קורונה: אפליה גילאית - משרד הבריאות או משרד הכסת"ח?

מקור התמונה: ויקיפדיה

התקנות החדשות של משרד הבריאות מסמנות את תחילת תהליך היציאה מהסגר. 
בהחלט ברור שהיציאה צריכה להיות הדרגתית ומבוקרת אבל מדוע לא לאפשר לעובדים בריאים מעל גיל 67 לחזור למקום עבודתם כמו כל עובד אחר שמצב בריאותו תקין?

מקווה שאחרי שתקראו את הפוסט תחשבו כמוני שאין בהנחיה הזו תבונה והיגיון.  
מה שמעלה את ההשערה שמדובר בכסת"ח. מי שמכיר דוחות השוואתיים של מערכות הבריאות במדינות ה-OECD בשנים האחרונות מבין מדוע הדרג המדיני זקוק לכסת"ח.
מי שלא מכיר, מוזמן לקרוא מחקר ענייני והוגן בנושא שכתב פרופ' דב צ'רניחובסקי ממכון טאוב. קישור למחקר: מערכת הבריאות מבט על.

מה כתוב בדוח של מכון גרטנר?

מכון גרטנר שבבית החולים תל השומר הוא מכון מחקר לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. 
דוח מ-10.4.2020, שכותרתו "שלב ההקלה או אסטרטגית היציאה (גרסה מורחבת)", מתייחס להיבטים שונים של שלב ההקלה. כותרת פרק ו' היא: "האם בידוד הקשישים ישחרר את המשק הישראלי?". 

ההגדרה של קשיש בדוח היא אדם מעל לגיל 65. אני אתייחס רק לאוכלוסיית הקשישים המתגוררת בביתה ולא במוסדות. 

כמה הבהקים מהמסמך של מכון גרטנר (בניסוח שלי למעט ציטוטים במרכאות):

1. האוכלוסייה הזו יותר פגיעה מאוכלוסיות אחרות.
אם מנסים חסינות עדר, צריך להגן על האוכלוסייה הזו ולבודד אותה כפי שנעשה ללא הצלחה בבריטניה. ניסיון כזה עלול להביא לעשרות אלפי מקרי מוות. 

2. חלקם בהפצת המחלה מוגבל, כלומר: ""ניתוק" אוכלוסייה זו משאר האוכלוסייה, תשפיע בשיעור זניח על הדינמיקה של  התפשטות המגיפה (השגיאה בעברית בשימוש במילה "תשפיע" במקום ישפיע היא במקור).

3. חזרה לשגרה היא הדרגתית ומבוקרת. "יש החושבים שאפשר להאיץ את התהליך או לאפשר רמה גבוהה יותר של תחלואת רקע באמצעות בידוד קשישים לדעתנו הטיעון הזה שגוי"

4. "למעלה מ-97% מבני ה-65 ומעלה חיים בקהילה, ואותם לא ניתן לבודד." 
אם זה המצב, אז מדוע למנוע מהם לעבוד?

5. "את שגרת החיים של אוכלוסיית הקשישים מומלץ לקבוע באמצעות המלצות אשר יאזנו את הסיכון האישי המגולם להם עם צרכיהם האחרים בקהילה"

האם איזון כזה צריך למנוע מהם להגיע למקום עבודתם דווקא כאשר מקומות העבודה מחויבים להקפיד על כל כללי הריחוק, ההתנהגות וההיגיינה?


בהיבט של חשש מתחלואה, נראה שבשלב שבו אין התפשטות של המגיפה, אזרחים ותיקים, שמצב בריאותם תקין, יכולים לעבוד ממקום עבודתם כמו כל עובד בריא אחר.

מדוע אזרחים וותיקים עובדים?

על פי אותו דוח של מכון גרטנר, אנשים מעל גיל 65 מהווים 12% מהאוכלוסייה. מרביתם אינם עובדים. 
בפסקה זו אשאל את השאלה: מדוע יש ביניהם כאלה שעובדים? ניתן לחלק את הסיבות לכך לשני סוגים: הצורך להתפרנס וצרכים אישיים.

הצורך להתפרנס

יש כאלה החייבים לעבוד על מנת שיהיה להם כסף לצרכים הבסיסיים שלהם, למשל: אוכל ותרופות.
מדובר באנשים החייים מקצבת אזרח וותיק של המוסד לביטוח לאומי ואולי גם מקצבת פנסיה זעומה. חלקם עובדים בעבודות בשכר נמוך כמו שמירה.

האם זה נכון למנוע מאנשים אלה את הזכות לעבוד למחייתם רק משום שעברו את גיל 67? 

צרכים אישיים

מחקרים מראים כי אנשים בגיל הפנסיה העובדים הם מאושרים יותר ובריאים יותר מאנשים שאינם עושים זאת.

אנשים שפרשו לגמלאות מרגישים לפעמים שהם נדחקו החוצה, שהם בעלי פחות ערך ממה שהיו. מי שעובד מרגיש יותר שייך לחברה. מרגיש שהוא תורם. מרגיש יותר ערך עצמי. 

יש אנשים שנהנים מעבודתם זוהי כמובן סיבה להמשיך לעבוד.

אחרים רוצים להגשים חלומות אישיים. לא מעט חלומות עולים כסף. את הכסף הזה אפשר להרוויח בעבודה. 

האם זה נכון למנוע מאנשים אלה את הזכות לעבוד רק משום שעברו את גיל 67? 

אפליה תעסוקתית

גילאות או גילנות, לא ממש חשוב איזה משני המונחים האלה הוא הנכון, הוא מונח המתאר אפליה תעסוקתית בגלל גיל. 
גם ללא תקנות משרד הבריאות, קשה יותר לאזרחים וותיקים למצוא עבודה ולשמור על עבודה. 

כשיש יותר ממיליון מובטלים, משרד הבריאות בעצם גוזר איבוד מקום עבודה על חלק מאותם אזרחים וותיקים שהוא מוני מהם להגיע למקום עבודתם. 
אולי הוא גוזר על אלה התלויים בעבודה הזו לפרנסתם אפילו יותר מאיבוד מקום עבודה.

האם זה בכלל חוקי? ייתכן שכשיש תקנות לזמן חירום זה חוקי. 

מה אנחנו יכולים ללמוד משוודיה?

היבט זה אינו מתייחס דווקא לזמן קורונה. הוא מתייחס למציאות הכלכלית והחברתית במדינות מפותחות עוד לפני הקורונה. תוחלת החיים עלתה ואחוז האזרחים המתפקדים באופן תקין ועברו את גיל הפרישה לגמלאות גם כן עלה.

האם יש גם צורך חברתי וכלכלי למדינה ולחברות שאנשים כאלה יעבדו? 
התשובה היא חיובית באופן חד משמעי. גם במשרד האוצר בישראל חשבו על פרישה מודרגת לגמלאות ולא פרישה חדה ביום נתון. 
בשנת 2016 פרסמתי פוסט העוסק במחקר שעשתה חברת PWC באירופה. 
לקריאת הפוסט: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?  

השורה התחתונה הייתה שלו בריטניה הייתה מתקדמת כמו שבדיה בהעסקת קשישים כמו שבדיה, המדינה המובילה בעולם בתחום זה, התוצר המקומי הגולמי (GDP) שלה היה גדל ב-5.4%.
אני מעריך שבריטניה יותר מתקדמת מישראל בתחום זה. יש לנו

פוסטים קודמים בנושא קורונה

קורונה: מדוע איבדתי את האמון במשרד הבריאות? 

חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל 

קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

קורונה: רקע לתסריט ריאלי לשנה עד שנה וחצי מהיום

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופה של קורונה: Scenario Analysis  

כלכלת המשפחה בצל הקורונה 

יחסי עבודה בימי קורונה: לא רק אבטלה וחל"ת