בפוסט קודם כתבתי על אפקט העיגון ועל השלכות אפשריות שלו על התנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים.
בפוסט זה אמשיך להתייחס לספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט" ולנסות להציג דוגמאות להשלכות אפשריות של הטיה קוגניטיבית על התנהלות כלכלית.
הפעם אתייחס להטיית ייצוגיות.
בקבלת החלטות נייחס הסתברות סובייקטיבית גבוהה יותר מההסתברות האמיתית למשהו שמייצג טוב יותר קבוצה או עיסוק או אירוע.
יצוגיות
הדוגמה הבאה תסביר את ההטיה. בניסוי נתנו טברסקי וכהנמן לנבדקים תיאור פסיכולוגי של טום ש.
תום סטודנט באוניברסיטה גדולה בארה"ב. הנבדקים התבקשו לדרג את הסיכויים להיותו סטודנט באחד מתשעה תחומים בין התחומים היו: מדעי הטבע והחיים, מדעי החברה והעבודה הסוציאלית, מדעי הרוח וחינוך ומדעי המחשב.
התיאור היה תיאור המתאים לתדמית של חנון מחשבים . לא הוזכר בו עיסוק בתחום כלשהו.
התוצאות הראו שהדירוג הממוצע של כל הנבדקים הצביע על מדעי המחשב כחוג הסביר ביותר ועל הנדסה כשני בסבירותו. במקומות האחרונים היו מדעי הרוח וחינוך ומדעי החברה ועבודה סוציאלית.
הכשל נובע מהתעלמות מהמספר הכולל של תלמידים בכל אחד מהתחומים (Base Rate).
כשנערך הניסוי לפני מספר שנים רב, ללא ספק, מספר הסטודנטים במדעי הרוח וחינוך ומספר הסטודנטים במדעי החברה ועבודה סוציאלית היה גדול בהרבה ממספר הסטודנטים במדעי המחשב.
סביר להניח, שהיו ביניהם יותר סטודנטים העונים על התיאור של טום, על אף שהוא פחות מייצג את הסטודנט הטיפוסי באותם תחומי לימוד, ולכן ההסתברות שהוא לומד את אחד התחומים הנ"ל גדולה יותר מההסתברות שהוא סטודנט למדעי המחשב.
מקרי קיצון הנוגדים את ההיגיון ואת הסטטיסטיקה
 |
דיאגרמת ון. מקור התמונה: ויקיפדיה.
זכויות יוצרים: |
כל מי שלמד קצת סטטיסטיקה תיאורית מכיר את דיאגרמת ון.
המעגלים מתארים אירועים כשהשטח המשותף לשני מעגלים או יותר הוא החיתוך, כלומר: ההסתברות ששניים או יותר אירועים מתרחשים בו זמנית.
ברור לגמרי שההסתברות של חיתוך בין שני אירועים קטנה מההסתברות של כל אחד מהאירועים (למעט המקרה החריג ששני המעגלים חופפים זה לזה ב-100% שאז היא שווה להסתברות של כל אחד מהאירועים).
בשני ניסויים של כהנמן וטברסקי המתוארים בספר התבקשו נבדקים לדרג סבירות של אירועים על בסיס של חומר רקע שקיבלו.
נבדקים רבים דרגו את ההסתברות של חיתוך כגבוהה מההסתברות של התרחשות אחד האירועים.
דוגמה 1: לינדה
כהנמן וטברסקי המציאו תיאור של עובדת בשם לינדה. התיאור שלה מייצג באופן עקיף פמינסיטת.
גם כאן המשימה הייתה לדרג את הסיכויים לכך שהיא עוסקת במקצוע מסוים.
אחד המקצועות היה פקידת בנק, אבל בנוסף לכך הופיע "מקצוע" מעט שונה: פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית.
כמובן שפקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית הוא חיתוך של פקידת בנק ושל פמיניסטית ולכן בהכרח מספר פקידות הבנק הפמיניסטיות קטן (או במקרה קיצון בלתי סביר בעליל שווה) ממספר פקידות הבנק.
בגלל הטיית ייצוגיות הסיכוי שהיא פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית דורג כגבוה יותר מהסיכוי שהיא פקידת בנק.
דוגמה 2: תשלום עבור מערכות כלי אוכל
כריסטופר שי מאוניבסיטת שיקגו ביקש מאנשים להגיד כמה ישלמו על מערכות כלי אוכל המוצעות במכירת חיסול בחנות.
הוצגו תיאורים של מערכות כלי אוכל. "המלכודת" הייתה בתיאורי שתי מערכות שהאחת מכילה את כל הפריטים של השנייה, כולם במצב טוב, אבל בשנייה היו פריטים נוספים שחלקם שבורים (למשל: 8 ספלים ש-2 מהם שבורים).
בהערכת מחיר כשמוצגות שתי מערכות אלה ומערכות נוספות, הנבדקים היו מוכנים לשלם יותר עבור המערכת המכילה יותר פריטים שלמים ללא הטיה.
כשביצעו הערכה בנפרד של כל מערכת היו מוכנים לשלם פחות עבור המערכת המכילה יותר כלים שלמים.
זוהי הטיית ייצוגיות: המערכת שבה אין כלים שבורים יצגה איכות טובה יותר מהמערכת שבה גם כלים שבורים שיצגה מערכות פגומות.
הסבר תיאורטי להטיה
כהנמן מסביר את ההטיה באופן האינטואיטיבי וההיוריסטי שבו פועלת מערכת החשיבה המהירה ובעצלות של מערכת החשיבה האיטית, שבוחרת במקרים רבים לא להתערב בקבלת ההחלטות של המערכת המהירה.
דוגמאות להשלכות כלכליות מעשיות
בפיסקה זאת אינני מתייחס לספרו של כהנמן.
אני מתייחס לתובנות שלי ולדוגמה מספר אחר.
ההבדל בין הנסויים של פרופ' כהנמן לבין חלק זה הוא שבניסוי מנסים לבודד הטיה קוגניטיבית מסוימת.
המציאות מורכבת יותר. עלולות להיות מספר הטיות פעילות בו זמנית.
אבחון רפואי של אנורקסיה
הפוסט קבלת החלטות של רופאים מתבסס על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים - איך הם חושבים".
גרופמן, רופא במקצועו, מתייחס להטיות בחשיבה של רופאים ומביא דוגמאות מהשטח.
המקרה שאתאר כאן אינו מדבר במפורש על הטיית ייצוגיות, אבל אני חושד שהיא קיימת ביחד עם לפחות הטיה קוגניטיבית נוספת.
מדובר בחולה שאובחנה כאנורקטית. במשך כעשר שנים רופאים שונים אישרו את האבחנה.
במשך עשר שנים היא הייתה רזה באופן קיצוני.
הרופאים לא האמינו לה שהיא אוכלת את מה שביקשו ממנה לאכול, למשל: פסטה ולחם.
היא הגיעה לרופא וטענה שאכלה את מה שהרופאים אמרו לה לאכול.
הרופא אמר שאפשר לברר את הבעיה באמצעות בדיקת דם פשוטה. היא ביצעה את הבדיקה.
התוצאות: היא רגישה לגלוטן.
המזון שהיא אכלה רק גרם לה נזק ולא גרם להשמנה.
אנורקסיה היא מחלה שיש בה גם גורם נפשי. השילוב של אשה עם בעיה נפשית, לכאורה, שגם לא נראית טוב גרם לרופאים שלא להאמין לה.
החשד שלי הוא שיש כאן שילוב של שתי הטיות.
"אחרי רבים להטות"
במקרה הזה תרתי-משמע. אחרי שרופאים רבים חזרו על האבחנה, הרופאים שבאו אחריהם אימצו אותה באופן כמעט אוטומטי.
ייצוגיות
צריך לבחון את ה-Base Rate של רגישות ואלרגיה לגלוטן בהשוואה ל-Base Rate של אנורקסיה.
אני מעריך שהשכיחות של רגישות לגלוטן ואלרגיה לגלוטן הרבה יותר גבוהה באוכלוסייה מהשכיחות של אנורקסיה.
אם ההערכה שלי נכונה אז יש לנו הטיית יצוגיות כמו במקרה של תום ובמקרה של לינדה בפסקאות קודמות.
לאשה נגרמו נזקים כלכליים ונזקים אחרים במהלך עשר השנים. כשהיא הודתה לרופא היא אמרו לו שהיא הפסידה עשר שנים מהחיים והוא הציל אותה.
העסקת עובדים
מי שמתאים תדמיתית לייצוג של מקצוע מסוים עשוי להיות בעל סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה באותו תחום בהשוואה למי שאינו מתאים תדמיתית ליצוג.
כל מי שמעורב בתהליך כזה יכול להשתמש בהטייה. מועמד המתאים תדמיתית יכול להדגיש זאת.
מועמד ששונה מהותית מהתדמית צריך להיות ער לכך ולנסת לחפש נקודות חוזק אחרות שיפצו אותו על החיסרון.
רצוי שמי שמעורב בתהליך בחירת עובדים יהיה מודע להטייה וינסה להקטין את השפעתה על התהליך.
מקרה קיצון: אפליה תעסוקתית
אפליה תעסוקתית היא מקרה קיצון של הטיית ייצוגיות. זה יכול להיות מגדר (בדרך כלל אשה) שלכאורה מתאים פחות לייצוג של מקצוע.
זה יכולה להיות גילנות בהעסקה בהייטק.
כמובן שגם אפליות אתניות ודתיות עלולות להכיל מרכיב של הטיית יצוגיות.
ראיון קבלה ללימודים
בעוד שציונים במבחנים פסיכומטרים הם אנונימיים בראיון רואים את המועמד או המועמדת.
התאמה לייצוגיות של תחום הלימודים עשויה לשפר את סיכויי המועמד להתקבל גם אם המראיינים אינם מודעים לכך.
