יום שבת, 17 בדצמבר 2016

קרן פנסיה משלימה: המוצר המוכר פחות לחיסכון פנסיוני

סוכני הביטוח לא יספרו לכם על מוצר חיסכון פנסיוני הנקרא קרן פנסיה משלימה.
חברות הביטוח לא יפרסמו את המוצר הזה.
מדובר במוצר שאינו מתאים למרבית החוסכים. 
מדובר במוצר שבעבר היה המוצר שעליו מרוויחים סוכני הביטוח וחברות הביטוח פחות מאשר על מוצרים אחרים. הם הרוויחו פחות משום שהמוצר היה המוצר ללא ביטוח.
המוצר השתנה מאז והוא כולל ביטוח בדומה לקרן פנסיה רגילה אבל הסוכנים לא בהכרח שינו את יחסם אליו.

מהות המוצר
את קרנות הפנסיה הרגילות, הנקראות בשפה המקצועית קרנות פנסיה מקיפות, מרבית הקוראים מכירים במידה זו או אחרת, משום שהחיסכון הפנסיוני של רבים מהם מתנהל בהן. מעל תקרת שכר של פעמיים השכר הממוצע במשק לא ניתן לחסוך בקרן פנסיה מקיפה. אחת האפשרויות לחיסכון פנסיוני על הכסף שמעל לאותה תקרה היא קרן פנסיה משלימה.  

קרן פנסיה משלימה היא מוצר דומה לקרן פנסיה מקיפה עם מספר הבדלים:

1. אין בו אגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת
חלק מהחיסכון לפנסיה בקרנות הפנסיה הוא באג"ח ממשלתי עם תשואה מובטחת. בתנאי השוק של היום (ריביות נמוכות ותשואות נמוכות באפיקי השקעה רבים) מדובר בתשואה מובטחת גבוהה.

עד מתי תימשך הקצאת אג"ח ממשלתי מיועד לקרנות הפנסיה?
בעיתונות הכלכלית המקוונת נתקלים מדי פעם בכתבות על פיהן משרד האוצר עומד לשנות את הנושא של אג"ח עם תשואה מובטחת לרעת החוסכים על מנת להתאים את החיסכון לתנאי השוק החדשים.

יתכן שאחוז קטן יותר מהחיסכון יושקע בהן. יתכן שבשלב כזה או אחר הן יבוטלו לגמרי. תסריט סביר יותר הוא שחלקן בחיסכון יהיה דיפרנציאלי לפי גיל החוסך: עבור חוסכים בגיל הפנסיה או בגיל המתקרב לגיל הפנסיה יישמר או אפילו יעלה אחוז החיסכון באמצעות אג"ח מיועדות. לגבי צעירים יותר יבוטל או יוקטן.

2. ניתן להפקיד בה סכומים גבוהים יותר ולאו דווקא בהפקדות חודשיות 
אפשרות זו הפכה אותה למתאימה יותר לעצמאים.

3. סכום הכסף הכולל המנוהל בה קטן בהרבה מסכום הכסף המנוהל בקרן פנסיה
עשויות להיות לכך שתי השלכות שליליות: מגוון קטן יחסית של מסלולי חיסכון ואפשרויות קלות יותר למניפולציות לאו דווקא חוקיות על ידי גורם המביא מספר רב של חוסכים.  

4. דמי הניהול עלולים להיות גבוהים יותר מאשר בקרן פנסיה מקיפה
עמדת המיקוח של שכירים שמרבית החיסכון שלהם בקרן פנסיה מקיפה טובה הרבה פחות בקרן פנסיה משלימה.

למי מיועד המוצר?
המוצר מיועד לבעלי שכר גבוה, שעוברים את התקרה להפקדה בקרן פנסיה מקיפה. אנשים כאלה מפקידים עד לגובה המותר בקרן פנסיה מקיפה או במוצר פנסיוני אחר ונהנים מהטבות מס על ההפקדות.

את החיסכון הפנסיוני מעבר לתקרה המותרת (שכר שמעל לפעמיים השכר הממוצע במשק. נכון להיום הפרשה על שכר כזה מגיע לכ-2,780 ש"ח) הם חוסכים בקרן פנסיה משלימה. 

קבוצה שניה לה יועד המוצר בעבר היא אנשים שמצב בריאותם לא טוב ולכן חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח אותם. מצב זה השתנה אבל בקרנות הפנסיה המשלימות חברים כבר אנשים כאלה. 

קבוצה שלישית היא עצמאים משום שאין חובת הפקדה חודשית ואפשר להפקיד סכומים משתנים לפי רצון המבוטח. 
ההכנסות של עצמאים אינן קבועות ולכן דפוס הפקדה כזה מתאים להם.
חובת הפנסיה לעצמאים שצפויה להיות מוחלת מתחילת שנת 2017 עלולה להפוך את המוצר לאטרקטיבי פחות עבור עצמאים משום שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מתאים במיוחד לדפוס ההשקעה והמשיכה בחיסכון פנסיוני של עצמאים.

גרעון אקטוארי
זהו סעיף שעלותו לחוסכים בקרנות פנסיה לסוגיהן הייתה בין 0.2% ל-0.8% מתוך החיסכון הנצבר. התשלום הזה נובע מהערבות ההדדית בקרן פנסיה, שאינה קימת בקופות גמל ובביטוח מנהלים. כאשר יש גירעון אקטוארי בקרן פנסיה, יש חשש שבעתיד לא תוכל קרן הפנסיה לשלם לחוסכים את סכומי הפנסיה עליהם התחיבה.
המונח קרן פנסיה בהקשר זה, מתייחס הן לקרן פנסיה מקיפה והן לקרן פנסיה משלימה.

על מנת להימנע ממצב כזה התווסף תשלום של כל החוסכים. ברור ששיעור התשלום משתנה מקרן פנסיה אחת לשנייה בהתאם לגובה הגרעון האקטוארי.  
  
מוצרי חיסכון פנסיוני נוספים שאינם קרנות פנסיה


קופות גמל
בשונה מיתר מוצרי החיסכון הפנסיוני, קופות הגמל הן חיסכון טהור ללא ביטוח.
ניתן בקלות להעביר אותה מבית השקעות אחד או מחברת ביטוח אחת לבית השקעות/חברת ביטוח אחר/ת. 

ביטוח מנהלים
ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תכנית חיסכון לפנסיה משולבת עם ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח מנהלים הוא אישי ולא קבוצתי. אין ערבות הדדית ואין תקנון שניתן לשנות אותו, ברוב המקרים לרעת החוסך. 
ביטוח מנהלים מוצע רק על ידי חברות ביטוח.
בעבר הרחוק היו ביטוחי מנהלים בתנאים טובים: מקדם המרה מובטח וחיסכון צמוד למדד בתוספת רבית גבוהה (4.2% ובהמשך 3%). 
החיסכון הצמוד למדד הופסק בתחילת שנות ה-90. גם מקדם ההמרה המובטח בוטל לפני מספר שנים (למעט חוסכים המתקרבים לגיל הפרישה לפנסיה).  

קרן פנסיה משלימה או חיסכון פנסיוני אחר?
קיימים מגוון של מוצרי חיסכון פנסיונים: קרנות פנסיה מקיפות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל לסוגיהן וקרנות פנסיה משלימות. 

איני מתכוון להמליץ באיזה מהם לבחור. הבחירה אינה פשוטה ותלויה בגורמים ספציפיים לאדם או למשפחה.

גם לאחר שבחרתם במוצר יש לא מעט אפשרויות בחירה, למשל בקופת גמל יש מסלולי השקעה שונים ויש מנהלים שונים (בתי השקעות וחברות ביטוח).
לאנשים שונים עשויים להתאים מוצרים שונים. גורמים רבים עשויים להשפיע על הבחירה, למשל: מצב משפחתי, נכסים פיננסיים, סיכוי להעברה כספית בין דורית (הכוונה היא לא רק במקרה פטירה, אלא גם בהקשר של נכונות ויכולת של בני משפחה מבוססים לתמוך באדם או במשפחה), גיל, פוטנציאל עבודה עתידית ופוטנציאל השתכרות עתידית, בני משפחה נתמכים כלכלית (כולל ילדים בריאים עד גיל מסוים) ועוד.

להלן מספר גורמים אותם צריך להביא בחשבון:

1. תשואה צפויה
את העתיד קשה לנבא ולכן לא תוכלו לדעת את גובה התשואה הצפויה. ככל שהעתיד רחוק יותר קשה יותר לנבא אותו. חיסכון פנסיוני הוא לעתיד רחוק.

2. סיכון
בחלק מסוגי החיסכון הפנסיוני הסיכון גדול יותר. סיכון מתבטא בתנודתיות. כשמדובר בחיסכון עם סיכון גבוה, לא בטוח האם "המטולטלת" תהיה למעלה או למטה ביום בו תתתחילו את מימוש החיסכון ויקבע את גובה הקצבה החודשית שלכם.

3. דמי ניהול ותשלומים נוספים לגוף המנהל את החיסכון
ככל שתשלמו פחות כן יגדל גובה החיסכון שתצברו.

4. גמישות
עד כמה קל לעבור ממסלול חיסכון למסלול חיסכון אחר ועד כמה קל לעבור מגורם מנהל אחד לגורם מנהל שני. 

בחירת מוצר חיסכון פנסיוני, מסלול חיסכון וגורם מנהל היא משימה קשה.
 אני יכול להציע לכם את הדברים הבאים:

1. אל תפסלו מראש מוצר חיסכון פנסיוני לפני שתבדקו אותו. 
בדקו אותה מול יתר החלופות בהתחשב במאפיניים הספציפיים שלכם. קרן פנסיה משלימה עשויה להיות אחת החלופות.

2. היו ערים לכך שסוכני הביטוח אינם גורמים מייעצים אובייקטיביים. הם ירוויחו על כל מוצר חיסכון פנסיוני שתחסכו בו באמצעותם. לא בטוח שהסוכנים וחברות הביטוח מרוויחים באותו שיעור על מוצרי חיסכון פנסיוני שונים.
הם עלולים להיות מוטים לטובת מוצר רווחי יותר עבורם.
ברוב המקרים המוצר שהסוכן מרוויח עליו יותר מאשר על מוצרים אחרים הוא ביטוח מנהלים. 




יום רביעי, 14 בדצמבר 2016

קצה חוט לפיתרון תעלומת יום חמישי בבזק?

ציור של חוט המשמש למשחק "סבתא סורגת"
מקור התמונה:ויקיפדיה
לא קיבלתי הצעות פיתרון לתעלומה הבלשית שהוצגה בפוסט: שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק.
יתכן שגיליתי קצה חוט לפיתרון התעלומה. בעיון מקרי במוסף ממון של ידיעות אחרונות ביום שני מצאתי שתי כתבות על בזק.

בכתבה הראשונה נאמר שועד עובדי בזק החליט לנקוט בעיצומים בגלל החלטה של הכנסת.
ההחלטה הייתה לאפשר לחברות מתחרות להשחיל חוטים שלהם (סיבים במקרה זה) לתשתיות בזק.

מצאתי גם ידיעה מקוונת בגלובס על אותו נושא ואני מצרף אליה קישור: ועד העובדים בבזק: נכריז סכסוך עבודה בעקבות הרפורמה.

החלטת הכנסת היא לגיטימית לגמרי ויש מאחוריה היגיון. התחליף הוא הקמת תשתיות נפרדות על ידי החברות המתחרות.
המשמעות היא הוצאה כספית ענקית וזמן רב עד להקמת תשתיות כאלה.
במילים פשוטות: הקמת תשתיות על ידי מתחרים לא תאפשר להם להתחרות בחברת בזק במשך כמה שנים. בזק תשמור על מעמדה כמונופול ותמשיך להרוויח כסף. 

אופרטוניזם ואידיאולוגיה
אפשר לעטוף כל החלטה אופורטוניסטית במעטפת אידיאלוגית או אידאולוגית כביכול.
במאמר בגלובס הטענה היא שלשר האוצר משה כחלון יש אחות. לא סתם אחות, אלא אחות שעובדת בהוט, חברה שצפויה להיות הנהנת העיקרית מההחלטה. כנראה שיצטרכו בעתיד לחפש אחיות נוספות שלו העובדות בפרטנר בסלקום ובחברות אחרות.

במאמר בממון הטענה של ועד עובדי בזק היא, שהכנסת עובדי חברות אחרות תאפשר בעתיד הכנסת עובדי קבלן לעבוד במתקני בזק. הם עלולים להחליף גם עובדי בזק.

לא בטוח שהנהלת חברת בזק מתנגדת לנקיטת צעדים על ידי העובדים: גם לה יש אינטרס לשמור על מעמדה המונופוליסטי המבטיח הכנסות נאות.


מי מוריד את השאלטר חברת חשמל? הרכבת? בזק?
במאמר השני בממון מביע הכותב את דעתו שעובדי חברת בזק טועים כשהם "מורידים שאלטר" כמו עובדי חברת חשמל. לדעתו עד היום הם נתנו שירות טוב ומקצועי ולכן תדמיתם עלולה להיפגע.
אני הייתי יותר עדין והעלתי השערה מרושעת שהם נוהגים כמו עובדי רכבת ישראל.

הרושם שלי הוא שאם לא יתעשתו במשרד התקשורת, עובדי בזק ומנהליה לא ממש יתרגשו מהפגיעה האפשרית בתדמיתם, אלא יצחקו כל הדרך אל הבנק.

הנזקים של מונופול בתשתית אינטרנט

1. מחיר גבוה
מונופול גובה מצרכנים מחיר יותר גבוה מאשר חברות שיש להן מתחרים. 

2. השירות פחות טוב
כשיש לך מתחרים ותיתן שירות גרוע במיוחד הלקוחות יעברו למתחרים. כשאתה לקוח של מונופול אין לך לאן לעבור.

3. הספק מפתח את התשתיות פחות מהנדרש.
זו אולי הבעיה העיקרית. כך למשל, מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות במהירות קוי האינטרנט. בהחלט אפשר להניח שהפיגור רק יגדל.
מדוע להשקיע כסף רב בשדרוג תשתית להגדלת מהירות קווי אינטרנט כשאפשר למכור שדרוג ל-100 מגה ביט כשבפועל התשתיות לא מסוגלות לתת יותר מ-40 מגה ביט?

איך זה קשור לפיתרון החידה הבלשית מהפוסט הקודם?
אולי זה בכלל לא קשור או אולי זה רק קצה חוט? עדיין מחכה לפיתרונות שלכם לתעלומת ימי חמישי בחברת בזק.



יום שישי, 9 בדצמבר 2016

שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק

דמותו של שרלוק הולמס בקולנוע בסרט משנת 1946
מקור התמונה: ויקיפדיה
האיש המופיע בתמונה לעיל אינו עובד חברת בזק

קוראי הבלוג מוזמנים לפתור תעלומה בלשית מרתקת שבמרכזה מונופול תשתיות האינטרנט בישראל חברת בזק.
אני מזמין באופן מיוחד כמה אנשים מוכשרים לעזור לי ולקוראים לפתור את התעלומה. הכוונה היא לגב' סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק ובכירים אחרים באותה חברה.
פותרי התעלומה מוזמנים להגיב בדף התגובות של בלוג זה.
בין הפותרים נכונה יוגרל תפקיד בכיר בחברת בזק.

השאלה הבלשית שעליכם לפתור: מדוע דווקא ביום חמישי לקראת הצהריים קורסת תשתית האינטרנט בביתי (קרוב לודאי שלא רק בביתי)?

מקרה ראשון
ביום חמישי ה-1 בדצמבר הופסקה עבודת תשתית האינטרנט בביתי למספר שעות. 
פניתי לספק האינטרנט שלי חברת אקספון בבקשה שתטפל בתקלה.
אנשי התמיכה הטכנית של החברה ביצעו בעזרתי פעולות ממושכות של בדיקת חיבור לחשמל, בדיקת חיבור לרשת האינטרנט של בזק, כיבוי, ניתוק והתחברות לאינטרנט כשהמסקנה שלהם הייתה שהבעיה היא אצלי בבית.

אצין כי בעקבות רפורמת המחירים הסיטונאים בתקשורת אפשר להתקשר רק לספק אחד. הספק נאלץ כמעט תמיד לעבוד על תשתיות האינטרנט של חברת בזק המהווה למעשה מונופול (המתחרה חברת חשמל עדיין לא מסוגלת לספק תשתיות במרבית אזורי הארץ והמתחרה הנוספת חברת HOT מתמקדת בלקוחוה הטריפל והקוואדרו שלה).

חלקנו על דעתם של אנשי אקספון והבענו את דעתנו שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק. 
כעבור כמה שעות התחדשה עבודת רשת האינטרנט ללא כל פעולה בביתי. עדות ברורה לכך שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק.
כעבור שבוע אישרו לי אנשי אקספון שאכן התקלה הייתה בתשתיות חברת בזק.

במאמר מוסגר, יש לי רקע של כמה עשרות שנים בעבודה במחשבים, כולל אבחון ופיתרון בעיות. ברשותי אפילו מכתב הוקרה מחברת היטאצ'י העולמית על כך שביחד עם מומחה טכני של החברה בישראל אבחננו ושחזרנו באופן מלא בעיה שהביאה לנפילות לא צפויות של מחשב גדול עם אלפי משתמשים. אותה בעיה הייתה עלולה להתרחש גם במחשבי החברה ברחבי העולם לולא נפתרה.
מקור הבעיה היה שילוב של תוכנה, חומרה ומיקרוקוד. פתרנו אותה אחרי "לילה לבן". קדמו לו יום יומיים בהם טכנאי חומרה של החברה שהוזעק בדחיפות מאנגליה וקבוצת מומחי מערכות הפעלה שניהלתי, לא הצליחו למצוא את הסיבה לתקלה.

אולי אפשר לחשוד בי שבגילי המבוגר אינני מעודכן טכנולוגית ואפילו רחמנא לצלן, סנילי.
אי אפשר לחשוד בבנים שלי, שלהם ניסיון ומיומנות טכניים עדכניים והגיעו למסקנה זהה לשלי.

מקרה שני
באורח פלא גם ביום חמישי ה-8 בדצמבר בשעה דומה קרסה עבודת האינטרנט בביתי. 
חזרנו על תהליך הפניה לחברת אקספון. כבעל ניסיון ביקשתי מהם להתחיל בבדיקה בחברת בזק ולא בבית שלי. הבדיקה העלתה שחברת בזק מכחישה מכל וכל תקלה כלשהי בתשתית האינטרנט שלה.
גם הפעם הובחנה על ידם התקלה כתקלה בביתי. כמו בפעם הקודמת, אקספון הבטיחה לשלוח לביתי טכנאי תוך 48 שעות. כשלא סופרים את שישי-שבת 48 שעות זה יום שני.
גם הפעם חלקנו על דעתם.

בשיחת מעקב נוספת שלי בשעה 17:00 השתנתה גרסתה של חברת אקספון: הייתה תקלה מתמשכת בתשתית חברת בזק. התקלה נפתרה בשעה 16:00. הם ניסו להעלות בעזרת אנשי בזק גם את האינטרנט בביתי. משום מה רק בביתי לא חזרה מערכת האינטרנט לפעול. ללא ספק עדות חותכת לכך שמקור התקלה בביתי.

ביקשתי מהם שימשיכו לברר עם חברת בזק, משום שלאור ניסיוני המתמשך עם החברה, אני נוטה לחשוד במה שנאמר לי בבזק. 

ביום שישי בבוקר התקשרתי שוב. הפעם סירב האיש הטכני של אקספון לממש את מה שקודמו הבטיח לי יום לפני כן: הוא לא ידבר עם חברת בזק. יש להם שיטת עבודה והפיתרון שלהם הוא לשלוח טכנאי לביתי ביום שני.

חשבתי לתומי שאולי הפעם טעיתי. יתכן שמשהו השתבש בציוד בביתי מרוב ניסויים ונפילות מערכת.

הפיתרון הטכני של המקרה השני
בצהריים מצלצל האינטרקום בביתי ואנחנו פותחים את חדר המדרגות לטכנאי בזק. אנחנו מכירים לו תודה על הזריזות ועל הנכונות להגיע לביתי ביום שישי.

האיש לא מגיע לדלת ביתי. מצאתי אותו פותח קופסת מסעף של בזק בתוך חדר המדרגות. בשיחה הוא אמר לי: "בטעות חיברנו אתכם לא נכון אחרי התקלה אתמול". אצלנו בבית הוא לא ידרוך משום שאנחנו לקוחות של חברה אחרת.

בהתחשב בזה שגם תוקנה התקלה והאינטרנט חזר לפעול כשורה וגם התברר סופית שעדיין אינני סנילי, שרדתי את הבשורה הקשה שטכנאי בזק לא ייכנס לביתי.

אם לא תיפתר התעלומה, כנראה שגם ביום חמישי ה-15 בדצמבר צפוי לי תסריט דומה.


מה מהירות קו האינטרנט בביתי?
חברת בזק טוענת שמהירות קו האינטרנט בביתי היא 40 מגה ביטים. 
יש דרכים טכניות לא קשות ולא מסובכות למדוד את המהירות האמיתית. תוצאות מדידות שערכנו בעבר הראו קצבים נמוכים משמעותית מ-40 ממגה ביטים.

מדוע לא להגדיל את המהירות ל-100 מגה ביט?
פעמיים פנו אלי אנשי מכירות של חברת בזק טלפונית והציעו לי להגדיל את מהירות הקו ל-100 מגה ביטים ועוד במחיר זול ומובטח לאורך זמן.

בעצם מדוע לא? הייתי שמח להגדיל את מהירות הקו ואפילו הייתי מוכן לשלם יותר.
הייתה רק בעיה אחת "קטנה". לאור ניסיוני בבדיקת מהירות הקו שתואר בסעיף הקודם, שאלתי אותם: האם יש לכם תשתית המאפשרת לספק קווים במהירות 100 מגה ביט באזור מגוריי?

בפעם הראשונה הצלחתי בעמל רב להביא אותם לבדוק את השאלה הזו בעזרת אנשים טכניים בחברה שלהם. התשובה הייתה שהיום הם מסוגלים לספק 40 מגה ביט, אבל זה מה איכפת לי אני אשלם בדיוק כמו על 40 מגה ביט וכשיתאפשר המהירות תעלה אוטומטית. 

הסברתי להם שלי זה איכפת ואני מבקש שיתקשרו אלי רק כשיהיו מסוגלים לספק לי קו שעובד במהירות 100 מגה ביט. 

הפעם השנייה הייתה קצרה: הם התקשרו אלי למרות שלא היו מסוגלים לספק קו במהירות של 100 מגה ביט.


כמה כיוונים לפיתרון התעלומה
מדוע דווקא ביום חמישי לקראת שעות הצהריים חברת בזק לא מסוגלת לספק תשתיות אינטרנט עובדות?

להלן שתי השערות מרושעות:

1. המיומנות הטכנית של עובדי חברת בזק נמוכה


כנראה שיש עובד אחד שהוא מיומן ומשום מה הוא נמצא החופשה בימי חמישי.

2. יחסי עובד-מעביד
ועד העובדים של רכבת ישראל נהג להשבית לפעמים את הרכבות בימי ראשון ללא הודעה מוקדמת.
האם בחברת בזק מתבצע משהו דומה בימי חמישי?

בהצלחה בפיתרון החידה הבלשית.


יום שבת, 3 בדצמבר 2016

איך להפסיד 177,222 דולר בשניה במשך 45 דקות?

נתקלתי בפוסט באנגלית שכתב Richard Gowin בינואר 2015. את כותרת הפוסט שלו תרגמתי מילה במילה ככותרת של הפוסט הנוכחי בעברית.

מי שמעונין לקרוא את פרטי האירוע הטכני שגרם להפסד הגדול כתוצאה מבאג בתוכנת מסחר שפעלה מול הבורסה של ניו יורק מוזמן ללחוץ על הקישור:   How to lose $172,222 a second for 45 minutes. לדברי הכותב מכל הבאגים שהוא מכיר באג זה גרם לנזק הכספי הגדול ביותר. 


לא כל אחד רוצה ולא כל אחד יכול להבין את פרטי האירוע. למי שאינו מעוניין לקרוא את הפוסט הטכני באנגלית אתמצת את הנקודות העיקריות:

1. הבאג נגרם עקב שינוי בתוכנה שיושם לא נכון באחד מתוך 8 שרתים.

2. הוא נגרם בגלל טיפול לא נכון בחלק לא פעיל מהתוכנה.

3. הצטרפו לזה נהלים ותהליכים לקויים של טיפול בשינויי תוכנה ובדיקת שינויי תוכנה ותפיסה שגויה של טיפול בבעיות בזמן אמת.

את מי שהפסיד סכומי כסף גדולים זה ממש לא מענין מדוע זה קרה? 
האירוע ממחיש את הסיכונים במסחר במניות בבורסה המתנהל כמעט כולו באופן אוטומטי על ידי מערכות ממוחשבות המתחברות למחשבי הבורסה בניו יורק ובמקומות אחרים.

לקחים מאורע כזה


ככל שעולמנו נעשה ממוחשב יותר ומערכות מטפלות בנושאים קריטיים יותר, גדלה החשיבות של תהליכים נכונים של פיתוח ובדיקת מערכות ותרחישים של התמודדות מהירה עם תקלות בזמן אמת.

תחשבו לרגע על באג קשה בתוכנת מכונית הנוהגת בעצמה.
באותה מידה גדלה גם החשיבות של אבטחת מידע. ללא אבטחת מידע נאותה, מישהו יכול לחבל במתכוון בתוכנת המערכות וליצר באגים ו/או שינויים פונקציונאליים (למשל העברת כספים לחשבונו)




יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

ניהול סיכונים בדרך

בתאריכים 18-25 לנובמבר חל שבוע הבטיחות בדרכים מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השנה יתמקד השבוע בנושא "משפחה בטוחה בדרך" במטרה לקדם נורמות של בטיחות בדרכים במשפחה. 

לרגל שבוע הבטיחות בדרכים, התבקשתי לכתוב פוסט על הנושא. נענתי ברצון, משום שבטיחות בדרכים הוא נושא חשוב. 
בלוג זה עוסק בנושאים כלכליים ולכן מטבע הדברים אתיחס גם לבטיחות בדרכים בהקשרים כלכליים. ההשלכות הקשות ביותר של בטיחות לא מספקת בדרכים הן אנושיות: אנשים נהרגים, אנשים נפצעים ואנשים מאבדים את יקירהם. 

אי אפשר להתעלם גם מההשלכות הכלכליות, שכל קורא נבון מבין אותן בעצמו, למשל: נזק לרכוש, עלות טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה וסכומי ביטוח המשולמים לנפגעים ובסופו של יום גם באים לידי ביטוי בגובה התשלומים של כולנו.
בחרתי להתייחס לנושא מהזוית של ניהול סיכונים.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה וניהול סיכונים בדרכים
באופן מודע או באופן לא מודע, אנחנו מנהלים סיכונים כשאנחנו מקבלים החלטות ו/או מתכננים את הביצוע של ההחלטות שקיבלנו.

כשמשפחה לוקחת משכנתה ל-20 שנה היא צריכה להתייחס לסיכונים כגון אפשרות של חוסר יכולת לעמוד בתשלום ההחזרים בעוד 15 שנה. 

כשמישהו מפוטר ומחליט למשוך את כספי הפיצויים הוא צריך להביא בחשבון את הסיכון שבעוד לא מעט שנים תהיה לו פנסיה קטנה בשליש בהשוואה לפנסיה שהיה מקבל לולא משך את כספי הפיצויים. 

באופן דומה צריך להביא בחשבון גם סיכונים בדרכים למשל: סיכון להידרס, סיכון לדרוס, סיכון לנזק גדול לכלי הרכב וסיכון להיתקע בדרך.

התמודדות עם סיכונים
התמודדות עם סיכונים היא באמצעות הגדרת אירועי סיכון והגדרת ומימוש צעדים למניעת התרחשותם. כמובן לא הכל תלוי בנו. קורה שמתרחש אירוע סיכון למרות שעשינו כל מה שניתן על מנת למנוע אותו.

היערכות למניעת הסיכון של פנסיה קטנה מדי בעוד 30 שנה היא מורכבת ומסובכת.
ההיערכות בפני סיכונים בדרכים הרבה יותר פשוטה, קלה וברורה. אפשר לבצע אותה ללא השקעה גדולה של זמן וכסף.

כיצד להקטין את הסיכונים בדרכים?

את ההמלצות המלאות בנושא אני משאיר למומחים. אציג כאן מספר צעדים פשוטים שגם אדם מן הישוב יכול לחשוב עליהם ולנקוט בהם.

1. כהולכי רגל חצו נתיבי תחבורה בסיכון מינימאלי: באור ירוק ברמזור, במעבר חציה, בגשר או במנהרה. הסתכלו על מנת לודא שלא מגיע כלי רכב.

2. כנהגים ברכב מנועי או אחר בדקו את תקינות הרכב ובצעו טיפולים מונעים וטיפולים בתקלות. 

3. כנהגים הקפידו על חוקי וכללי הנהיגה, אבל הביאו בחשבון שאנחנו חיים במדינת ישראל ולא כל הנהגים עושים זאת. כמובן שזה כולל גם מנוחה במצב של עייפות והימנעות משתיית משקאות אלכוהולים. לא חייבים לדבר בסלולארי ולסמס בזמן נהיגה.

4. כנוסעים הקפידו על הכללים ואל תטו את הקשב של הנהג מהכביש אליכם.

ההקשר המשפחתי
יכולת ההערכה של סיכונים שיש למבוגרים לא בהכרח קיימת לילדים בגיל צעיר. לוו אותם בחצית כביש.
כמעט בבכל תחום יש יתרון לאנשים עם ניסיון. נהגים צעירים צריכים להיות מודעים למגבלות חוסר הניסיון שלהם ולקחת שולי ביטחון רחבים יותר.

כאשר עוסקים בסוגיות בכלכלת המשפחה לרוב גם הילדים שותפים להתנהלות הכלכלית המשפחתית ומשפיעים עליה. אותו דבר נכון גם בדרכים.

הורים צריכים לעזור לילדים לרכוש אורינות פיננסית. אם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם, לאפשר למישהו אחר לעשות זאת.

בהתנהלות כלכלית של משפחה יש סיכון נוסף: ההורים שמלמדים את ילדיהם להתנהל כלכלית, לא תמיד עושים זאת בעצמם.
כמובן שהילדים רואים את הדוגמה האישית של ההורים ומתנהגים בהתאם.

אותו סיכון משפחתי קיים גם בכבישים: כשההורים מלמדים את ילדיהם להימנע מסיכונים בכבישים ובעצמם נחשפים לסיכונים מיותרים, כמעט תמיד הילדים יפעלו לפי הדוגמה האישית הפסולה ולא בהתאם למה שלימדו אותם.









יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

ביטוח רכב שכור בחו"ל: האם אתם באמת מכוסים?




ביטוח אמור לתת לנו שקט נפשי. כשמתרחש אירוע שאחרת היינו צפויים לשלם בו סכום כסף גבוה, הביטוח אמור לכסות את זה.
לא מעט נוסעים לחו"ל מוכנים לשלם יותר עבור ביטוח מלא לרכב. ביטוח הכולל גם ביטול תשלום ההשתתפות העצמית. 
ביטוח כזה מכונה בפוליסות ביטוח CDW. מסתבר שיש סוגים שונים של ביטוח CDW.

כמו בביטוחים אחרים, הכל יפה עד שיש נזק וצריך לפצות אתכם. אז תראו את ההבדל בין סוכן טוב לבין סוכן שדואג לעצמו ולחברת הביטוח. 
לא הכל התנהל כצפוי בהשכרת הרכב בטיול ממנו חזרתי מניו זילנד.
בפוסט זה אתאר את מה שקרה ואנסה להפיק לקחים.

לפני הטיול
בחרנו רכב גדול שיתאים למשפחה. הדגם המיצג את הקטגוריה הזו היה Toyota Previa. בהזמנה באמצעות אינטרנט בחרנו בביטוח המקסימלי האפשרי תחת הכותרת CDW. בביטוח כזה לא משלמים השתתפות עצמית במקרה של תאונה.

בטיול
Toyota Previa הוא רכב גדול אבל בסניף במרכז העיר אוקלנד (1,400,000 תושבים העיר הגדולה בניו זילנד) לא היה רכב כזה. במקום זה קיבלנו רכב הרבה יותר גדול: Hyundai I20. בסוכנות נאמר לנו שהוא שייך לאותה קטגוריה.
תראו בהמשך שהיו משמעויות מעשיות לדגם הרכב שקיבלנו.
לא היה כל כך קשה להסתגל לנהיגה בצד שמאל בניו זילנד. הרבה יותר קשה להסתגל לכבישים הצרים, בעיקר באי הדרומי. בלא מעט מקומות יש גשרים צרים מאד בהם יכול לעבור בקושי רכב אחד.

הכל בגלל צמיג לא קטן
חיכוך בשולי גשר צר כזה גרם לתקר חמור בצמיג. מיהרנו להתקשר לטלפון החירום של חברת ההשכרה מהעיירה הסמוכה הגיע מוסכניק שהחליף את הצמיג הקרוע, אבל לא היה ברשותו צמיג מתאים מהסוג שמתאים לרכב שלנו.
לא ממש מומלץ להמשיך לסוע עם צמיג רזרבי וללא צמיג חמישי. במיוחד לא מומלץ לעשות זאת באי הדרומי של ניו זילנד ששטחו גדול ואוכלסייתו דלילה. 

בטלפון החירום הפנו אותנו לצמיגיה מרשת העובדת עם החברה בעיר קטנה ולא מרוחקת. נאמר לנו ששם נמצא בודאות צמיג מתאים. 
הגענו ונאמר לנו שמצטערים אבל צמיג כזה אין. נשלחנו באדיבות לסניף אחר של רשת הצמיגיות בעיר קצת יותר גדולה, שבה בודאות יש צמיג מתאים.

אתם כבר יודעים מה קרה בעיר השנייה: גם להם לא היה צמיג כזה. מה שהיה שונה בעיר השנייה, שבשכנות הייתה צמיגיה שלא שייכת לרשת והפנו אותנו אליה.
כמו בכל המקומות האחרים, גם שם היו אדיבים, אבל צמיג מתאים לא היה. הופננו לספק עיר ספק עיירה שלישית, שבה אולי נמצא צמיג מתאים ברשת הצמיגיות הרשמית העובדת עם חברת השכרת הרכב.

למודי ניסיון החלטנו מיד לטלפן לשם ולשאול האם יש להם צמיג כזה?
איש המקצוע, בצמיגיה בה היינו, היה זה שתיאר להם את המפרט הטכני של הצמיג, על מנת שלא יהיה בלבול. התשובה היתה ברורה וחיובית.

למחרת בבוקר הגענו לעיירה השלישית. הפעם הסתבר שיש שני תת-דגמים לצמיג הזה ותת-הדגם שברשותם אינו מתאים לנו.

נשלחנו לצמיגיה רביעית באותה רשת בספק עיר ספק עיירה רביעית.
הפתעה: הפעם היה להם צמיג מתאים והצמיג הוחלף.

תמיד יש הפתעות
ניסויים בתחום של כשלים בקבלת החלטות מגלים באופן עקבי הטיות רגשיות. זה מה שקרה לי, כשהמוסכניק התקשר לחברת ההשכרה בהקשר של תשלום עבור הצמיג. 
נציגת החברה אמרה לי שהיתה תאונה ואני צריך לבחור בין שתי אפשרויות:

1. אני אשלם עבור הצמיג והביטוח ישאר כפי שהיה.
    מדובר בעלות לא גבוהה. 

2. החברה תשלם עבור הצמיג ואז יבוטל ביטוח ה-CDW וההשתתפות העצמית שלי, אם תקרה תאונה נוספת תהיה עד 2,000 דולר ניו זילנדי.

הסברתי לה שלא היתה תאונה, אלא נגרם נזק לצמיג עקב התחכחות בשולי הגשר. הגברת אמרה לי שהיא לא מאמינה לי. 
זה מאד הרגיז אותי ולכן בחרתי בהחלטה הלא רציונלאית, שהחברה תשלם ואם תהיה תאונה נוספת אצטרך לשלם עד 2,000 דולר. 

כמעט סוף טוב
תאונה נוספת לא היתה ולכן כלכלית ההחלטה שלי השתלמה. שקט שקונים בביטוח לא היה: כל הזמן חששתי מעלות גבוהה של תאונה נוספת חס וחלילה.

לקחים שאפשר להפיק מזה

1. כדאי לקרוא את הסכם ביטוח רכב חו"ל, כולל אותיות קטנות, ולשאול את כל השאלות העולות על דעתכם.

2. יכול להיות שיתברר לכם שביטוחים שלכאורה מכסים אתכם באופן מלא מכסים אתכם רק עד התאונה הראשונה.

3.  חברת השכרה עלולה להתייחס לכל תקר בצמיג כאל תאונה.

   









יום שבת, 5 בנובמבר 2016

להיות ניו זילנדי ב-Christchurch

הכנסיה במרכז Christchurch
צילום שלי באוקטובר 2016

Christchurch היא העיר הגדולה ביותר באי הדרומי של ניו זילנד. היא נמצאת בקצה הדרומי של האי. רבים מאלה הרוצים להגיע לאנטארקטיקה יוצאים מעיר זו. ממנה ממריאים מטוסי ההרקולס האמריקאים המותאמים לנחיתה על שלג או קרחונים. אליה מחלצים מאנטארקטיקה במקרי חירום.  

הדבר הדומה בישראל ללהיות ניו זילנדי ב-Christchurch הוא לגור בישובי עוטף עזה. 
בשני המקרים מתרחשים אירועים שאין לך שליטה עליהם ואתה נפגע. ברוב המקרים אתה נפגע כלכלית. יש גם כאלה שנפצעים ונהרגים. יש כאלה שנוטשים את המקום ועוברים למקומות אחרים.

האירועים ללא שליטה ב-Christchurch הם רעידות אדמה.
בנובמבר 2010 הייתה רעידת אדמה בעוצמה של 7.1. ב-22 בפברואר 2011 הייתה רעידת אדמה חלשה יותר בעוצמה של 6.3. 
הנזקים של הרעידה בפברואר 2011 היו גדולים הרבה יותר: 185 הרוגים והרס של רוב מרכז העיר.
ההסבר פשוט: מוקד הרעש ב-2011 היה בעיר עצמה בעוד ב-2010 הוא היה מרוחק.



אמא לא קיבלה פיצוי
את הפיצוי הכלכלי קיבלו תושבי עוטף עזה אחרי זמן רב. חלקם קיבלו פיצוי חלקי על הנזקים. כשביקרתי ב-Christchurch באוקטובר 2016, התברר לי שגם בניו זילנד לא בהכרח מקבלים פיצוי ללא ביורוקרטיה, לא בהכרח מקבלים פיצוי מספיק ולא בהכרח מקבלים פיצוי בכלל.

באחד העיתונים המקומיים מצאתי התיחסות בולטת לטענתו של תושב מקומי שאימו עדיין לא קיבלה פיצוי על הרס ביתה לפני כמעט שש שנים. זה לא היה מעניין לולא ציין את גילה של האם. היא בת 93. הסיכויים שלה לעשות שימוש בפיצויים הולכים וקטנים עם הזמן.
האם רואיינה על ידי עיתונאים זריזים. היא סיפרה על כמה מחבריה שהלכו לעולמם בטרם קיבלו פיצויים.

מרכז העיר


מרכז 
Christchurch לא ממש מזכיר את מרכז ירושלים בתקופה העגומה בה נבנה שם קו הרכבת הקלה או את האזורים בתל-אביב בהם נבנה קו הרכבת התחתית. המצב שם גרוע בהרבה. יותר מ-80% מהבניינים במרכז נהרסו או נפגעו. הכנסיה, שתמונתה מופיעה בתחילת הפוסט, היא דוגמה לאיך נראים היום מבנים במרכז העיר.
בשנתיים הראשונות אחרי רעידת האדמה הוצבו כוחות ביטחון סביב מרכז העיר ומנעו כניסת אנשים לשם מחשש לחייהם.

גם באוקטובר 2016 חלקים גדולים ממרכז העיר נראים כמו אתר בניה או התחדשות עירונית בארץ באמצעות הריסת שכונה ובניתה מחדש.

יש גם כמה אזורים יפים ששוקמו ויש בהם חנויות ובתי קפה. הבעיה היחידה היא שכמעט ואין בהם אנשים. מרכזי הפנאי, הבילוי והקניות זזו לפרברים. "יקח עוד כמה שנים עד שהתושבים יחזרו למרכז" אמרה לנו עובדת מקומית במוזיאון המוקדש לרעידת האדמה.




יום שישי, 4 בנובמבר 2016

הדשא של השכן ירוק יותר: להיות חקלאי במחוז מקנזי בניו זילנד

הר קוק
פוסט זה אינו עוסק בחסרי בית או במאורים. הוא עוסק באנשים מהישוב. 
כשלננו בחוה חקלאית בדרך להר קוק והרים מושלגים הסמוכים לו זה נראה מקום נהדר לגור בו, אם מחפשים שקט ופרנסה טובה עם עבודה לא קשה. 
הפתגם: "הדשא של השכן ירוק יותר" באמת נכונה בהקשר של הדשא. עם כל כך הרבה מים לא צריך לטפל בכרי הדשא בהם מסתובבים כבשים.
"שכן" זה לא ממש, כשמרחק הטיסה נמדד בעשרות שעות.

מחלון החדר נשקפים ההרים המושלגים של הפארק הלאומי הר קוק. מזג האוויר נוח. האויר נקי וצלול, העצים מרובים והקרקע ירוקה מדשא וצמחים אחרים.נהרות זורמים ואגמים צלולים נקווים.  

כנראה שבעלי החווה, שגם עוסקים בשירותי הארחה, לא ממש צריכים להתאמץ בגידול צאן ובקר. הכבשים והפרות יכולים למצוא לבד מזון טבעי. גם גידול עשבים, תבלינים וכיו"ב נראה פשוט למדי.

גן עדן או גהינום?
התיאור לעיל נשמע כמו גן עדן לאנשים שאינם מחפשים את הכרך הגדול (ניו יורק, לונדון, פריז או אפילו תל-אביב) ושפע אירועי התרבות והחברה שהוא מציע.

החוואי החביב תיאר תמונה פחות אופטימית.

1. קשה להתפרנס
מגידול צאן ובקר קשה להתפרנס. הביורוקרטיה מכה אותך. האפשרויות הולכות ומצטמצמות.
אירוח תיירים הפך מהכנסה משנית קלה למקור ההכנסה העיקרי. 

2. רמ"י מקומי
את הקרקע חוכרים ל-99 שנה ומשלמים דמי חכירה. מזכיר לכם את רשות מקרקעי ישראל בארץ?

המכה הקשה באמת
גם אחרי הביורוקרטיה זה נשמע קרוב יותר לגן עדן מאשר לגהינום. גם אנחנו כישראלים חווים אותה לא פחות. 
את מזג האויר שהוא מתאר לא ממש חווים אצלנו. מזג האויר הנעים באביב (העונה הנוכחית) אינו דומה כלל לחורף ולקיץ. 

לא ממש לח בקיץ אבל הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות. בחורף היא מגיעה למינוס 20 מעלות. הצינורות קופאים ומתפוצצים, אם לא מחממים אותם באופן קבוע. 
בחודשים הקרים ביותר בחורף כמעט ולא יוצאים מהבית. כמעט ולא עובדים בשונה מהעבודה הקשה ביתר חודשי השנה.

הערת שוליים
הכשל של הסקת מסקנות על פי תמונה חלקית, בו לקיתי, הוא כשל נפוץ. במקרה שלי ראיתי את תמונה חלקית של מזג האויר באביב והגעתי למסקנה שגויה בעליל.
זה קורה לנו גם בהחלטות כלכליות כמו למשל:

1. לקחת משכנתה בלי לראות כיצד מחזירים אותה במשך עשרים השנים הבאות.

2. עובדי היי-טק צעירים שאינם מבינים שלא בהכרח ימשיכו לעבוד בהיי-טק כמה עשרות שנים מאוחר יותר.







יום שבת, 29 באוקטובר 2016

להיות מאורי בניו זילנד

איור משנת 1784 של צ'יף מאורי מקועקע
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הקודם עסקתי מעט בנושא של להיות חסר בית באוקלנד. כמובן שלהיות מאורי עם קורת גג בניו זילנד בדרך כלל עדיף על פני המצב של חוסר בית.

בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולכן יתמקד בשאלת המפתח של המשמעות הסוציו-אקונומית של להיות מאורי בניו זילנד.

שני עקרונות רלוונטיים לנושא זה הוצגו בפוסטים קודמים והם תקפים גם לגבי פוסט זה:

1. יש קשר בין התנהלות כלכלית לבין תרבות.
פוסט המדגים טענה זאת: באלי: על שמות והתנהלות כלכלית.

2. עשוי להיות קשר סטטיסטי בין השתייכות לקבוצה אתנית לבין מצב סוציו-אקונומי.
פוסט המדגים טענה זאת: אפליה תעסוקתית זה לא רק אי קבלה לעבודה.


מאורים על קצה המזלג



המאורים הם בני האדם הראשונים שהגיעו לניו זילנד. הם הגיעו מאיי פולינזיה בין השנים 1250 ל-1300. השפה שלהם היא שפה פולינזית הקרובה לשפה המדוברת בטהיטי ובהוואי.
לא הייתה להם שפה כתובה ולכן את ההיסטוריה שלהם הם מנסים להעביר מדור לדור באמצעות תמונות מגלופות מעץ. 

בהקשר הנוכחי "קצה המזלג" הוא תקציר פרטים עיקריים. בהקשר אחר היו מאורים על קצה המזלג של מאורים אחרים, בהנחה שהשתמשו במזלגות. בעבר מאורים נהגו לאכול מאורים משבטים אחרים. גם כמה אירופאים מאנשיהם של ג'ימס קוק ואבל טסמן סיימו את דרכם בסיר מאורי.

על פי הויקיפדיה, יש היום מעט פחות מ-650 אלף מאורים בניו זילנד.
בניו זילנד חיים קצת פחות מ-4.5 מיליון תושבים.



האחים טמאקי



שני האחים טמאקי הם מאורים עם חזון. החזון שלהם היה להציג את התרבות המאורית לתיירים. אחד האחים מכר את אופנוע ההארלי דוידסון שלו. הם קנו מיניבוס קטן והסיעו תיירים למופע תרבותי מאורי באחד הכפרים. 

כשהשתתפנו השנה במופע כזה כבר היו להם 150 עובדים והמופע מתקיים בכמה מקומות בניו זילנד. 

המופע כולל טקס קבלת התיירים באמצעות ריקוד לוחמים מאורי בהשתתפות צ'יפים של שבטים אורחים (האוטובוסים) המסמנים באופן טקסי שבאו למטרות שלום ולא למטרות לחימה.
רואים ומשתתפים בהדגמות של אורח החיים בכפר מאורי, רואים ושומעים מופע ומסיימים בארוחה מסורתית.

כמו מופעי תיירים בארצות אחרות, יש במופע המאורי מסחור ולא הייתי חותם על אוטנטיות מלאה.


היחס לילידים


כפתור הפנינה, סרטו הדוקומנטרי של הבמאי הצ'יליאני פטריסיו גוזמן מתאר את אחד הפרקים הקשים בהיסטוריה של צ'ילה: השמדת הילידים האינדיאניים בפטגוניה. בארה"ב היו קצת יותר רחמנים וריכזו את הילידים האינדיאנים בשמורות.
גם האוסטרלים, שכניהם של הניו זילנדים, לא ממש הצטיינו ביחסם לילידים האבוריג'ינים.

הניו זילנדים מתייחסים אחרת לילידים המאורים. הם מנסים לשמר את התרבות המאורית ולשלב את הילידים בחברה. שמות מקומות הם שמות מאורים. המאורית היא שפה רשמית בנוסף לאנגלית. הסברים כתובים באנגלית ובמאורית. אגדות וסיפורים מאורים המתייחסים למקומות כתובים בהם באופן מפורט. במוזיאונים מוצגת התרבות וההיסטוריה של המאורים.
באופן פורמאלי המאורים נהנים מאוטונומיה תרבותית ומשולבים בחברה כאזרחים שווים לאזרחי ניו זילנד הלבנים.


המאורים בראיה פחות אופטימית



לפני כשנה צפיתי בסרט המבוסס על מקרה אמיתי. הסרט עוסק באלוף שחמט ניו זילנדי שהוא מאורי וגם סובל ממחלת נפש. לאחר ששוחרר מבית חולים הוא חולם על ללמד ילדים שחמט ולהביא אותם לזכייה בתחרות ארצית.

החברה המאורית בה הוא חי מתוארת כחברה של עוני, פשיעה ואלימות.

בספרה של שפרה הורן חוויה ניו זילנדית היא מצטטת נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בניו זילנד. על פי הנתונים כ-50% מהאסירים הם מאורים.  מהנתונים הלא מדויקים בפסקה קודמת בפוסט זה, קל לראות ששיעור המאורים באוכלוסייה הוא כ-15%. הרבה פחות משיעור האסירים.


נתיב ההתנגדות המינימאלית



בפסקה זו אתאר את ההתרשמות שלי. שלא כמו שפרה הורן, המתגוררת חלקית בניו זילנד, אני הייתי תייר לזמן קצר ולכן ההתרשמות שלי עלולה להיות לא מדויקת, שלא לומר מוטעית. קוראים שמכירים טוב ממני את ניו זילנד מוזמנים לשלול או לחזק את ההבחנות שלי.


הכותרת היא תרגום חופשי של הביטוי האנגלי Path of Least Resistance. זהו למשל האופן בו זורמים מים.

Path of Least Resistance מתאר גם את ההתרשמות שלי מעבודת מאורים בניו זילנד: הם עובדים בעבודות בתוך או סביב הקהילה המאורית, למשל מעורבים בהדגמת התרבות או הכנת האוכל במופע של החברה של האחים טמאקי או מדריכים במוזיאון מאורי. רוב המאורים האחרים בהם נתקלתי עבדו בעבודות פשוטות שהשכר עליהן הוא בדרך כלל נמוך.

בחירת עבודה בתוך הקהילה או עבודה פשוטה היא Path of Least Resistance. 
אין ספק שכשהעבודה היא בתוך הקהילה יש למאורי יתרון על פני אדם שאינו שייך לקהילה.
על העבודות הפשוטות עם שכר נמוך אין "קופצים" רבים ולכן גם היא סוג של Path of Least Resistance.

מדוע לא להתמודד על תפקידים בכירים יותר או תפקידים מחוץ לקהילה?
התשובות לזה עשויות להיות פחות השכלה, ניסיון או כישורים ו/או אפליה תעסוקתית.
יש כאלה שאחרי שהם חווים אפליה תעסוקתית לפעמים "מרימים ידיים" ומסתפקים בתפקיד המחייב כישורים פחותים ממה שיש להם.
פחות ניסיון עלול לנבוע גם מאפליה תעסוקתית. השכלה פחותה עלולה לנבוע גם מנקודות התחלה טובה פחות בגלל מצב סוציו-אקונומי.


מעבר לניו זילנד ולמאורים



המאורים בניו זילנד אינם הקהילה היחידה בעולם, שאחוז גבוה יחסית מהחברים בה עובדים בקהילה או בעבודות פשוטות.


גם במדינת ישראל אפשר לראות קבוצות אוכלוסייה עם דפוסים דומים. אחת מהקבוצות האלה היא עולי אתיופיה. 
העולים מגיעים מתרבות אחרת, מנקודת התחלה סוציו-אקונומית פחות טובה וללא קשרים. ההתרשמות שלי היא שגם יש מקרים בהם הם סובלים מאפליה תעסוקתית.   

בפוסט קודם התייחסתי להרצאתו של פרופ' וינסנט אושינו בכנס של הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה. אושינו הוא פרופסור באוניברסיטת Ohio State, שאפליה תעסוקתית היא תחום המחקר שלו.
פרופ' אושינו, ציין שמכסות תעסוקה לאוכלוסיות מופלות לרעה אינן פיתרון מספיק. חשוב שגם אחוז סביר מהם יהיו במדרגים גבוהים בהיררכיה. כך למשל, לא מספיק להעדיף אוכלוסיה מופלית לרעה בעבודות ניקיון עד למילוי המכסה. 

החזון של עמותת עולים ביחד הוא לעזור לעולים שמצליחים להגיע ללימודים אקדמיים להשתלב בחברה ובעבודה בתפקידים הולמים.
כמתנדב בעמותה התורם תרומה צנועה לקידום החזון, אני מתרשם שזה לא רק חזון אלא גם מתבצעים צעדים מעשיים בכיוון.




יום חמישי, 27 באוקטובר 2016

להיות חסר בית באוקלנד

ניו זילנד היא מדינה המנסה לפעול בהגינות כלפי אזרחיה וכלפי דרי עולם אחרים. כך למשל, היא חתומה על אמנות בינלאומיות, שוללת נשק גרעיני, מתנגדת לציד ליוויתנים, מתחשבת במיעוטים וכיו"ב. 
לא מסוג המדינות בהן תצפה לראות חסרי בית ברחובות. מאד הופתעתי לראות לא מעט חסרי בית ברחובות הערים בכלל וברחובות העיר הגדולה ביותר במדינה אוקלנד בפרט.


בניו זילנד חסרי בית הם שונים


בעוד חסרי הבית בישראל ובארצות אחרות בהן ביקרתי הם לרוב מוזנחים, מלוכלכים וחושפים את מכאוביהם ונכויותיהם על מנת שהעוברים והשבים יתרמו להם סכום כסף כלשהו, עמיתיהם הניו זילנדים אותם פגשתי בביקורי הלא ארוך במדינת איים זו נוקטים במדיניות אחרת.

לרוב מראהם מהוגן וקרוב למראהו של אדם מהישוב. ליד רבים מהם מונח שלט באותיות גדולות ובולטות המכיל לפעמים טקסט קצר ולפעמים טקסט ארוך יותר. הם מצפים מהעוברים והשבים שיקראו אותו וישתכנעו לעזור להם.

אחד כתב סיפור ארוך ובו תיאר את ביתו שכבר אינו ראוי למגורים. אין לו מספיק כסף לשפץ אותו ואין לו מספיק כסף לרכוש או לשכור דירה אחרת ולכן הפך ל-Homeless.

השלט שליד השני סיפר על הקושי שלו למצוא עבודה וביקש מהעוברים והשבים פשוט לעזור לו למצוא מקום עבודה.

שלישי החזיק שלט תמציתי יותר: Homeless but not Useless.


מדוע יש מספר רב של חסרי בית?


ההתרשמות של תייר כמוני, שמוקדי הענין העיקריים שלו הם אתרי הנוף והטבע עלולה להיות מוטית ומוטעית.

כתבה בעיתון דה מרקר שכותרתה: שוק הנדל"ן החם בעולם: צעירי אוקלנד איבדו תקווה לקנות בעיר דירה, תומכת בהשערה שההתרשמות שלי קרובה למציאות.
על פי הכתבה מחיר ממוצע של בית בעיר הכפיל את עצמו תוך 10 שנים.
מחיר שכירות מגיע ל-32% מההכנסה הממוצעת במשק ושיעור הבעלות על דירות הוא בשפל. 
כ-50% מרוכשי הדירות הם משקיעים. חלק לא קטן מהם תושבי מדינות אחרות. רבים מהם, איך לא, הם סינים.

המגמה של עליית מחירי הדירות וההשלכות הנובעות ממנה חלה גם על מקומות אחרים בניו זילנד. באוקלנד היא חריפה יותר. 

לרגע חשבתי שנסעתי כל כך רחוק על מנת לחזור למציאות הישראלית בתחום הדיור. 

הערת שוליים


אתם מוזמנים לקרוא במאמר בדה מרקר גם על דרכי ההתמודדות של ממשלת ניו זילנד עם הבעיה. באופן לא מפתיע גם בהקשר זה קיים דימיון לישראל. 


ניו זילנד: מהו הענף הכלכלי הגדול ביותר?

גידול כבשים בניו זילנד
מקור התמונה: ויקיפדיה

כששומעים את השאלה בכותרת, המחשבה הראשונה היא על מה שרואים בתמונה לעיל, כלומר: כבשים.
אין חולק על כך שניו זילנד היא סוג של גן עדן לכבשים עד ששוחטים אותן. עד לשלב העגום הזה, הכבשים רועות להנאתן בשדות ירוקים ופסטורלים.
שומעים על יצוא כבשים למאכל מניו זילנד. מדברים על הפגיעה האפשרית של הכבשים הניו זילנדים באוזון ועל החור שנפער בו דווקא בחצי הדרומי של כדור הארץ.

במאמר בעיתון מקומי ב-Christ Church, העיר הגדולה באי הדרומי, כותב העיתונאי Peter Townsend, שענף התעשייה הגדול ביותר שם הוא דווקא תיירות. 

ההכנסות מתיירות צפויות להסתכם השנה ב-14.5 ביליון דולר ניו זילנדי (דולר ניו זילנדי שווה כ-2.7 או 2.8 שקלים).

התיירים נמשכים בעיקר לקסמו של האי הדרומי, שנופיו הטבעיים נשמרים היטב. אחוז גדול מגיע גם לעיר הגדולה במדינה אוקלנד, הנמצאת בצפון האי הצפוני. 

על פי הכתבה, הענף ממשיך לצמוח ובשנת 2022 מצפים ל-4.5 מיליון תיירים.

הנקודה הסינית


באופן לא מדעי, זיהיתי שלא במפתיע, הרבה תיירים מאוסטרליה השכנה, אבל פגשתי יותר תיירים סיניים. במיוחד בולטת "הפלישה" הסינית באזור Picton, העיר באי הדרומי אליה מגיעים במעבורת מהאי הצפוני. בחלק מהמקומות באי הדרומי יש שלטים כתובים גם בסינית, בנוסף לאנגלית ולמאורית.

הממצאים שמציג Peter Townsend מתאימים לתחושה שלי. ב-2016 מספר התיירים הסיניים צפוי להגיע ל-370 אלף. בשנת 2022 המספר צפוי לגדול ל-500 אלף.


ניו זילנדים מסבירי פנים


התחושה הסוביקטיבית שלי היא, שכמעט בכל מקום קיבלתי שירות מצוין.

לא ישננו (משפחתי ואני) במלונות פאר אלא בדירות אירוח (במלונות ובאתרים אחרים) או במוטלים. כל דירה כזו מצוידת היטב להכנה עצמאית של ארוחות. 
לא אכלנו במסעדות יוקרה (אולי למעט אחת). גם במסעדות קיבלנו כמעט תמיד שירות טוב והתיחסות אישית.

מעמדו של ענף התיירות בא לידי ביטוי גם אצל עובדים בענפים אחרים, למשל: חקלאות, שמשלימים הכנסות באמצעות חדרי הארחה.
בחלק מהמקרים בהדרגה הופכת ההכנסה המשנית מתיירות לפרנסה העיקרית.


אתגרים


Peter Townsend מתאר שלושה אתגרים עתידיים לתיירות באי הדרומי (המאמר בעיתון המתפרסם באי זה):


1. לפתח את התשתית התיירותית

2. לפתח תשתיות פיזיות, למשל: תשתיות תחבורה
ההתנסות שלי בכבישי האי הדרומי מגלה כבישים צרים וגשרים בהם עובר כלי רכב אחד. אין ספק שיש הרבה מה לעשות שם בנושא זה.

3. לשמור על אתרי הטבע הייחודיים הקיימים באי
זהו אולי האתגר הגדול ביותר. קל מאד להרוס והרבה יותר קשה לתקן,  אם בכלל.



טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...