיון כלכלי, המאפשר למשפחות באותה תרבות לשרוד או לשפר את מצבן. 
כמעט תמיד צרפתי גם תמונה, שצילמתי או צילם מישהו אחר ונתן לי את רשותו לפרסם אותה.

במה שונה הפוסט הפורימי?
בפוסט הפורימי לא אציין באיזו קבוצה תרבותית-אתנית מדובר.
לא אציין האם מדובר במדינה בה ביקרתי או בתרבות שקראתי עליה או ראיתי סרט דוקומנטרי העוסק בה?

בעוד שבוע אפרסם פוסט נוסף בו אציין באיזו קבוצה ובאיזו תרבות מדובר.

האם מדובר בשבט בקניה בה ביקרתי לפני שנים רבות?

אולי זו קבוצה אתנית נוספת באינדונזיה בנוסף לג'אוונזים, לבוגים, לבאלינזים ולטוראג'ה?

אולי הכושים העבריים בדימונה עליהם ראיתי סרט דוקומנטרי?

אולי אחת מכשלושים הקבוצות האתניות הקטנות ביונן שבסין?

קבוצה כלשהי בתת-היבשת ההודית, בוייטנם, בתאילנד, במיאנמר או בקמבודיה?

שבט אמזונות אינדיאני בדרום אמריקה בה לא ביקרתי מעולם? שבט אינדיאני באריזונה או ביוטה בהן ביקרתי לפני יותר משלושים שנה? 
ערביי עזה? קבוצת אוכלוסייה ייחודית בארצות הברית שלא פגשתי מעולם? תושבי אי באוקינוס השקט? כת ביפן, בה ביליתי את ירח הדבש שלי לפני הרבה שנים?

כל השערה שהוזכרה כאן, וגם רבות אחרות שלא הוזכרו כאן, עשוייה  להיות הקבוצה האתנית בתחפושת. 

כלכלת המשפחה בקבוצה תרבותית אתנית מחופשת

1. הכלכלה היא מאטריאכלית, כלומר: הנשים הן אלה העובדות לפרנסת המשפחה.
בישראל שכר העבודה של גברים גבוה משכר העבודה של נשים מכל כיוון וזווית שנבדוק את זה (לא מוצדק לדעתי). התוצאה היא שבלא מעט מקרים הגברים הם המפרנסים העיקריים של המשפחה. באופן דומה, בקבוצה האתנית בתחפושת הנשים הן לרוב המפרנסות העיקריות, למרות שלפעמים גם גברים עובדים.

2. ככל שזה יראה מוזר, גברים הם מנהיגי הקבוצה בתחפושת.

3. במקרים רבים הגברים עסוקים בלימוד התרבות העתיקה של הקבוצה האתנית.

4. כפי שבשבטים ובתרבויות רבות ההורים דואגים למצוא לבת בעל שיפרנס אותה ואת ילדיה, בקבוצה בתחפושת ההורים מחפשים לבנים אישה שתפרנס אותם. כמובן שהם מעדיפים שהיא גם תהיה יפה וצעירה. 

5. הדרך למצוא אישה מכובדת היא באמצעות הצטיינות בלימוד התרבות העתיקה. הורים מוכנים להשקיע כסף רב בתשלום לגורו או למוסד שבראשו עומד גורו על מנת שבנם ילמד שם.

6. כמקובל בהרבה תרבויות בארצות מתפתחות, ובוודאי בתת היבשת ההודית, נישואים הם באמצעות שידוכים. ההורים הם בעלי השפעה מכרעת על בן הזוג או בת הזוג שנבחרים.

7. כמו הטוראג'ה הם סוגדים לאבות הקדומים. אופן הסגידה שונה לחלוטין מהאופן בו סוגדים הטוראג'ה לרוחות האבות הקדומים.

8. כמו באינדונזיה, מדגסקר, בהוטן וארצות מתפתחות אחרות, מצבם הכלכלי של רוב חברי הקבוצה האתנית אינו טוב. 

9. כמו באינדונזיה, מדגסקר, בהוטן ובחלק מהמקומות בסין על מנת להתגבר על הקשיים הכלכליים יש עזרה הדדית ושיתוף כלכלי.

10. כשהולכים ברחובות עיירה טיפוסית נתקלים בתיבות התרמה על עמודי החשמל ובאנשים המבקשים מכם לתרום למען עניים, חולים, יתומים וכיו"ב.

11. הסולידריות אינה מתבטאת רק בכסף. כך למשל, נשים באות לעזור לחולים בני הקהילה, על מנת לתת מנוחה מסוימת לבני משפחתם המטפלים בהם. דוגמה נוספת: הם אוספים מזון ובגדים לטובת נזקקים בני הקהילה.

12. כמו אצל הבוגים, כמעט תמיד הבתים קטנים או הדירות קטנות. הם מנצלים כל פיסת שטח בדירה. 

13. כמו בהרבה חברות במדינות מתפתחות, בכל משפחה יש מספר גדול של ילדים. 

14. כמו באי ג'אווה, הם גרים בשטח קטן יחסית לגדול האוכלוסיה. צפיפות האוכלוסייה גבוהה.

15. שלא כמו בסינגפור, מנהיגי השבט רואים סכנה בשימוש במעליות (לא תמיד אבל בתנאים מסוימים). התוצאה המעשית: איסור על בניית בתים מרובי קומות, מחשש של שימוש במעליות בניגוד להתוויה של מנהיגי השבט. 

16. כמו בשכונות עניות של ג'אווה, אין כמעט שטחים ירוקים. גם באיסלנד יש אזורים כמעט נטולי צמחייה בגלל פגעי מזג האוויר. אם תוסיפו לזה את מספר הילדים הגדול, תגלו בעיה של מחסור בשטחי משחק לילדים.

17. הצירוף של צפיפות, בנייה שלא תמיד מתוכננת כמו במדגסקר ומספר ילדים גדול מביא לכיעור חיצוני, חוסר אסתטיקה והרבה ליכלוך. 

18. כמו בכל קבוצה אתנית יש קודים של לבוש. במידה רבה זה דומה למה שראיתי בבהוטן: היצמדות ללבוש המסורתי שהיה מקובל בדורות קודמים.

באיזו קבוצה אתנית מדובר?

יום ראשון, 13 במרץ 2016

חיסכון: פוליסת חיסכון קשת של מגדל

בפוסט זה אציג סוג של חיסכון שמוכר פחות לקוראים: פוליסת חיסכון. אביא פרטים על מוצר ספציפי של חברת מגדל הנקרא: קשת.

גילוי נאות: איני יועץ לשוק ההון ואיני ממליץ לקוראים:
האם להשקיע בפוליסת חיסכון או להימנע מכך?
האם להשקיע במוצר הספציפי של חברת מגדל אותו אציג בפוסט?

פוליסת חיסכון ומוצרים אחרים לחיסכון
פוליסת חיסכון הוא מוצר חיסכון מוכר פחות לקוראים ממוצרים אחרים. 

במהלך הצגת סוג מוצר זה אתייחס בקצרה למוצרים אחרים המשמשים לחיסכון, שפוליסת חיסכון היא חלופה במקומם או בנוסף אליהם.

מוצרים ואפיקים מוכרים יותר:

1. תוכנית חיסכון ופיקדון בבנקים

2. קרן נאמנות

3. תיק השקעות בבתי תוכנה

4. תיק השקעות בבנק


מהי פוליסת חיסכון?
השם פוליסת חיסכון מעיד על כך שזהו מכשיר השקעה של חברות ביטוח. חברות ביטוח מוכרות פוליסות ביטוח למשל לביטוח חיים, ביטוח דירה, ביטוח רכב ביטוח בריאות וכיו"ב.

פוליסת חיסכון היא פוליסה ללא ביטוח, כלומר: חיסכון בלבד.
החוסך מפקיד סכומי כסף וחברת הביטוח מנהלת אותם.  
החוסך מגדיר רמת סיכון או חלוקה של ההשקעות בין אפיקי השקעה ובמסגרת הגדרה זו חברת הביטוח מנהלת את הכספים. 

מאפייני פוליסת חיסכון

1. גמישות בהפקדות
ניתן להפקיד סכומים גדולים חד-פעמיים וניתן להפקיד סכומים קטנים בכל חודש.

2. משלמים דמי ניהול לחברת הביטוח על היתרה בפוליסה. לא משלמים על הפקדות. 
דמי הניהול הם 1.25%. כשמפקידים סכומים גבוהים ניתן להקטין את דמי הניהול.

3. הכספים כמעט נזילים.
אי אפשר למשוך כסף בהודעה של מהיום להיום. חברת הביטוח מתחייבת שהכספים יגיעו לחשבון הבנק של הלקוח 7 ימי עבודה מקבלת בקשתו לפידיון סכום כסף.

4. דחית מס
במעבר ממסלול השקעה למסלול השקעה לא משלמים מס רווחי הון. משלמים מס רווחי הון רק כאשר הלקוח פודה כספים.
שינויים דומים בתיק השקעות בבית השקעות או בהשקעות המנוהלות בבנק או בקרנות נאמנות מחייבים מכירת ניירות ערך ותשלום מס מידי על רווחי הון.

5. החזר מס לפנסיונרים 
מי שהיה ב-1.1.2003 בן 55 זכאי להחזר מס על רווחי הון בפוליסות חיסכון ובתכניות חיסכון בבנקים על פי סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה.
ההחזר עשוי להגיע עד כ-2,700 ש"ח ליחיד ומעל ל-4,000 ש"ח לזוג. 

6. תהליך השקעה הוא תהליך דומה לתהליך השקעות בחיסכון פנסיוני. ההשקעה היא לטווח ארוך על אף שיש אפשרות לפדות את הכסף בכל עת.

7. ההשקעות אינן מוגבלות לשוק ההון
כך למשל, חברת הביטוח יכולה להשקיע כסף בפרויקטים כמו: כביש חוצה ישראל או מאגר הגז תמר ולווין התקשורת עמוס. 

8. פוליסת חיסכון אינה מנוהלת בבנק.  
נחסכות עמלות לבנק.

קשת של חברת מגדל
בפיסקה זו אתיחס באופן ספציפי לפוליסת חיסכון קשת של מגדל.  

1. סכום ההשקעה החודשי המינימאלי הוא 200 שקל. ניתן לחסוך באמצעות הוראת קבע.

2. סכום ההשקעה החד-פעמי המינימאלי הוא 10,000 ש"ח

3. ניתן למשוך סכום חודשי קבוע מפוליסת החיסכון. 
במגדל זה נעשה באמצעות הוראה ממוחשבת.
מסלול משיכה כזה עשוי להתאים לאנשים שפרשו לפנסיה וצריכים להוסיף סכום כספי לפנסיה על מנת לעמוד בהוצאות השוטפות. 

4. אפשר לבצע חיסכון ישירות באמצעות אתר האינטרנט.
התשלום נעשה באמצעות כרטיס אשראי. 
חוסך חדש יכול לעבוד גם ללא סוכן כאשר הוא משתמש באתר האינטרנט להפקדות.

חוסך יכול להפקיד כסף בפוליסת החיסכון גם כשהסוכן שלו אינו זמין, למשל: הסוכן נמצא בחופשה בחו"ל.

כלים אינטרנטיים התומכים בניהול חיסכון בקשת של חברת מגדל
בסעיף הקודם כבר ציינתי כמה יכולות אינטרנטיות בהקשר של קשת של חברת מגדל.

בסעיף זה אציג מספר כלים אינטרנטיים תומכים באתר.

מחשבון חיסכון ודף תשואות

באתר מגדל יש שני כלי חישוב בסיסיים:

1. מחשבון תשואות
המחשבון מציג תשואות היסטוריות לפי מסלולים ולפי תקופות.
הדף מציג לכל מסלול תשואות לתקופות (שנה, שלוש שנים, חמש שנים וכיו"ב), סטית תקן חודשית (מדד סטטיסטי של פיזור התשואות ביחס לממוצע שלהן) ואת היקף הנכסים והרכב הנכסים.
לצפיה בדף לחצו על הקישור: מחשבון תשואות עדכני קשת  

2. מחשבון חיסכון
המחשבון נותן הערכה לגבי חיסכון עתידי. ישנם שלושה סוגי שאילתות במחשבון:

א. כמה כסף חוסכים לאורך זמן באמצעות הפקדה חודשית בגובה מסוים?

ב. איזה סכום חודשי צריך להפקיד על מנת להגיע לסכום מסוים

ג. השוואה בין גובה הסכום בתכנית חיסכון בבנק לבין גובה החיסכון בקשת של מגדל בהפקדת אותם סכומים.

להתנסות במחשבון לחצו על הקישור: מחשבון חיסכון קשת של מגדל.

חשוב לציין שהסכומים מחושבים בהנחה של 4% תשואה לשנה ובניכוי דמי ניהול של 1.25%. למשתמש במחשבון אין אפשרות לשנות את ההנחות.
לטענת חברת מגדל, הקשיחות בהנחות נובעת מדרישה של הרגולטור.

אם יורשה לי להעיר על אף שאיני מוסמך בשוק ההון, חבל שאין אפשרות להשתמש במחשבון תחת הנחות אחרות.
קוראים מוזמנים לשאול מומחים בשוק ההון: האם נכון למצב הנוכחי, ההנחה של 4% תשואה לשנה היא הנחה סבירה? 


מעקב אחרי מצב החיסכון
באמצעות אתר האינטרנט ניתן לראות את המצב העדכני של פוליסת החיסכון, בדומה לבדיקת מצב חשבון בנק או מצב חיסכון בבנק באמצעות אתר האינטרנט של הבנק. 

שינוי מסלול השקעה
לקוח יכול לשנות את מסלול ההשקעה ישירות מאתר האינטרנט.
זהו יתרון טכני בהשוואה למוצרים בהם לא ניתן לעשות זאת באופן מקוון, אבל צריך להיזהר: רצוי לשקול היטב לפני ביצוע שינוי כזה ולא לתת לקלות הטכנית בביצוע השינוי להטעות אתכם. 

לצפיה בדף הראשי של מגדל קשת לחצו על הקישור: מגדל קשת. מדף זה תוכלו לצפות במידע נוסף.  

האוזר נגד סלינגר
בפיסקה "מאפייני פוליסת חיסכון" מופיעות כותרות חלק מהפסקאות באותיות מודגשות. ההדגשה מתארת מצבים בהם עשוי להיות יתרון לפוליסות חיסכון בהשוואה לחלק מהחלופות המתחרות להשקעה.

יתרונות, לכאורה, אלו לא נעלמו מעיניו של  יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופסור שמואל האוזר, כפי שתוכלו לקרוא בכתבה בגלובס מתחילת 2015: האוזר נגד סלינגר: "עצרי את שיווק פוליסות ההשקעה". האוזר מלין על כך, שפוליסות חיסכון הן מוצר בעל מאפיינים דומים ומטרות דומות לקרנות נאמנות, נוצרת בעיה: קרנות הנאמנות נמצאות בפיקוחה של הרשות לניירות ערך בעוד פוליסות החיסכון נמצאות בפיקוחה של המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר.

בהמשך הכתבה מצוין "גידול עצום" בהיקף ההשקעות בפוליסות חיסכון ועל תשואות גבוהות שלהן יחסית לפיקדונות שקליים ותוכניות חיסכון בבנקים, במצב המתמשך של ריביות נמוכות.

בחברות הביטוח מעריכים כי בחיסכון של 300 ש"ח לחודש במשך 20 שנה, הפער בין הסכום שיצטבר בפוליסת חיסכון לבין הסכום שיצטבר בתוכנית חיסכון בבנק עשוי להגיע ל-12,000 ש"ח לטובת פוליסת חיסכון.

להערכות כאלה צריך להתייחס בזהירות, משום שהן מתבססות על הנחות, שלא בהכרח יתאימו למצב עתידי. 

מוצר חדש: קופות גמל נזילות
מדובר ברעיון חדש במשרד האוצר, החוזר במידה מסוימת למצב של קופות הגמל הנזילות אחרי 15 שנה בעבר הרחוק. הרעיון המרכזי בקופות הגמל החדשות הוא, שאפשר למשוך את הכספים בכל עת ולשלם מס. אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס, בגיל מבוגר כאשר הם מיועדים לפנסיה.
אם וכאשר מוצר זה יהיה זמין, הוא עשוי להתחרות בפוליסות חיסכון. 

מנקודת המבט של יועץ לכלכלת המשפחה
הדברים החשובים למשפחה, בהקשר של חיסכון, מנקודת המבט של יועץ לכלכלת המשפחה הם:

1. לא להוציא יותר מההכנסות 
זהו הכלל הבסיסי והמהותי בכלכלת המשפחה.

2. לחסוך ואפילו סכום חודשי קטן
במקרה הרצוי משפחה לא רק לא מוציאה יותר מההכנסות, אלא מוציאה פחות. את ההפרש חוסכים.
גם במקרה פחות רצוי יש לפעמים ערך בחיסכון קבוע, קטן ככל שיהיה, גם אם מוציאים יותר מההכנסות.

3. החיסכון צריך להיות באופן בו תהיה תשואה סבירה עם רמת סיכון סבירה.
פירוש המונח "סבירה" עשוי להשתנות בין משפחה למשפחה. פועל טקסטיל מובטל בן 45 לא יכול לקחת את אותם סיכונים שיכול לקחת עובד הייטק בן 25. 

4. בחלק מהמקרים יהיה מדובר בחיסכון מתמשך בסכומים קטנים המיועד למטרה ספציפית.
למשל: חיסכון להוצאה בלתי מתוכננת, חיסכון לטיול בחו"ל, חיסכון לבר מצווה לילד.

חיסכון עם תשואה סבירה ורמת סיכון סבירה, צריך להיות מתורגם להשקעות בנכסים פיננסיים.

ברוב המקרים מדובר במשפחות שלא מתאים להן לנהל לבד את ההשקעות שלהן.
כיועץ לכלכלת המשפחה אציע להן להתייעץ עם מומחה לשוק ההון.

כדאי לבחון את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמוצרים להשקעה פיננסית, שהצגתי בתחילת פוסט זה, בהקשר הספציפי של אותה משפחה.

כך למשל, חלק מהמכשירים להשקעה, אינם מתאימים להשקעה חודשית מתמשכת בסכומים קטנים. מכשירים אחרים, למשל: פוליסת חיסכון ותכנית חיסכון בבנק עשויים לענות על צורך כזה.
אם המשפחה רוצה לחסוך סכומים קטנים לאורך זמן במטרה לענות על צורך מוגדר כספית, היא צריכה לבחור מוצר השקעה מתאים לצורך זה.

אני מציע לא להתעלם מפוליסות חיסכון ולשקול את האפשרות להשקיע בהן. 






חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...