כלכלת שיתוף: המודל האינדונזי

בשכונה בג'וגג'קארטה

אחת המגמות בעולם המפותח היא שימוש הולך וגדל בכלכלת שיתוף. אתר שיתוף בולט במיוחד בתחום בתים לנופש הוא Airbnb. שירותים פיננסיים חלופיים הופכים ל-Mainstream.  גיוס כספים באמצעות Crowdsourcing הופך לשיטה יותר ויותר מקובלת. נגעתי כאן רק בכמה דוגמאות בולטות המייצגות את מגמת השיתוף הכלכלי.

באינדונזיה כבר יש מודל שיתוף אחר, הקיים הרבה זמן לפני שכלכלת שיתוף הפכה במערב למושג שמדברים עליו ומשתמשים בו. 

מודל השיתוף הוא שיתוף בתוך הקהילה, בשונה מהמודל המערבי המבוסס על אתר אינטרנט באמצעותו משתפים משאבים בין אנשים מקהילות שונות. 

כבר נחשפתם לשיתוף בקהילת הבאלינזים בפוסט : באלי: על שמות והתנהגות כלכלית ובקהילת הטוראג'ה בפוסטים: אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של טיפול במתים וכיצד להתייחס למתים? ניתוח כלכלי של הטוראג'ה באינדונזיה מנקודת השקפה אחרת.

בפוסט זה אעסוק במודל השיתוף בו נתקלתי באי ג'אווה. מתוך מה שכבר קראתם השיתוף בבנז'ר בבאלי הוא הקרוב ביותר למה שאתאר בהמשך.

הקהילה בג'אווה מבט מהחוץ

בג'וג'קארטה עברנו גם בשכונות עניות. בחוץ נקי ומסודר. אפשר לראות פרחים ליד הבתים. וכלובי ציפורים. הבתים קטנים ולפעמים אפשר לראות מהחוץ מה קורה בתוכם.

גבר ג'אוונזי אינו גבר אם אין לו ציפור מחמד. לא בכדי ביקרנו גם בשוק הציפורים המקומי הענק: כמעט בכל בית מגדלים ציפור.

רוב הכבישים באינדונזיה צרים ופקוקים. בנוסף למכוניות יש בלי סוף אופנועים. הנהגים המקומיים בג'אווה שקטים וסבלנים. כמעט ולא צופרים.

יש מי שמכוון את התנועה ומאפשר לכלי רכב הבאים מרחובות צדדיים להשתלב בתנועה. ללא הכוונה כזו הם לא היו משתלבים במשך שעות.

לא מדובר בשוטרי תנועה, אלא  במקומיים מהשכונה. הנהגים מצייתים להם.

הקהילה בג'אווה מבט מבפנים

הקהילה בשכונה היא הקהילה החשובה ביותר עבור הג'אוונזים. הקהילה אחראית לניקיון בשכונה, שמירה מפני שריפות והכוונת תנועה.

אנשים בשכונה עוזרים זה לזה: בעבודות ובחפצים או במצרכים.

כשמשפחה חוגגת אירוע היא מזמינה את כל תושבי השכונה. אירוע כזה נקרא: סלמנתן (Salamantan).

כולם חייבים להגיע לסלמנתן. באופן טבעי, כשכולם מגיעים ומדברים ביניהם נפתרים סכסוכים ומחלוקות.

כשכולם מרגישים שייכות, מדברים זה עם זה ומוכנים לעזור זה לזה יש מודל שיתוף, השומר על איכות החיים ומוזיל עלויות לחברי הקהילה.

הצד השני של המטבע

בעולם המערבי אנחנו יודעים מה זו פרטיות ומנסים לשמור עליה. העולם הדיגיטלי והאינטרנטי גוזל מאיתנו חלק מהפרטיות. רוב האנשים באינדונזיה לא מבינים מה זו פרטיות. הצד השני של המטבע של קהילה ושיתוף הוא היעדר פרטיות.