יום שלישי, 30 בספטמבר 2025

מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?

 



כותרת הפוסט היא הכותרת של ההרצאה המוצלחת (לדעת המשתתפים) שהעברתי אתמול בזום ללא תשלום לאזרחים ותיקים במסגרת המיזם של  נטוורקינג למרצים. 


ההרצאה כללה תרגיל אימוני שבאמצעותו משתתפי ההרצאה יכולים לקבל תובנות על הנושא. 


בנוסף התיחסתי לנזקי הקונפורמיות בהחלטות כלכליות. אחד הנזקים המהותיים הגדולים ביותר של הקונפורמיות היא תרבות הצריכה.


התייחסתי באופן מצומצם גם להטיות קוגניטיביות. התמקדתי בהטיה של שנאת ההפסד.


המעוניינים במידע נוסף על הטיות קוגניטיביות יכולים למצוא אותו בפוסטים רבים בבלוג זה. 


אוריינות פיננסית


נושא החינוך הפיננסי הועלה על ידי אחד המשתתפים. 

כפי שאמרתי בהרצאה עצמה, אין ספק שמדובר בנושא חשוב ורלוונטי לקבלת החלטות כלכליות. 

חינוך פיננסי בכלל ובבתי ספר בפרט הוא הבסיס לאוריינות פיננסית. 

קשה לקבל החלטות כלכליות סבירות ללא אורינות פיננסית. 


גם אנשים ומשפחות עם אורינות פיננסית מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות.

ההרצאה עוסקת במצבים בהם מתקבלות החלטות כלכליות לא סבירות גם על ידי בעלי אורינות פיננסית.



קישור להקלטת ההרצאה ביוטיוב



דוגמאות לתגובות משתתפים


"אבי, חיזקת את הגישה שלי לחיים בתחומי הכלכלה,

המשפחה וכו׳" 


"תודה על הידע שחלקת איתנו הרצאה מעניינת מאד ומסכימה עם חינוך פיננסי וחשיבותו הרבה בחיינו  בישראל כמי שמתנדבת בסיוע לשיקום  כלכלי רואה את דחיפות וחשיבות ללמידה מהגיל הצעיר ביותר  תודה רבה"


 "מסכימה עם האדם המדבר עכשיו לגבי חינוך פיננסי ולדעתי כבר בגיל בית הספר היסודי"











יום שלישי, 16 בספטמבר 2025

כיצד נולדה ההרצאה שלי על סיכונים לעסקים קטנים?

 



אחד מחבריי המרצה כמוני בנטוורקינג למרצים פנה אלי ושאל אותי האם אהיה מוכן להרצות בקבוצת נטוורקינג לבעלי עסקים במרכז הארץ? 

הסכמתי. אתמול (15.9.25) השתתפתי במפגש של הקבוצה במרכז הארץ. לקראת סיום המפגש הרציתי במשך 20 דקות. 


תפיסת העולם שלי היא, שמשתתפי ההרצאה חשובים יותר מהמרצה ולכן עלי להתאים את עצמי אליהם. 

כשהתבקשתי לציין את הנושא, בחרתי נושא שנראה לי רלבנטי במיוחד למשתתפי הפגישה. הנושא: סיכונים לעסקים קטנים.

לא הייתה לי הרצאה מוכנה על נושא זה ולכן הכנתי הרצאה.



היערכות לגיבוי ההרצאה



אחרי שני מקרים שהיו לי בעבר בהם לא יכולתי להציג מצגת (התפוצצות נורה במקרן בהרצאה שהעברתי במכללת אפקה בתל-אביב ואי הצלחה בהתחברות לברקו בהרצאה בהתנדבות ליוצאי אתיופיה במרכז הקליטה במבשרת) אני נערך לגיבוי במקרה ש:המחשב שלי לא יתחבר או לא יעבוד, יהיה בלתי אפשרי להשתמש ב-Disk on Key שהבאתי ויהיה בלתי אפשרי להתחבר למיל שלי ווהוריד או להפעיל את המצגת ששלחתי לעצמי במייל. 


למדתי מהרצאה על סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה באמפננדס בר בירושלים שאפשר גם להקרין את המצגת באמצעות YouTube בטלוויזיה. שם עצרתי בכל שקף שהיה לי משהו חשוב להגיד עליו או נשאלתי שאלה המתייחסת אליו. 


ביום ההרצאה הקלטתי אותה בביתי והעלתי אותה ל-YouTube. זוהי רמת גיבוי נוספת שלשמחתי לא הייתי צריך להשתמש בה.

קישור לסרטון: סיכונים לעסקים קטנים.


יום שבת, 13 בספטמבר 2025

הטבות מס על הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים

 

הטבות המס לעצמאים על הפקדות לקרן השתלמות עולות על הטבות המס לשכירים. 

לא מפתיע, אם זוכרים שהמעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של השכיר, בדרך כלל פי 3 ממה שמנוכה משכרו של העובד. 


פוסט זה יתמקד בהטבות מס לעצמאי בקרן השתלמות. 

עצמאי זכאי לשתי הטבות מס בגין הפקדה לקרן השתלמות:


1. זיכוי מס על הפקדה עד 4.5% מההכנסות החייבות במס, כלומר: הכנסות פחות הוצאות מוכרות למס).

תקרת ההפקדה המעניקה הטבה זו היא 13,203 ש"ח  נכון לשנת 2025.


2. פטור מניכוי מס רווחי הון על הרווחים שנצברו. 

תקרת ההפקדות הפטורות ממס רווחי הון היא 20,520 ש"ח נכון לשנת 2025 ש"ח. 

הזכאות לפטור ממס רווחי הון קיימת החל מ-6 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

אם משתמשים בכסף לצורך השתלמות מקצועית, הזכאות קיימת החל מ-3 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

שימו לב לכך שהפטור ממס רווחי הון אינו תלוי בגובה ההכנסה של העצמאי באותה שנה.



מדוע מתבלבלים ביחס לסכומים שניתן להפקיד על מנת להנות מההטבות? 



לנטייה של עצמאים שאינם חדים במיוחד בתחום של כלכלת המשפחה בכלל ובנושאים של מיסים בפרט, שלא לדעת את הפרטים או לא לרדת לעומקם של הנושאים, מתווספות ההודעות ששולחים הגופים המנהלים קרנות השתלמות ללקוחותיהם והודעות והמלצות של אחרים. 

 בהודעות שהם שלחים כתוב הסכום המקסימלי שיכול שכיר להפקיד לקרן השתלמות ולהנות מהטבת מס (במקרה של השכיר זה מחושב אוטומטית דרך תלוש המשכורת שלו) והסכום המקסימלי שיכול עצמאי להפקיד לצורך הטבות מס. 

בהקשר של עצמאים ייכתב בהודעה ללקוחות שתישלח בנובמבר או דצמבר 2025 הסכום 20,520 ש"ח. 

גם אם מופיע הסכום המקסימלי הנמוך יותר המקנה זיכוי מס, חלק מהלקוחות העצמאיים יתקשו לבצע את ההבחנה בין שני הסכומים המקסימליים המותרים להפקדה לצורך הטבות מס, גם אם צויין גם הסכום הנמוך יותר המקנה זכאות לזיכוי מס. 


ניצול הסכום המקסימלי לפטור ממס רווחי הון



היות שהסכום אינו תלוי בגובה הכנסה, תיאורטית יכול עצמאי שהכנסותיו היו נמוכות במיוחד באותה שנה, למשל: 2,000 ש"ח לשנה, להפקיד את הסכום המקסימלי ולהינות אחרי 6 שנים מפטור ממס רווחי הון. 

באופן מעשי ברוב המקרים עצמאי המרוויח סכומים נמוכים במיוחד יתקשה לחסוך. 

עשויים להיות מצבים שבהם יש לו אפשרות להפקיד את הסכום המקסימלי על אף שהכנסותיו באותה שנה היו נמוכות. 

למשל אם קיבל ירושה בסכום גבוה.



למידע נוסף


1. באתר כל זכות בפוסט: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות


2. באתר פנסיוני: הטבות המס לעצמאים בקרן השתלמות ובקרן הפנסיה בשנת 2025



הערה


הכתוב כאן אינו מהווה ייעוץ או המלצה לניהול כספים בקרן השתלמות. 

כל החלטה כלכלית היא ספציפית למצבה של משפחה או למצבו של יחיד המקבלים אותה. לצורך זה אפשר לפנות לגורמים המוסמכים לתת ייעוץ בנושא זה. 


יום שישי, 12 בספטמבר 2025

"טיוטה ציבורית" בויקיפדיה העברית: יותר נזק מתועלת

 


בעבר הרחוק התייחסתי בפוסטים בבלוג זה לחוכמת ההמונים. באופן ספציפי התייחסתי במספר פוסטים למצבים בהם אין חוכמה בחוכמת ההמונים ולכן ניזקה עולה על תועלתה. 

דוגמא לפוסטים כאלה: 



נזכרתי בפוסטים האלה לאחר שהתנסיתי בעל כורחי בכלי הויקיפדי הנקרא "טיוטה ציבורית". 

על סמך התנסותי הגעתי למסקנה שניזקו של הכלי הזה גדול מתועלתו. 

על מנת שהכלי יוכל להביא תועלת יש לעשות בו שינוי מהותי. בסוף הפוסט אציע שינוי כזה. 



ההתנסות הלא מכוונת שלי ב"טיוטה ציבורית"



כתבתי טיוטה פרטית לערך במרחב שלי. המשמעות היא שאף לא אחד חוץ ממני יכול לשנות את תוכנה. 

כשבניתי  תוכן משמעותי לטעמי, אבל רחוק מאוד מסיום כתיבת הערך, העברתי אותו למרחב הציבורי והוספתי תבנית "בעבודה". 

המשמעות של תבנית 
"בעבודה" דומה למשמעות של סגירת כביש עם שלט בעבודה. כלי הרכב היחידים הרשאים לסוע שם הם כלים המשמשים את אלה שעובדים על בניית הכביש.  

בהקשר הויקיפדי המשמעות היא שרק לכותב הערך מותר לשנות אותו עד להסרת תבנית "בעבודה". 

אם הוא לא עשה שינוי בערך במשך שבוע, מותר גם לאחרים לשנות את הערך.



כיצד זה הפך לטיוטה ציבורית?


אחד המשתמשים בויקיפדיה הפר את כללי הויקיפדיה והחליט על דעת עצמו להפוך את זה לטיוטה ציבורית יום אחרי שהעלתי את הערך עם תבנית "בעבודה". 

הוא אפילו לא טרח לשאול אותי האם זה מקובל עלי ואפילו לא הודיע לי על כך.

נגרמו לא מעט נזקים בשל המעשה הזה:

1. הרבה בזבוז של זמני היקר (אני אדם עסוק בהרבה תחומים אחרים של עבודה, התנדבות, הרצאות, כתיבה ועוד). 


2. פגיעה בתכני הערך.


3. דיונים מזיקים על נושאים לא מהותיים.


4. שינוי שם הערך לשם לא ראוי


5. נזק משמעותי נוסף שגרם אותו משתמש הוא דיון חשיבות על הערך שיזם אותו משתמש שהעביר אותו למצב של טיוטה ציבורית.


חוסר כבוד מינימלי כלפיי וכלפי אחרים


דיון חשיבות בערך הנמצא בתהליך כתיבה, כמו גם ההעברה לטיוטה ציבורית, משקף חוסר כבוד מינימלי כלפיי. 

מדף השיחה של אותו משתמש נוצר רושם שהיו מקרים דומים ביחס לערכים שנכתבו על ידי אחרים.


גם אם נניח שכתבתי ערך הכי גרוע על אדם הכי לא ראוי למה לא להמתין עד שאסיים אותו ואסיר את תבנית "בעבודה"? 


כשאעשה זאת יוכלו משתמשים אחרים לקבל תמונה מלאה ולקבל החלטה מושכלת על בסיס כל המידע ולא על בסיס מאוד חלקי.  



התוצאה



1. תכנים בערך נמחקו.

כולל מקור ראוי שמישהו החליט למחוק אותו. 


2. שם הערך שונה לשם לא מתאים ללא שום סיבה וללא דיון.


3. נערכו דיוני סרק שבהם ויקיפדים שאינם מכירים את הנושא התוכחו שלא לצורך.


4. הערך הפך לערך גרוע במיוחד ומישהו החליט למחוק אותו ולהחזיר אות למרחב הפרטי שלי.


5. עכשיו אצטרך לבנות אותו מחדש מתוך שתי טיוטות פרטיות במרחב הפרטי שלי ומקורות נוספים.

הפעם אעשה את רוב העבודה בטיוטה הפרטית שלי ורק לקראת סיומה העלה ערך. 



אין רע בלי טוב



1. לא כל משתמשי הויקיפדיה שנגעו בטיוטה הציבורית לא תרמו שום דבר משמעותי חיובי. 

משתמש אחד עשה עבודה טובה: הוסיף מקורות ומה שהוא כתב ישמש אותי ויחסוך לי עבודה.


2. יכולתי לגבש דעה ברורה על כך שהכלי של טיוטה ציבורית כפי שהוא מוגדר היום, אינו ראוי לשימוש בויקיפדיה העברית.



מדוע לא ראוי להשתמש בכלי של טיוטה ציבורית?

 


זהו מקרה קלאסי בו חוכמת ההמונים אינה מביאה תועלת ומבקום זה גורמת נזק. 

בשלב של כתיבת ערך יכול לכתוב אותו עורך אחד. רק לאחר שיש ערך או אפילו קצרמר שמי שכתב אותו מעביר אותו למרחב הציבורי ללא תבנית בעבודה הוא צריך להיות פתוח לשאר העורכים.


כפי שראיתם מתיאור הדוגמה לעיל יותר מדי עורכים בשלב של הקמת הערך רק גורמים נזק ומפריעים זה לזה. 


כשעורך מתמצא בנושא הוא יכול לכתוב את הערך לבד. 

אם אינו מתמצא ויש לו יכולת למצוא מקורות, לקרוא אותם ולהבין אותם הוא בהחלט יכול לכתוב ערך אחרי שיקרא מקורות וילמד.

בשני המקרים אין צורך בטיוטה ציבורית. 


אם לעורך אין ידע ואין יכולת למצוא ולקרוא מקורות וחשוב לו שיהיה ערך על נושא הוא לא צריך טיוטה ציבורית. יש לו שתי אפשרויות אחרות:


1. לכתוב קצרמר.

קצרמר הוא שלד לערך שיש בו מעט מידע ומיועד בעתיד להרחבה על ידי אחרים.


2. למצוא מישהו אחר שיכתוב ערך על הנושא.


 

מצבים חריגים בהם יש מקום ליותר מעורך אחד 



רק פעם אחת בניתי ערך חדש בשיתוף עם עורך נוסף בויקיפדיה.

זה היה הערך בינה עסקית שבני וערן ואני כתבנו לפני שנים רבות במסגרת תחרות מקצרמר למובחר (בה זכינו בפרס הראשון). 

היינו מתואמים. גרנו באותו בית וחילקנו בינינו את העבודה. במידת הצורך ישבנו ודיברנו על נושאים בהם התלבטנו. 


סוג כזה של עבודה שונה לגמרי מהכאוס של טיוטה ציבורית.


בשלושה מצבים יכולים עורכים בויקיפדיה לעבוד במשותף על ערך בהקמה באופן אפקטיבי:


מצב 1: כשהם מחליטים לשתף פעולה


הערך שכתבנו ביחד בני ערן ואני הוא דוגמה לכך. יכולים שניים, שלושה ואפילו ארבעה עורכים שמתאמים ביניהם לעבוד ביחד על כתיבת ערך.


מצב 2: מורה או מרצה ותלמידים


המורה או המרצה הוא הגורם המוביל והמתאם בין התלמידים.


מצב 3: כשכותב הערך מאפשר למישהו נוסף להשתתף בכתיבה


כשהכותב מאפשר למישהו ספציפי להשתתף בכתיבת הערך הוא מתואם איתו.



השינוי המוצע בכלי של טיוטה ציבורית


כשמישהו ירצה לערוך ערך שהוא טיוטה ציבורית יתבקש לקבל אישור מכותב הערך להצטרף אליו בכתיבה.

המשמעות היא גם שינוי שם הכלי לטיוטה משותפת במקום טיוטה ציבורית.



 

יום שבת, 23 באוגוסט 2025

קפיטליזם במשבר

 

מריאנה מצוקאטו (נולדה ב-16.6.1968). 
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש:  CC BY 3.0 
יוצר התמונה:  AlexTaffetani
בתאריך: 14.4.2011


נושא הפוסט הראשון: כלכלת משימה: על פוטנציאל התרומה של המגזר הציבורי לחדשנות, יצירתיות ופיתוח כלכלי

הפוסט השני עסק במיקור חוץ.

מריאנה מצוקאטו אינה היחידה שכותבת על המשבר שעובר הקפיטליזם. 

דוגמאות להתיחסויות רלוונטיות לקפיטליזם בפוסטים אחרים בבלוג שלי: 



בפוסט השלישי על ספרה כלכלת משימה היא עוסקת במשבר של הקפיטליזם, שהחל לפני מגפת הקורונה והתעצם במהלכה. 



קפיטליזם במשבר מהזווית של מצוקאטו 


בפסקאות הבאות אביא דברים עיקריים מהניתוח של מצוקאטו של משבר הקפיטליזם הנוכחי.


הגדלת פערי העושר בין עשירים לעניים


לדעת מצוקאטו, הקפיטליזם בנה כלכלות שהעשירו את המאיון העליון והרסו את כדור הארץ.

השכר הריאלי במדינות ה-OECD עלה ב-0.8% לשנה. הפיריון עלה יותר.

לעומת זאת הכירים בחברות ובעלי מניות זכו לתגמול גבוה. 

בלא מעט מקרים מנכ"ל מרוויח יותר מפי 100 מעובד ממוצע.


גידול עצום בשיעור החוב הפרטי


שיעור החוב הפרטי גדל באופן קיצוני לרמות שהיו רק בראשית המאה.

יחס החוב הפרטי לתמ"ג הגיע ב-2018 ל-150% בארה"ב, 170% בבריטניה, 200% בצרפת ו-207% בסין.


משבר הקורונה


משבר הקורונה חשף את חוסר הביטחון התעסוקתי. המגפה שיבשה את שרשראות האספקה העולמיות. 


מתחים חברתיים ופוליטיים והתערערות דמוקרטיות

שחיקה של האמון במשטרים דמוקרטיים. התוצאה היא עלייית משטרים שאינם בדיוק דמוקרטיים בלא מעט מדינות.


סיכוני יתר שלוקח המגזר הפיננסי

הצלת בנקים שעמדו לקרוס במשבר הסאבפריים ניצלו  באמצעות מענקים של המדינה. 

הידיעה שהמדינה כנראה תכסה את ההפסדים ולא הם והבנק ישלמו את המחיר גרמה לבנקים לקחת רמות סיכון גבוהות יותר.


משבר שהתפתח לאורך זמן


המשבר התפתח בהדרגה במשך מספר רב של שנים. לא בטוח שבנושאים כמו התחממות גלובלית והחלפת משטרים דמוקרטיים בכאלה שאינם דמוקרטיים, יש לנו הרבה שנים על מנת לתקן את הבעיות. 


תודה


תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה. 

אפשר למצואמידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/





יום שישי, 22 באוגוסט 2025

כיצד השפיעה האכזבה מ ChatGPT 5 על האופן בו תופסים בינה מלאכותית?

 

בועת הדוט קום כפי שהתבטאה בשערי מניות הנאסדאק.
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

במשך כמה חודשים אני מרצה וכותב על סיכוני בינה מלאכותית ועל בועת בינה מלאכותית, שמזכירה לי את בועת הדוט קום. 

אני מרגיש חריג משום שכל האנשים סביבי מלאי התפעלות מהבינה המלאכותית. 

לא הבנתי שיש לי הטיה קוגניטיבית, שגורמת לי לחשוב שאני בין היחידים שמדברים על בועה.

אחרי שנחשפתי לאחרונה לאמירות דומות לשלי של שני אנשים מובילים בתעשיית התוכנה העולמית סם אלטמן ולינוס טורבאלדס הבנתי את ההטיה. 

אנשים שאינם מומחים בעולם ה-IT בכלל וב-AI בפרט נוטים לפתח ציפיות מוגזמות מבינה מלאכותית כפי שהיא נכון להיום. 

רוב האנשים שאני פוגש הם כאלה. 


האכזבה מ-ChatGPT 5 כמפוצצת בועות 


הציפיות למוצר מתקדם מהותית מקודמיו במהדורה 5 של ChatGPT לא התממשו. 
האכזבה הביאה לניצני התפכחות מהשקעות מסיביות בבינה מלאכותית, שאין להן הצדקה כלכלית. 

מתחילים לשמוע יותר ויותר אנשים המדברים על ציפיות גבוהות מדי מכלי בינה מלאכותית. 
על השקעות גדולות מדי ומוצרים שאינם מביאים מספיק ערך (Value) ואינם מיצרים מספיק הכנסות.

זהו חלק מתהליך ה-Hype Cycle שעוברות טכנולוגיות חדשות ותפיסות חדשות במחשוב. 

בעתיד כנראה יהיה ערך רב בינה מלאכותית בצד סיכונים גדולים. 




יום שני, 18 באוגוסט 2025

תוכנית לאומית "לחזון אפס" ההרוגים בתאונות דרכים: ברוב מדינות OECD - כן בישראל -לא

 


כותרת הכתבה של יפעת ראובן בדה-מרקר מ-15.8.25 היא: העיר הענקית שבה לא נהרג אף אדם בכבישים בשנה האחרונה.

לטעמי, הכותרת במהדורה המודפסת מוצלחת יותר: "בהלסינקי לא נהרג אף אדם בכבישים בשנה האחרונה. זה אפשרי".  

בהלסינקי בירת בפינלנד יש 686,595 (נכון ל-30 במרץ 2025). מספר התושבים בעיר ובמטרופולין שסביבה קצת יותר מכפול. 

לא הייתי מגדיר אותה כעיר קטנה אבל בוודאי לא עיר ענקית. ערים ענקיות הן למשל שאנגחאי ובייג'ינג בסין. 


אי אפשר להתעלם מזה שהלסינקי היא העיר הראשונה בעולם בה מומש במציאות "חזון אפס" של מספר ההרוגים בתאונות דרכים במשך שנה (מיולי 2024 עד יולי 2025). 


לשם השוואה בישראל נהרגו בכבישים בשנת 2024 439 אנשים שיא של 18 שנים וגבוה ב-22% מספר ההרוגים בשנת 2023. 

העלות הכלכלית של תאונות דרכים בישראל לקופת המדינה מגיעה ל-23 מיליארד שקל בשנה. 


ככה זה כשמצמצמים את תקצבי הרלב"ד ואגף התנועה במשטרה. 

כפי שאומרת ד"ר עלית אופנהיים מאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בנשא: "אם השר לביטחון לאומי הוא עבריין תנועה בגלוי אז למה אפשר לצפות מהאזרח? אם התוכנית לבטיחות בדרכים נשארת רק על הנייר, זה רק מעיד על ההידרדרות העקבית והמייאשת".


כיצד ממשים את "חזון אפס" במדינות OECD?


מימוש החזון כולל שינויים מערכתיים בתחבורה:


1.הפחתת מהירות המקסימום בכבישים עירוניים מסוימים ל-30 קמ"ש


2. פיקוח משטרתי ואכיפה

בהלסינקי זה נעשה באמצעות מצלמות ולא באמצעות ניידות.


3. חינוך


4. אמצעי בטיחות מתקדמים


5. תכנון עירוני מוטה להולכי רגל, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית 


בהלסינקי הוסיפו נטיעת עצים. הטענה היא שרחובות מוצלים נעימים יותר להולכי רגל. נהגים נוהגים ביותר זהירות באזורים מיושבים עצים משדרים שזה אזור מיושב.


הלינקי היא המובילה אבל גם בערים אחרות יש צמצום משמעותי במספר ההרוגים בתאונות דרכים. 

מדינת ישראל נשארת מאחור והמגמה בה הפוכה.


יום שלישי, 12 באוגוסט 2025

כישלונות מיקור חוץ בגלל ניוון יכולות המגזר הציבורי

 


בפוסט: כלכלת משימה: על פוטנציאל התרומה של המגזר הציבורי לחדשנות, יצירתיות ופיתוח כלכלי התיחסתי לתפיסה הבסיסית בספרה של הכלכלנית מריאנה מצוקאטו "כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם".
בפוסט זה אתיחס לנושא של מיקור חוץ, המופיע בספר כדוגמה לכך שלא תמיד הסקטור הפרטי פועל באופן מיטבי.

אוסיף לזה מהפרספקטיבה האישית שלי וממידע ממקורות אחרים ביחס לנושא זה. 

מזוקטו מתייחסת למספר כישלונות גדולים במיקור חוץ. ביניהם שני מקרים בתקופת מגפת הקורונה בארה"ב ובבריטניה.
לטענתה, הם נובעים מארבעים שנים של החלשת היכולת למשול ולנהל. 
אחת הסיבות לכך היא: "האידיאולוגיה שלפיה הממשל צריך להסיר את יידו מההגה ולהתערב רק כדי לפתור בעיות לאחר שכבר התעוררו". 

התפיסה הזו הביאה להפרטה ולמיקור חוץ מוגברים. ללא פיקוח מספיק. 


מקרה 1: בריטניה - מיקור חוץ של חוזים בתחום הבריאות


רק בשנת 2018 היה היקף מיקור החוץ בתחום הבריאות בסך 9.2 מיליארד ליש"ט. בין השאר נעשה מיקור חוץ של 84% מהמיטות בבתי אבות כש-50 אלף מיטות נוהלו על ידי קרנות השקעה פרטיות, שמטרתן הגדת רווחים.התוצאה הייתה נזק משמעותי ליכולות בבריאות הציבור. 
זה ערער את היכולת להגיב לקורונה ביעילות.



מקרה 2: ארה"ב - תוצאות בדיקות קורונה


בארה"ב ניתן ניהול בדיקות הקורונה במיקור חוץ לענקית ראיית החשבון והיעוץ  Deloitte. 
החברה איבדה את תוצאות הבדיקות. 


מיקור חוץ מהזווית שלי



הייתי מעורב בפרויקטים של מיקור חוץ בתחום המחשוב מזויות שונות. 

1. כמי שהשתתף בכתיבת מכרזים, בבדיקת ההצעות ובמעקב אחרי מימוש מיקור החוץ. 
דוגמה לכך הוא מכרז מיקור חוץ של משרד הקליטה. לאחר סיומו השתתפתי גם בבקרה על מימוש ההצעה על ידי החברה הזוכה.

2. כמי שעזר לחברות שהגישו הצעות למיקור חוץ 
לארגונים בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי.
דוגמה מענינת היא מכרז מיקור חוץ של שירותי תשתיות בבנק הבינלאומי הראשון, שנתן רק לשתי חברות ענק עולמיות IBM ו-EDS לגשת למכרז. 
חברת EDS, שזכתה במכרז, צרפה אותי לצוות המקצועי המעולה שלה שעבד על המכרז. 

דוגמה נוספת היא מכרז שבה הסניף הישראלי של Deloitte , שהוזכרה בתחילת הפוסט, צרף אותי אליו במכרז מיקור חוץ של ERP של SAP באל-על. 
הנושא המהותי ביותר במכרז היה תהליכים עסקיים מוכנים בתחום התעופה. 
למתחרה ול-Deloitte היו תהליכים רבים כאלה. אני התמקדתי בהצעה בנושא האינטגרציה בין ה-ERP למערכות מחשוב אחרות של החברה. 
במקרה זה זכה המתחרה.


מיקור חוץ כושל במיוחד ב-CIA



לא הייתי מעורב בפרויקט Triangle לרענון ולהתאמת מערכות המחשוב של ה-CIA אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001.  

מדובר אולי בפרויקט המחשוב הכושל ביותר שנתקלתי בו אי-פעם. 
בין מאות הפרוקטים שנתקלתי בהם במהלך יותר מ-40 שנות קריירה במחשוב, היו גם פרויקטים גרועים וכושלים. 

לאחר שגרמו להכין ולהתאים את מערכות המחשוב היה צריך להעביר אותו ליצור. 
מסתבר שב-CIA היו גם מנהלים נבונים. מישהו החליט לתת לכמאה מומחים בתעשייה ובאקדמיה לבחון האם  להכניס א המערכות ליצור? 

בדוח ארוך ומפורט (עשרות עמודים) הסבירו  המומחים מדוע לא להשתמש בתוצרים במערכות ה-CIA. 
קראתי אותו במלואו ונדהמתי מהחובבנות של מי שתכננו ובנו את המערכות. 

אחד הכשלים הבולטים היה מיקור חוץ של קבלת ההחלטות, כלומר: יועצים קיבלו החלטות ביחס למערכות ולא מנהלים ב-CIA.


מיקור חוץ אינו פסול



כשעושים נכון מיקור חוץ הוא יכול להיות נכון, כך כותבת מריאנה מצוקאטו ואני מסכים לגמרי עם הקביעה שלה על בסיס הניסיון שלי בתחום המחשוב. 

כך למשל, כשנדרשים כישורים שאינם בארגון ויש לספק ונעשה ניהול ופיקוח ראוי על ידי הארגון זה עשוי להיות מודל מוצלח.


תודה


תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה. 

אפשר למצוא מידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/




יום ראשון, 10 באוגוסט 2025

כלכלת משימה: על פוטנציאל התרומה של המגזר הציבורי לחדשנות, יצירתיות ופיתוח כלכלי

 

ג'ון פיצג'רלד קנדי. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

אין רע בלי טוב. ממשלת ישראל מפקירה את החטופים בעזה ומסרבת לסיים את המלחמה הגובה מחיר כבד גם מחיילי צה"ל ותושבי עזה. 

אני משתתף בעל כורחי בהפגנות למען סיום המלחמה והחזרת החטופים. 


הטוב הוא הספריה הדמוקרטית, שגיליתי את הדוכן שלה באחת ההפגנות למען החטופים בכיכר פריז בירושלים.

אפשר לשאול בה ספרים ללא תשלום.

בפוסט זה אתיחס לכמה דברים שקראתי בדפים הראשונים של ספר ששאלתי בספריה. 


מריאנה מצוקאטו  (נולדה ב-16.6.1968). 

מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: 

יוצר התמונה: 

AlexTaffetani
בתאריך: 14.4.2011


כלכלת משימה


את הספר: "כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם" כתבה הכלכלנית האיטלקיה מריאנה מצוקאטו. הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

מצוקאטו היא כלכלנית חשובה וזכתה לערך גם בויקיפדיה העברית. בויקיפדיה העברית מאוית שמה באופן שונה מאשר בספר. קישור לערך בויקיפדיה העברית:  מריאנה מצוקאטו. איות השם באותיות לועזיות: Mariana Mazzucato. 


על פי הויקיפדיה העברית: " מצוקאטו נודעת בעיקר בזכות תרומתה להבנת הדינמיקה של שינוי טכנולוגי, לבחינת תפקידו של המגזר הציבורי בקידום חדשנות (בפרט במסגרת מדיניות מוכוונת-משימה),[2] ולחידוש השיח הכלכלי סביב מושג הערך.[3] כתב העת ניו ריפבליק תיאר אותה כאחת ההוגות החשובות ביותר בתחום החדשנות.[4]"


התזה העיקרית בספר היא שהמגזר הציבורי אינו חייב להיות מעכב או נטל בחדשנות. נהפוך הוא: המגזר הציבורי יכול להוביל ולתרום בתחום זה באמצעות גישה נכונה. הוא יכול לעשות את זה בשיתוף עם חברות מהמגזר הפרטי.


מבצע הנחיתה על הירח



לא במקרה מופיעה תמונתו של נשיא ארה"ב המנוח ג'ון קנדי בראש פוסט זה.

בשנת 1960 הוא נבחר לנשיא ארה"ב. קנדי העריך שארה"ב מפגרת אחרי בריה"מ במירוץ החלל. 

בריה"מ שיגרה את הלווין הראשון: ספוטניק. יורי גאגרין הרוסי היה האסטרונאוט הראשון בחלל. 

הוא חשש שלהובלה סוביטית בחלל יהיו גם השלכות כלכליות וצבאיות לרעת ארה"ב. 

 מזוקטו השתמשה בפרויקט העל של נחיתת אדם על הירח שהגה וביצע הנשיא קנדי כדוגמה טובה לכלכלת משימה. 


מאפייני היוזמה לנחיתה על הירח


1. פרויקט יקר מאוד 

עלותו 28 מיליארד דולר (283 מיליארד דולר במונחי שנת 2020) שהם כ-4% מהתקציב הממשלתי של ארה"ב.


2. אין הבטחה לתוצאות כלכליות, טכנולוגיות או אחרות

יש רק הנחה שהמשימה היקרה תביא לתוצאות כאלה, שאי אפשר לדעת מראש מה הן יהיו. 

על פי הספר, קנדי חזה שיהיו "פירות לא צפויים" למשימה שישפיעו על החיים בכדר הארץ. 

הכוונה היא להמצאות וחידושים טכנולוגיים שיש להם השפעה גם בתחומים אחרים ולחידושים ארגוניים. 


3. נוהל על ידי NASA עם שילוב חברות מהמגזר הפרטי כקבלני משנה

 היה צורך במיקור חוץ של חלק מהמטלות. NASA הייתה צריכה לנהל, לתאם ולפקח על החברות הללו. 


4. ממוקד משימה

בכלכלת משימה מתמקדים בהשגת המשימה.


תוצאות היוזמה לנחיתה על הירח


1. ביולי 1969 נחתו  אסטרונאוטים אמריקאים על הירח.

ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהלך על הירח. זכורה האימרה שלו: "זהו צעד קטן לְאדם, צעד גדול לאנושות".

2. חידושים טכנלוגיים שפותחו במהלך המשימה שימשו לצרכים אחרים. 

זוקטו מביאה דוגמאות שלהתקדמות בתחום המחשוב בכלל ובתחום של יצור מטוסים על ידי חברת בואינג בפרט.



הגישה הקפיטליסטית היום למגזר הציבורי


הגישה היום היא שהיות שאין תחרות במגזר הציבורי הוא מתפקד פחות טוב מהמגזר הפרטי. בדרך כלל הוא תקורה שכדאי לנסות לצמצם אותה ולחסוך בהוצאות. 


הדוגמה הקיצונית הנוכחית הוא הפרויקט המטורף של חיסכון בהוצאות ממשלתיות בארה"ב, שהוביל אילון מאסק, באמצעות עובדים צעירים מאוד וחסרי ניסיון בחברות שלו. 

העובדים קיבלו אוטונומיה לחסל אתרי אינטרנט ממשלתיים לפי שיקול דעתם (הלא נבון וחסר הניסיון). 



הזווית האישית שלי


כמי שעבד הרבה שנים בסקטור הממשלתי ואחרי זה כיועץ עצמאי עבד יותר מעשרים שנים עם ארגונים בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי, אני נוטה לקבל את התפיסה של מריאנה מזוקטו. 

ראיתי בסקטור הציבורי מקומות שעבדו באופן מחפיר,  אבל ראיתי גם כאלה שפעלו בתבונה וביצירתיות ותרמו רבות לחדשנות מועילה. 


אפשר וצריך לקדם את הארגונים הציבוריים שתורמים לכלכלת משימה שיתוף פעולה עם חברות בשוק הפרטי. 

אגב, ראיתי גם התנהלויות נפלאות וגם התנהלויות מחפירות בסקטור הפרטי. 



תודה


תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה. 

אפשר למצוא מידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/


יום שלישי, 5 באוגוסט 2025

איש הקוביה או מדוע אני לא משווק את עצמי באמצעות TikTok?



כשהייתי סטודנט לפסיכולוגיה, הציעה לי אחת מחברותיי ללימודים לקרוא ספר כשם The Dice Man, שכתב לוק ריינהרט (בינתיים הוא תורגם לעברית ונקרא איש הקובייה). 

הספר עוסק בפסיכיאטר העובד בבית חולים לחולי נפש ומקבל את ההחלטות שלו באמצעות זריקת קובייה. 

הוא כותב מראש 6 אפשרויות שונות ומייחס לכל אחת מספר בין 1 ל-6. מטיל את הקובייה ומבצע את האפשרות שעלתה בהטלת הקובייה. 

הכלל הוא שאחת מהאפשרויות חייבת להיות מסוכנת או חריגה. 


באחד המקרים נבחרה האפשרות לצאת לסרט בבית קולנוע עם קבוצה של חולי נפש. 

בספר מתואר הפסיכיאטר מוציא קבוצת חולי נפש לבושי פיג'מות לאוטובוס שמוביל אותם לסרט בבית קולנוע. 

נזכרתי בסיפור הזה בהקשר של מבחנים מוזרים שמציבות קהילות בני נוער בטיקטוק לחבריהן.  

גם במבחנים האלה הם מתבקשים על ידי הקהילה הטיקטוקית שלהם לבצע מעשים חריגים. 

במקרה המצוטט בפסקה הבאה, שהועלה על ידי אם של נערה לפייסבוק, מדובר במשהו לא רק חריג, אלא גם מאוד מסוכן.



פוסט בפייסבוק שכתבה אמא של נערה ואני שיתפתי אותו 


טרנד מזעזע רץ בטיקטוק ובמקומות נוספים ⚠️
הורים יקרים
מועתק מפוסט ששיתפו בקבוצת אמהות
נכתב בעקבות הטרגדיה שקרתה אתמול בראשון לציון
מסתבר שדבר דומה קרה גם בקזחסטן, גם כן היה מדובר בשתי נערות
הפוסט המקורי:
משתפת פוסט שקראתי עכשיו ב
ladies של גני תקווה.
ביקשו להפיץ, וחשוב לדעתי שכל מי שיש לו ילדים, ישים לב
***פוסט קשה לכתיבה, אבל חשוב!!!!!
חשוב מדי כדי לשתוק.
אנחנו גרים בגני תקווה, הורים לילדה בת 12.
אני כותבת את זה כי זה עלול לקרות בכל בית. גם אצלכם.
גם אם אתם חושבים שאתם מעורבים, קשובים, רואים הכול.
לפני כמה שבועות, הבת שלנו – ילדה רגישה, חכמה, אהובה – התחילה לבכות המון, להסתגר, להימנע מארוחות, לקום בלילות מסיוטים.. אחרי שיחות והתעניינות היא סיפרה לנו שהיא חותכת את עצמה, מרעיבה את עצמה, שונאת את הגוף שלה ואת עצמה.
היא אמרה שזה נובע מדיכאון, ממצוקה עמוקה, משנאה עצמית.
נבהלנו. התפרקנו. בכינו. הזדעזענו.
התחלנו טיפול פסיכולוגי מיד, ניסינו להבין לעומק.
בשלב הזה לקחנו את הטלפון שלה– וגילינו גיהנום.
אתגר טיקטוק מסוכן ומוסתר שבו בנות מעודדות זו את זו לפגיעה עצמית, תחת כותרות שקריות של “תמיכה”, “שיתוף” ו”טיפול”. הטרנד קורא לבנות לחתוך את עצמן, לא לאכול, לא לישון בלילה ולקנות שפתון וכשהוא נגמר- צריך להתאבד.
הן משתמשות באפליקציה שנראית כמו אפליקציית שיקום שמוסתרת בתיקיות נעולות, אבל בפועל היא מעודדת את הפגיעה:
היא סופרת כמה פעמים הן חתכו את עצמן ביום, כמה שעות הצליחו לא לאכול, עד איזו שעה הן נשארו ערות בלילה.
הן כותבות אחת לשנייה בקודים:
“פ.ע” = פגיעה עצמית
“ה.א” = הפרעת אכילה
ועוד המון ראשי תיבות שנועדו להסוות את הכאב האמיתי – מההורים. בבדיקה מהירה עם צ׳אט gpt גילינו מיד ששם יש מידע על הטרנד, כולל הקודים שראינו.
הילדה שלנו סיפרה שהתחילה כדי “להתקבל לחבורה”, כדי להתחזק חברתית.
היא עושה את זה כחודשיים בלבד.
אבל החברות שלה – חלקן עושות את זה כבר כמעט שנה שלמה וההורים גילו עליהן צלקות משמעותיות של חתכים. כולן ילדות מבתים טובים, עם הורים אכפתיים ומעורבים וכולנו פשוט בהלם.
הן מסתירות את הפגיעות עם קפוצ’ונים בקיץ (“אני סובלת מקור”),
וכשיש חתכים נראים לעין – מספרות שזה היה כלב, חתול או סתם מכה.
מרגע שגילינו – מחקנו את הטיקטוק מהטלפון שלה ולא נאפשר את השימוש באפליקציה הזאת יותר לכל הילדים שלנו.
גם אם זה יגרום לקונפליקטים.
כי זה לא שווה את החיים והנפש של אף ילד.
כשהעזנו לשתף חברים –
גילינו שגם הבת של חברים שלנו בנתניה עוברת בדיוק את אותו הדבר, רק שהם לא ידעו שזה טרנד.
הם חשבו שזו בעיה פרטית. אישית.
פה הבנו שאנחנו חייבים לשתף.
לא כדי לזעזע – אלא כדי להציל.
תסתכלו לילדים בעיניים – ותסתכלו גם בטלפון. אל תסמכו בעיניים עצומות, גם אם אתם חושבים שיש לכם ילדים טובים עם ערכים, הבת שלנו נסחפה לזה כדי ״להיות מקובלת״ והיתה אומללה ומפוחדת ולא ידעה איך לספר לנו ולצאת מזה.
אל תגידו “אצלנו זה לא יקרה”.
תשאלו. תתעקשו. תתערבו.
***בבקשה תשתפו כמה שיותר כדי שלא יהיה מאוחר ויקרה אסון, אנחנו עדיין מנסים לאסוף את השברים 😔
------------------------------------------------------------------------------------זה לא טרנד 'גלוי'. זה מה שהצלחתי לברר על זה דרך GPT:
לפחות ממה שידוע על זה עד כה.
⚠️ על ה"טרנד" שלא נקרא בשם
אין לו שם רשמי כמו "Blue Whale" או "Momo", ולכן קשה לחפש אותו. הוא מופיע יותר כ:
התארגנות בין נערות בקבוצות סגורות או קהילות בטיקטוק, דיסקורד, וואטסאפ, ואפילו באפליקציות שמתחזות ליומנים או “מעקב רגשי”
המסר המרכזי:
"אנחנו לא לבד", "יש מקום לדבר על זה", אבל מתחת לפני השטח:
בנות משתפות כמה חתכים עשו
כמה זמן החזיקו בלי אוכל
עד מתי נשארו ערות בלילה
מתי "יגיע הזמן" לפי קוד השפתון (💄)
---
🧠 איך הן קוראות לזה? איך זה עובד?
🩸 מילות קוד נפוצות (שמשמשות להסתרה מההורים):
קוד משמעות
פ.ע פגיעה עצמית
ה.א הפרעת אכילה
ס.ח סכין חיתוך
פ.א פחדים או פוביות
שפתון מונח סמלי לספירה לאחור (לרוב לאקט סופי כמו התאבדות – כשהשפתון "נגמר")
א.ש אני שונאת את עצמי
0/10 דירוג תחושת החיים שלי היום (ככל שקרוב ל-0, המצב מסוכן יותר)
הן גם משתמשות באימוג'ים:
💄 שפתון = סימן לקוד המוות
🖤 או 💔 עם 🩸 = פוסט על פגיעה עצמית
🕯️ = "לזכרי" או תחושת סוף קרוב
אפליקציות בהן זה מתרחש:
Vent, Wysa, Daylio, Locket, Notion (בגרסה מותאמת) – נראות תמימות אבל חלקן בשימוש לתיעוד יומי של פגיעות.
דיסקורד – קהילות סגורות עם שמות כמו "help", "sad kids", "just us" או "venting zone".
טיקטוק – דרך סרטונים שמציגים "before/after", ידיים עם חתכים מטושטשים, סרטוני POV עצובים עם מוזיקה דיכאונית.
---
🧨 מה "הטרנד" אומר?
לרוב זה לא מצוות רשמי של "תעשי X ואז תמותי", אלא:
> “אנחנו משפחה של שבורות.
את לא לבד, גם אני חתכתי היום 4 פעמים.
תנסי לשרוד עד שהשפתון ייגמר.”
ויש בנות שמקבלות חיזוקים מהקהילה אם הן "מתקדמות" לכיוון הפגיעה או הרעבה.
זו בעצם קהילת תמיכה הפוכה – במקום לעצור אותך, הן גורמות לך להאמין שזו הדרך להיות חלק ממשהו.
---
🚨 דוגמה אמיתית:
נערות שלקחו (או לוקחות) חלק בזה כתבו זו לזו:
"כמה חתכים היום?"
"אני כבר על חצי שפתון"
"תאכלי משהו או שתתעלפי שוב?"
"אל תיכנסי ללייב היום אם לא חתכת"
זה נשמע מחריד — כי זה באמת מחריד.
---
❗אז מה עושים עכשיו?
1. לבדוק את הטלפון – במיוחד תיקיות נעולות, אפליקציות שנראות תמימות, התכתבויות עם סמלים.
2. לחפש קודים – גם ביומן, פתקים, ואפילו בסטורי באינסטגרם או בטיקטוק (הסטורי נעלמים!)
3. לשאול בלי אשמה – "שמעתי שיש קבוצות שבהן מדברים על פגיעה עצמית כאילו זה תחרות, ראית דברים כאלה?"
4. לדבר עם הורים אחרים – ולהפיץ את זה הלאה, עכשיו, בלי לחכות שאיזה כתב ירים תחקיר.


מה זה קשור אלי?



אני מרצה על מגוון רחב של נושאים. בתקופה האחרונה אני מנסה להרחיב את מעגל ההרצאות שלי לקהלים נוספים. ביניהם גם ארגונים ומוסדות דיור מוגן.

אני פעיל גם במסגרת שנקראת נטוורקינג למרצים, בה אנחנו גם לומדים לשווק הרצאות.

המליצו לנו גם על שימוש בטיקטוק לקידום הרצאות.

אני לא מתחבר לזה ולא מתחבר לטיקטוק.

הפלטפורמה הזו לא מתאימה לי אישית. יש בה יותר מדי רעשים של ילדים ובני נוער, שמבחני הרשת הם דוגמה קיצונית רעה לפעילות שלהם.
הסרטונים שמעלים לשם מוגבלים בזמן לסרטונים קצרים במיוחד.

בדרך כלל המסרים שלי יותר מורכבים ופחות שיווקיים וקשה להעביר אותם במגבלה של דקה. לפעמים אפשר להעביר אותם בסרטונים קצרים של 2-3 דקות ברשתות אחרות.

הזמן שלי מוגבל ואני מעדיף להשקיע זמן ומחשבה בפלטפורמות שיש לי בהן תוצאות מוכחות.

מעבר לפלטפורמות של חברת Meta אני מתכוון בעיקר ל-Linkedin ול-YouTube.


הערות



1. דוגמה לתועלות Linkedin
2. לפעמים גם אני יכול להעביר מסרים קצרים.

3. אני מודע לזה ש-TikTok עשוי להיות ערוץ שיווקי אפקטיבי בחלק מהמקרים ובוחר לא להשתמש בו. דוגמה שקראתי עליה היא אישה צעירה שטיילה עם התינוקת שלה וראתה סופר מוכר מנסה למכור בחוץ את הספרים שלו, שהוצאות הספרים והחנויות לא הצליחו למכור.
הסיבה המרכזית היא שאנשים נמצאים יותר בפלטפורמות דיגיטליות וקוראים פחות.

הסרטון שצילמה הפך לויראלי ויצר אפקט של חזרה לחנויות ספרים.

פרופסור אבי שמחון המועמד הישראלי לפרס איג נובל בכלכלה

שלושת שרי האוצר הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל הם: יורם ארידור, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ .  המשותף לשלושתם זה שהם התיחסו לתפקידם כתפקיד לק...