הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים

החברה הקנדית PECB היא חברה מובילה בעולם בתחום של הדרכה והסמכה לסטנדרטים של ארגון הסטנדרטים הבינלאומי (ISO).

חברת PECB מיוצגת בארץ על ידי חברת A.H Training and Technology LTD. 

חברת .A.H Training and Technology LTD מבצעת תהליכי הסמכה בסטנדרטים של ISO מטעם PECB באמצעות קורסים ומבחנים של החברה הקנדית. הסמכה כזו תקפה במספר רב של מדינות בנוסף למדינת ישראל.

לאחר שסיימתי הכשרה מקפת של חברת PECB קיבלתי את שתי התעודות המצורפות לעיל.

התעודה הראשונה מסמיכה אותי ללמד קורסים של החברה בנושא של התקן ISO 31000 לניהול סיכונים.

התעודה השנייה מאשרת את היותי Lead Risk Manager היכול להוביל יוזמות לניהול סיכונים בחברות.

חברת  .A.H Training and Technology LTD מתעתדת לפתוח קורס להסמכה בתחום זה אותו אדריך.

לפרטים ביחס לקורס צרו קשר עם החברה באמצעות האתר שלה.

לכניסה לאתר של החברה לחצו כאן. 

מי צריך השתתפות בקורס להסמכה כזו?

1. יועצים עצמאיים העוסקים גם בניהול סיכונים. באופן מיוחד כאלה החושבים להרחיב את הפעילות שלהם לחו"ל.

2. ארגונים המעונינים לנהל את הסיכונים שלהם טוב יותר.

3. אנשים נוספים המעונינים לנהל טוב יותר סיכונים.

כמה פרטים על עצמי

1. מוסמך האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה (בהצטינות)

2. בוגר האוניברסיטה העברית בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה.

3. ניסיון של 40 שנה במחשבים ומערכות מידע. הניסיון כולל גם מספר רב של ייעוצים בניהול סיכונים במחשבים ובמערכות מידע בארגונים גדולים.

4. במהלך עבודתי במחשבים נתתי ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובחו"ל. השתתפתי כיועץ Freelancer בפרויקטיי ייעוץ של חברות אנליסטים בינלאומיות (Gartner ו-Giga.  Giga נרכשה מאוחר יותר על ידי Forrester Research) ובפרוייקטים של חברות בינלאומיות גדולות.

5. במקביל לימדתי והרציתי על מחשבים במכלללות שונות (למשל: לימודי החוץ של הטכניון, קורס CIO של הטכניון וביט פלוס, המכללה למינהל, מכללת הדסה, אוניברסיטת דרבי, מכללת סיוון).

6. הרציתי על מחשבים גם בכנסים ובארגונים גדולים.

7. בשבע השנים האחרונות אני גם יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה. כל ייעוץ כזה כולל ניהול סיכונים.

8. אני מרצה במסגרות שונות גם על כלכלת המשפחה ועל ניהול סיכונים.

  

מדוע אני מרבה לאחרונה לכתוב על ניהול סיכונים?

אני כותב בכמה מקומות. אני כותב שלושה בלוגים בשלושה נושאים שונים: 

SOA Filling the Gaps בלוג באנגלית על מחשבים וטכנולוגיית המידע. 

לכלכל בתבונה הבלוג שעכשיו אתם קוראים בו פוסט.

ברידג' שלא היכרתם בלוג על משחק הברידג'.

אני עורך של מדור הברידג' באתר JOKOPOST ולפעמים כותב בו גם על נושאים אחרים. למשל: דילמת האסיר ודילמת הבנק, להסתדר בסלובקיה עם עשר מילים בפולנית ובא לי לטוס לבאלי

בנוסף לכך אני כותב ערכים בויקפדיה העברית בעיקר בנושאי ברידג' ומחשבים אבל גם בנושאים אחרים. את רשימת הערכים שכתבתי תמצאו בדף המשתמש שלי.  

במקרים רבים, מה שאני כותב קשור למה שאני עושה. כשאני נותן ייעוץ במחשבים או קורא חומר מקצועי ולומד לעומק נושא, ייתכן שאכתוב עליו. ייתכן שאכתוב פוסט בבלוג על מחשבים וייתכן שאכתוב ערכים בויקיפדיה או אולי גם וגם.

כשאני משחק יד מעניינת בתחרות ברידג' או צופה באינטרנט ביד מרתקת באליפות עולם, ייתכן שאכתוב עליה פוסט בבלוג. כשאני קורא משהו בספרי ברידג' או אתרי ברידג 'מובילים ייתכן ש"יוולד" פוסט בבלוג.

אני נחשף למשהו סביב הברידג' או חושב על קישור בין ברידג' לעולמות אחרים בהחלט ייתכן שאכתוב מאמר או פוסט במדור הברידג' ב-JOKOPOST. 

אחרי נסיעה לארץ אקזוטית כמו בהוטן, מדגסקר או אינדנוזיה או לארצות אקזוטיות פחות כמו סין, סינגפור או ניו זילנד אני כותב פוסטים.

ייעוצים בכלכלת המשפחה או חשיפה לספרים ומאמרים בתחום עשויים להוביל לכתיבת פוסט בבלוג זה. 

התנסות צרכנית טובה או רעה שלי או של מישהו אחר עשויה להסתיים גם בפוסט שיתרום לאחרים.

כל אלה הן רק דוגמאות לקשר בין הכתיבה שלי והפעילות שלי. אפשר למצוא גם דוגמאות אחרות לקשר הזה.

ההתנסות שלי בניהול סיכונים

הפעם הראשונה שניהול סיכונים היה רלוונטי באופן בולט לעבודתי בתחום המחשבים הייתה באוקטובר 1999.

התקשר אלי בכיר במשרד האוצר וביקש שאבדוק האם המסקנות של גורמי ביקורת בכנסת ובמבקר המדינה נכונות? המסקנות שלהם היו, לא פחות ולא יותר, שב-1 בינואר 2000 מתמוטטות המערכות הממוחשבת של המיסים במדינת ישראל בגלל באג 2000. 

כפי שאתם מבינים, לא היה לי מספיק זמן על מנת לבדוק את כל המערכות של הארגון באופן יסודי. בלית ברירה בחרתי בגישה של ניהול סיכונים, על אף שבאותה תקופה לא היה לי ידע תיאורטי בסיסי בנושא.
הגישה שלי הייתה שצריך לטפל קודם במערכות שבעיה בהן היא סיכון חמור, למשל: מערכת המחשוב של מס הכנסה ומערכת המחשוב של מע"מ. המשמעות של תקלה קשה במערכות כאלה עלולה להיות אובדן הכנסות בסכומים גבוהים.
לעומת זאת השארתי לסוף מערכות המטפלות במיסים אזוטריים שההכנסות מהן זניחות. התעלמתי מחומרת הבעיות בקוד של המערכות.

אחרי הייעוץ הזה ביצעתי מספר ייעוצים בהקשר של סיכונים במערכות ממוחשבות של חברות גדולות וארגונים גדולים במגזר הציבורי.
כמעט בכל ייעוץ טכנולוגי שהיה כרוך בבחירת מוצר תוכנה ייעדתי סעיף במסמך ההמלצה שלי לנושא של ניהול סיכונים טכנולוגיים. 
בחלק מהייעוצים האלה כבר הכרתי את הצד התיאורטי של ניהול סיכונים והשתמשתי במודלים וטכניקות לזיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים, הערכת סיכונים וטיפול בסיכונים.

כשלמדתי בקורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה למדתי גם על ניהול סיכונים בהקשר הכלכלי.
בייעוצים הכלכליים למשפחות שביצעתי כללתי ניהול סיכונים. כידוע לא חסרים סיכונים כאלה, למשל: סיכון שגמלת הפנסיה לא תספיק, סיכון שבטווח ארוך לא יוכלו להחזיר משכנתה ויאלצו למכור דירה, פיטורים, פטירה, צורך בתרופות מחוץ לסל וכיו"ב.  
אפילו הרצתי על ניהול סיכונים בהקשר של כלכלת המשפחה.

אז מדוע דווקא בתקופה האחרונה יותר פוסטים על ניהול סיכונים?
בחודשים האחרונים עברתי בהצלחה תהליך הסמכה בתחום של ניהול סיכונים. התהליך הוא מטעם החברה הקנדית PECB, חברה מובילה בעולם בתחום של הדרכת סטנדרטים של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO).
התהליך כלל מבחן פשוט על תוכן מצגות שנשלחו אלי, הרצאה באינטרנט באנגלית לקבוצה של אנשים בארצות שונות ומבחן לא קל ולא פשוט (באנגלית) בנושא ניהול סיכונים וסטנדרט ISO 31000. בנוסף לכך הייתי צריך לפרט את הניסיון שלי בתחום ולהביא ממליצים.

למרות שכבר היכרתי מתודולוגיות וטכניקות לניהול סיכונים, נאלצתי לקרוא לא מעט על הנושא על מנת לעמוד בדרישות. למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי.

כפי שציינתי בפיסקה הקודמת, כשאני עוסק בנושא קורה לא מעט שאני גם כותב עליו. זהו גם מה שקרה בהקשר זה.

מה הלאה?
תהליך ההסמכה שלי הסתיים בהצלחה. יש לי תעודה על סיום קורס בתחום ניהול סיכונים והסמכה ללמד קורסים של החברה על ISO 3100.

אם תארגן הנציגה המקומית של PECB קורס בנושא תקן ISO 31000, אני אלמד בו.

ההרצאות שאני ממילא מעביר במסגרות שונות על ניהול סיכונים יהיו עשירות יותר. 
ניהול סיכונים אינו הנושא היחיד עליו אני מרצה בכל מסגרת שתרצה להזמין אותי. לרשימה חלקית של הנושאים עליהם אני מרצה קראו את הפוסט: על מה אני מרצה?

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 3100 : ההיבט הדינאמי

מי שעבד בחברה גדולה או בארגון גדול אחר יודע שניהול תקציב הוא דבר מסובך. את התקציב בונים אנשים עם ידע, הכשרה ורקע מקצועי בתחום של בניית תקציבים. כל מנהל בכיר צריך לבנות את התקציב שלו. המנהלים הבכירים מורידים את זה כלפי מטה. כפיפים בונים תקציבים בתחום היותר צר שלהם ובמעיבירים למנהלים הבכירים. התוצאה היא כמעט תמיד שההוצאות המתוכננות חורגות ממסגרת התקציב ולכן עושים איטרציות של קיצוץ.
כשיש כבר תקציב מתחיל החלק הקשה באמת: מימוש התקציב לאורך השנה ללא חריגות ועם התאמות נדרשות לתנאים משתנים.

גם בכלכלת המשפחה מנהלים תקציב. אפשר לקחת את המודלים המורכבים של ניהול תקציב של חברה, ארגון או מדינה וליישם אותם באופן הרבה יותר פשוט בבניית ובמימוש תקציב כלכלי משפחתי. כשזה יותר פשוט לא צריך להיות מקצוען בהניהול תקציבים ולמעשה כל אחד יכול לעשות את זה אחרי שיועץ בכלכלת המשפחה הדריך אותו. מה שמאפשר לנו להשתמש בגרסה פשטנית של מודלים המורכבים של ניהול תקציב בחברות, בהקשר של כלכלת המשפחה, הם עקרונות דומים וטכניקות דומות. 
כך למשל, גם בחברה וגם במשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות, בחברה ובמשפחה צריך לנהל רישום של הוצאות והכנסות ולעקוב אחריהן בהשוואה לתכנון.  

פוסט זה והפוסטים שיבואו אחריו בסדרת הפוסטים אינם עוסקים בתקציב אלא בניהול סיכונים, אבל אנסה לעשות משהו דומה למה שעושים יועצים לכלכלת המשפחה ביחס למאזן ולתקציב: ליישם עקרונות ומושגים של מודל מורכב בחברות בהקשר של כלכלת המשפחה.

ISO 31000
(ISO (International Standards Organization הוא ארגון תקינה בינלאומי שהוציא תקנים במגוון רחב של תחומים. התקנים הידועים יותר מתייחסים למשפחת התקנים של ISO 9000. תקני ISO 9000 עוסקים בניהול איכות ומחייבים הסמכה. הסמכה כזו היא במקרים רבים תנאי חובה להשתתפות במכרזים התוצאה היא: ארגונים מתאמצים לקבל את ההסמכה.

משפחת תקני ISO 31000 עוסקת בניהול סיכונים. מאז יצא התקן בשנת 2009 הוא הפך לתקן החשוב ביותר בתחום בעולם. 
רשימה חלקית ומכובדת של מדינות שאמצו את התקן הזה כתקן לאומי רשמי לניהול סיכונים, תבהיר זאת: ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד יפן, סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וברזיל.
לידיעתכם, גם מדינת ישראל אימצה את התקן הזה כתקן הלאומי לניהול סיכונים.

התקן העיקרי במשפחה נקרא ISO 31000-2009. יתר התקנים הם תקני עזר המתלווים אליו. 
ISO 31000-2009 מגדיר עקרונות, מסגרת (Framework) ותהליך לניהול סיכונים. כמובן שיש קשר בין העקרונות, המסגרת והתהליך.

התקן הוא גנרי ולכאורה מיועד לארגונים וגם לאנשים פרטיים. כשיורדים לפרטים וקוראים גם דוגמאות, מגלים מהר מאד שהמוקד הוא חברות ולא יחידים. 

בפוסט זה אקח עיקרון אחד הנכלל בתקן, שאני קורא לו דינאמיות, ואייחס אותו לתחום של כלכלת המשפחה.

מבצעים בארגון תהליך של הגדרת Framework לניהול סיכונים על פי התקן או מבצעים תהליך של התאמה לתקן של Framework קיים לניהול סיכונים.
אחרי זה מבצעים תהליך של זיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים (Risks Analysis) והערכת סיכונים (Risks Evaluation). אחרי זה מטפלים בסיכונים.
האם סיימנו את עבודתנו בהקשר של ניהול סיכונים? התשובה של ISO 31000 לשאלה הזו היא שלילית. על פי אחד העקרונות עלינו לבצע בדיקה תקופתית על מנת לודא שאכן מה שעשינו בעבר רלוונטי עדיין ותקף עדיין. במידה שאינו תקף, יש לבצע שינויים והתאמות.
תסריט נוסף הוא שינוי מהותי שהתרחש ועשוי להשפיע על אלמנט זה או אחר של ניהול סיכונים. במקרה זה חשוב לבצע בדיקה חדשה ולא לחכות עד למועד המתוכנן לבדיקה תקופתית. אם צריך לשנות, יש לבצע שינוי.

לזה בדיוק אני קורה ההיבט הדינאמי. בהמשך הפוסט אביא לכם כמה דוגמאות לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המחיב בחינה תקופתית מחדש. 
רבים מאיתנו אינם מודעים לצורך הזה ויסתפקו בפעם אחת בה ביצעו סוג של ניהול סיכונים.

ביטוח חיים
אתם משפחה צעירה עם ילדים קטנים. שני ההורים עובדים. האם צריך להתייחס לסיכון שאחד המפרנסים ילך לעולמו? בודאי שכן. בהיבט הכלכלי, הוא כבר לא יביא את ההכנסות החודשיות שהביא בעבר. נדרש סכום דומה על מנת לענות על הצרכים הכלכליים של הילדים. אתם לא ממש רוצים להוסיף פגיעה כלכלית בהם, שתמנע מהם קבלת דברים שהיו רגילים להם, לאחר האסון של אובדן הורה.

בלא מעט מקרים תגלו שיש צורך בביטוח חיים. סוכן ביטוח ממוצע יעריך את גבוה סכום הביטוח על פי טבלאות שסיפקה לו חברת הביטוח. הטבלאות יביאו בחשבון פרמטרים כגון: גובה ההכנסה, הגיל, מספר הילדים וגיל הילדים וכיו"ב. 
במאמר מוסגר אציין כי לא בהכרח הוא יתחשב בפרמטרים מאד ספציפיים שיועץ לכלכלת המשפחה מכיר אותם וסוכן ביטוח אינו מכיר אותם, למשל: בן משפחה עשיר במיוחד המוכן לעזור בעת צרה. 

טיפלתם בסיכון ועברו חמש עשרה שנה. הילדים כבר התבגרו אולי עובדים. מצבכם הכלכלי השתפר השכר עלה ויש לכם לא מעט חסכונות. אולי אפילו רכשתם דירה להשקעה. 

האם אתם צריכים ביטוח חיים באותו סכום בו הייתם מבוטחים בעבר?
התשובה שלי היא חד משמעית לא. אם אתם צריכים בכלל ביטוח חיים משום שיש עדיין סיכון כלכלי מוגדר הקשור במות אחד המפרנסים, סכום הביטוח הנדרש קטן בהרבה.

אם לא תעשו בדיקה תקופתית, לא תגלו את זה ותמשיכו לשלם פרמיה גבוהה מדי. 
אני מעריך שאתם לא צריכים אותי על מנת להסביר לכם מה אפשר לעשות בסכומים שיחסכו מהקטנת הפרמיה.  

חיסכון פנסיוני נוסף
אתם מהמעטים שמבינים משהו בפנסיה. הבנתם שאתם לא יכולים לצפות לפנסיה בשיעור 70% מהשכר שקיבלו הוריכם. אם תגיעו לכ-50%, מצבכם טוב במיוחד. תוחלת החיים עלתה, יציבות התעסוקה ירדה ויהיו לכם תקופות ללא עבודה וללא חיסכון פנסיוני. בהחלט הגיוני שתחסכו לפנסיה גם באופן עצמאי.

בינתיים עברו הרבה שנים ואתם עברתם את גיל 60. יציבות ההעסקה ירדה אבל אתכם לא פיטרו והמשכתם לעבוד באותו מקום עבודה. שכרכם עלה ואחרי שהילדים גדלו הוספתם עבודה בחצי משרה נוספת. גם המעביד הנוסף מפריש לכם לחיסכון פנסיוני. 

אם אתם יודעים לעשות חשבון פנסיוני, תגלו שרק מהפרשות המעבידים תגיעו לקצבת פנסיה של כ-70% משכרכם. 
האם כדאי להמשיך להפריש לחיסכון פרטי לפנסיה?
התשובה היא לא חד משמעית. היא שונה בהתאם למאפינים של אנשים: הצרכים שלהם, הערכת התקופה בה ימשיכו לעבוד, נכסים פיננסיים נוספים, למשל דירה מושכרת. 
בלא מעט מקרים התשובה תהיה שאינכם צריכים להמשיך לחסוך באופן פרטי. במקום זה אולי כדאי לכם לתכנן טיול לחו"ל או לעזור לילדים. 

למשוך פיצויים?
כבר ראינו בסעיף הקודם שקיים סיכון ממשי שהפנסיה לא תספיק לענות על הצרכים אחרי הפרישה לגמלאות. 
משיכת פיצויים מגדילה את הסיכון כי כספי הפיצויים מהווים חלק לא קטן מהצבירה הפנסיונית שלכם.
שלא תהיה אי הבנה: כמעט תמיד ההמלצה שלי היא לא למשוך פיצויים משום שזה יקטין באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו.
כמעט תמיד אבל לא תמיד.

עבדתם בהיי-טק. פוטרתם בגיל 45. אתם לא מצליחים למצוא עבודה חדשה כבר שנתיים או שלוש שנים. זה לא שהרקורד שלכם גרוע .הוא מעולה. זה לא שחסרים לכם ידע, הבנה, ניסיון או יכולת ללמוד דברים חדשים. לו היו מדברים עם הממליצים שלכם, היו שומעים דברים נפלאים וחד משמעיים עליכם.
אבל מה לעשות ולצערכם, וגם לצערי, יש אפליה בגלל גיל בתעסוקה. בקורות החיים שלכם קוראים (מחשב או קורא אנושי) רק את הסעיף של שנת הלידה. 

החסכונות מתכלים, עבודה לא נראית באופק. ייתכן שאין לכם ברירה ואת הטיפול בסיכון של פנסיה לא מספיק גבוהה, תדחו למועד מאוחר יותר, אם בכלל. בינתיים צריך לאכול ואין מנוס ממשיכת הפיצויים.

קורס ISO 31000 ניהול סיכונים

בתאריכים 4-7.6.2018 יתקיים קורס ISO 31000 ניהול סיכונים של חברת PECB. 

שעות הלימוד בכל אחד מהימים: 9:00-17:00

הקורס יתקיים ב- My Campus ברחוב לח"י 31 בבני ברק.

ביום ו' ה-8.6 יתקיים מבחן הסמכה.

ההסמכה היא בינלאומית ולכן תקפה גם בארצות אחרות. 

PECB היא חברה קנדית העוסקת בהדרכה ובהסמכה בתקנים של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO). ההסמכות שלה הן בינלאומיות. היא מספקת שירותים גלובליים בתחומים הבאים: הדרכה, בחינות, בקרה (Auditing), והסמכה (Certification). 

הקורס מאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה, נציגת PECB בישראל. 

אני אלמד את הקורס.

קוראי הבלוג מכירים חלק מהרקע והניסיון שלי בניהול סיכונים. בבלוג הדגשתי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אבל התייחסתי לנושא גם באופן יותר כללי.

למידע נוסף ביחס לכישורים שלי, בהקשר הספציפי, קראו את הפוסט הבא: הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים.

מידע ביחס להרשמה באתר חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ. לקריאת המידע לחצו כאן.

צפיתי בהקלטה של תכנית המקור העוסקת בניתוחי פרוסטטה עם גידולים סרטניים.
האלוף במילואים גיורא איילנד ראוי להוקרה על הנכונות שלו לחשוף את הסיפור האישי שלו ויותר מזה על הנכונות לפעול למען אנשים אחרים שעלולים להגיע למצב דומה. 
אוסיף בתמצות כמה דברים. 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

1. כל אדם וכל מומחה חשוף להטיות העלולות לגרום לו לקבל החלטות לא נכונות.
זה נכון למנהלים. זה נכון לניהול כלכלי של ארגון או של משפחה. זה נכון להחלטות אישיות. זה נכון גם לגבי רופאים.

2. קבלת החלטות רפואיות תלויה גם בגורמים כלכליים
פירוט בסעיף הבא: "ההיבט הכספי".

3. זמן הוא גורם משמעותי
נכון ש"זמן הוא כסף". אבל לזמן יש גם השלכות אחרות. 

א. הזמן בו מגלים או מאבחנים את המצב הרפואי.
ככל שהוא מוקדם יותר ההשלכות עלולות להיות קשות פחות. קל וזול יותר לטפל.

ב. הזמן המוקדש לאבחון או לטיפול.
אילוצי זמן ולחצים עלולים גרום לטעויות.

4. התמחות צרה עלולה למנוע מרופא לראות את התמונה השלמה.
לא כל רופא מסוגל לראות ראייה כוללת של מצב רפואי. יהיו מקרים בהם הוא יראה את הבעיה מהזווית המקצועית שלו ויתעלם בשוגג מהיבטים רפואיים אחרים.

ההיבט הכספי

בפוסט העוסק בתחום הכלכלה אי אפשר להימנע מהתייחסות להיבט זה. 
ההיבט הזה עשוי להשפיע בהקשרים רבים, שלא את כולם אציין בפוסט זה. 

בימים אלה המליצה ועדה על סל התרופות לשנת 2019. 
יש משמעות כלכלית גדולה מבחינתם של חולים להכללת תרופות להן הם נזקקים. זה משפיע גם על החלטות של רופאים.

אילוצים כספיים מגבילים את הזמן שרופא יכול להקדיש לחולה מסוים. המשמעות עלולה להיות אבחון או טיפול לא אופטימלי או החלפת המומחה במישהו מומחה פחות.

החלטות של רופאים בקופות חולים מושפעות מאילוצים תקציביים של הקופות שלא תמיד מאפשרות להם לבחור בתרופה הטובה ביותר או בבדיקה האופטימלית.

גם החלטות של רופאים בבתי חולים מושפעות מאילוצי תקציב.

החלק הבעייתי הוא כאשר יש אינטרס כספי למקבל ההחלטה.
זה נכון למקצועות רבים ולא רק לרופאים. מהניסיון שלי כיועץ מחשוב וכיועץ בכלכלת המשפחה אני יודע שזה נכון גם בתחומים אלה. ראיתי אל מעט מקרים שבהם הקונפליקט הזה קיים גם לבנקאים, סוכני ביטוח ויועצי השקעות.

כאשר צריך להמליץ ללקוח (במקרה של רופא המטופל) לבחור בין אלטרנטיבות שבאחת מהן יהיה למומחה תגמול כספי גבוה ובאחרת לא יהיה לו תגמול כלל או יהיה לו תגמול נמוך, השאלה היא: מה ממליץ המומחה?

א. האם עליו לציין שיש חלופה אחרת שעליה הוא לא מרוויח?
לדעתי כן. זה מה שאני עושה בתחומי מומחיותי. לא כולם נוהגים כך.

ב. היכן עובר הגבול בין המלצה חד משמעית על החלופה עליה הוא מרוויח יותר?
התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. 
כך למשל,האם כשהחלופה עליה הוא מרוויח טובה במעט מהאחרת אבל יקרה הרבה יותר עליו להמליץ עליה? לא בטוח שיש תשובה אחידה לשאלה הזו.

ככל שתעלה ההסתברות להעדפת החלופה שהוא לא מרוויח עליה והמומחה ימליץ על החלופה שהוא מרוויח עליה יותר זה נעשה בעייתי.
דעתי האישית היא שבכל מקרה שבו לדעתו החלופה האחרת עדיפה עליו להגיד ללקוח. כך אני נוהג. 
במקרים הקיצוניים בהם המומחה יודע שהחלופה, שלא מרוויחים עליה או מרוויחים עליה מעט, הרבה יותר טובה המלצה על החלופה הרווחית היא פסולה מבחינה אתית.
האם היא עוברת את הסף הפלילי? אין לי הסמכה וידע מתאימים כדי לקבוע את זה.

   
מה צריכים לעשות חולים בקבלת החלטות שלהם?  

1. ניהול סיכונים

כל החלטה של אדם בקשר לבעיה בריאותית משמעותית שלו היא ניהול סיכונים.
אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול סיכונים הוא להשתמש במידע הטוב ביותר הזמין כבסיס להבנת והערכת הסיכונים. 
בתקן הבינלאומי לניהול סיכונים ISO 31000 זהו אחד משמונת העקרונות הבסיסיים.

לאסוף מידע פירושו לקרוא על הנושא, לצפות במצגות, סרטונים מקצועיים, לשמוע מניסיונם של אחרים (רופאים ואנשים שסבלו מאותה בעיה או קרוביהם) וכיו"ב. 

אל תשכחו שרופאים הם מומחים ברפואה והם לאו דווקא מומחים בניהול סיכונים, כפי שתוכלו לקרוא באחד הפוסטים בפסקה האחרונה.

2. Second Opinion

לעולם אל תקבלו באופן אוטומטי את דעתו של מומחה כלשהו בתחום כלשהו מבלי לבחון אותה כאשר מדובר בהחלטה משמעותית עבורכם. Second Opinion הוא כלי המיישם את העיקרון זה.
שמעו דעה של כמה רופאים. אל תסתפקו בדעתו של רופא אחד. כל אחד יכול לטעות. כפי שראיתם בפסקה הראשונה רופאים, כמו כל אדם אחר, עלולים לקבל החלטה לא נכונה.

בפוסטים שלי, אליהם מופיעים קישורים בפיסקה האחרונה, אני מביא מקרים מספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים כיצד הם חושבים", הממחישים את זה. ד"ר גרופמן הוא רופא.

3. ביטחון יתר של רופא עלול להיות אינדיקטור לטעות 

בכל תחום, ביטחון יתר, עלול להיות אינדיקטור לכך שלא בוחנים אלטרנטיבות אחרות ו/או לא רואים את החסרונות של החלופה המועדפת על המומחה.
ספציפית לגבי רפואה, תוכלו לקרוא באחד הפוסטים שלי ציטוט של מחקר המראה את זה לגבי החלטה רפואית פשוטה יחסית: הרופאים שטעו בפרשנות של צילום היו יותר בטוחים בצדקתם מאשר אלו שלא טעו. 

4. רצויה התייעצות עם רופאים בעלי התמחויות שונות

מומחים עלולים להיות מוטים לכיוון ההתמחות שלהם. עשויים להיות פיתרונות שונים והשלכות בתחומים אחרים בטיפולים אפשריים.
הדוגמה הקלאסית היא חולים בכמה מחלות המקבלים תרופות. בלא מעט מקרים רופאים אינם מביאים בחשבון תלויות והשפעות בינתרופתיות. כל מומחה רושם תרופה למחלה בה הוא מטפל ולא תמיד מודע באופן מלא לתרופות אחרות. 
 
קישורים לפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים

קבלת החלטות של רופאים 

מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?


לקבל החלטה טובה יותר מרופא

קבלת החלטות ברפואה: מי יכול לנתח הדמיות טוב יותר: אדם או מחשב? 

נושאי ההרצאות והסדנאות שלי נכון לשנת 2020

 

יש לי ניסיון רב כמרצה החל מימיי כסטודנט לתואר שני, שהעביר תרגילים כעוזר הוראה, המשך בשנים רבות בהן הרציתי במכללות ובלימודי החוץ של הטכניון על מחשבים וטכנולוגיית המידע וכלה בימים אלו. 

בשנים בהן עסקתי באינטנסיביות בטכנולוגיית המידע הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.

בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בנושאים אחרים כמו: כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים וברידג' ומרצה על נושאים בתחומים אלה וגם בתחומים אחרים אליהם נחשפתי.

אני מרצה גם לא מעט הרצאות העשרה ולא רק הרצאות למקצוענים. 

בימי קורונה עגומים אלה אני מרצה גם מרחוק באמצעות זום וכלים אחרים.

בחלק מתחומי ההרצאה אני מעביר גם סדנאות.

פוסט זה הוא עדכון לפוסט שנכתב לפני שלוש שנים ותיאר את נושאי ההרצאות שלי.

כלכלת המשפחה

בתחום זה אני מעביר גם סדנאות. מגוון הנושאים על כלכלת המשפחה עליהם אני מרצה הוא גדול. אני מתאים את ההרצאה והסדנה למשתתפים בה, למשל: הרצאה למורות, הרצאה לאזרחים וותיקים, הרצאה לניצולי שואה, הרצאה לצעירים יוצאי אתיופיה, הרצאה לנכים. ההרצאות נוגעות בכל האספקטים של כלכלת המשפחה כולל הטיות רגשיות ואחרות המשפיעות על קבלת החלטות כלכליות.

הרצאות מיוחדות  

כלכלת המשפחה בעולם השלישי: ההקשר התרבותי

יש קשר בין התנהלות כלכלית ותרבות. בביקוריי במדינות מתפתחות ניסיתי להבין איך מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם בעולם ללא יציבות תעסוקתית, ללא פנסיה וללא בנקים. 

למדתי לזהות את הקשר בין התרבות המקומית להתנהלות הכלכלית של משפחות. 

בהרצאה אני מדבר על אינדונזיה, אתיופיה, מדגסקר ועל המדינה המרתקת ביותר לטעמי, בהוטן.

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים 

לרבים יש רגשות כלפי הבנקים (פחד, שנאה וכיו"ב) ורבים לא מבינים את האופן בו בנקים עובדים. השילוב של רגש וחוסר הבנה מוביל להתנהלות שגויה של לקוחות מול בנקים. מההתנהלות הזו נפגעים הלקוחות.

יש לי תשתית להרצאה דומה על עולם הביטוח. 

סיכונים בכלכלת המשפחה

ההרצאה משלבת בין המומחיות בניהול סיכונים לבין המומחיות בכלכלת המשפחה. 

האם את צריכה את תרבות הצריכה?

הרצאה על המשמעויות הכלכליות ומשמעויות אחרות של תרבות הצריכה הנפוצה במיוחד בארצות הברית ובישראל.

ניהול סיכונים

קורס של חברת PECB למקצוענים בתחום לצורך קבלת הסמכה בינלאומית. זהו קורס של 4 ימים מלאים המאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ.

סיכונים הם חלק מכל דבר בחיים. ניהול סיכונים  הוא הדרך להתמודד איתם. 

הרצאות העשרה על ניהול סיכונים מותאמות לפי מאפייני המשתתפים.

ניהול משברים

ימי הקורונה ומשבר הכלכלי הם ללא ספק משבר חמור במיוחד. לזה מתלווים משברים כלכליים למשפחות ויחידים ומשברים אישיים.  יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים לניהול משברים.

קורס של כחמש שעות שהכנתי לפני מספר שבועות מתאים לארגונים המעוניינים להיערך נכון על מנת להתמודד עם המשבר.

אני מעביר גם הרצאות העשרה וסדנאות. 

לקראת פרישה ואחרי פרישה

פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.

ברידג'

יש הבדל גדול בין ללמד ברידג' לבין הרצאות על ברידג'. 

ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים" עוסקת באספקטים שמסביב למשחק עצמו: זוגיות בחיים ובברידג', יצירתיות, אמון, אספקטים חברתיים, השפעות בריאותיות ועוד. 

תכנון פרישה: חיבור בין ההיבטים שהוצגו בסדרת הפוסטים

פוסט זה הוא הפוסט האחרון והמסכם בסידרת הפוסטים על תכנון פרישה. בפוסטים קודמים (קישורים לכל הפוסטים בפיסקה האחרונה בפוסט זה) עסקתי במימדים או תחומים שונים עליהם צריך לתת את הדעת במסגרת התכנון. עסקתי בהיבטים כלכליים, היבטים של תעסוקה או ניצול הזמן הפנוי (תעסוקה אינו מושג זהה לעבודה בהקשר זה), היבטים חברתיים והיבטים בריאותיים. צינתי כי יש קשרים בין ההיבטים השונים. בפוסט הראשון, הבטחתי לדון בקשרים האלה בפוסט האחרון בסידרה. עכשיו אני עומד בהבטחה.

ההיבט הכלכלי

 

היבט זה הוא ההיבט הקשור באופן ההדוק ביותר לכל ההיבטים האחרים. אפשר לראות בו Enabler, כלומר: הוא אינו התכלית או המטרה אבל הוא הכרחי למיצוי נכון של ההבטים האחרים.

כלכלה - תעסוקה/פנאי
ללא משאבים כספיים מספיקים, בלתי אפשרי לעשות חלק מפעולות הפנאי שהגימלאים רוצים לעשות, למשל: טיולים בחו"ל, שיפוץ דירה או קניות של מוצרים ושירותים יקרים אחרים.
לא אמרתי כלום על המקרים הקיצוניים בהם המצב הכלכלי אינו מאפשר הצגות, סרטים או ישיבה בבית קפה.

הצד השני של המטבע שעבודה בזמן הפנוי מגדילה את המשאבים הכלכליים ומאפשרת פעילויות פנאי שיש להן עלות כספית.

כלכלה - חברה

לא כל פעילות חברתית כרוכה בתשלום כספי משמעותי, אבל פעילויות משותפות רבות כרוכות בעלות כספית.
טווח העלות רחב: הוא יכול לכלול עלות של הליכה משותפת להרצאה, לשירה בציבור או למסעדה ובקצה השני נסיעה משותפת לנופש בארץ או בחו"ל.

כלכלה - בריאות

חוסר משאבים כספיים עלול לפגוע בבריאות או לא לאפשר טיפול אופטימאלי בבעיות בריאות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים נתון באחוזים מקרב הקשישים שבגלל מחסור באמצעים כספיים מוותרים על תרופות או על ארוחה אחת ביום.  
זהו המקרה הקיצוני. ברור שרבים מהקשישים אינם יכולים להרשות לעצמם מגורים בדיור מוגן או, חס וחלילה, מוסד סיעודי ראוי.
בין שני התסריטים הקיצוניים יש לא מעט תסריטים אחרים בהם היעדר משאבים כלכליים מספיקים אינו מאפשר לגימלאים מענה נאות לרפואה מונעת השומרת על מצב בריאותם או איבחונים וטיפולים רפואיים טובים.

השורה התחתונה:
תוחלת החיים של קשישים שמצבם הכלכלי טוב יותר ארוכה יותר מתוחלת החיים של קשישים שסובלים ממצוקה כלכלית.

ההיבט של ניצול הזמן הפנוי

תעסוקה/פנאי - חברה

אנשים פעילים המתכננים ומנצלים את זמנם לפעילויות סובלים פחות ממחסור בחברה מאשר כאלה שאינם פעילים. יש להם פחות זמן, לחשוב על בידוד חברתי.
יש להם גם יותר אינטראקציות עם אנשים במסגרת פעילויות עבודה, התנדבות, תחביבים ו/או פעילויות נוספות.

תעסוקה/פנאי - בריאות

מחקרים כבר הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה לאחר הפרישה לגימלאות לבין מצב בריאות טוב יותר.
אנשים פעילים עשויים למצוא יותר תכלית בחייהם ולהיות מאושרים יותר. פעילות מאזנת כזו עשויה להקטין הסתברות למחלות ודיכאונות.  
פעילות ספורט היא דוגמה ספציפית שהוכח קשר בינה לבין מצב בריאות טוב יותר.

כמובן ששם המשחק הוא איזון. עודף פעילות כלשהי, ובודאי עודף פעילות ספורטיבית, מעבר למה שמתאים לגילו ולמצבו של הגימלאי עלול להביא לנזק בריאותי.

ההיבט החברתי וההיבט הבריאותי

 

הצגתי כבר קשרים בין כל ההיבטים האחרים נותר רק הקשר בין שני ההיבטים בכותרת.
הרגשה של בדידות וחוסר חברה, בלשון של המעטה, לא תורמת לשביעות רצון ולאושר. יכול להיות מתאם חיובי בין הרגשה כזו לבין דיכאון ואולי חוסר רצון להיות פעילים. השערה שנראית בכלל לא מופרכת היא שזה עלול להשפיע גם על הבריאות הפיזית.

כשהרגשת הבדידות מבוססת גם על בדידות במציאות, עלולה להיות לזה גם השפעה מעשית על הבריאות: אין מי שישמע את התלונות הבריאותיות של הגימלאי הבודד. אין מי שידחף אותו לראות רופא כשהוא מרגיש רע. לפעמים איחור בעיתוי ההגעה לרופא עלול להביא לתוצאות בלתי הפיכות.
אולי גם אין מי שיעזור לו לקום אם, חס וחלילה, יפול וייחבל. אולי גם אין מי שיסיע אותו בבהילות למגן דוד או לחדר מיון.

כשלא בריאים כמובן שקשה יותר לתחזק ולפתח חיי חברה. כשלא בריאים וזה ניכר חיצונית, אולי גם יהיו כאלה שירתעו מקשר חברתי.

התפיסה שלי בייעוץ לפרישה

 

התפיסה שלי בייעוץ לפרישה היא הרחבה של התפיסה שלי בכלכלת המשפחה.

התפיסה שלי בכלכלת המשפחה היא שיועץ בכלכלת המשפחה צריך לראות את התמונה כולה.

רואה חשבון או יועץ מס סביר ומעלה מבין טוב ממני בהיבטי מיסוי.
יועץ השקעות סביר ומעלה מבין טוב ממני בהשקעות בשוק ההון.
סוכן ביטוח טוב מבין טוב ממני בביטוח וכו'.

אני מבין מספיק טוב בכל אחד מהתחומים האלה על מנת להציף את הנושא ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה.
אם הלקוח צריך ייעוץ מעמיק באחד הנושאים, אני מפנה אותו למומחה באותו תחום.
אם מי שיש לו הכשרה פורמאלית באותו תחום, מציע לו משהו לא סביר או לא נכון עבורו, אני אסב את תשומת ליבו של הלקוח.
במקרים קיצוניים באופן חד ובוטה.
במקרה כזה אני מידע את הלקוח שאין לי הרשאה פורמאלית לייעץ לו ומעודד אותו לקבל Second Opinion ממישהו שיש לו הרשאה פורמאלית כזו ואני מעריך את דעתו.

יש ליועץ לכלכלת המשפחה שני יתרונות מובנים ביחס למומחה בתחום צר: 
1. הוא רואה את התמונה המלאה מה שבהחלט צריך להשפיע על ההחלטה של הלקוח

2. הוא אוביקטיבי משום שאינו מוכר את השירות באותו תחום.

כשמדובר בניהול סיכונים, למשל בלא מעט החלטות בהקשר של ביטוח, לי באופן אישי יש יתרון נוסף: הסמכה פורמאלית בינלאומית בניהול סיכונים.

בהקשר של פרישה, אני מייעץ בהיבט של התנהלות כלכלית.
בדיוק כמו בכל ייעוץ אחר בכלכלת המשפחה, אני נוקט בגישה שצוינה לעיל: אינני מחליף מומחים בתחומים ספציפיים אבל אני מסוגל להתיחס לתחום התמחותם.
אני מדריך את הפורש/ת הפוטנציאלי/ת אילו נושאים להעלות וכמובן לשמוע כל נושא נוסף שבעל המקצוע מעלה. במידה שנדרש, והלקוח רוצה בזה, אני מצטרף לפגישה שלו עם בעל מקצוע.
במידה שלא נדרש, אנחנו מנתחים ביחד את מה שאמר לו בעל המקצוע, עם מלוא הכבוד הראוי לבעל המקצוע. 

אם נדרש ייעוץ פנסיוני, צריך לבצע את זה סוכן פנסיוני אוביקטיבי.
אם נדרש ייעוץ מס, הוא מופנה ליועץ מס או רואה חשבון.
אם נדרשת צוואה, הוא מופנה לעורך דין המתמחה בכך.
להשקעות כספים הוא מופנה ליועץ השקעות.

מי שקרא את כל הפוסטים בסידרת פוסטים זו, גילה טפח ממה שאני יודע על התחומים הלא כלכליים של הפרישה וחשוב לא פחות על הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין התחום הכלכלי.
היתרון שלי עשוי להיות הוא ראיית התמונה המלאה.

במסגרת ייעוץ הפרישה הכלכלי אני מפנה את תשומת הלב לאספקטים האחרים ולקשרים ביניהם. לפעמים זה לא נדרש משום שמי שמגיע לייעוץ מעלה אותם בעצמו.

במידת הצורך, אני מפנה את מי שמגיע לייעוץ כלכלי לפני או אחרי פרישה למומחה בתחום או מומחים בתחומים שזה נדרש.
לפעמים אני משתף פעולה עם אותו מומחה. 

אם אתם צריכים ייעוץ כלכלי לפני או אחרי הפרישה ואחרי שקראתם את מה שכתבתי, אתם מתרשמים שאני עשוי לעזור לכם אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות:
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

קישורים לפוסטים על תכנון פרישה

תכנון פרישה לגמלאות: שלבי החיים הכלכליים 

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי - העיקרון הבסיסי  

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: עשירים לכאורה   

תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי - סוגיות נוספות 

תכנון פרישה: מה עושים אחרי הפרישה?

תכנון פרישה: ההיבט החברתי

תכנון פרישה: ההיבט הבריאותי

תכנון פרישה: הגיל המבוגר 80 ומעלה

 

הכנס השנתי של איגוד היועצים לכלכלת המשפחה: ייעוץ בכלכלת המשפחה - עבר, הווה ועתיד

ביום ראשון (18.12.16) השתתפתי בכנס השנתי של ארגון היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה שהתקיים בתל-אביב. בשונה מכנסים קודמים, במקום הרצאות הציגו כמה מהאנשים הבולטים העוסקים במקצוע זה את תפיסת העולם המקצועית שלהם ואת המתודולוגיה בה הם משתמשים. לאחר מכן היה פאנל בו נשאלו המציגים ואנשים נוספים שאלות. 

המגמה הבולטת היא התפתחות המקצוע בישראל: מבודדים שעבדו בתחום לפני כ-15 שנים למספר הולך וגדל של יועצים ומאמנים.

המגמה באה לידי ביטוי גם במספר המשתתפים בכנס השנתי. מספר זה הולך וגדל משנה לשנה.

המציגים והמשתתפים בפאנל הציגו מגוון רחב של תפיסות שונות. עוד עדות להתפתחות המקצוע. 


מגמות ונושאים במחלוקת

1. התמחות בתחומים או באוכלוסיות
התמחות במשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך או במצב סוציו-אקונומי גבוה, התמחות בזוגות צעירים, בנשים, בגירושים, במגזר הדתי, בחינוך פיננסי, בפרישה מעבודה, בחיילים בסדיר, במשרתי קבע, בשוטרים, במגזר הציבורי בכלל, באוכלוסיות שהסתבכו בהלוואות, במשכנתאות, בכלכלה התנהגותית ועוד.

הרציונאל מאחורי התמחות הוא שקשה לשלוט היטב בכל התחומים ושהתמחות יוצרת בידול מיועצים אחרים. 

הייתה הסכמה גורפת שחייבים להיות מקצוענים ולשמור על התעדכנות מקצועית. זה לא לגמרי טריוויאלי: כמו בכל מקצוע, יש אנשים שחסרים להם כישורים, חסרה להם הכשרה מקצועית ראויה וחסר להם ידע ובכל זאת הם מיעצים.

הייתה הסכמה גורפת שהמקצוע מחייב בנוסף למקצוענות גם אמפטיה ואיכפתיות כלפי המשפחות.

תפיסת העולם שלי
תפיסת העולם שלי בנושא ההתמחות דומה במידת מה לתפיסה שהציג עזרא שמיר מנכ"ל הון אנושי. יועץ העובד אצל שמיר צריך להיות בעל ידע וכישורים במגוון רחב של תחומים בכלכלת המשפחה. 
בפוסט: שני סוגי יועצים רב תחומיים או ממוקדים בנושא צר הצגתי את תפיסת העולם שלי. התייחסתי יותר לתחום של ייעוץ במערכות מידע ומחשבים בו עסקתי כמה עשרות שנים, אבל כפי שצינתי בפוסט ההוא, העיקרון תקף גם ליועצים במגוון רחב של תחומים אחרים, כולל כלכלת המשפחה.

זה לא אומר שאין תחומים או אוכלוסיות בהם יש לי ניסיון וידע רבים יותר ותחומים בהם התנסתי פחות.

תחומים בהם עשוי להיות לי יתרון יחסי:

א. ניהול סיכונים
נתתי יעוצים בניהול סיכונים במחשוב לגופים כמו טבע, חברת חשמל, רשות המיסים, בנק לאומי ועיריית ירושלים. אני מכיר היטב את ההיבטים התיאורטים של ניהול סיכונים.

ב. פרישה מעבודה ופרישה לפנסיה
בגילי המתקדם הייתי מעורב באופן אישי בתהליכי פרישה כולל פרישה שלי משירות המדינה עם הקפאת זכויות הפנסיה ופרישה לפנסיה מוקדמת של אשתי.
ביצעתי יעוצים משותפים ביחד עם יועצת פנסיונית אוביקטיבית מוסמכת.

ג. בנקים
למרבית הבנקים בארץ נתתי ייעוץ במחשוב. הבולט הוא בנק לאומי בו "ביליתי" כיועץ במשרה מלאה פלוס במשך כשלוש שנים. במהלך השנים האלה נחשפתי לבנקאות בארץ ובעולם גם מהיבטים לא מחשוביים מרמת תכנית אסטרטגית עסקית ותרגומה לתכנית אסטרטגית במערכות מידע, דרך ההתנהלות העסקית בשטח, התרבות הארגונית ועד לרמת העובד .

ד. עובדי היי-טק
כמי שעבר את המסלול הזה בעצמו במשך מספר עשורים אני מבין את ההתנהלות הכלכלית ואת תפיסת העולם השכיחה אצל אנשים בתחום זה.

2. התמונה כולה לעומת התמקדות בנושא ספציפי
יוסי אש, יו"ר האיגוד וביחד עם שותפו נחמן לידור, מי שלימד אותי את היסודות של המקצוע וגם כמה דברים מעבר לזה, הציג את התפיסה המתודולגית שלהם. על פי התפיסה הזו, הם אוספים מידע כלכלי כולל על משפחה ורק אחר כך בוחרים נושאים בהם המשפחה והם מתמקדים.

תפיסת העולם שלי

אני מתחבר לגמרי לתפיסה הזו ולרוב פועל לפיה. דחיתי כבר בקשות ליעץ למשפחות ביחס למשכנתה ששקלו לקחת, משום שהן רצו להתמקד רק בהיבטים הטכניים של תמהיל משכנתאות או הוזלת העלויות. 
אני חשבתי שלא נכון לעשות זאת ללא ניתוח כלכלי מלא, שבחלק מהמקרים היה מביא אותם לדחות רכישת דירה או לקנות דירה זולה יותר עם משכנתה נמוכה יותר.
ראו: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה.

3. פעילות עסקית או פעילות לטובת הקהילה
עמותת פעמונים אותה הציג מנכ"ל העמותה אוריאל לדרברג, היא הגוף הגדול בישראל העוסק בכלכלת המשפחה. פעמונים מלווה משפחות ללא תשלום. המתודולוגיה שלה מבוססת על מלווה קבוע למשפחה, לאו דווקא מקצועי, הנעזר באנשי מקצוע. חלק גדול מהאנשים בפעמונים הם מתנדבים.
העמותה ממנת את פעילותה מתרומות. 
בנוסף לליווי כלכלי יש באתר העמותה כלים להתנהלות כלכלית הניתנים לשימוש חינם על ידי כל אדם.
העמותה גם מקימת הרצאות ללא תשלום.

לעומת זאת חברות כמו אוצר, הון אנושי ואש-לידור-פילוסוף גובות תשלום עבור שירותיהן.
גם לחברות יש פעילויות ללא תמורה למען הקהילה.

על פי נציג אחת החברות, יש בעיה כאשר עמותה, הממונת מתרומות וחלק נכבד מפעילותה מבוסס על מתנדבים, מתחרה במכרזים מול חברה עסקית, שצריכה לשלם על כל פעילות שלה. 

תפיסת העולם שלי

1. אני רואה חשיבות בפעילות ללא תשלום למען אנשים והקהילה. אני רואה בה גם משלים לפעילות עסקית: לא תמיד צריך לקחת תשלום מקסימאלי ולא תמיד צריך לקחת תשלום בכלל.
אני מבצע יעוצים בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ללא תשלום. בעבר נתתי יעוצים ללא תשלום לעולים מאתיופיה. גם היום יהיו מקרים חריגים של אנשים או משפחות שאני אוותר על תשלום כלשהו עבור יעוץ שהם מקבלים.
ישנם מקומות בהם אני מרצה ללא תשלום. 
הפעילות ההתנדבותית שלי בארגון עולים ביחד משיקה לפעילותי כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה. 
כך למשל, כשאני משמש כמנטור של משתתפים בתכנית ההכשרה של הארגון, אני גם מיעץ בנושאים הקשורים לכלכלת המשפחה, העולים במהלך הפגישות.

2. במחלוקת ביחס לתחרות בין חברות ויועצים עצמאיים לבין עמותות אני נמנה עם אלה שחושבים שיש מקום לתחרות כזו.
יש דימיון רב בין תחרות כזו לבין תחרות בתחום התוכנה בין חברות המפתחות מוצרי תוכנה לבין ארגונים וחברות המבוססים על Open Source או תחרות בין ויקיפדיה לבין אנציקלופדיות שמיצרות חברות עסקיות. 

4. לאילו כיוונים יתפתח המקצוע?
נחמן לידור, מאש-לידור-פילוסוף, ביחד עם יוסי אש המורה שלי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה, מאוכזב מזה שכשהתחיל לעסוק במקצוע המוקד היה ביטול האוברדרפט או מעבר מפלוס למינוס וגם היום נושא זה תופס מקום מרכזי. הוא חושב על יועץ המלווה משפחה בתכנון הכלכלי שלה שאליו פונה משפחה בכל אירוע כלכלי משמעותי.

אורי היימן, מנכ"ל משותף בחברת אוצר, חושב שאחד התחומים שיתפתחו הוא הכנה לפרישה ויעוץ בהתנהלות כלכלית לאחר פרישה.
הוא חושב שיש לקשור את ההיבטים הכלכליים להיבטים אחרים בגיל זה. העליה בתוחלת החיים מגדילה את שיעור הקשישים באוכלוסיה.
מגמה נוספת שהוא רואה זה הגדלת השילוב בין טכנולוגיה וכלכלת המשפחה.

תפיסת העולם שלי
מי שקרא פוסטים בבלוג שלי יודע שאני מסכים עם נחמן לידור. 
אני רואה התפתחות של המקצוע לכיוון של תכנון פיננסי כולל למשפחות וליחידים.

אני נוטה להסכים גם עם אורי היימן. לא במקרה גם אני מיעץ לאנשים לקראת פרישה ואחרי פרישה לגמלאות. לא במקרה גם הרצתי על הנושא הזה.

אין לי ספק שהצורך בתכנון פיננסי כולל ומתמשך למשפחות ילך ויגדל. יש לי רק תהיה אחת: יותר ויותר אני פוגש אנשים המגדירים את עצמם כמתכננים פיננסיים למשפחות. חלקם גם למדו במשך שנתיים ועברו מבחן הסמכה מחו"ל. 
גם המתכננים הפיננסיים מנסים להסתכל על תמונה יותר רחבה של המצב הכלכלי של המשפחה ולא להתמקד רק בביטוח או בהשקעה בשוק ההון.  

המושג מתכנן פיננסי למשפחות נשמע טוב יותר מיועץ לכלכלת המשפחה ובודאי מהמושג יועץ לכלכלת הבית.
התהיה שלי: מה מבדל את היועץ לכלכלת המשפחה מהמתכנן הפיננסי?

איך להפסיד מערך הדירה שלכם בלי להרגיש?

משה (שם בדוי לחלוטין) הוא רווק. הוא גר שנים רבות בדירה קטנה, שרכש בעזרת הוריו. הוא עסוק בעבודתו ובפעילות הפנאי שלו. בעבר השקיע מזמנו גם בלימודים. 

דירתו היא דירת רווקים טיפוסית: לא מסודרת ולא מטופחת. יחסיו עם השכנים מצוינים. מדי פעם פנה אליו אחד השכנים וביקש שיחתום לו על הסכמה להרחבת הדירה. משה הסכים מיד וחתם. כשהשכן בדירה שמעליו בנה חדר נוסף, העריך משה שזה פועל לטובתו: יש כבר תקרה מוכנה ועמודים תומכים. אם מתי שהוא יחליט גם הוא להרחיב את הדירה (לא שזה תסריט ריאלי בשנים הקרובות), עלות ההרחבה תהיה זולה יותר.

החיים זורמים

במזל טוב משה מתחתן. הוא ורעייתו לעתיד מתכננים לקנות דירה גדולה יותר ולגור בה. צריך למכור את הדירה.

המתווך אומר שהדירה שווה רק מיליון שקל. במודעות ביד 2 ובעיתון דורשים כמאה אלף עד מאתיים אלף ש"ח יותר על דירות דומות באותה שכונה. 

"מדוע הדירה שלי שווה פחות מדירות אחרות?" שואל משה את המתווך.

"אין לך זכויות בנייה להרחבת הדירה ולהם יש" משיב המתווך. "אבל כמעט כל השכנים הרחיבו את הדירות ונתתי את הסכמתי" אמר משה. המתווך מסביר לו את עובדות החיים.

זכויות להרחבת דירה

הזכויות נקבעות לפי אחוזים מהשטח. באופן אישי אינני מומחה בנושא. העניין המהותי הוא שכמות ההרחבה היא כללית לכל הבניין והעירייה או המועצה המקומית, אינה עוסקת בחלוקה צודקת שלה בין השכנים.   

כשאחד הדיירים מביא את המסמכים הנדרשים לצורך הרחבה (כולל הסכמת שכניו) העירייה מאשרת לו וגורעת את השטח שאושר מסך תוספת ההרחבה, המגיעה לבניין. כך נעשה גם לגבי שכנים נוספים, המבקשים הרחבה. כשנגמרת מכסת ההרחבה, לא מאשרים יותר.

באופן תאורטי, יכול שכן אחד להרחיב באופן חוקי את דירתו ולאף אחד משכניו לא תהיה אפשרות להרחבה. 

מה קרה למשה?

שכניו הרחיבו באישורו את דירותיהם. המכסה נגמרה. הוא אינו יכול להרחיב את דירתו באופן חוקי. הוא יקבל תמורה נמוכה יותר במכירתה. 

אתם והיועץ/מאמן לכלכלת המשפחה

יועץ לכלכלת המשפחה עוסק במקצוע שיש לו נקודות השקה להרבה מאד מקצועות אחרים בתחום הכלכלי: ביטוח, בנקאות, כרטיסי אשראי, נדל"ן, ניהול סיכונים, משפטים, השקעת כספים, פנסיה, פרישה מעבודה ולא פחות חשוב מדעי ההתנהגות.

בשונה מבעלי מקצועות אחרים בנושאים כלכליים,הוא צריך לראות את התמונה הכוללת.

במקרים רבים אין לו את עומק הידע, שיש למי שמתחה בתחום צר יותר. לא בכל הנושאים הנ"ל יש לו רישיון או הסמכה לייעץ. 

אבל אם מדובר ביועץ טוב הוא יודע להצביע על הנקודות הבעייתיות הדורשות בירור ויודע ללוות את המשפחה מול אנשי המקצוע המתמחים בכך.

רוצים דוגמה? שאל אותי מישהו שאלות ביחס לחיסכון פנסיוני שיש לו בארה"ב. איני מכיר את החיסכון הפנסיוני בארה"ב, למעט מה שקראתי במספר קטן של מאמרים בעיתונות כלכלית ישראלית, אין לי רישיון ובוודאי שאין לי יידע לייעץ לו.

אחרי שציינתי זאת בשיחה איתו, הוא פרס לפני את כל המידע. ידעתי להצביע על סיכונים, על מקרים קיצוניים שקרו לחוסכים בארה"ב, שכל הפנסיה שלהם הייתה מבוססת על מניית החברה בה עבדו ועל מתווים ושאלות אפשריים שיעזרו לו בקבלת ההחלטה. ידעתי להגיד דבר או שניים גם על אחת החברות, שבאמצעותה השקיע חלק מהחסכונות הפנסיוניים שלו.

את המידע והרעיונות, שעלו בשיחה איתי, הצעתי לו לתקף מול הגורמים שבאמצעותם הוא חוסך ו/או גורמים, שיש להם ידע ומומחיות בנושא.  

לקחים

אם נחזור לדוגמה של הדירה, אין לי כמעט ידע בנושא אחוזי בנייה, אבל אדע להגיד למשפחה מה עלולה להיות המשמעות של חתימה על אישור לשכן להרחבת דירתו.

ההמלצה שלי: אם אתם חותמים, הסדירו מראש את חלוקת הזכויות בין כל דיירי הבניין על מנת שאתם לא תיפגעו בעתיד.

הערת שוליים

ייעוץ טוב בכלכלת המשפחה, אינו עוסק רק בניהול המאזן השוטף והימנעות מאוברדרפט. עשויים לעלות מגוון רחב של נושאים אחרים, שעשויה להיות להם משמעות כלכלית גדולה. 

זכויות הבנייה בפוסט זה הוא נושא לדוגמה. בין השורות מסתתר גם נושא נוסף, שהוזכר ולא פורט, ועשויה להיות לו משמעות של תשלום של עשרות עד מאות אלפי שקלים, שניתן למנוע באופן חוקי לחלוטין באמצעות תכנון מראש.

לייעוץ בכלכלת המשפחה פנו ל: 

אבי רוזנטל 

טלפון: 054-4480616  

דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com