טכניקות לניהול סיכונים: Delphi Method - קונצנזוס בין מומחים

האורקאל מדלפי מאת מיכאלאנג'לו. פרסקו בכנסייה הססטינית
מקור התמונה: ויקיפדיה

במידה מסוימת הטכניקה של Delphi Method היא טכניקה המנוגדת לטכניקת סיעור מוחות שהוצגה בפוסט הראשון בסדרה.

תהליך סיעור מוחות הוא תהליך קבוצתי בו כל אחד נותן ביטוי לרעיונות יצירתיים שלו, גם כאלה העשויים, לכאורה, להיות רחוקים מהמציאות.
 ב-Delphi Method לא בהכרח המשתתפים נפגשים ביניהם. ליתר דיוק ברוב המקרים אינם צריכים להתאסף ביחד ולדבר.

בסיעור מוחות המשתתפים מעלים רעיונות, ממשיכים רעיונות יצירתיים של משתתפים אחרים ולוקחים אותם למחוזות רחוקים יותר, בדיון שאינו מובנה.
ה-Delphi Method הוא תהליך מובנה שבו מומחים עונים על שאלונים.

Delphi Method

שמה של Delphi Method נגזר מהעיר דלפי ביון העתיקה. בעיר זו ישב האורקל, שמלמל דברי נבואה בשם האל במקדש אפולו. 
משתתפי תהליך מבוסס על טכניקת דלפי הם מומחים. אולי יש להם יכולת כלשהי לחזות את העתיד טוב יותר מאחרים.  

השלב הראשון הוא בחירת צוות מוביל שבונה את התהליך, מגדיר מטרות, משאבים ובוחר את צוות המומחים. 
אחרי שמבצעים אותו אפשר להתחיל במימוש Delphi Method בהקשר של ניהול סיכונים.

התהליך כולל כמה סבבים של שאלונים שהתוצאות של כל סבב הן קלט לסבב הבא.

המטרה היא להגיע ממגוון דעות ותפיסות לקונצנזוס. 

השאלון הראשון

בשאלון הראשון מתבקש כל מומחה בנפרד להעלות כמה שיותר רעיונות, פתרונות וגישות לגבי כל אחד מפריטי השאלון. כל רעיון כזה באופן מקוצר ותמציתי (משפט אחד למשל). 

במובן מסוים יש דימיון לסיעור מוחות: כמה שיותר רעיונות וכל רעיון לגיטימי. 
השוני הוא שב-Delphi Method כל חבר בצוות יושב עם עצמו ולא עם הקבוצה כולה.  

השאלון  השני

תוצאות השאלון הראשון מהוות בסיס לשאלון שני. המשתתפים מקבלים את תשובות כל המשתתפים לשאלון הראשון (ללא ציון שם העונה).
הם מתבקשים להעריך את הרעיונות שהועלו בתשובות לשאלון הראשון, להבהיר אותם ולהעשיר אותם.

בהקשר זה יש דימיון מסוים בין סיעור מוחות לבין Delphi Method משום שבשניהם משתתפים מנסים להעשיר ולפתח רעיונות של משתתפים אחרים.

השאלון האחרון

זה אינו בהכרח השאלון השלישי, למרות שבמקרים רבים יש שלושה סבבי שאלונים.

השאלון האחרון מתבסס על המענה לזה שקדם לו. זה שקדם לו מבוסס על מענה לכל השאלונים שלפניו. 

הוא מבקש מהמשתתפים לדרג את הרעיונות שהועלו לפי חשיבות.

הדוח הסופי

הדוח הסופי מציע דרכי פעולה על בסיס המידע שנאסף והוערך על ידי המומחים. למשל: דרכי טיפול בסיכונים.

הוא לא בהכרח חייב להתייחס לשלב או שלבים בתהליך הבסיסי של ניהול סיכונים. הוא יכול לגם להיות כלי עזר לקביעת מדיניות ארגון סיכונים כחלק מהגדרת ה-Framework.

השימושים הנפוצים ב-Delphi Method בתחומים שונים, לאו דווקא בניהול סיכונים, הם לקביעת מדיניות ולתחזית. 

תחזית בהקשר של ניהול סיכונים מתייחסת בעיקר לשלבים של ניתוח הסיכונים וטיפול בסיכונים.

חסרונות Delphi Method

1. תהליך  הדורש עבודה רבה

2. תהליך העשוי לארוך זמן רב

3. מהמשתתפים נדרשת יכולת ביטוי סבירה או יותר בכתב.

4. תלות גדולה במי שמובילים את התהליך 

5. בחלק מהמקרים תוצאות התהליך חסרות ערך או בעלות ערך מועט.

כמובן ששימוש בטכניקה הזו תלוי בנסיבות.

יתרונות Delphi Method

1. חוסך את הצורך בריכוז המשתתפים במקום אחד. 
כל מומחה מבצע אותו במקום ובזמן נוחים לו. אין עלות של ריכוז המשתתפים במקום אחד ובתקורת הזמן המבוזבזת כתוצאה מכך.

2. יוצר אצל המומחים תחושת שותפות ליוזמת ניהול הסיכונים

3. מעלה מגוון רחב של רעיונות ותפיסות.

4. מעלה גם רעיונות פחות פופולריים.
בעיקר בגלל האנונימיות וייחוס משקל שווה לדעות של משתתפים שונים.

5. זוהי טכניקה פשוטה יחסית שאינה מחייבת שימוש במודלים מתמטיים וסטטיסטיים מורכבים.

Delphi Method בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה

כפי שצוין לעיל, הצלחת שימוש בטכניקה זו היא תלוית נסיבות. הנסיבות בהקשר של ניהול סיכונים בארגונים מתאימות בדרך כלל יותר מאשר הנסיבות בניתוח סיכונים כלכליים למשפחות.
עם זאת עשויים להיות מצבים בהם אפשר להשתמש ב-Delphi Method על מנת לנתח סיכונים בכלכלת משפחות.
קבוצת המומחים בהקשר זה תהיה בני המשפחה: הורים וילדים. 
האנונימיות והעובדה שנותנים משקל שווה לכל דעה עשויים לעזור לילדים ולפעמים גם לאחד מבני הזוג להתבטא.