יום חמישי, 4 בדצמבר 2025

סדרות הרצאות שלי על בנקים

 



עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על הבנקים נותנת כלים להתנהלות טובה יותר באינטראקציות עם בנקים. 


הניסיון הרב שלי בנושא של בנקאות מגיע משני מקורות עיקריים:

1. יעוצים בנושאי מחשוב, כולל נושאים אסטרטגיים,  שנתתי לבנקים בארץ ובמדינות אחרות.


2. כמי שמייעץ בכלכלת המשפחה ומלווה משפחות ואנשים נפגשתי עם מנהלים ועובדי בנק. 

בעניינים שלי בבנקים אני מטפל בדרך כלל באמצעות ערוץ האינטרנט או באמצעות ערוץ הדיגיטל.


הרצאה ראשונה: הבנק אויב או אוהב - כיצד להתנהל מול הבנקים?


כדי להתנהל נכון מול הבנקים  צריך להבין את האופן שבו פועלים הבנקים. 

לא פחות חשוב להבין כיצד אנחנו פועלים מול הבנקים.  

לאחר שמבינים את שני הדברים הללו. לקוחות רבים של הבנקים יכולים לשנות את אופן ההתנהלות שלהם על מנת לשלם פחות ולקבל יותר. 



הרצאה שנייה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?



ענף הבנקאות עומד בפני אתגרים בגלל מתחרים חדשים שאינם בנקים המציעים שירותים שבעבר רק הבנקים נתנו. 

ההרצאה תתאר את המתחרים החדשים  ואת האופן בו הבנקים נערכים ויצטרכו להיערך בעתיד על מנת להבטיח את הישרדותם. 



הרצאה שלישית: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?



ההרצאה עוסקת בערוצים באמצעותם מבצעים לקוחות בנק אינטראקציות עם הבנק. 

בעבר הרחוק ביצעו פעולות רק ברמצעות הסניף. יש מעבר לערוצי שירותם עצמי, למשל: אינטרנט וטלפונים חכמים. האם זה יביא לסגירה כל סניפי הבנקים? 

על כך בהרצאה. מי שמעוניין לקרות מעט על הנושא וקורא באנגלית, מוזמן לקרוא פוסט שלי. 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel



הרצאה רביעית: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 



אופציונלי


להתנהל נכון עם כרטיסי אשראי


הרצאה על כרטיסי אשראי וכיצד להשתמש בהם?




הערה



סרטונים של הקלטת מרבית ההרצאות תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב שלי.


לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.




יום חמישי, 13 בנובמבר 2025

לא כל המשטרים הקומוניסטים נולדו שווים

 


פוסטים קודמים בבלוג זה התיחסו להיבטים כלכליים של קומוניזם

ההנחה שכל המשטרים הקומוניסטיים זהים או דומים  מבחינה מדינית ומבחינה כלכלית רחוקה מלהיות מדויקת. 


שני משטרים קומוניסטיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות בוודאי שונים מהאחרים. 

מדובר בצ'ילה בה זכה בבחירות ד"ר איינדה ובאי היווני הקטן איקריה.


קובה וסין שונות לגמרי ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. 

נקודות המוצא של שתיהן הייתה גרועה מאוד ובצד הדיקטטורה הקומוניסטית היו גם הישגים: 
מזון מספיק לסינים, שהאירופאים הלעיטו אותם בסמים, בריאות וחינוך חינם בקובה. 

במזרח אירופה וכמובן גם בצפון קוריאה היו משטרים קוןמוניסטים אפלים ומזיקים. 

גם שם לא כל המשטרים היו גרועים באותה מידה. 

אולי הגרוע במשטרים הקומוניסטים היה במזרח גרמניה


פולין


בשבוע שעבר (2.11-7.11) הייתי במסע לפולין של "יד ושם"

פיטר, איש צוות מקומי בגיל מתקדם, ליווה אותנו לכל אורך המסע. 

באחת הנסיעות הארוכות שלנו, ביקשה המדריכה הישראלית, שישתף אותנו בתובנות שלו ביחס למה שהיה בתקופת השלטון הקומוניסטי בפולין. 

לא רק על השואה ומלחמת העולם השנייה למדתי במהלך המסע. מסטפן למדתי כמה דברים שלא ידיעתי על הייחוד של הקומוניזם הפולני בהשוואה למדינות מזרח אירופה האחרות.


לדבריו, שלושה דברים בקומוניזם הפולני היו שונים ממדינות אחרות במזרח אירופה באותה תקופה:



הדת הקתולית


הקומוניזם בברית המועצות נלחם מלחמת חורמה בכנסייה הנוצרית בארצו. אפשר לומר שהוא עשה זאת בהצלחה. 

הסובייטים הציבו דרישה דומה גם לפולנים, אבל זה לא צלח. הפולנים שמרו אמונים לכנסייה הקתולית. לאחר כישלונות מתמשכם השלטון בברית המועצות ויתר על כפיית ויתור על דת בפולין.



איכרים עצמאיים



בשונה מהקולחוזים השיתופיים בברית המועצות, החקלאים הפולנים היו עצמאים וכל חקלאי ניהל את העסק שלו. 

זה הכריח את החקלאים לחשוב גם על שיווק התוצרת ולא רק על ייצור.



קשרים עם מדינות שלא בגוש הקומוניסטי


בפולין אישרו יותר לאזרחים לצאת למדינות מעבר למסך הברזל לצרכים עסקיים ומדעיים. 



התוצאה



לדעתו, לאחר קריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, המיצוב של פולין היה טוב יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שלושת הדברים הללו שהבחינו בינה לבין מדינות קומוניסטיות אחרות. 





יום רביעי, 12 בנובמבר 2025

בעקבות מחקר טריניטי: מה כסף ניתן למשוך מחיסכון פנסיוני על מנת להבטיח שהוא לא יתכלה? - חוק ה-4%

 






מחקר טריניטי  הוא מחקר שניסה להעריך כמה כסף ניתן למשוך ממחסכונות  מדי שנה על מנת שהחיסכון יספיק ל-30 שנים. 

המחקר נערך בשנת 1998 על ידי שלושה פרופסורים באוניברסיטת טריניטי. 

על פי המחקר ניתן למשוך 4% מהחיסכון בשנה. בשנים הבאות צריך להתאים את אחוז המשיכה לשינויים בשער הדולר.


גם היום יש כאלה המעוניינים בפרישה מוקדמת המשתמשים במודל של טריניטי על מנת לחשב האם יש להם מסםיק כסף לפרישה מוקדמת.


אני מנוי על הערוץ של Ben Felix ב-YouTube. בן פליקס הוא מנהל השקעות קנדי, המתייחס באופן מקצועי וקליט לסוגיות שונות בהשקעת כספים. הסרטונים הם בשפה האנגלית. 


בסרטון שצרפתי בתחילת הפוסט מתייחס פליקס למחקר ולמחקרים שבאו אחריו. כותרת הסרטון: 

המודל של משיכה שנתית של 4% המוצע במחקר טריניטי אינו תקף היום. 

יש לכך שתי סיבות עיקריות:

1. העליות הגדולות בערך תיק השקעות לא בהכרח ימשכו בעתיד

תיק ההשקעות עליו הם התבססו כלל 50% מניות ו-50% אגרות חוב. שניהם בבורסה האמריקאית. בשנים משנת 1996 ועד היום היו עליות גדולות באופן יוצא דופן בשערי המניות בבורסה האמריקאית. 
אין שום ביטחון שזה מה שיקרה בעתיד.

2. המודל התבסס על תוחלת החיים בשנת עריכת המחקר

תוחלת החיים נמצאת במגמה של עלייה. למי שהגיע לגיל 65 יש תוחלת חיים הגבוהה כמעט בחמש שנים מתוחלת החיים.
בארצות הברית, בקנדה וגם בישראל מדובר היום בתוחלת חיים מותנה בהגעה לגיל 65 המתקרבת ל-90 שנים.

כמובן שהרבה דברים השתנו מאז עריכת מחקר טריניטי. 
הדברים האלה משפיעים על שיעור המשיכה האמיתי הרצוי או האפשרי. 



מחקרים חדשים יותר




מחקרים חדשים יותר משקפים את השינויים בשוק ובתוחלת החיים. 
ההערכה היא שאפשר למשוך פחות מ-4% לשנה. סכום המשיכה מהחיסכון הוא בין 2% ל-3%. 
בן פליקס מעריך שמדובר בכ-2.7%.

פליקס מצטט מחקר משנת 2022. המחקר מצא שניתן למשוך 2.26% לשנה. 
אם משנים את שיעור המניות בתיק ההשקעה לשיעור האופטימלי של 64% שממקסם את ערך ההשקעה אפשר למשוך 2.85% מההשקעה בשנה. 



מגבלות שימוש בנוסחאות לשיעור משיכה 



חשוב להבין שמדובר בהערכה בלבד. התנאים עשויים להשתנות וגם שיעורי הרווח על ההשקעות. גם ההוצאותלא בהכרח ישארו קבועות.

יום שישי, 17 באוקטובר 2025

אתגרים בכלכלות סקנדינביות סוציאל דמוקרטיות: נורווגיה

 

Geiranger בנורווגיה בשנת 2006. זכויות יוצרים על התמונה: אבי רוזנטל


הסוציאל דמוקרטיה של מדינות סקנדינבניה נחשבת בעיני רבים לשיטה מוצלחת במיוחד מבחינה כלכלית

מצד אחד יש לה יתרונות של קפיטליזם  בהשואה לסוציאליזם או קומוניזם מבחינת יעילות ומצד שני יש בה הגנה על פרטים שנמצאים במצוקה כלכלית מסיבות שונות, למשל: פיטורים, נכות וכיו"ב. 

מדינות סקנדינביה גם מדורגות במקום גבוה במדד האושר הגולמי

הטבות סוציאליות גבוהות יותר במדינות אלה,  
כך למשל חופשות לידה ממונות במדינות סקנדינביה באופן יותר נדיב מאשר במדינות אחרות. 

מאמר של דפנה מאור בדה מרקר דן באתגרים הכלכליים העכשוויים של המדינות הנורדיות (פינלנד, שבדיה, נורווגיה ודנמרק). 

המאמר מתמקד בכלכלות דנמרק ונורווגיה. כותרת המאמר: "הארץ שהפסיקה להיות מאושרת": הסכנה שמאימת על הנס הנורדי


פוסט זה עוסק רק בכלכלת נורווגיה שנראית לי מעניינת יותר מזו של דנמרק. 


נורווגיה: עשירים מדי?



בנורווגיה כחמישה מיליון תושבים. בשונה מיתר המדינות הנורדיות, החברות הגדולות בה עוסקות בנפט. גם חברות טלקום מקומיות הן חברות גדולות אבל בזה היא אינה שונה משבדיה ומפינלנד. 

החל משנות ה-70 של המאה הקודמת נורווגיה הפיקה נפט בכמויות גדולות. היום נורווגיה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. בשנת 2024 22% מהתמ"ג שלה הגיע מיצוא נפט וגז. 

שינויים בעולם השפיעו לרעה על המדינות הנורדיות: הגירה לאירופה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, חוסר שיתוף הפעולה של ממשל טראמפ עם הגוש האירופי ועוד. 


נורווגיה הושפעה פחות לרעה מהמגמות הללו. דווקא ממלחמת רוסיה-אוקראינה נורווגיה הרוויחה. הרוסים הפסיקו ליצא נפט למדינות אירופה ונורווגיה הגדילה את היצוא שלה למדינות אירופה.

מדד העושר ומדדים כלכליים שלה טובים מאוד אבל עם העושר הרב באה התנהלות פחות טובה של אזרחי נורווגיה. 

מרטין בק הולטה, נורווגי כתב ספר על כלכלת נורווגיה בשם "המדינה שנהפכה לעשירה מדי". 
הוא מציין אינדיקטורים  המתארים את "המחלה הנורווגית": 

1. לא רק יותר חופשות יקרות אלא גם עלייה גדולה בימי המחלה שמדווחים על ידי עובדים.

2. ירידה בדירוג התלמידים במבחנים בינלאומיים. שכנותיה הנורדיות מקדימות אותה בדירוגים אלה. 
זאת למרות שההוצאה לחינוך לנפש בנורווגיה היא השנייה הכי גבוהה במדינות ה-OECD אחרי לוכסמבורג.

3. עלייה בחובות משקי הבית
חובות משקי הבית הם 250% מההכנסה הפנויה שלהם. החוב הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.


על פי הספר, בגלל המצב הכלכלי הנפלא יש ריפיון ובזבוז. כך למשל פרויקטים מיותרים מבוצעים וזוכים להטבות מס. 



הקבלה לכלכלת המשפחה



בכלכלת המשפחה, אחרים ואני, נתקלים לא פעם במשפחות מבוססות כלכלית שמתנהלות רע ומוציאות יותר מדי כסף. לפעמים זה מביא לקריסה כלכלית שלהן. 

זה בולט במיוחד בכאלה שיש להם כסף רב ללא מאמץ. 
בקטגוריה זו נכללים זוכים בפרס ראשון בלוטו או בטוטו ודור שני ודור שלישי במשפחות שהדור הראשון עבד קשה והתעשר. 



 


יום שבת, 11 באוקטובר 2025

מריה קורינה מצ'אדו כלת פרס נובל לשלום לשנת 2025

 

מריה קורינה מצ'אדו, מקור התמונה: ויקיפדיה, 
הרשאת שימוש: 


מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה היא כלת פרס נובל לשלום לשנת 2025

תוכלו לקרוא על פועלה של כלת פרס הנובל אם תיכנסו לקישורים בתחילת הפוסט. בעיניי היא בחירה ראוייה לזכייה בפרס נובל לשלום.



מדוע אני כותב בבלוג על כלכלת המשפחה על פרס נובל לשלום?


בהחלט מתבקש שבבלוג כלכלי אכתוב על זוכי פרס נובל לכלכלה כפי שכבר עשיתי בעבר. 

קראו למשל: ריצ'רד ת'יילר זכה בפרס נובל לכלכלה


בפסקה זו אסביר מדוע חרגתי מגבולות הגזרה וכתבתי על זוכה בפרס נובל לשלום בבלוג זה:



1. בבלוג הזה אני מתייחס למושג כלכלה בראייה רחבה, הנוגעת גם בגורמים אחרים המשפיעים עליה

דוגמאות: 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז 




2. יש קשר הדוק בין פוליטיקה לבין כלכלה

וונצאולה, המדינה העשירה בדרום אמריקה, קרסה כלכלית בגלל הדיקטטורה של מדורו. 

כך למשל, במדינה שהייתה אחת מיצואניות הנפט הגדולות של נפט יש מחסור בדלק. יש מחסור במזון ויש הגירה מסיבית ממנה למדינות שכנות. 

קראו למשל:

 לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק ראשון



3. יש דימיון בין המצב בונצואלה לבין המצב הנוכחי במדינת ישראל

לדימיון בין מדינת ישראל החל משנת 2023 לבין וונצואלה של מדורו אקדיש פסקה ייעודית.


4. לקבלת פרס נובל לשלום יש השלכות כלכליות על מקבל הפרס ולפעמים גם על מעגל רחב יותר

מקבל הפרס זוכה בפרס כספי שאין לזלזל בו, אבל בעיקר מעמדו משודרג. 

זה אומר למשל שזוכה בפרס נובל לספרות יצליח למכור יותר ספרים ועשוי לקבל תנאים טובים יותר בהצאות ספרים.

זה אומר למשל שזוכה בפרס נובל בתחום מדעי, ישיג ביתר קלות מלגות, יוזמן יותר להרצות בכנסים מקצועיים ובמסגרות אחרות, וקשה לי לראות כיצד המחקרים הבאים שלו לא יזכו בהעדפה בפרסום בעיתונים מדעיים נחשבים. 

קרוב לוודאי שיוצעו לזוכה משרות או השתתפות בפרויקטים.



הקשר בין המצב בונצואלה לבין המצב בישראל 



מריה קורינה מצ'אדו נולדה ב-7 באוקטובר 1967. 
ה-7 באוקטובר הוא בוודאי תאריך משמעותי עבורה, אבל גם עבור אזרחי מדינת ישראל. 

בבלוג שלי על ניהול סיכונים כתבתי פוסטים המראים את הדימיון בין הממשלה הנוכחית בישראל וממשלת מדורו בוונצאולה. 
קראו למשל: 


מריה קורינה מצ'אדו מצטרפת לרשימה לא קצרה של נשים שזכו בפרס נובל לשלום. לרוב מדובר באזרחיות של מדינות לא דמוקרטיות, כמו ונצואלה היום. 
המאמר הקצר שכתבתי מציג אפשרות עתידית של ישראלית שתזכה בפרס נובל לשלום, בנסיבות מעציבות לאזרחי מדינת ישראל: 

מדוע לא קיבל דונלד טראמפ פרס נובל לשלום?


רבים בישראל חושבים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה צריך לקבל השנה פרס נובל לשלום. 
הם מתבססים על שתי טענות. אחת מהן, לדעתי, לא רצינית.
הטענה הרצינית היא שהוא הביא לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת החטופים. 
אני מאוד מעריך את מה שעשה הנשיא טראמפ ואת מה שעשה השליח שלו ויטקוף בנושא הזה. 
טראמפ ניצל טעות קשה של בנימין נתניהו, שטרפד בעקביות החזרת חטופים, ומאינטרסים אישיים רצה להמשיך את המלחמה בעזה במשך שנים ארוכות. 
ניסיון החיסול הכושל בקטאר גרם לטראמפ להבין עד כמה נתניהו מסוכן לישראל, לעולם ולאינטרסים של טראמפ. 
הוא ביצע נכון את מה שנדרש על מנת להכריח את נתניהו להתקפל וללכת לפתרון של סיום המלחמה והחזרת החטופים. 
נתניהו, כהרגלו, לא עמד בלחצים וציית. 

הבעיה העיקרית בהקשר של פרס נובל היא שזה קרה מאוחר מדי.

ב-25.8 פרסמתי מאמר שבו הסברתי מדוע דונלד טראמפ לא יקבל השנה פרס נובל לשלום? כותרת המאמר: בחר בבן הלא נכון והפסיד פרס נובל לשלום

מהמאמר קל להבין שלו טראמפ היה נמנע מלשתף פעולה עם נתניהו, ובמקום זה לוחץ אותו, היה אפשר להגיע לפני מספר חודשים להסכם טוב יותר עם פחות חיילים הרוגים, פחות חטופים מתים, פחות חיילים שנפגעו פיזית, נפשית וכלכלית והרבה פחות סבל ופגיעה בבריאות של חיילי צה"ל ובני משפחותיהם. 
אגיד באופן ברור וחד, גם הרבה פחות הרוגים ונפגעים פלשתינאים בעזה, שאינם מחבלי חמאס. 
מקווה מאוד שהשלב הראשון של ההסכם ימומש עד יום שני (13.10), אבל כל עוד הוא טרם מומש הוא עלול, לצערי ולצער רוב אזרחי ישראל ורוב העזתים, לקרוס. 
כל עוד לא מומש ההסכם אי אפשר לתת לנשיא טראמפ פרס נובל לשלום. 

הסכמי אברהם 


הסכמי אברהם כוללים הסכמים בין ישראל למדינות במפרץ הפרסי והסכם בין ישראל למרוקו. 
עם כל התועלות של הפיכת שיתופי פעולה מוסתרים לגלויים ומורחבים לא הייתה מלחמה בין מדינת ישראל למדינות הללו. 

לשם השוואה אציג את פרסי הנובל לשלום לבגין ולסאדת, שסיימו מלחמות עקובות מדם וארוכות שנים בין מצרים לישראל.
גם את פרס הנובל לשלום לאבי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה, שמיד לאחר בחירתו לתפקיד השיג הסכם שלום עם אריתריאה, שסיים מלחמה של עשרות שנים עקובות מדם.

העז הסודאנית


ההסכם עם סודאן, שהוצג כשלום עם מדינת אויב שתמכה באיראן וסייעה לה הוא יותר בדיחה מאשר משהו מעשי. 
כדי להבין את זה כל מה שצריך לעשות זה לקרוא. 
מי שקרא הבין שעד זמן קצר לפני ההסכם היה גנרל דיקטטור. הוא הוחלף על ידי ראש ממשלה זמני 

עבדאללה חמדוכ. היום אנחנו יודעים להגיד שהוא כיהן בתפקיד שלושה חודשים, אבל מי שקרא ומבין ידע שהוא צפוי לכהן מספר חודשים קטן בתפקיד. 

הנשיא טראמפ נתן לסודאן מענק כספי לעידוד החתימה.  

הסכם עם מדינה שהייתה תחת דיקטטורה והיא תחת שלטון לא יציב, אינו הסכם של ממש. 

עד כמה הוא מחייב את  הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, שעל פי הויקיפדיה העברית הדיח את חמדוכ ואת ממשלתו ועצר אותו וכמה שרים?

מי יכול לערוב לזה שאם איראן או גורם אחר יציע מענק כספי גדול יותר סודאן לא תחזור לשתף פעולה עם גורמי טרור?


מקווה שטראמפ יקבל פרס נובל לשלום בשנה הבאה 



על מנת שזה יקרה החטופים צריכים לחזור הביתה והמלחמה בעזה צריכה להסתיים. 
לתוכנית של טראמפ ביחד עם מדינות ערביות מתונות, קטאר וטורקיה ובתמיכת מדינות אירופה ומרבית העולם יש שלבים נוספים לכיוון שלום אזורי. 

בהחלט ניתן להגיע להסכמי שלום משמעותיים עם מדינות נוספות. במאמר שלי שהזכרתי בסעיף הקודם, צטטתי אשת תקשורת אמריקאית ידועה, שיש לה קשרים טובים ומתמשכים עם בן סלמן הסעודי. 

היא מעריכה שהוא מכוון לשלום עם ישראל שהוא ממשי לפחות כמו ההסכמים עם מדינות המפרץ ואפילו יותר מזה. 
הוא אינו יכול לעשות זאת כל עוד ישראל נלחמת בעזה ו/או שולטת בעזה.

אם תהיה התקדמות והרחבת ההסכמים למדינות נוספות, אין ספק שטראמפ יהיה ראוי לקבל פרס נובל לשלום. 






 




 

 





יום שלישי, 30 בספטמבר 2025

מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?

 



כותרת הפוסט היא הכותרת של ההרצאה המוצלחת (לדעת המשתתפים) שהעברתי אתמול בזום ללא תשלום לאזרחים ותיקים במסגרת המיזם של  נטוורקינג למרצים


ההרצאה כללה תרגיל אימוני שבאמצעותו משתתפי ההרצאה יכולים לקבל תובנות על הנושא. 


בנוסף התיחסתי לנזקי הקונפורמיות בהחלטות כלכליות. אחד הנזקים המהותיים הגדולים ביותר של הקונפורמיות היא תרבות הצריכה.


התייחסתי באופן מצומצם גם להטיות קוגניטיביות. התמקדתי בהטיה של שנאת ההפסד.


המעוניינים במידע נוסף על הטיות קוגניטיביות יכולים למצוא אותו בפוסטים רבים בבלוג זה. 


אוריינות פיננסית


נושא החינוך הפיננסי הועלה על ידי אחד המשתתפים. 

כפי שאמרתי בהרצאה עצמה, אין ספק שמדובר בנושא חשוב ורלוונטי לקבלת החלטות כלכליות. 

חינוך פיננסי בכלל ובבתי ספר בפרט הוא הבסיס לאוריינות פיננסית

קשה לקבל החלטות כלכליות סבירות ללא אורינות פיננסית. 


גם אנשים ומשפחות עם אורינות פיננסית מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות.

ההרצאה עוסקת במצבים בהם מתקבלות החלטות כלכליות לא סבירות גם על ידי בעלי אורינות פיננסית.



קישור להקלטת ההרצאה ביוטיוב



דוגמאות לתגובות משתתפים


בי, חיזקת את הגישה שלי לחיים בתחומי הכלכלה,

המשפחה וכו׳" 


"תודה על הידע שחלקת איתנו הרצאה מעניינת מאד ומסכימה עם חינוך פיננסי וחשיבותו הרבה בחיינו  בישראל כמי שמתנדבת בסיוע לשיקום  כלכלי רואה את דחיפות וחשיבות ללמידה מהגיל הצעיר ביותר  תודה רבה"


 "מסכימה עם האדם המדבר עכשיו לגבי חינוך פיננסי ולדעתי כבר בגיל בית הספר היסודי"











יום שלישי, 16 בספטמבר 2025

כיצד נולדה ההרצאה שלי על סיכונים לעסקים קטנים?

 



אחד מחבריי המרצה כמוני בנטוורקינג למרצים פנה אלי ושאל אותי האם אהיה מוכן להרצות בקבוצת נטוורקינג לבעלי עסקים במרכז הארץ? 

הסכמתי. אתמול (15.9.25) השתתפתי במפגש של הקבוצה במרכז הארץ. לקראת סיום המפגש הרציתי במשך 20 דקות. 


תפיסת העולם שלי היא, שמשתתפי ההרצאה חשובים יותר מהמרצה ולכן עלי להתאים את עצמי אליהם

כשהתבקשתי לציין את הנושא, בחרתי נושא שנראה לי רלבנטי במיוחד למשתתפי הפגישה. הנושא: סיכונים לעסקים קטנים.

לא הייתה לי הרצאה מוכנה על נושא זה ולכן הכנתי הרצאה.



היערכות לגיבוי ההרצאה



אחרי שני מקרים שהיו לי בעבר בהם לא יכולתי להציג מצגת (התפוצצות נורה במקרן בהרצאה שהעברתי במכללת אפקה בתל-אביב ואי הצלחה בהתחברות לברקו בהרצאה בהתנדבות ליוצאי אתיופיה במרכז הקליטה במבשרת) אני נערך לגיבוי במקרה ש:המחשב שלי לא יתחבר או לא יעבוד, יהיה בלתי אפשרי להשתמש ב-Disk on Key שהבאתי ויהיה בלתי אפשרי להתחבר למיל שלי ווהוריד או להפעיל את המצגת ששלחתי לעצמי במייל. 


למדתי מהרצאה על סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה באמפננדס בר בירושלים שאפשר גם להקרין את המצגת באמצעות YouTube בטלוויזיה. שם עצרתי בכל שקף שהיה לי משהו חשוב להגיד עליו או נשאלתי שאלה המתייחסת אליו. 


ביום ההרצאה הקלטתי אותה בביתי והעלתי אותה ל-YouTube. זוהי רמת גיבוי נוספת שלשמחתי לא הייתי צריך להשתמש בה.

קישור לסרטון: סיכונים לעסקים קטנים.


יום שבת, 13 בספטמבר 2025

הטבות מס על הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים

 

הטבות המס לעצמאים על הפקדות לקרן השתלמות עולות על הטבות המס לשכירים. 

לא מפתיע, אם זוכרים שהמעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של השכיר, בדרך כלל פי 3 ממה שמנוכה משכרו של העובד. 


פוסט זה יתמקד בהטבות מס לעצמאי בקרן השתלמות. 

עצמאי זכאי לשתי הטבות מס בגין הפקדה לקרן השתלמות:


1. זיכוי מס על הפקדה עד 4.5% מההכנסות החייבות במס, כלומר: הכנסות פחות הוצאות מוכרות למס).

תקרת ההפקדה המעניקה הטבה זו היא 13,203 ש"ח  נכון לשנת 2025.


2. פטור מניכוי מס רווחי הון על הרווחים שנצברו. 

תקרת ההפקדות הפטורות ממס רווחי הון היא 20,520 ש"ח נכון לשנת 2025 ש"ח. 

הזכאות לפטור ממס רווחי הון קיימת החל מ-6 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

אם משתמשים בכסף לצורך השתלמות מקצועית, הזכאות קיימת החל מ-3 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

שימו לב לכך שהפטור ממס רווחי הון אינו תלוי בגובה ההכנסה של העצמאי באותה שנה.



מדוע מתבלבלים ביחס לסכומים שניתן להפקיד על מנת להנות מההטבות? 



לנטייה של עצמאים שאינם חדים במיוחד בתחום של כלכלת המשפחה בכלל ובנושאים של מיסים בפרט, שלא לדעת את הפרטים או לא לרדת לעומקם של הנושאים, מתווספות ההודעות ששולחים הגופים המנהלים קרנות השתלמות ללקוחותיהם והודעות והמלצות של אחרים. 

 בהודעות שהם שלחים כתוב הסכום המקסימלי שיכול שכיר להפקיד לקרן השתלמות ולהנות מהטבת מס (במקרה של השכיר זה מחושב אוטומטית דרך תלוש המשכורת שלו) והסכום המקסימלי שיכול עצמאי להפקיד לצורך הטבות מס. 

בהקשר של עצמאים ייכתב בהודעה ללקוחות שתישלח בנובמבר או דצמבר 2025 הסכום 20,520 ש"ח. 

גם אם מופיע הסכום המקסימלי הנמוך יותר המקנה זיכוי מס, חלק מהלקוחות העצמאיים יתקשו לבצע את ההבחנה בין שני הסכומים המקסימליים המותרים להפקדה לצורך הטבות מס, גם אם צויין גם הסכום הנמוך יותר המקנה זכאות לזיכוי מס. 


ניצול הסכום המקסימלי לפטור ממס רווחי הון



היות שהסכום אינו תלוי בגובה הכנסה, תיאורטית יכול עצמאי שהכנסותיו היו נמוכות במיוחד באותה שנה, למשל: 2,000 ש"ח לשנה, להפקיד את הסכום המקסימלי ולהינות אחרי 6 שנים מפטור ממס רווחי הון. 

באופן מעשי ברוב המקרים עצמאי המרוויח סכומים נמוכים במיוחד יתקשה לחסוך. 

עשויים להיות מצבים שבהם יש לו אפשרות להפקיד את הסכום המקסימלי על אף שהכנסותיו באותה שנה היו נמוכות. 

למשל אם קיבל ירושה בסכום גבוה.



למידע נוסף


1. באתר כל זכות בפוסט: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות


2. באתר פנסיוני: הטבות המס לעצמאים בקרן השתלמות ובקרן הפנסיה בשנת 2025



הערה


הכתוב כאן אינו מהווה ייעוץ או המלצה לניהול כספים בקרן השתלמות. 

כל החלטה כלכלית היא ספציפית למצבה של משפחה או למצבו של יחיד המקבלים אותה. לצורך זה אפשר לפנות לגורמים המוסמכים לתת ייעוץ בנושא זה. 


יום שישי, 12 בספטמבר 2025

"טיוטה ציבורית" בויקיפדיה העברית: יותר נזק מתועלת

 


בעבר הרחוק התייחסתי בפוסטים בבלוג זה לחוכמת ההמונים. באופן ספציפי התייחסתי במספר פוסטים למצבים בהם אין חוכמה בחוכמת ההמונים ולכן ניזקה עולה על תועלתה. 

דוגמא לפוסטים כאלה: 



נזכרתי בפוסטים האלה לאחר שהתנסיתי בעל כורחי בכלי הויקיפדי הנקרא "טיוטה ציבורית". 

על סמך התנסותי הגעתי למסקנה שניזקו של הכלי הזה גדול מתועלתו. 

על מנת שהכלי יוכל להביא תועלת יש לעשות בו שינוי מהותי. בסוף הפוסט אציע שינוי כזה. 



ההתנסות הלא מכוונת שלי ב"טיוטה ציבורית"



כתבתי טיוטה פרטית לערך במרחב שלי. המשמעות היא שאף לא אחד חוץ ממני יכול לשנות את תוכנה. 

כשבניתי  תוכן משמעותי לטעמי, אבל רחוק מאוד מסיום כתיבת הערך, העברתי אותו למרחב הציבורי והוספתי תבנית "בעבודה". 

המשמעות של תבנית 
"בעבודה" דומה למשמעות של סגירת כביש עם שלט בעבודה. כלי הרכב היחידים הרשאים לסוע שם הם כלים המשמשים את אלה שעובדים על בניית הכביש.  

בהקשר הויקיפדי המשמעות היא שרק לכותב הערך מותר לשנות אותו עד להסרת תבנית "בעבודה". 

אם הוא לא עשה שינוי בערך במשך שבוע, מותר גם לאחרים לשנות את הערך.



כיצד זה הפך לטיוטה ציבורית?


אחד המשתמשים בויקיפדיה הפר את כללי הויקיפדיה והחליט על דעת עצמו להפוך את זה לטיוטה ציבורית יום אחרי שהעלתי את הערך עם תבנית "בעבודה"

הוא אפילו לא טרח לשאול אותי האם זה מקובל עלי ואפילו לא הודיע לי על כך.

נגרמו לא מעט נזקים בשל המעשה הזה:

1. הרבה בזבוז של זמני היקר (אני אדם עסוק בהרבה תחומים אחרים של עבודה, התנדבות, הרצאות, כתיבה ועוד). 


2. פגיעה בתכני הערך.


3. דיונים מזיקים על נושאים לא מהותיים.


4. שינוי שם הערך לשם לא ראוי


5. נזק משמעותי נוסף שגרם אותו משתמש הוא דיון חשיבות על הערך שיזם אותו משתמש שהעביר אותו למצב של טיוטה ציבורית.


חוסר כבוד מינימלי כלפיי וכלפי אחרים


דיון חשיבות בערך הנמצא בתהליך כתיבה, כמו גם ההעברה לטיוטה ציבורית, משקף חוסר כבוד מינימלי כלפיי. 

מדף השיחה של אותו משתמש נוצר רושם שהיו מקרים דומים ביחס לערכים שנכתבו על ידי אחרים.


גם אם נניח שכתבתי ערך הכי גרוע על אדם הכי לא ראוי למה לא להמתין עד שאסיים אותו ואסיר את תבנית "בעבודה"? 


כשאעשה זאת יוכלו משתמשים אחרים לקבל תמונה מלאה ולקבל החלטה מושכלת על בסיס כל המידע ולא על בסיס מאוד חלקי.  



התוצאה



1. תכנים בערך נמחקו.

כולל מקור ראוי שמישהו החליט למחוק אותו. 


2. שם הערך שונה לשם לא מתאים ללא שום סיבה וללא דיון.


3. נערכו דיוני סרק שבהם ויקיפדים שאינם מכירים את הנושא התוכחו שלא לצורך.


4. הערך הפך לערך גרוע במיוחד ומישהו החליט למחוק אותו ולהחזיר אות למרחב הפרטי שלי.


5. עכשיו אצטרך לבנות אותו מחדש מתוך שתי טיוטות פרטיות במרחב הפרטי שלי ומקורות נוספים.

הפעם אעשה את רוב העבודה בטיוטה הפרטית שלי ורק לקראת סיומה העלה ערך. 



אין רע בלי טוב



1. לא כל משתמשי הויקיפדיה שנגעו בטיוטה הציבורית לא תרמו שום דבר משמעותי חיובי. 

משתמש אחד עשה עבודה טובה: הוסיף מקורות ומה שהוא כתב ישמש אותי ויחסוך לי עבודה.


2. יכולתי לגבש דעה ברורה על כך שהכלי של טיוטה ציבורית כפי שהוא מוגדר היום, אינו ראוי לשימוש בויקיפדיה העברית.



מדוע לא ראוי להשתמש בכלי של טיוטה ציבורית?

 


זהו מקרה קלאסי בו חוכמת ההמונים אינה מביאה תועלת ומבקום זה גורמת נזק. 

בשלב של כתיבת ערך יכול לכתוב אותו עורך אחד. רק לאחר שיש ערך או אפילו קצרמר שמי שכתב אותו מעביר אותו למרחב הציבורי ללא תבנית בעבודה הוא צריך להיות פתוח לשאר העורכים.


כפי שראיתם מתיאור הדוגמה לעיל יותר מדי עורכים בשלב של הקמת הערך רק גורמים נזק ומפריעים זה לזה. 


כשעורך מתמצא בנושא הוא יכול לכתוב את הערך לבד. 

אם אינו מתמצא ויש לו יכולת למצוא מקורות, לקרוא אותם ולהבין אותם הוא בהחלט יכול לכתוב ערך אחרי שיקרא מקורות וילמד.

בשני המקרים אין צורך בטיוטה ציבורית. 


אם לעורך אין ידע ואין יכולת למצוא ולקרוא מקורות וחשוב לו שיהיה ערך על נושא הוא לא צריך טיוטה ציבורית. יש לו שתי אפשרויות אחרות:


1. לכתוב קצרמר.

קצרמר הוא שלד לערך שיש בו מעט מידע ומיועד בעתיד להרחבה על ידי אחרים.


2. למצוא מישהו אחר שיכתוב ערך על הנושא.


 

מצבים חריגים בהם יש מקום ליותר מעורך אחד 



רק פעם אחת בניתי ערך חדש בשיתוף עם עורך נוסף בויקיפדיה.

זה היה הערך בינה עסקית שבני וערן ואני כתבנו לפני שנים רבות במסגרת תחרות מקצרמר למובחר (בה זכינו בפרס הראשון). 

היינו מתואמים. גרנו באותו בית וחילקנו בינינו את העבודה. במידת הצורך ישבנו ודיברנו על נושאים בהם התלבטנו. 


סוג כזה של עבודה שונה לגמרי מהכאוס של טיוטה ציבורית.


בשלושה מצבים יכולים עורכים בויקיפדיה לעבוד במשותף על ערך בהקמה באופן אפקטיבי:


מצב 1: כשהם מחליטים לשתף פעולה


הערך שכתבנו ביחד בני ערן ואני הוא דוגמה לכך. יכולים שניים, שלושה ואפילו ארבעה עורכים שמתאמים ביניהם לעבוד ביחד על כתיבת ערך.


מצב 2: מורה או מרצה ותלמידים


המורה או המרצה הוא הגורם המוביל והמתאם בין התלמידים.


מצב 3: כשכותב הערך מאפשר למישהו נוסף להשתתף בכתיבה


כשהכותב מאפשר למישהו ספציפי להשתתף בכתיבת הערך הוא מתואם איתו.



השינוי המוצע בכלי של טיוטה ציבורית


כשמישהו ירצה לערוך ערך שהוא טיוטה ציבורית יתבקש לקבל אישור מכותב הערך להצטרף אליו בכתיבה.

המשמעות היא גם שינוי שם הכלי לטיוטה משותפת במקום טיוטה ציבורית.



 

סדרות הרצאות שלי על בנקים

  עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד.  היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנוש...