יום שבת, 12 באוקטובר 2024

"פינוי בינוי": סיכונים וסיכויים של בעלי דירות

 


לקיחת משכנתא גבוהה לעשרים שנה או יותר היא אחת ההחלטות הכלכליות המהותיות והמסוכנות ביותר  במהלך החיים הכלכליים של משפחה או של יחיד. 

בזמן האחרון ניצבים הרבה יחידים ומשפחות לפני החלטה כלכלית מהותית לא פחות בתחום הדיור: האם ללכת לכיוון של "פינוי ובינוי"? 

גם בהקשר זה מדובר בהחלטה לטווח זמן ארוך עם סיכונים גדולים.

אחד ההבדלים המהותיים בין ההחלטה הזו לבין לקיחת משכנתא הוא שיש לנו את החופש לבחור: האם לקחת משכנתא גבוהה או לגור בשכירות? 

ברוב המקרים אין לנו את הבחירה: האם ללכת ל"פינוי בינוי" משום שזו החלטה של רוב בעלי הדירות בבניין. 

המשותף בין לקיחת משכנתא למספר שנים רב לבין "פינוי בינוי" הוא הסיכון לאבד דירה

התנהלות לא נכונה עלולה להסתיים בשני המקרים באובדן דירה.


בעיות ב"פינוי בינוי" מזווית של בעלי הדירות


בין הפניות אלי הייתה פנייה של מישהו, שליוויתי אותו לפגישה עם עורך הדין שנשכר על ידי הדיירים. 

בשיחה היטיב עורך הדין לתאר את הבעיה המהותית: "פינוי בינוי מחייב את הדיירים להפוך ליזמים. לא כל אחד בנוי להיות יזם." 


מדוע הופכים בעלי הדירות ליזמים?


יזמים לוקחים סיכונים ולפעמים מוותרים נוחות במטרה להרוויח בטווח זמן ארוך. 

כמו שלא הכל תלוי ביזם (ראיתי כבר Startups  נפלאים שכשלו). לא הכל תלוי בדייר (דברים תלויים גם ביזם, ברשות המקומית, במצב שוק הבנייה, בדיירים אחרים ועוד).


1. הם מסכנים את הדירה שלהם על מנת לקבל, אולי, בעוד כמה שנים דירה בשווי העשוי להיות גבוה יותר. 

אין הבטחה כזו אבל הסבירות לכך גבוהה אם הפרויקט יצליח והבנייה של הבית בו יקבלו דירה תסתיים בכלל ותסתיים בזמן סביר. 

אם משהו ישתבש והבניין לא יבנה (למשל: יזם שיפשוט את הרגל או ייכנס לחובות) הם עלולים להפסיד את דירתם ולפעמים גם לא לקבל תמורה כספית מלאה.


2. חלק מהם צריכים לגור בדירות שכורות במשך כמה שנים.

המילה חלק מתייחסת לדיירים שמתגוררים בדירה בבעלותם. היא אינה מתייחסת לבעלי דירות להשקעה שאינם מתגוריים בבניין.

אם, כמו מרבית הדיירים, הם בוחרים בתשלום של יזם "הפינוי הבינוי" ולא שהוא ישכור עבורם דירה, התשלום שהם ישלמו עלול להיות גבוה מהסכום שיקבלו מהיזם. 

כמובן, שיש מחיר למגורים בדירות לא שלהם ואולי גם לצורך לנדוד מדירה לדירה. 

המילה מחיר מתייחסת לאו דווקא לכסף:

א. החלפת מסגרות לימוד של ילדים.

מדובר בהסתגלות של ילדים למסגרת חדשה ובמציאת חברים חדשים.

אולי גם מרחק גדול יותר מהבית לבית הספר או גן הילדים.

ב. אולי ויתור על נוחות בקבלת שירותים שונים הקרובים לביתם ואולי גם נסיעה ארוכה יותר למקומות עבודה. 


3. מגורים במגדלים

זה עלול להיות כרוך בדמי ועד חודשיים גבוהים יותר, בהסתגלות לריבוי שכנים שחלקם חדשים ולא מוכרים. 

יש גם סימן שאלה ביחס לרמת התחזוקה של מגדלים בטווח זמן של חמש שנים או יותר. 

במיוחד במקרים בהם מדובר בשכנים שאינם מהעשירונים הגבוהים מבחינה כלכלית. 

הסיכונים של מגורים במגדלים מגלים אספקט נוסף של יזמות. גם כשיש הצלחה היא לא בהכרח הצלחה לטווח זמן ארוך. 


Moving Target 


המושג Moving Target מתייחס לפרויקט שמשתנה במהלכו או לכללים שמשתנים במהלך מימושם. 

"פינוי בינוי" הוא חדש וכתוצאה מהניסיון משתנים חוקים וכללים. 

חשוב להיות ערים לשינויים.


אזרחים ותיקים 


לא לכולם זה קל באותה מידה. בדרך כלל, לאזרחים ותיקים זה קשה יותר מאשר לצעירים. 

כמובן עולה גם השאלה: האם הם יאריכו ימים זמן מספיק בשביל להינות מפירות ההשקעה? 

החוק עבר שינויים. נכון לעכשיו (10.24), דיירים סרבנים עלולים להיתבע. 

זה כולל גם אזרחים ותיקים מתחת לגיל 70. 

לאזרחים ותיקים מעל לגיל 70, המתגוררים בדירה זמן מינימלי מסוים, מוצעות גם חלופות אחרות כגון: קבלת שתי דירות קטנות במקום דירה גדולה, מימון דיור מוגן וקבלת כסף להשלמה לשווי העתידי המוערך של הדירה בסיום הפרויקט, רכישת דירה חליפית לאזרח הותיק על ידי היזם, קבלת תמורה כספית לצורך רכישה של דירה חליפית על ידי האזרח הותיק ועוד. 

הבעיה הגדולה היא שעבור מי שמתחת לגיל 75, היזם רשאי לבחור את החלופה שתינתן לאזרח הותיק ורק מעל לגיל זה האזרח הותיק הוא זה שבוחר את החלופה המתאימה עבורו. 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום.


אוכלוסיות מיוחדות


גם לגבי חולים קשים אין פיתרון גורף. מי שמוגדר כ"שכיב מרע" (חולה הנוטה למות) יכול לבחור בחלופה שאינה כרוכה בהשתתפות ב"פינוי בינוי". 

יהיו כאלה שמצבם הבריאותי קשה שעלולים "ליפול בין הכיסאות". 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום. 


משא ומתן עם היזם


לכאורה, לא ניתן לקבל יותר ממה שקובע החוק וליזם המעוניין להרוויח אין אינטרס לשלם יותר. 

היזם מעוניין להרוויח את המקסימום שהוא יכול, אבל רווח זה לא רק כסף זה גם זמן, כפי שנאמר Time is Money. 

1. יש מצבים בהם היזם מעריך שאם לא יתן לבעל דירה מסוים או לבעלי דירות מסוימים יותר ממה שמגיע להם פורמלית ויגרור אותם לבית המשפט, הפרויקט יתעכב ושכרו של היזם יצא בהפסדו. 

דוגמאות לכך הם דיירים שבנו תוספות לא חוקיות או השתלטו על גינה של כלל הדיירים. 

האם עשרים שנים או שלושים שנים אחרי שעשו זאת אפשר "להעניש" אותם על הפעילות הלא-חוקית שעשו או האם מי שלא התלונן במשך עשרות שנים צריך לוותר להם?

זו שאלה פתוחה. פורמלית לא מגיע להם.


2. גמישות

לפעמים נדרשת גמישות של היזם גם כלפי תביעה של דייר שאינה עולה ליזם יותר כסף.

זהו מקרה קל יותר מהקודם משום שהיזם חוסך זמן, מריבות והתדינויות משפטיות ללא תשלום גבוה יותר. 

אני מכיר מקרה של נכה צה"ל במצב בריאות רע, בנוסף לנכות, שפנה ליזם ואמר שאין לו כוח למגורים בשכירות במשך תקופה ארוכה. הוא רוצה דירה קבועה. 

הגיעו להסכם לפיו היזם רכש את הדירה לו וקנה לו דירה במחיר דומה באותו אזור. 


דברים מהותיים שצריך לשים אליהם לב


1. בדקו מיהו היזם

האם יש לו ניסיון קודם בתחום? האם יש לו עבר חשוד (הונאות פשיטות רגל וכיו"ב)? האם יש לו חוסן כלכלי? 


2. בנק מלווה

חייב להיות בנק מלווה בדומה למצבים בהם רוכשים דירה מקבלן שטרם בנה אותה.


3. עורך דין מטעם הדיירים

חיב להיות עורך דין מטעם בעלי הדירות שמגן על האינטרסים שלהם ואינו דואג ליזם על חשבון בעלי הדירות. 

במקרים מסוימים עשויים להיות בעלי דירות שבנוסף לעורך הדין של כלל בעלי הדירות ישכרו גם עורך דין פרטי. 


4. שמאי

ערך הדירות נקבע על ידי שמאי הנבחר על ידי היזם. הקביעה שלו מהותית בהקשר של התמורה שיקבל כל בעל דירה (דמי שכירות לדירה במהלך הבנייה והדירה שיקבל בסיומה). 

ברוב המקרים שמאי פועל באופן מקצועי לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. 

ממליץ בכל זאת לברר מי הוא אותו שמאי. במקרה קיצון נדיר אולי אפשר יהיה לדרוש לפסול אותו.


יועץ לכלכלת המשפחה


אני מתחיל לקבל מעט פניות של אנשים שמתיעצים איתי נקודתית בהקשר של "פינוי בינוי". 

להערכתי, כפי שמשפחה השוקלת רכישת דירה עשויה לפנות ליועץ לכלכלת המשפחה, כך גם משפחה שמדברים איתה או מבצעים בפועל תהליך של חתימה על פינוי בינוי בבניין מגוריה עשויה להזדקק לשירותים של יועץ לכלכלת המשפחה.


חשוב להבין שיועץ לכלכלת המשפחה הוא גורם מתכלל של כלכלת המשפחה ואינו מחליף בעלי מקצוע אחרים המעורבים בתהליך. 


לפרופיל שלי באתר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה לחצו כאן.

להסמכה שלי בניהול סיכונים לחצו כאן.






יום שישי, 4 באוקטובר 2024

תחזית כלכלית לשנה העברית החדשה (תשפ"ה)

 


התחזית הכלכלית השנתית העיקרית שלי היא בתחילת השנה האזרחית. 

כותרת התחזית השנתית האחרונה שלי: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד

לאחר שלושה רבעונים אין ספק שהרישא של התחזית התממשה. התקווה לעתיד טוב יותר פחתה. 

כפי שציינתי בסרטון שלי כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? תנאי הכרחי לתקווה לעתיד מבחינה כלכלית, ולא רק מבחינה כלכלית, הוא החלפה בהקדם של הממשלה הנוכחית בממשלה עם גישה ותפיסה שונה מהותית

כלכלת מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של משקי הבית לא ממש מעניינים את ראש הממשלה נתניהו, את שר האוצר סמוטריץ ואת שר המשפטים יריב לוין


הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל


בימים האחרונים שתיים משלוש חברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. 

מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות מ-A2 ל-BAA1.

S&P , חברת דירוג האשראי הגדולה בעלם, הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A פלוס ל-A

שתי החברות הוסיפו תחזית שלילית לעתיד. 

ראוי לציין, שהורדת דירוג אשראי בשתי דרגות היא תופעה חריגה. 

ראוי לציין ש-S&P פרסמה את התחזית לפני המועד הקבוע. 


הנימוקים להורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס

שתי חברות הדירוג הצביעו על המלחמה המתמשכת כגורם המשפיע לרעה על כלכלת מדינת ישראל. זה פשוט ומובן. 


מודי'ס הוסיפה שני נימוקים נוספים, שאחרים ואני כבר הזכרנו בעבר. 

הנימוק הראשון הוא שהמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית אינה סבירה במצב הנוכחי. 

סדרי העדיפויות לא הותאמו למצב מלחמה ולמצב הכלכלי הנוכחי. כך למשל, בזבוז כספים רב באמצעות כספים קואליציונים ומשרדי ממשלה מיותרים נמשך.

הנימוק השני הוא הפגיעה המתמשכת של השר יריב לוין במערכת המשפט. 

בהקשר זה הם מזכירים את אי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון ודחייה של מינויי שופטים בבית המשפט העליון במקום שופטים שפרשו לגמלאות. 

עוד מוזכר החוב הלאומי שהולך וגדל.

בצד החיוב מוזכרות רזרבות גדולות במטבע זר. מי שאחראי ליצירת הרזרבות הללו, הוא נגיד בנק ישראל ולא ממשלת ישראל.

הורדת הדירוג פירושה התייקרות האשראי למדינת ישראל, לחברות ישראלית ולמשקי הבית. 

תחזית שלילית פירושה חשש להורדות דירוג נוספות.


העלאות מיסים


משקי הבית כבר מרגישים בכיסם את ההתיקרויות. בשנת 2025 ירגישו אותן יותר בגלל העלאות מיסים. כשההעלאה הראשונה שכבר נקבעה היא העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. 

צפויות העלאות מיסים נוספות. למשל באמצעות הקפאת סכומים במדרגות המס ואפילו מיסוי רווחים בקרנות ההשתלמות. 


סיכונים בגלל המצב


במצב של סף מלחמה אזורית יש סיכונים כלכליים הבאים לידי ביטוי באופנים שונים. 

הפסקת טיסות לישראל ומישראל של מרבית החברות הזרות, בשלב זה עד 31 באוקטובר היא אחד הביטויים לסיכונים.


לסיכום


קשה לראות תסריטים אופטימיים לכלכלת ישראל ללא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה עם מחויבות לאזרחיי ישראל ולכלכלת המדינה.



שירותים לרכב בדרכים

 


בבלוג זה תמצאו הרבה ביקורות קשות על חברות, עמותות וגופים ציבוריים, שנותנים שירות צרכני גרוע.  

אני מאמין שמי שמבקר גם צריך לפרגן למי שנותן שירות טוב. 

בבלוג זה תמצאו גם פוסטים המשבחים גופים או אנשים בארגונים שנתנו שירות טוב במיוחד


כל מי שנוהג במכונית עלול למצוא את עצמו בבעיה בדרכים שהוא אינו מסוגל לפתור בעצמו ולהזדקק לשירותי דרך. 

כמו רבים אחרים, אני עושה מנוי לשירותי דרך כחלק מביטוח הרכב. 

אני עושה את זה למרות שאני מבין שבמקרים רבים יותר משתלם כלכלית לוותר על מנוי כזה ולהזמין שירותי דרך בתשלום במידת הצורך. 

המחיר עלול להיות בקושי לאתר בזמן אמת גורם הנותן שירותי דרך ולקבל את הסיוע בזמן סביר.

 

אפשר גם להיעזר בשירותים של "ידידים" ללא תשלום.

הבוקר (4.10 ראש השנה) נזקקתי לסיוע כזה. 

הגעתי למכונית בשעה 6:30 בבוקר על מנת לסוע להליכה ברגל בהר איתן עם חברים. 

לא הצלחתי להתניע את המכונית. על פי הסימנים שהופיעו על המסך הקטן זיהיתי, שקרוב לוודאי, המצבר של המכונית סיים את חייו. 

בדקתי בבית האם יש לי קבלה על החלפת מצבר? לא הייתה קבלה כזאת. 

המכונית עלתה על הכביש בשנת 2018 ולכן היה ברור שהמצבר המקורי כבר עשה את שלו ונדרש להחליף אותו. 

התובנה הזו הייתה בשורה רעה ובשורה טובה. 

הרעה הייתה שלא אוכל להגיע להליכה ברגל ושקרוב לוודאי שאצטרך להמתין כמה שעות לאיש מטעם חברת "דרבים", שבחרתי בה מבין שני ספקי שירותי דרכים שחברת הביטוח בה ביטחתי את הרכב הציעה. 

הבשורה הטובה הייתה שהמכונית חונה קרוב לבית ולכן אוכל להמתין בבית.

בעבר כמנוי של "שגריר" היו לי שתי המתנות ארוכות פחות נעימות. 

האחת של שלוש שעות באזור תעשייה בלוד, בשעות הערב שבהן הכל סגור שם (בתי קפה, מסעדות וכיו"ב) והשנייה בה חיכיתי בתל אביב בשעות ערב מאוחרות והלילה המוקדמות יותר זמן מהשלוש שעות שחברת "שגריר" התחייבה להגיע. 


השירות שקיבלתי מחברת "דרכים"


קיבלתי שירות מצויין. הפקידה במרכז התמיכה הטלפוני ענתה אחרי זמן קצר. המענה היה ענייני ואדיב. כולל הסבר של מה יקרה אם יתברר שהתקלה אינה תקלת מצבר שסיים את חייו.

הובטח לי שיגיע אלי איש שירות בדרכים תוך ארבע שעות. 

בגלל החג וניסיוני בעבר בחברה אחרת, נערכתי להמתנה של חמש שעות. 

הטלפון מאיש שירות הדרכים הגיע תוך כשעה. הוא מסר לי שיגיע תוך רבע שעה ועמד בהבטחתו. 

הוא ביצע באופן מקצועי ומהיר את החלפת המצבר במצבר חדש שהביא איתו.

כל הכבוד ל"דרכים" על השירות הטוב שקיבלתי.


הערה בקשר לשירות של "ידידים"


אני שומע הרבה דברים טובים על השירות של "ידידים", שנעשה על ידי מתנדבים ללא תשלום, אבל גם לשירות החינמי הזה יש מגבלות.

הצלחתי להגיע ל"הר איתן" לקפה שאחרי ההליכה ברגל. אחד מחבריי להליכה מתנדב ב"ידידים". 

שאלתי אותו האם הייתי יכול להיעזר ב"ידידים" על מנת לפתור את הבעיה ש"דרכים" פתרה? 

התשובה שלו הייתה שלילית.

"ידידים" אינה פועלת בשבת ובחגים ו"ידידים" אינה מביאה מצברים להחלפה.


 

 

יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

מתי יתרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל?



בפוסטים קודמים הצעתי למשפחות וליחידים להיערך למשבר כלכלי מתמשך ובמאי 2024 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינת ישראל לקראת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות

זו כבר אינה שאלה של האם יתרחש משבר כזה? אלא שאלה של מתי יתרחש משבר כזה

על המשבר הזה ישלמו משקי הבית מחיר גבוה. 


זמן קצר לפני משבר הסאבפריים, החליט אחד מהמעטים שקראו נכון את תמונת המצב הכלכלי לקנות אופצית Put על מניית אחד מהבנקים שבדיעבד קרסו. בבנק צחקו ממנו והציעו לו להפסיד את כספו. מהר מאוד התברר שצוחק מי שצוחק אחרון. 

לטובת מי שאינו מבין מה זו אופציית Put, זהו מכשיר השקעה שמרוויחים בו כשהמניה יורדת. 

כפי שהקריסה במשבר הסאבפריים הייתה מהירה כך עלולה להיות קריסה מהירה בדרגת חומרה כזו או אחרת בכלכלת מדינת ישראל

העובדה שנגיד בנק ישראל, אדם שמבין היטב בכלכלה ודואג לכלכלת ישראל, אומר לשני אנשים ,שכלכלת מדינת ישראל אינה בראש מעייניהם (ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ), שהצעת התקציב לשנת 2025 שהביאו לו אינה סבירה מעלה הרבה חששות ביחס לעתידה של כלכלת ישראל, ספינה ללא קברניט בדרג הפוליטי. 


בכתבה שכותרתה: הסערה המושלמת כבר בדלת: האם ישראל ערוכה למשבר פיננסי?  מביאה מירב ארלוזורוב תסריט כזה. 

לדעתה הבנקים וחברות הביטוח יציבים. בקופת בנק ישראל יש רזרבות גבוהות של דולרים. הבעיה העיקרית היא אובדן האמון של המשקיעים הזרים בממשלת ישראל

הביטוי של זה הוא בכך ששערי הריבית של אגרות החוב של מדינת ישראל הם גבוהים. עדות לכך שהן בקרוב יהיו אג"ח זבל, בעזרת נתניהו וסמוטריץ. ההשלכה של היווצרות מצב כזה עלולה להיות מפולת מהירה. זה דומה לפשיטת רגל של המדינה.

התנהלות לא מקצועית צפויה בתקציב 2025 ו/או החמרת המצב המלחמתי עלולים להביא לקריסה מהירה של כלכלת מדינת ישראל. 

הממשלה בונה על קרנות הפנסיה של המוסדיים שעדיין מחזיקות 50% מנכסיהן בשוק הישראלי. בבריטניה זה רק 6%. 

האם המוסדייים ישאירו את אגרות החוב בשוק ישראלי קורס ויפגעו קשות בחוסכים על מנת להציל ממשלה שעשתה כל שגיאה כלכלית אפשרית? 

סמוטריץ חושב שהם יעשו את זה. מי שמבין בניהול סיכונים חושב אחרת. כנראה שהגופים המוסדיים יפנו את כספי החוסכים לשווקים אחרים. 

 

 

 

יום שישי, 6 בספטמבר 2024

איקריה: תפיסה כלכלית שונה

 

חוות גפנים ויקב באיקריה. זוכיות היוצרים לתמונה: אבי רוזנטל

אתמול (5.9.24) חזרתי משבוע לימודי באי איקריה ביוון. 

המוקד של הביקור שלי היה איקריה כ"אזור כחול"

במהלך הביקור נחשפתי ללא מעט צדדים אחרים של איקריה ותושביה. 


בפוסט זה אתמקד בהתנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים. 

הדבר שהכי בלט מנקודת המבט שלי היה, שבאיקריה לא קיימת תרבות הצריכה האמריקאית, שתפסה אחיזה ברוב מדינות העולם. גם בישראל. 

כך למשל, לא ראיתי שם מכוניות מפוארות, למרות שיש אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם קניית מכוניות כאלה.

לא ראיתי שם, מותגים נוצצים ומסעדות פאר. 

לא ראיתי פרסומות צעקניות ולא פגשתי אנשים שמהאופן בו הם מתנהגים קל לראות שמאוד חשוב להם להתעשר והם ינצלו כל הזדמנות להרוויח יותר, גם במחיר של שירות לא טוב או מוצרים פחות ראויים. 


תרבות הצריכה גורמת לאנשים לקנות מוצרים שהם לא צריכים. על מנת לקנות אותם הם עובדים יותר שעות ויותר קשה. 

יש להם פחות זמן לעצמם, למשפחתם ולקהילה. 

היבט כאוב במיוחד הם יחסי הורים-ילדים. הילדים הם קורבנות של פרסומות למוצרי צריכה לא חיוניים ולמותגים משום שעליהם קל יותר להשפיע. 

את הכסף לרכישת אותם מוצרים הם מבקשים מההורים. במקרים רבים הסמכות ההורית מתערערת. 

במקרים רבים יותר להורה יש פחות זמן לילדיו ולכן לא מתפתחות מערכות יחסים אמיתיות בין הורים לילדים. ההורים הופכים לסוג של כספומטים

התוצאה היא Stress. בעברית: מתחים. 

Stress מתמשך עלול לפגוע בבריאות. 

באיקריה אין תרבות צריכה ואין מתחים כאלה. 

בשיחות עם מקומיים, רבים מהם אמרו לי, שבאיקריה החיים הם ללא Stress

זה עדיין לא אומר שהם לא עובדים קשה. אם וכאשר נדרשת עבודה קשה, עושים אותה.  


הקהילה


כסף אינו משמש רק לתרבות צריכה. הוא גם מקנה ביטחון למקרה שבו נזקקים לו. 

בתרבות שלנו צריך להסתמך על חסכונות. בפוסט מדריך לחיסכון התייחסתי לצורך בחיסכון, לעקרונות החיסכון ולסוגי החסכונות 

חלק מהתפיסה באיקריה היא שהקהילה חשובה. יש מחויבות כלפי הקהילה ויש מחויבות של הקהילה כלפי פרטים המשתייכיים אליה. 

המחויבות עשויה להתבטא בעזרה של יחידים לצרכים קהילתיים. היא עשויה להתבטא גם בעזרה לחברי קהילה.

אחת הדרכים נקראת מקרונדה. כשחבר קהילה נזקק לכסף, למשל לצורך ניתוח באתונה, חברי הקהילה נפגשים כשכל אחד מביא צלחת ספגטי. לאחר האכילה משאירים מתחת לצלחת סכומי כסף לטובת הניתוח.  

היכולת להסתמך על הקהילה מקטינה את הצורך בחיסכון אישי. 

היא כמובן לא מבטלת את הצורך הזה, אבל לפחות למי שקשה לו לחסוך או שאין לו אפשרות לחסוך, היא מקנה ממד מסוים של ביטחון כלכלי.


יום שלישי, 27 באוגוסט 2024

השפעת קרב האקדחים המפורסם ביותר במערב הפרוע על כלכלת ארצות הברית של סוף המאה ה-19

 

ויאט ארפ (1848-1929) מקור התמונה: ויקיפדיה


אין קשר בין קרב האקדחים המפורסם ביותר במערב הפרוע לבין המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים

מסדרה דוקומנטרית ב-Netflix מסתבר שהיה קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-19 לבין קרב אקדחים בעיירה במערב הפרוע באריזונה, שארך כמה שניות. 

הסדרה עליה אני מדבר עוסקת באותו קרב אקדחים והשלכותיו ולא על מה שמצביע הקישור לסדרה דוקומנטרית חשובה בה צפיתי ב-Netflix.

על קרב האקדחים יוכלו קוראי העברית לקרוא בערך הלא מוצלח קרב האקדחים באו. קיי. קוראל בויקיפדיה העברית.

קוראי האנגלית מוזמנים לקרוא ערך מוצלח יותר בויקיפדיה האנגלית.


האיש המרכזי באותו קרב אקדחים היה ויאט ארפ, איש חוק, בעיירה טומבסטון שבאריזונה. האיש המרכזי בחבורה שהפסידה בקרב האקדחים היה חבר בכנופיית פשע בשם אייק קלנטון. 


ההשפעה על כלכלת ארצות הברית


ג'יי. פי. מורגן (1837-1913). מקור התמונה: ויקיפדיה


ארצות הברית הייתה אחרי מלחמת האזרחים (1861-1865).

היא הייתה מדינה מרוששת שהייתה צריכה לשקם את עצמה כלכלית אחרי המלחמה. 

על מנת לשקם את עצמה כלכלית היא נזקקה להלוואות מאירופה. בעיקר מבריטניה. 

כפי שאנחנו לומדים היום בישראל של השנים 2023-2024 משקיעים זרים לא ממהרים להשקיע במדינה שנמצאת בסיכון גבוה


אחד מהאנשים הבולטים בכלכלת ארצות הברית של אותה תקופה היה ג'יי. פי. מורגן, האיש שעל שמו קרוי הבנק האמריקאי הגדול, שהיום נקרא: ג'יי פי מורגן צ'ייס לאחר מיזוג עם Chase Manhattan Bank. 

מורגן ניסה להשיג הלוואה גדולה משלטונות בריטניה ומהברון רוטשילד במטרה לרכוש את חברת הרכבות האמריקאית ולהגדיל ולהרחיב את פעילותה. 

הנכונות להעניק לו הלוואה הייתה תלויה ביציבות הממשל האמריקאי. 

השוד הגדול, שביצע ארגון הפשע "הבוקרים" אליו השתייכו אייק קלנטון ושותפיו לקרב היריות, העיד על חוסר יציבות הממשל האמריקאי. 

פיענוח זהות מבצעי השוד על ידי וויאט ארפ ושני האחים שלו תרם להערכת הממשל האמריקאי כיציב יותר. 

הניצחון שלהם בקרב היריות חיזק את מעמדה של ארצות הברית כמדינה שניתן לתת לה הלוואות. 

לא אתן Spoiler לאלה שיצפו בעתיד בסדרה ב-Nerflix. אציין כי תוך 72 שעות חלה תפנית לרעה בהקשר של פרשנות אותו קרב בעקבותיה הוצגו דווקא אנשי החוק כרוצחים. 

התוצאה של שינוי הנרטיב הייתה סירוב לתת הלוואה לג'יי. פי. מורגן.


נשיא ארה"ב ג'יימס גרפילד (1831-1881). מקור התמונה: ויקיפדיה


בסמיכות קרה גם אירוע חמור הרבה יותר: נשיא ארצות הברית ג'ימס גרפילד נרצח ב-19 בספטמבר 1881. ברור שאירוע כזה פוגע קשה ביכולת מדינה לקבל הלוואות.


השורה התחתונה


כלכלה אינה מנותקת מפוליטיקה ומתחומים נוספים. אירועים פוליטיים, פליליים ואחרים משפיעים על כלכלת מדינות, כלכלת חברות במדינות וכלכלת משפחות ויחידים באותן מדינות. 


עצה קטנה


אל תאמינו לבנימין נתניהו ולבצלאל סמוטריץ שאומרים לכם דברים שונים מ"השורה התחתונה" של פוסט זה. גם אתם תשלמו באופן אישי את המחיר של ההתנהלות הכלכלית המופקרת של ממשלת ישראל הנוכחית.




יום שישי, 16 באוגוסט 2024

האם יש קשר בין אופן ההשקעה של יועצי השקעות לבין התוצאות של ההשקעה?

 


אני קורא לאט את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, שהלך לעולמו השנה, 

אתמול (15.8.2024) קראתי את מה שיש לו להגיד על מומחים להשקעה בשוק ההון.

השורה התחתונה שלו היא, שעל פי מחקרים, בממוצע אין שום ערך מוסף למומחים להשקעה בשוק ההון על פני דרכים אחרות להשקעה


מדוע זה קורה?


מומחים לשוק ההון יודעים הרבה על חברות שמשקיעים במניות שלהן. 

כמעט תמיד אין להם צל של מושג ביחס לגורם הכי חשוב בהקשר של השקעה במניה של חברה: האם היא מתומחרת נמוך מדי או גבוה מדי או באופן סביר?


תובנות נוספות מהספר בהקשר של השקעה בשוק ההון

1. עדיף לא למכור מניות ולקנות במקומן אחרות משום שבדרך כלל מפסידים מזה.

כהנמן כותב שהוא וחתן פרס נובל נוסף ריצ'רד ת'יילר הוזמנו לחברה גדולה העוסקת בהשקעות על מנת לשמוע את דעתם. 

כהנמן כותב שהוא אינו מבין בתחום ושאל את מנהלי החברה: מה הם עושים? 

ענו לו שהיועצים מוכרים מניות וקונים מניות אחרות במקומן. 

הוא שאל אותם: מי קונה את המניות שהם מוכרים? 

התשובה הייתה: יועצי השקעות אחרים.

הוא כותב שזה נראה לו מוזר שחלק מהאנשים בעלי אותה הכשרה ואותו ידע מוכרים נייר ערך מסוים ואחרים בעלי אותו ידע ואותה הכשרה קונים אותו.

2. רוב המומחים להשקעה הם גברים, אבל דווקא נשים משקיעות טוב יותר.

3. במחקר של ביצועי יועצי השקעות בחברת גדולה נמצא לאורך זמן מתאם קרוב ל-0 בין הצלחה של יועץ כלשהו לבין תשואות. 

כלומר: לא היו הבדלים אמיתיים ביכולת של יועצים שונים להצליח. גובה הבונוסים הדיפרנצליים שקיבלו על פי ביצועים נבע בעיקר ממקריות.



זוית הראייה שלי


1. בנוסף לקושי לדעת האם מניה מתומחרת גבוה מדי או נמוך מדי צריך לזכור שהעולם הכלכלי הוא דינאמי. המשמעות היא שגם כשיודעים האם מניה מתוחרת גבוה מדי או נמוך מדי זה לא בהכרח ישאר כך. יש סיכון הנובע מהדינאמיות של העולם הכלכלי שכתוצאה ממנו התיאור האמיתי של מצבה של חברה ביחס לשווי המניה שלה עלול להשתנות.


2. פרופ' כהנמן כתב על ממוצעים הוא אינו שולל את האפשרות התאורטית שמישהו מסוים יצליח להעריך בקירוב טוב את הקשר בין תמחור מניה של חברה לבין מצבה האמיתי. 


3. אחת האסטרטגיות השכיחות בהשקעה היא הצמדה למדד, למשל: S&P 500

הצמדה למדד מקטינה את הסיכון בהשוואה לבחירת מניות ספצפיות. 


4. חלק לא קטן ממומחי ההשקעות אינם משיגים תשואות טובות יותר מ"קוף". מישהו שמשקיע באופן רנדומלי ללא ידע כלשהו.




יום שלישי, 13 באוגוסט 2024

התחדשות עירונית: כשאזרחים ותיקים נפגעים

 


במהלך נסיעה במכונית שמעתי ראיון ברדיו עם אחד מראשי המועצות האזוריות בגבול הצפון. האיש תיאר את מצוקתם של המפונים מבתיהם. 

בין השאר ציטט נתון סטטיסטי של פי 6 קשישים נפטרים מבין המפונים בהשוואה לשנים קודמות. 

אזרחים ותיקים עלולים להיפגע מהעתקת מקום מגורים לאחר שנים ארוכות שבהם התרגלו לגור בביתם, גם כשמדובר במעבר למקומות מתאימים יותר מאשר חדרים בבתי מלון אליהם פונו תושבי הצפון.


התחדשות עירונית


במדינת ישראל של שנות ה-20 של המאה ה-21 מתבצעים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. 

התהליך בקליפת אגוז:

1. יזם פונה לתושבי בית או מספר בתים ומציע להם להשתתף בפרויקט "פינוי בינוי". 

2. נדרש אישור הפרויקט על ידי העירייה המקמית.

3. נדרשת הסכמת הדיירים.

4. לאחר תהליך המתואר חלקית בסעיפים 2 ו-3 לעיל המבנים נהרסים ונבנים מבנים חדשים.

5. היזם מממן לדיירים שכירת דירות דומות לתקופת ביניים.

6.  לאחר ההריסה יש בנייה. בדרך כלל יותר דירות בבניינים גבוהים יותר.

7. היזם מרוויח ממכירת הדירות החדשות.

8. הדיירים מקבלים דירות בשווי גדול משמעותית משווי דירתם הקודמת.

היתרונות של הדירה שהדיירים עשויים לקבל:

דירה חדשה במקום דירה ישנה  

דירה גדולה יותר 

חנייה פרטית 

מרפסות

מחסנים

אזורים ציבוריים משודרגים


בעיות כלליות


1. בתקופת הביניים הדיירים גרים בשכירות במקום בדירה בבעלותם. 

הם עלולים להידרש להחליף דירה אחת בשכירות בדירה אחרת.

גם ילדיהם עלולים להידרש להחליף מסגרת לימודים.


2. עלולות להיות בעיות פיננסיות לחברה היוזמת שיאטו או יעצרו את הבנייה.

מחייב ערבויות בנקאיות וליווי עורכי דין שיבטיחו את זכויות הדיירים.


3. משך הזמן ארוך ולא ידוע מראש

פרויקט "פינוי בינוי" עלול להימשך 7 שנים או 10 שנים ואף יותר. 


בעיות ספציפיות לאזרחים ותיקים


כפי שכבר הבנתם מהפתיח, החלפת מקומות מגורים עלולה לפגוע באזרחים ותיקים. 

הם אינם גמישים לשינויים במקום מגורים ובאורח חייהם כמו משפחות צעירות יותר. 

בנוסף, קשה להבטיח לאדם בן 75 או בן 80 שהוא יהיה עדיין כאן ויהיה במצב בו הוא יכול להינות מפירות התהליך. 


זכויות מיוחדות לאזרחים ותיקים ב"פינוי בינוי"


נכון להיום (12.8.24) אזרחים ותיקים זכאים לחלופות אחרות מאשר מגורים בשכירות עד לסיום ה"פינוי בינוי". 

על פי מאמר של רנית נחום-הלוי בעיתון "דה מרקר" מ-9.8.24, דייר מעל גיל 70, במועד בו חתם על הסכמה הדייר הראשון, המתגורר בדירה לפחות שנתיים, זכאי לאחת משלוש חלופות נוספות. 

היות ש"פינוי בינוי" הוא תהליך חדש החקיקה לא תמיד מבטיחה את זכויות האדם בן ה70 ומעלה באופן ראוי. 

כותרת המאמר "כשאדם בן 80 יוצא למאבק זכויות" מתארת זאת היטב. 



שלוש החלופות הנוספות


1. קבלת שתי דירות קטנות במקום דירה אחת גדולה


2. דירה קטנה והפרש כספי


3. חלופה מחוץ לפרויקט

תחת כותרת זאת נמצאים:

א. דירה באותו אזור בשווי העתידי של הדירה שהיה מקבל.

ב. מימון דיור מוגן

ג. קבלת כסף בשווי מהוון העתידי של הדירה שהיה מקבל. 


הבעיות העיקריות


1. כשהקשיש מתחת לגיל 75 החברה היזמית בוחרת איזו מהחלופות להציע לו. 

רק מגיל 75 הוא זכאי לבחור חלופה.


2. דורשים ממנו לחתום בתחילת הפרויקט כי אחרת הוא עלול להיתבע.

הזמן עד מימוש הפרויקט ארוך. 

הוא עלול להיפגע כספית בגלל פער הזמנים הגדול בין החתימה הראשונה למימוש.


3. מי שהיה בשנות ה-60 המאוחרות של חייו עלול להיפגע

הזמן בין החתימה הראשונה לבין הביצוע נמדד בשנים. לפעמים מדובר בהרבה שנים. 

גם מי שהיה בשנות ה-60 המאוחרות של חייו יכול לעבור את גיל 70 ואפילו את גיל 75.


מה צריכים לעשות אזרחים ותיקים בפרוייקטי "פינוי בינוי"?


1. להבין היטב את החלופות העומדות בפניהם.


2. להתיעץ עם עורך דין.


3. לעקוב אחרי שינויי רגולציה.

סביר שיהיו כאלה לפני מימוש הפרויקט.


4. לדחות ככל האפשר את מועד החתימה על הסכמה ל"פינוי בינוי".


5. לא להיבהל מהאפשרות שהיזם יתבע אותם בבית משפט.





 

יום שני, 12 באוגוסט 2024

הרצאה בבית הועד הישן: "ליפול ברשת": כיצד פורצים למערכות מחשוב של ארגונים

 


אתמול (11.8.2024) הרציתי בחצר בית הועד הישן בשכונת בית הכרם בירושלים על הנושא שבכותרת. 

התכנון המקורי היה להרצות על "ליפול ברשת"? - לא אני. הרצאה המלמדת כיצד אנשים פרטיים (במיוחד אזרחים ותיקים, שזה היה קהל היעד של ההרצאה) צריכים ויכולים להתגונן מפני איומי סייבר והונאות ברשת. 

בגלל קשיים טכניים, שמנעו הצגת מצגת, החלפתי נושא. במקום הרצאה עם דוגמאות, המחייבת מצגת, בחרתי בנושא שבכותרת.


הרצאה לקבוצה לא גדולה במקום פתוח

בהרצאה בחצר בית הועד הישן בבית הכרם ב-11.8.24. אני בחולצה ירוקה בצד ימין קרוב לעצים


כשמרצים ללא שקפים לפני קבוצה לא גדולה בחצר קשה לשמור על המבנה הפורמלי של ההרצאה. אולי זה גם לא רצוי. 

נתתי למשתתפים אפשרות לשאול שאלות במהלך ההרצאה. 

נגעתי בתכנים הנוגעים לשאלות ביחס לפריצה למערכות מחשב של ארגונים בליווי דוגמאות. חלקן דוגמאות אישיות מניסיוני.


פריצה למחשבים של ארגונים לא מה שחשבתם


בעיני אזרחים ותיקים רבים התדמית של פריצה למערכות מחשוב של ארגונים היא של האקרים צעירים בעלי תחכום טכנולוגי המבצעים מתקפות סייבר מחוץ לארגון. 

שמחתי להזים את התדמית הזאת. ההאקרים, צעירים או מבוגרים, הם רק אחת משלוש הקבוצות שפורצות למערכות מחשוב

הקבוצה השנייה הם אנשים פנימיים בארגון (עובדי הארגון ועובדי ספקים או שותפים עסקיים). 

כמובן שמדובר בקבוצה קטנה של עובדים שאותה גם אפיינתי במהלך ההרצאה. 

אני הייתי שייך בעבר לקבוצה השלישית. הקבוצה הלא-עבריינית, שעל קיומה לא ידעו מרבית משתתפי ההרצאה. 

אלה הם מומחים לניהול סיכונים ולאבטחת מידע הנשכרים על ידי הארגון במטרה לנסות לפרוץ למערכות. 

המונח הטכני המתאר ניסיונות פריצה הוא Penetration Test.

בין אם הם מצליחים לפרוץ ובין אם לא, הם מגלים נקודות חולשה באבטחת המידע של הארגון.

הם מתארים אותן במסמך מסכם. לפעמים מוסיפים גם הצעות לפיתרון הבעיה. 


התייחסות רגשית לבנקים


בהרצאה בחצר בית הועד הישן בבית הכרם ב-11.8.24. אני בחולצה ירוקה בסוף התמונה.
בקוו ישר משני האדונים בתחילת התמונה

מה שקרה לי כמעט בכל הרצאה כלכלית שבה הזכרתי בנקים קרה גם בהרצאה על פריצה למערכות מחשב. 

הבנקים מעוררים תגובה רגשית קשה אצל לא מעט מהאזרחים הותיקים. 

כהעלתי דוגמה של אבטחת מידע בבנק (לא בארץ) שפרצתי למערכות המחשוב שלו במסגרת עבודתי, היו אנשים שהתגובה הרגשית שלהם הסיטה אותם לכיוון של תיאור מקרים, שבהם לדעתם הבנק שלהם גנב מהם סכומי כסף גבוהים. 

התוצאה: חלק לא קטן מההרצאה כלל התייחסות לנושא ההנאות על ידי אנשים פנימיים בבנקים. 

כמובן שלא נכון שאתיחס למקרים ספציפיים, שבהם נטען על ידי משתתפים שכספם נגנב על ידי הבנק שלהם. 

אין לי מידע שתומך או מאושש את טענתם. 

הסתפקתי במקרה אחד שבו ליוויתי ניצול שואה שהעלה טענות כאלה כלפי סניף הבנק שלו. 

אחרי שבחנתי ביחד עם הבנקאים את התנועות בחשבון הבנק שלו במשך חמש שנים השתכנעתי, שאף לא אחד לא רימה אותו. 

בגלל המעורבות הרגשית של אזרחים תיקים רבים שנתקלתי בה בהרצאות כלכליות יש לי הרצאה יעודית הנקראת: הבנק אויב או אוהב? כיצד להתנהל מול הבנקים. 

אפשר להזמין אותי להרצות אותה באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל.

 


תועלות מעשיות להרצאה


1. משתתפי ההרצאה למדו שפריצה למערכות מחשוב של ארגון המחזיק מידע אישי שלהם מסוכנת גם להם. 

2. משתתפי ההרצאה למדו שברוב המקרים החוליה החלשה בשרשרת האבטחה היא אנשים בכלל וחוסר המודעות שלהם לסיכונים בפרט. 

הבאתי את הדוגמה של אתר ההיכרויות Ashly Madison לאנשים נשואים שהבהירה זאת היטב. במקרה זה גם לקוחות החברה וגם מנהלי החברה לא היו מודעים מספיק לסיכונים.

3. משתתפי ההרצאה קיבלו מידע על השירות שאני נותן לאנשים פרטיים בתחום של סיכונים ברשת בשיטת תשלום דאנא המקובלת בהודו.


להתראות בהרצאות הבאות שלי.


יום שבת, 10 באוגוסט 2024

מדריך לחיסכון

 


פוסט זה הוא מדריך בסיסי לחיסכון. אנסה להסביר ולהציג בו:

1. מדוע צריך לחסוך?

2.  עקרונות לחיסכון  

3. סוגי חיסכון


מדוע צריך לחסוך?


המשל הידוע על הנמלה והצרצר מדגים זאת היטב. זה שהיום אין מחסור במזון (הנמלה והצרצר) או במשאבים כספיים אינו מעיד על כך שבעתיד לא יהיה מחסור כזה. 

על מנת שלא יהיה מחסור במשאב, מזון במקרה של הנמלה והצרצר, או כסף בהקשר של כלכלת המשפחה, חוסכים או אוגרים לימי סגריר. 

חוסכים כסף לא רק לימי סגריר, אלא גם על מנת לממש מטרות בחיים שיש להן עלות כספית. 


עקרונות לחיסכון


1. צריך לחסוך לטווחי זמן שונים: מידי, טווח זמן קצר, טווח זמן בינוני וטווח זמן ארוך. 



2. אופן ההשקעה תלוי ברמת הסיכון שמוכנים לקחת.

רמת הסיכון תלויה בגורמים אישיים ובגורמים אחרים. בדרך כלל רמת סיכון גבוהה עשויה גם להגדיל את הסיכוי לתשואה גבוהה יותר.


3. אופן ההשקעה תלוי בטווח זמן ההשקעה.

ככל שטווח הזמן להשקעה גדול יותר כך אפשר להעדיף תשואה גבוהה יותר במחיר של סיכון גדול יותר.


4. לחסכונות עשויה להיות מטרה ספציפית.

למשל חיסכון פנסיוני.


5. חשוב לעקוב תקופתית אחרי מצב החסכונות.

המעקב נועד לוודא שכספים שהופקדו על ידי המעסיק או  משק הבית או היחיד אכן הגיעו לחיסכון שלו

המעקב נועד גם לוודא שמסלול החיסכון נכון עבור בעלי החיסכון בתנאים שהשתנו ושהעמלות שהוא משלם סבירים.

במידת הצורך מעקב עשוי להביא לשינוי מסלול החיסכון ו/או הגוף המנהל אותו.


6. גובה מיסוי הרווחים על משיכת הכסף הוא שיקול.

בדרך כלל עדיף לא לגעת בחסכונות פטורים ממס על רווחים לפני שממשים חסכונות החייבים במס.


סוגי חיסכון


אנסה להתחיל מהטווח הקצר ביותר ועד לטווח הארוך ביותר.


בלת"מ

אלה הם ראשי תיבות של הוצאה בלתי מתוכננת. למשל: טיפול שיניים לא צפוי או תאונת דרכים.

ברמה הפילוסופית ניתן לחזות שיהיו הוצאות כאלה. לא ניתן לחזות מתי ומהו סוג ההוצאה הספציפי שיהיה צורך להוציא.   

לגבי גובה החיסכון הנדרש להוצאה כזו, קצה החוט הוא סקרים שבדקו עד כמה קל למשפחות וליחידים בישראל לעמוד בהוצאה כזו. בסקרים דובר על הוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים.

בתקופת הקורונה תוצאות הסקר הראו שיותר מ-50% משתתפי הסקר אמרו שיהיה להם קשה או בלתי אפשרי לעמוד בהוצאה הזו. 

גם ממצאים של סקרים כאלה לפני ואחרי הקורונה הראו שאחוז גבוה  ממשקי הבית במדינת ישראל לא ערוכים לעמידה בהוצאה חד-פעמית בלתי צפויה של אלפי שקלים.


המלצות

1. החזיקו חיסכון של לפחות 8,000 שקלים לבלת"מ. 

2. השקיעו אותו עם נזילות מידית וברמת סיכון נמוכה.

3. יש שתי דרכים לשמור על סכום מתאים של חיסכון:

     א. להמשיך לחסוך סכומים קטנים לולת"מ מדי  
          חודש.
    ב. לחדש או להשלים את החיסכון לאחר אירוע שבו         התרחשה הוצאה בלתי מתוכננת.


חיסכון למטרות מחזוריות


מטרות מחזוריות הן מטרות שחוזרים עליהן אחת לתקופה. דוגמאות: החלפת מכונית כל חמש שנים, נסיעה לטיול בחו"ל כל שלוש שנים.

המלצות

1. פער הזמן בין מימוש אחד של המטרה למימוש הבא קובע את טווח הזמן.

2. ככל שטווח הזמן בן מימוש אחד למימוש הבא ארוך יותר כך ניתן להגדיל סיכון על חשבון נזילות. הכסף צריך להיות נזיל בנקודות הזמן בה רוצים לממש אותו. 

3. יש מטרות שניתן להיות גמישים בהן מבחינת טווח זמן ועלות.
למשל: החלפת מכונית.
אם לא הצטבר מספיק כסף, אפשר לדחות את ההחלפה בשנה או שנתיים או לרכוש מכונית זולה יותר. 


חיסכון למטרות חד פעמיות

ישנם אירועים שהם לא אירועים חוזרים, למשל: מימון לימודים באוניברסיטה או חתונה או  נסיעה לטיול של חצי שנה בחו"ל. 
לאירוע כזה יש עלות, העשויה להיות עלות גבוהה. נדרש חיסכון, בדרך כלל לטווח זמן בינוני או ארוך. 

הדוגמאות שהבאתי בפיסקה זו מציגים היבט נוסף. לא בהכרח תהיה חתונה לא בהכרח יהיו לימודים באוניברסיטה או במסגרת לימוד אחרת. 
במקרה כזה החיסכון יכול להישאר "יתום". יהיה צורך לעשות בו שימוש אחר: חיסכון למטרה אחרת או שימוש בכסף שנצבר. 

המלצות

1. טווח הזמן ורמת הסיכון ספציפיים לכל מטרה.

2. נדרש מעקב תקופתי על החיסכון.


חיסכון לדיור


גם חיסכון לדיור הוא סוג של חיסכון למטרה חד פעמית. בגלל שרכישת דירה היא הוצאה גדולה במיוחד, המחייבת ברוב המקרים תשלומי משכנתא גבוהים  במשך שנים ארוכות, בחרתי לתת לחיסכון הזה סיווג נפרד.  

המלצות

1. להביא בחשבון שהפער בין החיסכון למחיר הדירה עלול לגדול.

2. בחון האם החיסכון כולל גם הטבות במשכנתא. 

חיסכון לפנסיה


זהו חיסכון לטווח הארוך ביותר של עשרות שנים. מתחילת ההעבודה ועד לפרישה מעבודה. 
הרציונל חיסכון הוא שבגיל מבוגר אנשים רבים פורשים לגמלאות וצריכים מקורות חליפיים לכיסוי הוצאות במקום השכר. שלושה רבדים של חיסכון צריכים לענות על צורך זה: 
רובד 1: קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי 
רובד 2: חיסכון פנסיוני 
רובד 3: נכסים פיננסיים אחרים  

כתבתי הרבה פוסטים בבלוג זה בנושא של חיסכון פנסיוני. הקוראים מוזמנים לחפש אותם ולקרוא אותם. 

 

המלצות

1. נסו לצבור חיסכון פנסיוני מספיק לצרכים הצפויים לכם בעתיד. 

2. לא למשוך את מרכיב הפיצויים כשאין בזה הכרח.

3. ככל שהגיל צעיר יותר וטווח החיסכון ארוך יותר אפשר לבחון השקעה ברמת סיכון גבוהה.

4. עקבו אחרי הדוחות התקופתיים של קרן הפנסיה או אפיקים פנסיוניים אחרים בהם אתם חוסכים.

5. תוכלו למצוא בפוסטים בבלוג זה ובהרבה אתרים אחרים המלצות נוספות. רק זיכרו שהן כלליות ויש צורך לבחון את זה ספציפית לגבי כל אחד. 


התייחסות כוללת


בדומה לניהול הוצאות גם בניהול חסכונות יש השפעה מצטברת. 

בדומה לניהול הוצאות בחלק מהמקרים אפשר לוותר על מימוש חלק מהמטרות שחוסכים עבורן או לדחות את מימושן. 

זה לא נכון לגבי חלק מהמטרות כמו חיסכון לבלת"מ וחיסכון פנסיוני. 

ויתור על מטרת חיסכון עשוי להיות לפעמים קל יותר מאשר חיסכון קבוע של הוצאה מסוימת.

לא כל משק בית יכול לנהל חסונות באופן כל כך מפורט ושיטתי. יש כאלה שיסתפקו בניהול ספציפי של חיסכון לטווח קצר, חיסכון לפנסיה וחסכונות למקרים קיצוניים. 

את יתר החסכונות יחלקו בין חסכונות לטווח קצר, חסכונות לטווח ארוך וחסכונות לטווח זמן בינוני.







"פינוי בינוי": סיכונים וסיכויים של בעלי דירות

  לקיחת משכנתא גבוהה לעשרים שנה או יותר היא אחת ההחלטות הכלכליות המהותיות והמסוכנות ביותר  במהלך החיים הכלכליים של משפחה או של יחיד.  בזמן ...