בעולם התזזיתי העכשווי, אנחנו חשופים לאירועים וגירויים רבים, רבים מדי. קל לראות זאת במיוחד אצל ילדים. חלקם אינם מתנתקים מהטלפון החכם שלהם, גם בזמן שהם צריכים להפנות את הקשב שלהם לפעילות אחרת הדורשת ריכוז (לימודים למשל).
העולם האינטרנטי, אליו הם מתחברים הן מהמחשב והן מהטלפון החכם, משתנה ומתחדש כל הזמן: אירועים, משחקים, רשתות חברתיות, פרסומות מרצדות, מתחלפות ומדברות.
צעירים וילדים היום פחות ממוקדים ויותר חסרי סבלנות. כמה דוגמאות:
1. טלוויזיה
יש שלט משוכלל והרבה ערוצים - מזפזפים מאחד לשני. תשוו את זה לדור שהיו לו בקושי שני ערוצים (הערוץ הראשון וערוץ 2).
2. קריאת מידע
היום עושים Googling (חיפוש) ומוצאים במהירות מידע על נושא מסוים. קוראים רק את מה שרלוונטי (או שחושבים שהוא רלוונטי). בעבר היה צריך למצוא ספר או ספרים מתאימים ולקרוא לפחות חלקים מהם על מנת להגיע למידע.
3. תהליכים בטבע
פעם הלכו לשדה יום אחרי יום, על מנת לעקוב אחרי התפתחותו של זחל לפרפר או ללול עד שניתן לצפות בבקיעתו של אפרוח מביצה והתפתחותו. אין היום בעיה למצוא היום סרטון באינטרנט המראה בדקות את התהליך. זה בדיוק מה שרבים עושים במקום ל"בזבז" זמן בעולם הממשי ולצפות בתהליך.
4. תלמיד או סטודנט הרוצה להשתמש בחומר, שלא כתב במקום עבודה עצמית.
בעבר סטודנט באוניברסיטה, שרצה להגיש עבודה שלא כתב בעצמו, נסע לאוניברסיטה אחרת, ישב בספרייה וחיפש עבודה מתאימה שכתב סטודנט באוניברסיטה הנ"ל. כשמצא (לפעמים אחרי שתיים שלוש נסיעות של נבירה בעבודות סטודנטים ישנות), צילם עבודה זו והעתיק אותה. היום אפשר להיכנס לאתרים אינטרנטיים, בהם ניתן למצוא עבודות מוכנות מקצווי עולם או לחילופין להיכנס לאתר כמו LivePerson ותמורת תשלום צנוע לקבל עבודה, שיכתוב עבורו אחד המומחים באתר.
5. לימודים
בשנים האחרונות למדו בבתי ספר בארץ, יותר ויותר רק או כמעט רק, את החומר שבמיקוד.
6. משחקי מחשב
בקצב מהיר ביותר נחשפים משחקי מחשב חדשים או לפחות גרסאות חדשות או תוספים חדשים. המקרה של הילד בן 8 שבזבז 17,000 ש"ח על תוספים למשחקי מחשב הוא דוגמה קיצונית.
7. תכניות ריאלטי
יותר ויותר אנשים, חושבים שאפשר להתעשר במהירות באמצעות תכניות טלוויזיה: תכניות ריאלטי או שעשועונים.
הדפוס החדש
לסיכום בעולם החדש אנחנו חשופים למספר כמעט אינסופי של גירויים. הדור שנולד לעולם כזה, מתקשה להתמקד לאורך זמן בנושא אחד או בבעיה אחת ומצפה להגשים את מאוויו באופן כמעט מיידי.
גירויי הפרסומת מתרבים והופכים לטורדניים יותר ויותר. ככל שגדל מבול הפרסומות, מפרסם נדרש לאמצעים קיצוניים יותר על מנת למשוך את תשומת הלב של הקהל הפוטנציאלי למוצר או לשרות שלו.
אגב, גם יצרני המזון התעשייתי מוסיפים יותר ויותר מרכיבים לא בריאים (סוכר, מלח וכיו"ב) על מנת לייצור הבדל בין טעם מוצריהם הקודמים ובין טעם מוצריהם הנוכחיים או בין טעם מוצריהם הנוכחיים ומוצריהם הנוכחיים של מתחריהם.
הנורמה החברתית היא להיות חלק מתרבות הצריכה. להיות מעודכן בחידושים האחרונים, בין אם הם מביאים לך תועלת, בין אם הם חסרי תועלת ובין אם הם מזיקים.
ההיבט הכלכלי
לדחף לשנות באופן מתמיד יש גם מחיר כלכלי. כך למשל, רכישת הגאדג'טים החדשים בתדירות גבוהה עולה כסף, רכישת פריטי לבוש אפנתיים עולה כסף. לא דיברנו על רכישת מכוניות חדשות, ג'יפים חדשים ודירות יוקרה חדשות. מוצרים שעולים הרבה יותר מפריטי לבוש או גאדג'טים.
כיצד מתמודדים?
משפחה צריכה לשאול את עצמה שתי שאלות מפתח:
1. האם היא יכולה להרשות לעצמה להוציא את ההוצאות הנובעות מעודף גירויים?
2. האם היא מבחינה, שהיא מוציאה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה?
שאלת מפתח 1: האם משפחה יכולה להרשות לעצמה להוציא את ההוצאות הנובעות מעודף גירויים?
אצל משפחות רבות, שאינן יכולות להרשות לעצמן להוציא הוצאות אלה, חוסר היכולת להוציא יבוא לידי ביטוי באוברדרפט. בכל חודש הן יוציאו יותר מהכנסתן והאוברדרפט ילך ויגדל.
אלה שיכולות להרשות לעצמן, כלומר: הכנסתן גדולה מהוצאתן, יכולות לבחור: להמשיך להוציא הוצאות כאלה או להקטין אותן ולבחור להשקיע את הפער בין ההכנסות להוצאות בדברים אחרים.
זה יכול להיות חיסכון אבל זו יכולה להיות גם פעילות ייחודית המסבה לבן משפחה או בני משפחה הנאה (למשל: תחביב) או מקדמת אותו בעתיד (למשל: לימודים מקצועיים העשויים להניב הכנסות גבוהות יותר בעתיד).
משפחה היכולה לבחור עלולה לפול למלכודת: ההנחה שההכנסות יעלו על ההוצאות לאורך זמן, אינה תקפה תמיד בעולם משתנה בקצב מהיר.
מאד ייתכן שהיום ההכנסות גבוהות מההוצאות ובעוד מספר שנים מועט או רב "הגלגל יסתובב": ההוצאות יעלו על ההכנסות.
כשזה יקרה לא בטוח שאפשר יהיה למכור את הגאדג'טים ופרטי הלבוש ולסגור את הפער.
לעומת זאת חיסכון או השקעה, עשויים לייצר הכנסה פסיבית, העשויה בעתיד לסגור או לצמצם פער בין הכנסות והוצאות.
שאלת מפתח 2: האם משפחה מבחינה שהיא מוציאה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה?
יש כאלה שיבחינו שהם מוציאים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם, כאשר האוברדרפט גדל או כאשר הם יזדקקו להלוואות בסכומים ההולכים וגדלים.
כאשר זה אינו המצב וההוצאות השוטפות, אינן עולות על ההכנסות, קשה יותר להבחין בכך. הדוגמה הבאה, המתארת תרחיש נפוץ, תמחיש זאת.
עצמאי מתפרנס היטב מעבודתו וכמעט ואינו חוסך. הוא גם אינו חוסך לפנסיה. לכאורה, הוא יכול להרשות לעצמו להמשיך להוציא הוצאות הנובעות משינויים תכופים ולא מצורך אמיתי.
בבוא היום כשיתברר לו, שלא צבר לפנסיה בכלל או צבר סכום זעום, שאינו מספיק לקיומו, יתברר לו גם שלא היה יכול להרשות לעצמו להוציא כסף כה רב על גירויים עודפים.
לו היה חוסך באופן עקבי את הסכומים הנדרשים להבטחת הפנסיה שלו או לחילופין או משלם משכנתה על דירה להשקעה, ייתכן שלא היה נותר לו כסף להוצאה על אותם גירויים. לעומת זאת, כאשר היה נדרש להכנסה בהגיעו לגיל מבוגר, החיסכון הפנסיוני או ההכנסות מהשכרת הדירה, היו מאפשרות לו קיום בכבוד.
השורה התחתונה
בחירה בחלופה הקשה יותר, הפחות נפוצה ולפעמים הלא נוחה מבחינה חברתית, של הימנעות מהתמכרות לעודף הגירויים, עשויה להיות הבחירה הכלכלית הנכונה של לא-מעט משפחות.
האם הם אכן יעשו זאת? זה כבר לא כל כך פשוט ראו למשל: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?
צעירים וילדים היום פחות ממוקדים ויותר חסרי סבלנות. כמה דוגמאות:
1. טלוויזיה
יש שלט משוכלל והרבה ערוצים - מזפזפים מאחד לשני. תשוו את זה לדור שהיו לו בקושי שני ערוצים (הערוץ הראשון וערוץ 2).
2. קריאת מידע
היום עושים Googling (חיפוש) ומוצאים במהירות מידע על נושא מסוים. קוראים רק את מה שרלוונטי (או שחושבים שהוא רלוונטי). בעבר היה צריך למצוא ספר או ספרים מתאימים ולקרוא לפחות חלקים מהם על מנת להגיע למידע.
3. תהליכים בטבע
פעם הלכו לשדה יום אחרי יום, על מנת לעקוב אחרי התפתחותו של זחל לפרפר או ללול עד שניתן לצפות בבקיעתו של אפרוח מביצה והתפתחותו. אין היום בעיה למצוא היום סרטון באינטרנט המראה בדקות את התהליך. זה בדיוק מה שרבים עושים במקום ל"בזבז" זמן בעולם הממשי ולצפות בתהליך.
4. תלמיד או סטודנט הרוצה להשתמש בחומר, שלא כתב במקום עבודה עצמית.
בעבר סטודנט באוניברסיטה, שרצה להגיש עבודה שלא כתב בעצמו, נסע לאוניברסיטה אחרת, ישב בספרייה וחיפש עבודה מתאימה שכתב סטודנט באוניברסיטה הנ"ל. כשמצא (לפעמים אחרי שתיים שלוש נסיעות של נבירה בעבודות סטודנטים ישנות), צילם עבודה זו והעתיק אותה. היום אפשר להיכנס לאתרים אינטרנטיים, בהם ניתן למצוא עבודות מוכנות מקצווי עולם או לחילופין להיכנס לאתר כמו LivePerson ותמורת תשלום צנוע לקבל עבודה, שיכתוב עבורו אחד המומחים באתר.
5. לימודים
בשנים האחרונות למדו בבתי ספר בארץ, יותר ויותר רק או כמעט רק, את החומר שבמיקוד.
6. משחקי מחשב
בקצב מהיר ביותר נחשפים משחקי מחשב חדשים או לפחות גרסאות חדשות או תוספים חדשים. המקרה של הילד בן 8 שבזבז 17,000 ש"ח על תוספים למשחקי מחשב הוא דוגמה קיצונית.
7. תכניות ריאלטי
יותר ויותר אנשים, חושבים שאפשר להתעשר במהירות באמצעות תכניות טלוויזיה: תכניות ריאלטי או שעשועונים.
הדפוס החדש
לסיכום בעולם החדש אנחנו חשופים למספר כמעט אינסופי של גירויים. הדור שנולד לעולם כזה, מתקשה להתמקד לאורך זמן בנושא אחד או בבעיה אחת ומצפה להגשים את מאוויו באופן כמעט מיידי.
גירויי הפרסומת מתרבים והופכים לטורדניים יותר ויותר. ככל שגדל מבול הפרסומות, מפרסם נדרש לאמצעים קיצוניים יותר על מנת למשוך את תשומת הלב של הקהל הפוטנציאלי למוצר או לשרות שלו.
אגב, גם יצרני המזון התעשייתי מוסיפים יותר ויותר מרכיבים לא בריאים (סוכר, מלח וכיו"ב) על מנת לייצור הבדל בין טעם מוצריהם הקודמים ובין טעם מוצריהם הנוכחיים או בין טעם מוצריהם הנוכחיים ומוצריהם הנוכחיים של מתחריהם.
הנורמה החברתית היא להיות חלק מתרבות הצריכה. להיות מעודכן בחידושים האחרונים, בין אם הם מביאים לך תועלת, בין אם הם חסרי תועלת ובין אם הם מזיקים.
ההיבט הכלכלי
לדחף לשנות באופן מתמיד יש גם מחיר כלכלי. כך למשל, רכישת הגאדג'טים החדשים בתדירות גבוהה עולה כסף, רכישת פריטי לבוש אפנתיים עולה כסף. לא דיברנו על רכישת מכוניות חדשות, ג'יפים חדשים ודירות יוקרה חדשות. מוצרים שעולים הרבה יותר מפריטי לבוש או גאדג'טים.
כיצד מתמודדים?
משפחה צריכה לשאול את עצמה שתי שאלות מפתח:
1. האם היא יכולה להרשות לעצמה להוציא את ההוצאות הנובעות מעודף גירויים?
2. האם היא מבחינה, שהיא מוציאה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה?
שאלת מפתח 1: האם משפחה יכולה להרשות לעצמה להוציא את ההוצאות הנובעות מעודף גירויים?
אצל משפחות רבות, שאינן יכולות להרשות לעצמן להוציא הוצאות אלה, חוסר היכולת להוציא יבוא לידי ביטוי באוברדרפט. בכל חודש הן יוציאו יותר מהכנסתן והאוברדרפט ילך ויגדל.
אלה שיכולות להרשות לעצמן, כלומר: הכנסתן גדולה מהוצאתן, יכולות לבחור: להמשיך להוציא הוצאות כאלה או להקטין אותן ולבחור להשקיע את הפער בין ההכנסות להוצאות בדברים אחרים.
זה יכול להיות חיסכון אבל זו יכולה להיות גם פעילות ייחודית המסבה לבן משפחה או בני משפחה הנאה (למשל: תחביב) או מקדמת אותו בעתיד (למשל: לימודים מקצועיים העשויים להניב הכנסות גבוהות יותר בעתיד).
משפחה היכולה לבחור עלולה לפול למלכודת: ההנחה שההכנסות יעלו על ההוצאות לאורך זמן, אינה תקפה תמיד בעולם משתנה בקצב מהיר.
מאד ייתכן שהיום ההכנסות גבוהות מההוצאות ובעוד מספר שנים מועט או רב "הגלגל יסתובב": ההוצאות יעלו על ההכנסות.
כשזה יקרה לא בטוח שאפשר יהיה למכור את הגאדג'טים ופרטי הלבוש ולסגור את הפער.
לעומת זאת חיסכון או השקעה, עשויים לייצר הכנסה פסיבית, העשויה בעתיד לסגור או לצמצם פער בין הכנסות והוצאות.
שאלת מפתח 2: האם משפחה מבחינה שהיא מוציאה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה?
יש כאלה שיבחינו שהם מוציאים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם, כאשר האוברדרפט גדל או כאשר הם יזדקקו להלוואות בסכומים ההולכים וגדלים.
כאשר זה אינו המצב וההוצאות השוטפות, אינן עולות על ההכנסות, קשה יותר להבחין בכך. הדוגמה הבאה, המתארת תרחיש נפוץ, תמחיש זאת.
עצמאי מתפרנס היטב מעבודתו וכמעט ואינו חוסך. הוא גם אינו חוסך לפנסיה. לכאורה, הוא יכול להרשות לעצמו להמשיך להוציא הוצאות הנובעות משינויים תכופים ולא מצורך אמיתי.
בבוא היום כשיתברר לו, שלא צבר לפנסיה בכלל או צבר סכום זעום, שאינו מספיק לקיומו, יתברר לו גם שלא היה יכול להרשות לעצמו להוציא כסף כה רב על גירויים עודפים.
לו היה חוסך באופן עקבי את הסכומים הנדרשים להבטחת הפנסיה שלו או לחילופין או משלם משכנתה על דירה להשקעה, ייתכן שלא היה נותר לו כסף להוצאה על אותם גירויים. לעומת זאת, כאשר היה נדרש להכנסה בהגיעו לגיל מבוגר, החיסכון הפנסיוני או ההכנסות מהשכרת הדירה, היו מאפשרות לו קיום בכבוד.
השורה התחתונה
בחירה בחלופה הקשה יותר, הפחות נפוצה ולפעמים הלא נוחה מבחינה חברתית, של הימנעות מהתמכרות לעודף הגירויים, עשויה להיות הבחירה הכלכלית הנכונה של לא-מעט משפחות.
האם הם אכן יעשו זאת? זה כבר לא כל כך פשוט ראו למשל: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה