 |
| יד אוחזת בשטרות כסף. מקור התמונה: ויקיפדיה |
משפחות צוברות נכסים כלכליים בעמל רב. חבל להשקיע אותם באופן לא סביר. אחת השאלות המהותיות היא: מי אחראי על אופן ההשקעה? ומי אחראי על מעקב אחרי ההשקעה.
יועצת ההשקעות והפנסיה רויטל דור-וילק פרסמה מאמר קצר ומענין המתאר את ההתנסות שלה בנושא חלוקת האחריות על השקעות במשפחות. לקריאת המאמר לחצו על: אני לא יודע איך לספר לאשתי שהפסדתי לאחרונה 100,000 שקל.
בפוסט זה אציג את מה שאני ראיתי מזווית לגמרי אחרת: זווית של יועץ לכלכלת המשפחה. בשונה מהגברת דור-וילק, אני אינני יועץ השקעות מוסמך ולכן איני מציע ללקוחות שלי במה להשקיע. אני כן מסתכל על דפוסי ההתנהלות ומנסה לקשור בין אחריות על ההשקעות ומידת העניין והידע של מי שאחראי עליהן.
בחלק מהדפוסים שדור-וילק מציגה טרם נתקלתי אבל נתקלתי בדפוסים שאינם מופיעים במאמר שלה.
רק אחד מבני הזוג מתעניין בהשקעות פיננסיות
זהו דפוס שכיח. דור-וילק מצינת, שזה לא בהכרח הגבר. הניסיון שלי ושל אחרים, שחלקו איתי מניסיונם, מראה שבמרבית המקרים זה הגבר. זה לא בהכרח אומר שהגבר מנהל טוב יותר מהאישה.
חיים ביחד משקיעים לחוד
דפוס זה שכיח במיוחד בזוגיות שנייה. כל אחד מבני הזוג מביא רכוש משלו ובלא מעט מקרים יש לו ילדים מנישואים קודמים.
בחלק מהמקרים האלה זה לא רק ניהול הכסף בנפרד, אלא גם רצון להוריש חלק מהכסף לאנשים שאינם בן הזוג או בת הזוג או ילדים משותפים, למשל ילדים מנישואים קודמים.
אופי השקעה מתנגש
אחד מבני הזוג הוא שונא סיכונים ורוצה בהשקעות סולידיות. השני הרפתקן המוכן לקחת סיכונים. אפילו סיכונים בלתי סבירים.
דעות שונות על מטרת הכסף
אחד מיעד את הכסף לחיסכון ארוך טווח לזמן היציאה לפנסיה. שני מעוניין להוציא היום על מוצרי צריכה.
נדל"ן או השקעה פיננסית
גם זו דילמה בה חלוקים בני זוג לפעמים.
מדוע נתקלתי גם בדפוסים אחרים?
הדפוסים הבאים שנתקלתי בהם לא הופיעו במאמר של גב' וילק-דור.
הסיבה לכך פשוטה: למי שכבר מגיע לייעוץ השקעות או לייעוץ פנסיוני יש מודעות לנושא הכספי.
לפחות אחד מבני הזוג יודע מה הנכסים הפיננסיים שיש למשפחה.
לפחות אחד מבני הזוג יודע שצריך לנהל אותם באופן סביר או יותר מסביר.
לפחות אחד מבני הזוג יודע שאינו יודע מספיק על מנת לנהל את הנכסים הפיננסיים ופונה למומחה, שינהל אותם תמורת תשלום. המומחה יעזור להיערך טוב יותר בחיסכון הפנסיוני. המומחה יציע כיצד לנהל את הנכסים טוב יותר. במקרה הספציפי הזה בעיקר באמצעות ניהול תיק השקעות.
יש גם אנשים שמתנהלים אחרת ואין להם מודעות כזו. על שני דפוסים שכיחים כאלה בהם הרבתי להיתקל אכתוב בפסקאות הבאות.
מנותקים
שני בני הזוג אינם מתעניינים בנושאים כלכליים. שני בני הזוג אינם מבינים בנושאים כלכליים. שני בני הזוג שונאים להתעסק בכסף. הדרך בה הם בוחרים זה התעלמות או ניתוק בינם לבין הנושאים הכלכליים.
זהו דפוס שבו אף אחד מבני הזוג אינו מנהל את העניינים הכספיים של המשפחה.
במסגרת הסטאג' בקורס ליועצים ומאמנים בכלכלת המשפחה, שלמדתי לפני הרבה שנים אצל יוסי אש ונחמן לידור, התבקש כל תלמיד לעשות תהליך ייעוץ למשפחה ולהציג אותו בפני הכיתה.
אחד מעמיתי לקורס הציג משפחה שרמת ההכנסה שלה מעל לממוצע.
הזוג אמר לו שהם לא מבינים מדוע פקיד הבנק שלהם התקשר אליהם בכעס ואיים לסגור את חשבון הבנק שלהם. היועץ לכלכלת המשפחה בעתיד, מצא מהר מאד שאף לא אחד מבני הזוג בודק את דפי החשבון שלהם בבנק. אף לא אחד מהם התייחס להודעה שהשאיר להם פקיד הבנק לפני שכעס. אף לא אחד מהם קרא את המכתבים ששלח להם הבנק בדואר.
כשהיועץ הסתכל על חשבון הבנק ודיבר עם פקיד הבנק הוא הבין מיד. לבני הזוג היה אובדרפט גדול ממסגרת האשראי שלהם שהלך ותפח.
במכתבים ביקש הבנק שיקטינו את משיכת היתר שלהם לתוך מסגרת האשראי המאושרת להם. אחרי שלא נעשה דבר בנושא הבנק שלח מכתבים מאימים, שגם מהם התעלמו בני הזוג.
מי שלא יודע מה הנכסים הפיננסיים שיש לו ולא עוקב אחריהם אינו יכול לנהל אותם ואינו יכול לדעת האם הם מנוהלים בכלל או מנוהלים באופן סביר.
מנהלים בלי להבין ובלי לעקוב
דפוס קיצוני פחות הוא דפוס שבו שני בני הזוג אינם מבינים בנושאים כספיים ובכל זאת "מנהלים" את כספיהם.
הם עוקבים מדי פעם אחרי מה שקורה ומוטרדים יתר על המידה מירידה בערך הנכסים הפיננסיים בחודש הנוכחי לעומת החודש הקודם או ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון הקודם.
זהו דפוס שכיח אצל לקוחות המגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה.
המאפיינים הבולטים של דפוס כזה הם:
1. השקעה ללא ראייה לטווח זמן ארוך.
התלהבות גדולה בעלייה נקודתית בערך ההשקעות. פאניקה וחשש בירידה נקודתית בערך ההשקעות.
2. השקעה באפיקים בטוחים במחיר של תשואה אפסית או אפילו שלילית.
היות שלא מבינים רוצים פחות להסתכן בוחרים באפיק השקעה שלדעתם הוא הסולידי ביותר. בדרך כלל פיקדון בבנק או תוכנית חיסכון בבנק, שהיום מקבלים עליהם ריבית זניחה.
אם הם יודעים מה זה אג"ח, ישקיעו גם באג"ח בלי להבין שלפעמים אג"ח הוא אפיק השקעה מסוכן לא פחות ממניות.
3. חוסר פיזור של השקעות
הם יכולים להיצמד לאפיק אחד "בטוח". למשל: פיקדון שקלי. דוגמה אחרת מניה של חברה יציבה שלעולם לא תרד משמעותית כי מדובר בחברה מצוינת המובילה בתחומה.
ישראלים רבים שמו את כל כספם במניות של חברה נפלאה כמו חברת טבע. את התוצאה אתם כבר יודעים.
שתי הסוגיות המהותיות
סוגיה ראשונה: התאמה בין מידת הידע והעניין לאופן ההשקעה
זוהי אולי הסוגיה המהותית ביותר. יועצים לכלכלת המשפחה עובדים ביחד עם משפחות על שיפור ההתנהלות הכלכלית שלהן. לפעמים הדרך עוברת דרך פרטים קטנים, למשל: כיצד לנהל באופן חסכוני קניית מזון במרכול?
כשמצליחים במאמץ מתחילים לחסוך. כשהחסכונות מושקעים באופן לא סביר קל לאבד את מה שהושג במאמץ גדול.
הדרך השכיחה ביותר לאובדן ההישגים הכלכליים זו השקעה באופן שאינו מתאים למידת הידע והעניין של המשקיע באפיקי ההשקעה.
העיקרון פשוט: מי שלא יודע ולא מתעניין צריך לשלם למקצוען שינהל לו את ההשקעות. מי שכן יודע יכול לבחור בין ניהול על ידי מקצוען וניהול עצמי.
בין נקודות הקצה האלה יש אינסוף גוונים של אפור. האחריות על ההשקעה צריכה להיות בהתאם למידת הידע וההבנה של אחד או יותר מבין בני הזוג.
סוגיה שניה: מערכת היחסים בין שני בני הזוג
מי מבין שני בני הזוג מטפל בנכסים הפיננסיים: האם זה בן הזוג? בת הזוג או חלוקת האחריות בין שניהם? היא סוגיה בעלת משמעות כלכלית אבל עשויה להיות לה גם משמעות על מערכת היחסים ביניהם.
יש השפעה דו-כוונית: מערכת היחסים משפיעה על זהות הגורם או הגורמים המטפלים בכספים וגם הטעפול בכספים משפיע על מערכת היחסים.
הדוגמה הקיצונית הבאה אינה מתיחסת ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה. על פרטיותם של הלקוחות שלי אני חיב לשמור וזה מה שאני עושה.
מדובר באישה וגבר נשואים. האישה, בעלת מקצוע חופשי מכובד, הייתה המפרנסת הראשית, כלומר: זאת שהביאה את מרבית ההכנסות. זכות חתימה בחשבון בבנק הייתה רק לבעל. כשהאישה הייתה צריכה כסף היא הייתה חיבת לבקש אותו מהבעל.
ברור לגמרי שמדובר בדפוס חולני ולא סביר. לא מפתיע שבני הזוג כבר נפרדו מזמן.
מי שניהל באופן כל כך קיצוני את הכספים המשותפים כנראה גם התנהל באופן דומה גם בהיבטים אחרים של החיים המשותפים.
כשמשפחה פונה אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה אני עומד בתוקף על כך ששני בני הזוג ישתתפו בפגישות ויהיו מעורבים בתהליך. במקרים בהם אחד מבני הזוג אינו מעורב כלל בניהול הכספים זו ההזדמנות שלו להיחשף למצב הפיננסי ולהיות מעורב בשיפור ההתנהלות.
יש גם מקרים שהייעוץ הכלכלי הוא הפעם הראשונה, אחרי שנים רבות, שבני הזוג מדברים ביניהם באופן שבו הם מתיחסים זה לזו וזו לזה.
הסיבה לכך פשוטה: למי שכבר מגיע לייעוץ השקעות או לייעוץ פנסיוני יש מודעות לנושא הכספי.
לפחות אחד מבני הזוג יודע מה הנכסים הפיננסיים שיש למשפחה.
לפחות אחד מבני הזוג יודע שצריך לנהל אותם באופן סביר או יותר מסביר.
לפחות אחד מבני הזוג יודע שאינו יודע מספיק על מנת לנהל את הנכסים הפיננסיים ופונה למומחה, שינהל אותם תמורת תשלום. המומחה יעזור להיערך טוב יותר בחיסכון הפנסיוני. המומחה יציע כיצד לנהל את הנכסים טוב יותר. במקרה הספציפי הזה בעיקר באמצעות ניהול תיק השקעות.
יש גם אנשים שמתנהלים אחרת ואין להם מודעות כזו. על שני דפוסים שכיחים כאלה בהם הרבתי להיתקל אכתוב בפסקאות הבאות.
מנותקים
שני בני הזוג אינם מתעניינים בנושאים כלכליים. שני בני הזוג אינם מבינים בנושאים כלכליים. שני בני הזוג שונאים להתעסק בכסף. הדרך בה הם בוחרים זה התעלמות או ניתוק בינם לבין הנושאים הכלכליים.
זהו דפוס שבו אף אחד מבני הזוג אינו מנהל את העניינים הכספיים של המשפחה.
במסגרת הסטאג' בקורס ליועצים ומאמנים בכלכלת המשפחה, שלמדתי לפני הרבה שנים אצל יוסי אש ונחמן לידור, התבקש כל תלמיד לעשות תהליך ייעוץ למשפחה ולהציג אותו בפני הכיתה.
אחד מעמיתי לקורס הציג משפחה שרמת ההכנסה שלה מעל לממוצע.
הזוג אמר לו שהם לא מבינים מדוע פקיד הבנק שלהם התקשר אליהם בכעס ואיים לסגור את חשבון הבנק שלהם. היועץ לכלכלת המשפחה בעתיד, מצא מהר מאד שאף לא אחד מבני הזוג בודק את דפי החשבון שלהם בבנק. אף לא אחד מהם התייחס להודעה שהשאיר להם פקיד הבנק לפני שכעס. אף לא אחד מהם קרא את המכתבים ששלח להם הבנק בדואר.
כשהיועץ הסתכל על חשבון הבנק ודיבר עם פקיד הבנק הוא הבין מיד. לבני הזוג היה אובדרפט גדול ממסגרת האשראי שלהם שהלך ותפח.
במכתבים ביקש הבנק שיקטינו את משיכת היתר שלהם לתוך מסגרת האשראי המאושרת להם. אחרי שלא נעשה דבר בנושא הבנק שלח מכתבים מאימים, שגם מהם התעלמו בני הזוג.
מי שלא יודע מה הנכסים הפיננסיים שיש לו ולא עוקב אחריהם אינו יכול לנהל אותם ואינו יכול לדעת האם הם מנוהלים בכלל או מנוהלים באופן סביר.
מנהלים בלי להבין ובלי לעקוב
דפוס קיצוני פחות הוא דפוס שבו שני בני הזוג אינם מבינים בנושאים כספיים ובכל זאת "מנהלים" את כספיהם.
הם עוקבים מדי פעם אחרי מה שקורה ומוטרדים יתר על המידה מירידה בערך הנכסים הפיננסיים בחודש הנוכחי לעומת החודש הקודם או ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון הקודם.
זהו דפוס שכיח אצל לקוחות המגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה.
המאפיינים הבולטים של דפוס כזה הם:
1. השקעה ללא ראייה לטווח זמן ארוך.
התלהבות גדולה בעלייה נקודתית בערך ההשקעות. פאניקה וחשש בירידה נקודתית בערך ההשקעות.
2. השקעה באפיקים בטוחים במחיר של תשואה אפסית או אפילו שלילית.
היות שלא מבינים רוצים פחות להסתכן בוחרים באפיק השקעה שלדעתם הוא הסולידי ביותר. בדרך כלל פיקדון בבנק או תוכנית חיסכון בבנק, שהיום מקבלים עליהם ריבית זניחה.
אם הם יודעים מה זה אג"ח, ישקיעו גם באג"ח בלי להבין שלפעמים אג"ח הוא אפיק השקעה מסוכן לא פחות ממניות.
3. חוסר פיזור של השקעות
הם יכולים להיצמד לאפיק אחד "בטוח". למשל: פיקדון שקלי. דוגמה אחרת מניה של חברה יציבה שלעולם לא תרד משמעותית כי מדובר בחברה מצוינת המובילה בתחומה.
ישראלים רבים שמו את כל כספם במניות של חברה נפלאה כמו חברת טבע. את התוצאה אתם כבר יודעים.
שתי הסוגיות המהותיות
סוגיה ראשונה: התאמה בין מידת הידע והעניין לאופן ההשקעה
זוהי אולי הסוגיה המהותית ביותר. יועצים לכלכלת המשפחה עובדים ביחד עם משפחות על שיפור ההתנהלות הכלכלית שלהן. לפעמים הדרך עוברת דרך פרטים קטנים, למשל: כיצד לנהל באופן חסכוני קניית מזון במרכול?
כשמצליחים במאמץ מתחילים לחסוך. כשהחסכונות מושקעים באופן לא סביר קל לאבד את מה שהושג במאמץ גדול.
הדרך השכיחה ביותר לאובדן ההישגים הכלכליים זו השקעה באופן שאינו מתאים למידת הידע והעניין של המשקיע באפיקי ההשקעה.
העיקרון פשוט: מי שלא יודע ולא מתעניין צריך לשלם למקצוען שינהל לו את ההשקעות. מי שכן יודע יכול לבחור בין ניהול על ידי מקצוען וניהול עצמי.
בין נקודות הקצה האלה יש אינסוף גוונים של אפור. האחריות על ההשקעה צריכה להיות בהתאם למידת הידע וההבנה של אחד או יותר מבין בני הזוג.
סוגיה שניה: מערכת היחסים בין שני בני הזוג
מי מבין שני בני הזוג מטפל בנכסים הפיננסיים: האם זה בן הזוג? בת הזוג או חלוקת האחריות בין שניהם? היא סוגיה בעלת משמעות כלכלית אבל עשויה להיות לה גם משמעות על מערכת היחסים ביניהם.
יש השפעה דו-כוונית: מערכת היחסים משפיעה על זהות הגורם או הגורמים המטפלים בכספים וגם הטעפול בכספים משפיע על מערכת היחסים.
הדוגמה הקיצונית הבאה אינה מתיחסת ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה. על פרטיותם של הלקוחות שלי אני חיב לשמור וזה מה שאני עושה.
מדובר באישה וגבר נשואים. האישה, בעלת מקצוע חופשי מכובד, הייתה המפרנסת הראשית, כלומר: זאת שהביאה את מרבית ההכנסות. זכות חתימה בחשבון בבנק הייתה רק לבעל. כשהאישה הייתה צריכה כסף היא הייתה חיבת לבקש אותו מהבעל.
ברור לגמרי שמדובר בדפוס חולני ולא סביר. לא מפתיע שבני הזוג כבר נפרדו מזמן.
מי שניהל באופן כל כך קיצוני את הכספים המשותפים כנראה גם התנהל באופן דומה גם בהיבטים אחרים של החיים המשותפים.
כשמשפחה פונה אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה אני עומד בתוקף על כך ששני בני הזוג ישתתפו בפגישות ויהיו מעורבים בתהליך. במקרים בהם אחד מבני הזוג אינו מעורב כלל בניהול הכספים זו ההזדמנות שלו להיחשף למצב הפיננסי ולהיות מעורב בשיפור ההתנהלות.
יש גם מקרים שהייעוץ הכלכלי הוא הפעם הראשונה, אחרי שנים רבות, שבני הזוג מדברים ביניהם באופן שבו הם מתיחסים זה לזו וזו לזה.
.jpg)
