יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה אבל לא תמיד

 



בפוסט קודם שכותרתו ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה הלכתי בעקבות פרופ' דניאל כהנמן, המסביר בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט"  מדוע ניבוי על פי נוסחאות עדיף על ניבוי על פי אינטואיציה של מומחים. 

אני מבין שהעולם אינו שחור-לבן והמציאות מורכבת יותר

ברור שגם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' כהנמן הבין את זה. 

כך למשל, אין דומה ראיון של חצי שעה של מומחה לציון מגן בבחינת בגרות המבוסס על התרשמות של מורה במשך לפחות שנה ועל מבחנים שאולי בחלקם יש אלמנט של נוסחתיות. 


גישור


פרופ' גרי קליין אינו מסכים עם הקביעה של פרופ' כהנמן ושל פרופ' פול מיל ואחרים. קליין מייחס לאינטואיציה משקל רב יותר. 

במקום להתנצח כמו שני קיפודים כהנמן וקליין בחרו לערוך ביחד ניסויים על מנת להבין את שורשי המחלוקת ביניהם. 

לי זה הזכיר גישור

בתהליך גישור מנסים להבין את הצד השני ולהגיע להסכמות, אם זה ניתן. 

בתהליך משפטי עורכי דין מסבירים מדוע הצד שהם מייצגים צודק והצד השני טועה. 

התוצאה הסופית עלולה להיות רעה לשני הצדדים או לפחות לצד אחד.

כמי שלמד פעם בקורס גישור, דעתי היא שתהליך גישור עדיף. הוא הרבה יותר זול והרבה יותר קצר בזמן ומשאיר פחות משקעים מרים. 

בגישור יש גם מצבים של Win-Win.

אפשר לעשות גישור רק כששני הצדדים מעוניינים בכך. אחרת זה לא ממש עובד. 


ההסכמות שהושגו בעקבות הניסויים


1. במצבים שהניבוי הוא לא לטווח זמן ארוך אינטואיציה של מומחה עשויה להיות יותר בעלת ערך מאשר לניבויים לטווח זמן ארוך.

2. כשהניבוי מבוסס על מקצוע, שהדרישות המקצועיות בו ברורות יותר לאינטואיציה של מומחה עשוי להיות יותר ערך בניבוי. 

כהנמן מציין שגרי קליין ערך ניסויים עם מכבי אש ואחיות, שהם מקצועות בהם הידע והניסיון יותר קונקרטיים וניבויים בהם מתייחסים לזמן קצר יחסית. 

כהנמן ערך ניסוים בתחומים כמו השקעות בשוק ההון וניבויים פסיכולוגיים, שבהם הניבוי הוא לטווח ארוך ויש בהם מחלוקות רבות ביחס לידע בסיסי. 


נקודות נוספות


רופאים

בפוסט קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז ריכזתי קישורים לפוסטים שכתבתי על נושא זה. 

רוב הפוסטים התבססו על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים - איך הם חושבים". 

גרופמן הוא רופא והטענה המרכזית שלו בספר היא שרופאים חשופים להטיות בקבלת החלטות בדיוק כפי שאנשים אחרים חשופים להטיות בקבלת החלטות מקצועיות ואחרות. 

בספר מובאים מספר רב של מקרים מהשטח המדגימים הטיות.

אחד המחקרים שהוא מצטט עוסק ברופאים המנתחים צילומי רנטגן. 

הממצאים של המחקר שהוא מצטט תואמים את המחקר שפרופ' כהנמן מצטט. כהנמן טוען שרדיולוגים (מנתחי צילומי רנטגן) טועים ב-20% מהמקרים ובנוסף יש חוסר עקביות בהחלטות שלהם. 

בקצה השני נמצאים מרדימים שהאינטואיציה שלהם עובדת היטב. קבלת ההחלטות של מרדימים היא לטווח זמן קצר. של רדיולגים היא לטווח ארוך. 

גם ד"ר גרופמן מדבר על 20% טעויות בניתוח בדיקות רנטגן פשוטות. 

במחקר שהוא מצטט יש עוד ממצא מדאיג. ה-20% שטען היו בטוחים יותר מה-80% שלא טעו בנכונות הניתוח שלהם. 

שאלה פתוחה היא האם תוכנת AI שמחליפה רופא בקבלת החלטות תהיה טובה יותר מהרופא? 

קרוב לוודאי שיש מטלות שכן ויש מטלות שלא. 

יהיו מטלות שהרופא יוכל להיעזר גם בתוכנת AI על מנת לשפר את קבלת ההחלטות שלו.


משקל מנבאים שונים בקביעת ההחלטה


אם צריך לתת משקל לשני מנבאים שונים בנוסחה, פרופ' כהנמן מציע במקרים רבים לתת להם משקל שווה ולהימנע ממשקלות שונים למשתנים שפערי הניבוי ביניהם אינם דרמטיים. 

שני המנבאים הללו עשויים להיות שני מנבאים באותה נוסחה או גם אינטואיציית מומחה ומשתנה נוסחתי. כמובן בתנאי שמדובר בניבוי שבו האינטואיציה אינה מטעה את המומחה. 

הסיבוך בנוסחאות לא שווה את התועלת השדולית הקטנה של שיפור הניבוי. מה גם שלא בטוח שתוקף הניבוי איננו דינאמי. 

למשל: האם קורסי ההכנה למבחן פסיכומטרי, שלא היו פעם והיום הם שכיחים, משפיעים על תוקף הניבוי של הצלחה בלימודים אקדמאיים?


השלכות בכלכלת המשפחה


להלן רשימה חלקית של השלכות. יתכן שתוכלו לחשוב על דוגמאות נוספות בעצמכם.


1. הבחינו בין ניבויים המבוססים על אינטואיציה של מומחה לבין ניבויים מבוססי נוסחאות.

בתחומים שחשובים לכם כלכלית ואישית תשמעו חוות דעת של מומחים. נסו להבין על סמך מה הם גבשו את דעתם: האם מדובר במידע חד וברור או שמא מדובר באינטואיציות.


2.  לא תמיד חייבים לקבל את דעתו של מומחה

גם מומחים טועים. הם עשויים לטעות יותר כשהם מתבססים על אינטואיציה. 


3. אפשר ורצוי לתחקר מומחים בשאלות שקריטיות עבורכם.

יכול להיות שתגלו שדעתם מבוססת על בסיס עובדתי מוצק. יכול להיות שתגלו שהיא מבוססת על הנחות, שאולי אינן תקפות עבורכם. 


4. אל תתנו למומחים או למומחים כביכול לרפות את ידכם בדברים שחשובים לכם.

אני מכיר כמה סיפורים דומים לסיפור האמיתי להלן. מורה בתיכון אמר לתלמיד שחלום חייו היה ללמוד מדעי המחשב בטכניון, שהוא לעולם לא יוכל ללמוד מדעי המחשב בטכניון.

מאחורי הטענה עמדה הערכתו הנמוכה של המורה להישגי התלמיד ולפוטנציאל שלו. התלמיד סיים בהצלחה לימודי מחשב בטכניון. 


5. שוק ההון הוא דוגמה לתחום שבו מומחים טועים בתדירות גבוהה יחסית.

מקרה בולט בו הערכות מרבית המומחים היו מוטעות הסתיים במשבר הסאב פריים בארה"ב ובהשלכות קשות גם על השקעות בבורסות של מדינות אחרות. 


6. להחלטות רפואיות שגויות עלולות להיות השלכות קשות בריאותית וכלכלית. אל תקבלו כל דעה או המלצה של רופא כפי שהיא.

רק במקרה אחד בחיי חשבתי שאני יכול להתווכח עם רופא על חוות דעת מקצועית שלו. במקרה ההוא צדקתי רפואית ועניינית. אני מציע למי שאינו רופא להיזהר מאוד מאי-קבלת חוות דעת רפואית. 

זה לא אומר שלא כדאי לבקש Second Opinion של רופא אחר כשיש לכם ספקות ביחס להמלצתו של רופא. 


יום שבת, 26 באוקטובר 2024

ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה



בפוסט  אשליית התוקף: על שועלים קיפודים ובני סמכא נגעתי בתובנות שמציג פרופ' דניאל כהנמן בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" ביחס למגבלות האינהרנטיות של תחזיות עתידיות של מומחים וברי סמכא. 

גם בפוסטים אחרים הוא מדבר על הטיות קוגניטיביות המבוססות על חשיבה אינטואיטיבית, למשל: הטיית יצוגיות וקשה להשתחרר מאינטואיציה מטעה: בעית מונטי הול.


(Paul Meehl (1920-2003. מקור התמונה: English Wikimedia 
יוצר התמונה: Leslie J. Yonce הרשאה: שימוש הוגן


פוסט זה מתייחס בעיקר לשאלה: מה מנבא טוב יותר: אינטואיציות או נוסחאות?, כפי שמציג אותה דניאל כהנמן בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט".

המשותף בין הפוסט הזה לפוסט על אשליית התוקף הוא שבשני המקרים מומחים או ברי סמכא פועלים בלא מעט מקרים על פי אינטואיציות. 

נוסחאות הן פשוטות ברורות וחד משמעיות. הן נעדרות אינטואיציה.

אז מה מנבא טוב יותר? פרופ' כהנמן טוען שנוסחאות מנבאות טוב יותר. 

הוא מסתמך על מחקרים של איש אשכולות בשם פול מיל. כהנמן מגדיר את מיל כאחד הפסיכולוגים הרב-צדדיים ביותר במאה העשרים. מיל לימד באוניברסיטת מינסוטה בחוגים הבאים: פסיכולוגיה, משפטים, פסיכיאטריה, נוירולוגיה ופילוסופיה.

Meehl היה "מבקר נחרץ של טענות ריקות בפסיכולוגיה קלינית", אבל הוא היה גם מטפל בפסיכואנליזה. 


המחקרים של Meehl  ומחקרים שנעשו בעקבותיהם


בספרו , Clinical vs. Statistical Prediction:  A theoretical Analysis and a Review of the Evidenceמיל סקר תוצאות של 20 מחקרים שערך. במחקרים השווה בין רשמים סובייקטיביים של אנשי מקצוע מיומנים לבין ניבויים סטטיסטיים. 

השורה התחתונה היא שבאופן עקבי לא היה אף מחקר בו האינטואיציה ניבאה טוב יותר מניבויים סטטיסטיים.

ב-60% מהניסויים הניבויים הסטיסטיים היו טובים יותר באופן מובהק. 

זה קרה גם כשהנוסחאות התבססו על מידע חלקי בעוד המומחים קיבלו מידע מלא. 

המחקרים של מיל עוררו סערה גדולה בקרב פסיכולוגים קליניים שחלקו עליהם, אבל בכל המחקרים הרבים שנערכו אחרי המחקרים של מיל היו ממצאים דומים. 

גם כשהניבוי היה שווה או דומה באיכותו יש יתרון לניבויים הסטטיסטיים משום שהעלות שלהם זולה יותר. 

30 שנים אחרי פרסום ספרו כתב מיל (כהנמן מוסיף "בגאווה מוצדקת"): "אין במדעי החברה מחלוקת שהניבה גוף כה רחב של מחקרים שונים במהותם, שממצאיהם היו באותו כיוון כל כך אחיד".



נושאי המחקרים


נושאי המחקרים של מיל ושל אחרים היו מגוונים. בכולם הושוו ניבויים סטטיסטיים מבוססי נוסחאות לנבויים קליניים סובייקטיביים של מומחים. 

בפסקה זו אביא כמה דוגמאות לנושאים של מחקרים: 

1. ניבוי ציוני סטודנטים (מיל)

יועצים מיומנים ניבאו את ציוניהם של סטודנטים אחרי שנת הלימודים הראשונה. 

הם ביצעו ראיון של 45 דקות עם כל סטודנט ובנוסף קיבלו ציונים בבית ספר תיכון, הצגה עצמית בת ארבעה עמודים ועוד. 

האלגוריתם הסטטיסטי הסתמך רק על חלק מהנתונים הללו.


2. פשיעה חוזרת, הפרת תנאי שחרור מוקדם (מיל)

מתכונת דומה לניסוי הקודם.


3. חוקרים אחרים: משתנים רפואיים כמו תוחלת חיים של חולי סרטן, משכי אשפוז בבתי חולים, אבחנות מחלות לב, מוות בעריסה ועוד.

4. חוקרים אחרים: התנהגות אלימה, התאמת הורים מאמצים, הערכת מצגות מדעיות, המנצחים בתחרוייות ספורט, מחירים עתידיים של יינות, הערכת טיב ההזוגיות בנישואים (מדד סטטיסטי פשטני של מספר הפעמים שקיימו יחסי מין בהשוואה למספר המריבות) ועוד.


השלכות על כלכלת המשפחה


להלן רשימה חלקית של השלכות. יתכן שתוכלו לחשוב על דוגמאות נוספות בעצמכם.


1. ראיונות כמרואיינים

הכרת ההטיות הקוגניטיביות של המראיינים עשויה לשפר את הסיכויים שלכם להתקבל לעבודה או ללימודים.

מי שמכיר את ההטיות יציג את עצמו אחרת ממי שלא מכיר אותן. לפעמים זה יהיה נכון לקחת קורס הכנה לראיון.


2. ראיונות כמראיינים

חשוב להכיר את המגבלות וההטיות הקוגניטיביות שלכם על מנת להקטין את השפעתן.


3. קורות חיים

כדאי להתאים אותם לדרישות התפקיד ובנוסף לכך להתאים אותן למה שיביא את הקוראים המוטים קוגניטיבית להעדיף אתכם בהשוואה לאחרים. 

אני לא ממליץ לשקר ולתאר קורות חיים מושלמים. מניסיוני הרב כקורא קורות חיים וכמגיש קורות חיים למדתי שזה רק מזיק. 

רצוי להדגיש דברים רלוונטיים ודברים שעשויים להרשים את הקורא המומחה.


4. מכירה

כל עצמאי רוצה או נאלץ בעל כורחו למכור ולשווק את מרכולתו. 

גם שכיר עשוי להידרש לעשות זאת כלפי מנהלים ועמיתים במקום עבודתו וגם כלפי אחרים. 

כשעושים זאת מול אנשים החושבים את עצמם למומחים רצוי להיות מודע להטיות שלהם. 


5. לקחת בערבון מוגבל אינטואיציות של בעלי מקצועות כלכליים.

לעומת זאת להתייחס בכובד ראש להמלצות שלהם המבוססות על נתונים.


הזווית האישית שלי


1. עבודת ה-Master שלי בפסיכולוגיה (ומאמר עליה שפרסמנו ב"מגמות" המנחה שלי ואני) תומכת בטענות שמעלה כהנמן בספרו בעקבות Meehil. מדובר בעבודה שנעשתה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. העבודה עסקה בניבוי ציונים של סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים על פי ציוני מגן לבחינות בגרות (אינטואיטיבי) וציוני בחינות בגרות (נוסחתי). הממצא המרכזי הוא שציוני בחינות בגרות מנבאים טוב יותר הצלחה בלימודים באוניברסיטה. 

ציוני הבחינות הפסיכומטריות (נוסחתי) ניבאו טוב יותר מציוני הבגרות באותה תקופה (חציו של ציון על פי אינטואיציה של מורים וחציו נוסחתי). 


2. אנקדוטה קטנה.

בשנים הראשונות שלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, היו בחוג שני "כוכבים" שעבדו ביחד עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. 

הם פיתחו תפיסה חדשה של מקבל החלטות לא רציונלי ועסקו בהטיות קוגניטיביות. 

כהנמן קיבל פרס נובל לכלכלה. טברסקי לא קיבל ביחד איתו את הפרס רק משום שנפטר כמה שנים לפני קבלת הפרס. הכללים הם שמי שנפטר אינו מקבל פרס נובל. 

רוב הסטודנטים רצו להתקבל למגמה קלינית בתואר השני. הקבלה הסתמכה במידה רבה על ראיונות. 

את מה שכותב כהנמן בספרו הבין טברסקי כבר אז. במסדרונות החוג סופר סיפור, על פיו פרופ' טברסקי אמר שהראיונות לקבלה למגמה קלינית דומים להכנת פתקים עם שמות המועמדים וזריקתם אל גרם מדרגות. הקבלה למגמה נקבעת על פי המדרגה שעליה נופל הפתק.




יום שלישי, 22 באוקטובר 2024

אשליית התוקף: על שועלים קיפודים ובני סמכא

 


לאחר תקופה ארוכה שלא התקדמתי בקריאה המאוד איטית שלי בספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט", חזרתי לקרוא פרק נוסף שכותרתו "אשליית התוקף". 

הפרק עוסק בנושא חמקמק וקשה של ניבוי העתיד. 

כפי שבפרקים קודמים התייחס כהנמן להטיות  קוגניטיביות של חוקיות וסיבתיות לאירועים שלא בהכרח מתאימים לדפוס כזה בהווה, בפרק זה הוא מתייחס לניבוי העתיד. 

לבני אדם נוח יותר לחיות בעולם צפוי שיש בו חוקיות וסיבתיות.

אשליית התוקף מייחסת למומחים יכולת טובה יותר מאחרים לנבא אירועים עתידיים בתחום מומחיותם. 

רבים מאיתנו כבר יודעים, שמומחים בשוק המניות מתקשים לנבא אילו השקעות יניבו תשואה גבוהה יותר. הם גם לא תמיד יודעים לנבא את רמת הסיכון בהשקעה מסוימת. 

גם כהנמן מביא, בין השאר, את הדוגמה הזו. 

התוצאה בשטח היא שברוב המקרים, השקעה העוקבת אחרי מדד מסוים (למשל: S & P 500) מביאה לטווח ארוך תשואות גבוהות יותר מאשר השקעה במניות  ספציפיות הנכללות באותו מדד. 

לא הזכרתי יתרון נוסף של היצמדות למדדים או לסלים: הקטנת הסיכון באמצעות פיזור ההשקעה על מספר גדול יחסית של מניות ו/אט אגרות חוב ו/או מדדים אחרים.


ניבוי העתיד הרחוק הוא קשה עד בלתי אפשרי באופן אינהרנטי. כפי שכהנמן כותב בכותרת של אחד הסעיפים: "זו לא אשמת המומחה - זו משימה בלתי אפשרית".  


האשליות של בני סמכא


סעיף זה מתיחס כהנמן לבני סמכא בעסקים ובפוליטיקה ולמומחים בתחנות טלויזיה ובגלי הרדיו,  שתפקידם לפרש אירועים מהעבר הקרוב וההווה ולנבא את העתיד.

במאמר מוסגר, אנחנו מוצפים בתקופה הקשה הזו של מלחמת ה-7 באוקטובר בפאנלים מסוג זה על גבי מסכי הטלוויזיה. 

כולנו נוטים ליחס לבני הסמכא יכולת בניבוי העתיד. גם בני הסמכא עצמם משלים את עצמם שיש להם יכולת כזו. 


כהנמן מביא את ההסבר של נאסים טאלב בספרו "הברבור השחור" לתופעה הזו. 

לדברי טאלב, הנטיה של אנשים לחבר נרטיבים קוהרנטיים של העבר ולהאמין בהם, מקשה על בני אדם לקבל את המגבלות של יכולת חיזוי העתיד.


כהנמן אומר שברי הסמכא חוזים רק במעט יותר טוב מאחרים את העתיד. 

הוא מצטט מחקר מקיף של פיליפ טטלוק, פסיכולוג מאוניברסיטת פנסילבניה שעסק בפרשנויות פוליטיות וכלכליות הכוללות חיזוי העתיד. 

המחקר שפורסם בספרו של טטלוק בשנת 2005 ראיין החוקר 284 אנשים שהתפרנסו  מ"פרשנות או מתן עצות לגבי מגמות פוליטיות וכלכליות". 

הוא אסף 80 אלף ניבויים של אותם ברי סמכא. בכל שאלה פוליטית כזו הציב תשובות אפשריות, שלהן ייחסו ברי הסמכא הסתברויות.

התוצאות מראות שיחוס הסתברויות שוות לכל אחת מהאפשרויות הביא לניבויים מוצלחים יותר מניבויי הפרשנים. 

חשוב לציין, שכשמתברר שברי הסמכא טעו בתחזיות שלהם, הם נוטים שלא להודות באופן מלא בטעויות שלהם אלא לנסות לתרץ אותן. תירוצים אפשריים: "טעיתי רק בתזמון", "קרה אירוע לא צפוי". 

מסתבר שהמומחים מאמצים את האשליה שהם יודעים לנבא את העתיד. ככל שהם יותר פופולאריים בפאנלים על עתידיות, כך הם מאמינים יותר ביכולתם לנבא את העתיד.


מי מוזמן לפאנלים: שועלים או קיפודים?


שועל מצוי. מקור התמונה: ויקיפדיה הרשאת שימוש

CCO 


מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: CC BY-SA 3.0
יוצר התמונה: 
Tomaž Demšar מוויקיפדיה הסלובנית

טטלוק טוען שהסיבה לטעויות המומחים היא אופן חשיבתם.

הוא הולך בעקבות מאמר של ישעיהו ברלין ששמו "הקיפוד והשועל". 

המאמר מתייחס לשתי צורות חשיבה. 

לקיפודים יש תיאוריה קוהורנטית ביחס לעולם והם מסבירים כל דבר לפיה. 

לשועלים יש חשיבה מורכבת יותר. הם מאמינים שהמציאות שונה מתיאוריה קוהורנטית אחת היא תלויה במכלול רחב של גורמים משתנים, שלא כולם ניתנים להסבר.   

יש גם מקריות ודברים שאינם ניתנים להסבר. מה שמחזיר אותי למקרה קיצון של מקריות שהוזכר בתחילת הפוסט: תיאורית הברבור השחור של נאסים טאלב. 

אלה שסווגו כשועלים הצליחו יותר מאחרים בניבויים שלהם במחקר של טטלוק.

כמובן, שאת השועלים נוטים פחות להזמין לפאנלים טלויזיונים. הרבה יותר Rating מושג מפאנל הכולל קיפודים בעלי דעות מנוגדות, המתנצחים ביניהם. 



לקחים בהקשר של כלכלת המשפחה


אשליית התוקף ביחס לניבויים של מומחים ו/או בני סמכא בכלכלת המשפחה קיימת לא רק בהקשר של השקעות בבורסה. 

היא קיימת גם בהקשרים כלכליים רבים אחרים. 

היא רלוונטית גם לנושאים כמו:

1. מגמות כלכליות בארץ ובעולם

2. מגמות בשוק הדיור בארץ.

3. השקעה בנדל"ן בחו"ל.

4. השקעות אלטרנטיביות מחוץ לבורסה.

5. לקיחת משכנתאות לטווח זמן ארוך.

6. חסכונות פנסיוניים.


אל תעשו באופן אוטומטי את מה שבני סמכא או מומחים אומרים. 

גם למומחים יש מגבלות והם עלולים לטעות. 

לא מזיק לשאול שאלות.

לא מזיק לקרוא מידע מקצועי או להיחשף אליו בדרכים אחרות.

לא מזיק לשמוע Second Opinion.

לא מזיק לערוך חיפוש בגוגל על המומחה ולפעמים לגלות שהמומחה או בר הסמכא אינו באמת כזה או שיש לו עבר בעייתי.




הזווית האישית שלי


1. בעבר הרחוק כתבתי סדרת פוסטים בנושאי מחשבים שבהם היו תחזיות לעשר שנים קדימה. בפוסטים עצמם טענתי שכמעט בלתי אפשרי לנבא עשר שנים קדימה.

ספציפית העלתי בכל פוסט שאלה ביחס להמשך הישרדותה של חברה מסוימת במשך עשר שנים. 

הנקודה המהותית הייתה שבחרתי חברות מובילות בעולם.

למשל: IBM, HP, Microsoft, Google, Apple

לא הנחתי שיש הסתברות גבוהה לכך שהן לא ישרדו במשך עשר שנים, אבל הפוסט ניסה להציג סיכונים ואיומים עתידיים על מעמדן בשוק. 

טיפול גרוע במיוחד באיומים או בסיכונים האלה ובסיכונים עתידיים אחרים, שלא צפיתי, או התעלמות מהם עלול להביא, במקרה קיצון, להיעלמות החברה.

כן חזיתי ששתי חברות גדולות ובעלות מעמד בשוק לא ישרדו. בסדרת הפוסטים הללו חזיתי שחברת SUN Microsystems לא תשרוד עשר שנים. 

היא שרדה הרבה פחות שנים ונרכשה על ידי חברת Oracle.

לפני סדרת הפוסטים, חזיתי במסמכים פנימיים ללקוח את היעלמותה של חברת DEC.

אל תחשבו שלא היו לי תחזיות שגויות בחלק מאותם פוסטים. אני לא אסתתר מאחורי תירוצים.


2. לפחות פעם בשנה אני כותב תחזיות שנתיות. 

תחזית כלכלית, תחזית אישית ולאחרונה גם תחזית בניהול סיכונים. 

הקוראים מוזמנים להתייחס אליהן בביקורתיות.

אגב, בניהול סיכונים אני מעדיף לעשות Scenario Analysis. אני מציג מספר תסריטים אפשריים ואת הסיכויים להתממשותם. 

הסיכויים הם דינאמיים וכל מידע רלוונטי שמצטבר עשוי לשנות את התסריטים ואת ההסתברות להתממשות כל אחד מהם.


 

יום שבת, 19 באוקטובר 2024

דעה: הטעות הגדולה של משרד האוצר בנושא קרנות ההשתלמות



על פי טיוטת חוק ההסדרים, החל מ-1.1.2025 יוטל מס רווחי הון על קרנות ההשתלמות שיוחזקו שבע שנים. החוק מוחל גם ביחס לכספים שהופקדו לפני  ה-1.1.2025


בהנחה שלא יחול שינוי מהותי בחוק, מדובר בטעות קשה. את המחיר שלה ישלמו משקי הבית וכלכלת מדינת ישראל.

את הטעות הקשה סימנתי באדום בפיסקה הקודמת. 


תחשבו על אנשים שמחזיקים את קרן ההשתלמות שלהם 10 שנים או 20 שנים. 

הקרן צברה רווחים משמעותיים בשנים הללו ועד לחוק ההסדרים החדש הם היו פטורים ממס רווחי הון. 

אם הם יפדו את הכסף לפני 1.1.2025, הם לא ישלמו מס על הרווחים. 

אם הם יפדו את הכספים ב-1.1.2025 או אחריו, הם ישלמו 25% מס מהרווחים הריאליים. 

ברור לגמרי שכדאי להם לפדות את כל קרן ההשתלמות לפני ה-1.1.2025. 

כשמספר גדול של אנשים יפדו את כספיהם בבת אחת קרנות ההשתלמות יהיו בבעיה קשה. 

הגופים המנהלים אותן יצטרכו למכור נכסים פיננסיים שהושקעו לטווח ארוך יותר ולא נכון למכור אותם לפני ה-1.1.2025. 


מה יעשו החוסכים בכסף שיפדו?


אני יודע מה אני אעשה וגם אחרים שמנהלים היטב את כלכלת משק הבית שלהם יעשו. 

נשקיע את הכסף שנפדה מקרן ההשתלמות במסלול השקעה אחר. 

לצערי, זה לא מה שכולם יעשו. 

רבים ישתמשו בחלק מהכסף לצריכה שוטפת ולאו דווקא לצרכים חיוניים. 

החיסכון של אותם משקי בית יקטן משמעותית.  


האם כדאי להשקיע בקרנות ההשתלמות אחרי ה-1.1.25?


את התשובה לשאלה הזו אפשר לחלק לשתיים: שכירים ועצמאים. 

לשכירים עדיין יהיה כדאי לשלם לקרן השתלמות משום שהמעביד מפריש פי 3 מהשכיר לקרן ההשתלמות. 

עצמאים כנראה יפסיקו להפריש לקרן השתלמות. 

הם מפקידים בעצמם את הכספים ללא הטבות מס יש חיסרון לסגירת הכסף ל-6 שנים ללא יכולת למשוך אותו. 

הגמישות בנשיכה במסלולי השקעה אחרים מקנה להם יתרון על פני קרן ההשתלמות. 


פגיעה באמון המשקיעים


 זאת הבעיה הגדולה במיסוי רטרואקטבי של כספים שהושקעו בעבר בתנאים של פטור ממס על רווחי הון ועכשיו משנים את זה. 

משקיעים ישאלו את עצמם: מדוע שזה לא יקרה שוב בקרנות השתלמות ובאפיקי השקעה אחרים? למשל בחיסכון פנסיוני. 

המסקנה עלולה להיות להשקיע כמה שיותר בחו"ל וכמה שפחות בארץ. 


השורה התחתונה


משרד האוצר צריך להוציא מידית את המיסוי הרטרואקטיבי של קרנות ההשתלמות מטיוטת חוק ההסדרים. 





יום שבת, 12 באוקטובר 2024

"פינוי בינוי": סיכונים וסיכויים של בעלי דירות

 


לקיחת משכנתא גבוהה לעשרים שנה או יותר היא אחת ההחלטות הכלכליות המהותיות והמסוכנות ביותר  במהלך החיים הכלכליים של משפחה או של יחיד. 

בזמן האחרון ניצבים הרבה יחידים ומשפחות לפני החלטה כלכלית מהותית לא פחות בתחום הדיור: האם ללכת לכיוון של "פינוי ובינוי"? 

גם בהקשר זה מדובר בהחלטה לטווח זמן ארוך עם סיכונים גדולים.

אחד ההבדלים המהותיים בין ההחלטה הזו לבין לקיחת משכנתא הוא שיש לנו את החופש לבחור: האם לקחת משכנתא גבוהה או לגור בשכירות? 

ברוב המקרים אין לנו את הבחירה: האם ללכת ל"פינוי בינוי" משום שזו החלטה של רוב בעלי הדירות בבניין. 

המשותף בין לקיחת משכנתא למספר שנים רב לבין "פינוי בינוי" הוא הסיכון לאבד דירה

התנהלות לא נכונה עלולה להסתיים בשני המקרים באובדן דירה.


בעיות ב"פינוי בינוי" מזווית של בעלי הדירות


בין הפניות אלי הייתה פנייה של מישהו, שליוויתי אותו לפגישה עם עורך הדין שנשכר על ידי הדיירים. 

בשיחה היטיב עורך הדין לתאר את הבעיה המהותית: "פינוי בינוי מחייב את הדיירים להפוך ליזמים. לא כל אחד בנוי להיות יזם." 


מדוע הופכים בעלי הדירות ליזמים?


יזמים לוקחים סיכונים ולפעמים מוותרים נוחות במטרה להרוויח בטווח זמן ארוך. 

כמו שלא הכל תלוי ביזם (ראיתי כבר Startups  נפלאים שכשלו). לא הכל תלוי בדייר (דברים תלויים גם ביזם, ברשות המקומית, במצב שוק הבנייה, בדיירים אחרים ועוד).


1. הם מסכנים את הדירה שלהם על מנת לקבל, אולי, בעוד כמה שנים דירה בשווי העשוי להיות גבוה יותר. 

אין הבטחה כזו אבל הסבירות לכך גבוהה אם הפרויקט יצליח והבנייה של הבית בו יקבלו דירה תסתיים בכלל ותסתיים בזמן סביר. 

אם משהו ישתבש והבניין לא יבנה (למשל: יזם שיפשוט את הרגל או ייכנס לחובות) הם עלולים להפסיד את דירתם ולפעמים גם לא לקבל תמורה כספית מלאה.


2. חלק מהם צריכים לגור בדירות שכורות במשך כמה שנים.

המילה חלק מתייחסת לדיירים שמתגוררים בדירה בבעלותם. היא אינה מתייחסת לבעלי דירות להשקעה שאינם מתגוריים בבניין.

אם, כמו מרבית הדיירים, הם בוחרים בתשלום של יזם "הפינוי הבינוי" ולא שהוא ישכור עבורם דירה, התשלום שהם ישלמו עלול להיות גבוה מהסכום שיקבלו מהיזם. 

כמובן, שיש מחיר למגורים בדירות לא שלהם ואולי גם לצורך לנדוד מדירה לדירה. 

המילה מחיר מתייחסת לאו דווקא לכסף:

א. החלפת מסגרות לימוד של ילדים.

מדובר בהסתגלות של ילדים למסגרת חדשה ובמציאת חברים חדשים.

אולי גם מרחק גדול יותר מהבית לבית הספר או גן הילדים.

ב. אולי ויתור על נוחות בקבלת שירותים שונים הקרובים לביתם ואולי גם נסיעה ארוכה יותר למקומות עבודה. 


3. מגורים במגדלים

זה עלול להיות כרוך בדמי ועד חודשיים גבוהים יותר, בהסתגלות לריבוי שכנים שחלקם חדשים ולא מוכרים. 

יש גם סימן שאלה ביחס לרמת התחזוקה של מגדלים בטווח זמן של חמש שנים או יותר. 

במיוחד במקרים בהם מדובר בשכנים שאינם מהעשירונים הגבוהים מבחינה כלכלית. 

הסיכונים של מגורים במגדלים מגלים אספקט נוסף של יזמות. גם כשיש הצלחה היא לא בהכרח הצלחה לטווח זמן ארוך. 


Moving Target 


המושג Moving Target מתייחס לפרויקט שמשתנה במהלכו או לכללים שמשתנים במהלך מימושם. 

"פינוי בינוי" הוא חדש וכתוצאה מהניסיון משתנים חוקים וכללים. 

חשוב להיות ערים לשינויים.


אזרחים ותיקים 


לא לכולם זה קל באותה מידה. בדרך כלל, לאזרחים ותיקים זה קשה יותר מאשר לצעירים. 

כמובן עולה גם השאלה: האם הם יאריכו ימים זמן מספיק בשביל להינות מפירות ההשקעה? 

החוק עבר שינויים. נכון לעכשיו (10.24), דיירים סרבנים עלולים להיתבע. 

זה כולל גם אזרחים ותיקים מתחת לגיל 70. 

לאזרחים ותיקים מעל לגיל 70, המתגוררים בדירה זמן מינימלי מסוים, מוצעות גם חלופות אחרות כגון: קבלת שתי דירות קטנות במקום דירה גדולה, מימון דיור מוגן וקבלת כסף להשלמה לשווי העתידי המוערך של הדירה בסיום הפרויקט, רכישת דירה חליפית לאזרח הותיק על ידי היזם, קבלת תמורה כספית לצורך רכישה של דירה חליפית על ידי האזרח הותיק ועוד. 

הבעיה הגדולה היא שעבור מי שמתחת לגיל 75, היזם רשאי לבחור את החלופה שתינתן לאזרח הותיק ורק מעל לגיל זה האזרח הותיק הוא זה שבוחר את החלופה המתאימה עבורו. 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום.


אוכלוסיות מיוחדות


גם לגבי חולים קשים אין פיתרון גורף. מי שמוגדר כ"שכיב מרע" (חולה הנוטה למות) יכול לבחור בחלופה שאינה כרוכה בהשתתפות ב"פינוי בינוי". 

יהיו כאלה שמצבם הבריאותי קשה שעלולים "ליפול בין הכיסאות". 

הערה: אינני עורך דין והחוק עשוי להשתנות. מומלץ לוודא את מידת הדיוק של מה שאני כותב כאן באופן ספציפי למקרה שלכם עם עורך דין המתמחה בתחום. 


משא ומתן עם היזם


לכאורה, לא ניתן לקבל יותר ממה שקובע החוק וליזם המעוניין להרוויח אין אינטרס לשלם יותר. 

היזם מעוניין להרוויח את המקסימום שהוא יכול, אבל רווח זה לא רק כסף זה גם זמן, כפי שנאמר Time is Money. 

1. יש מצבים בהם היזם מעריך שאם לא יתן לבעל דירה מסוים או לבעלי דירות מסוימים יותר ממה שמגיע להם פורמלית ויגרור אותם לבית המשפט, הפרויקט יתעכב ושכרו של היזם יצא בהפסדו. 

דוגמאות לכך הם דיירים שבנו תוספות לא חוקיות או השתלטו על גינה של כלל הדיירים. 

האם עשרים שנים או שלושים שנים אחרי שעשו זאת אפשר "להעניש" אותם על הפעילות הלא-חוקית שעשו או האם מי שלא התלונן במשך עשרות שנים צריך לוותר להם?

זו שאלה פתוחה. פורמלית לא מגיע להם.


2. גמישות

לפעמים נדרשת גמישות של היזם גם כלפי תביעה של דייר שאינה עולה ליזם יותר כסף.

זהו מקרה קל יותר מהקודם משום שהיזם חוסך זמן, מריבות והתדינויות משפטיות ללא תשלום גבוה יותר. 

אני מכיר מקרה של נכה צה"ל במצב בריאות רע, בנוסף לנכות, שפנה ליזם ואמר שאין לו כוח למגורים בשכירות במשך תקופה ארוכה. הוא רוצה דירה קבועה. 

הגיעו להסכם לפיו היזם רכש את הדירה לו וקנה לו דירה במחיר דומה באותו אזור. 


דברים מהותיים שצריך לשים אליהם לב


1. בדקו מיהו היזם

האם יש לו ניסיון קודם בתחום? האם יש לו עבר חשוד (הונאות פשיטות רגל וכיו"ב)? האם יש לו חוסן כלכלי? 


2. בנק מלווה

חייב להיות בנק מלווה בדומה למצבים בהם רוכשים דירה מקבלן שטרם בנה אותה.


3. עורך דין מטעם הדיירים

חיב להיות עורך דין מטעם בעלי הדירות שמגן על האינטרסים שלהם ואינו דואג ליזם על חשבון בעלי הדירות. 

במקרים מסוימים עשויים להיות בעלי דירות שבנוסף לעורך הדין של כלל בעלי הדירות ישכרו גם עורך דין פרטי. 


4. שמאי

ערך הדירות נקבע על ידי שמאי הנבחר על ידי היזם. הקביעה שלו מהותית בהקשר של התמורה שיקבל כל בעל דירה (דמי שכירות לדירה במהלך הבנייה והדירה שיקבל בסיומה). 

ברוב המקרים שמאי פועל באופן מקצועי לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. 

ממליץ בכל זאת לברר מי הוא אותו שמאי. במקרה קיצון נדיר אולי אפשר יהיה לדרוש לפסול אותו.


יועץ לכלכלת המשפחה


אני מתחיל לקבל מעט פניות של אנשים שמתיעצים איתי נקודתית בהקשר של "פינוי בינוי". 

להערכתי, כפי שמשפחה השוקלת רכישת דירה עשויה לפנות ליועץ לכלכלת המשפחה, כך גם משפחה שמדברים איתה או מבצעים בפועל תהליך של חתימה על פינוי בינוי בבניין מגוריה עשויה להזדקק לשירותים של יועץ לכלכלת המשפחה.


חשוב להבין שיועץ לכלכלת המשפחה הוא גורם מתכלל של כלכלת המשפחה ואינו מחליף בעלי מקצוע אחרים המעורבים בתהליך. 


לפרופיל שלי באתר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה לחצו כאן.

להסמכה שלי בניהול סיכונים לחצו כאן.






יום שישי, 4 באוקטובר 2024

תחזית כלכלית לשנה העברית החדשה (תשפ"ה)

 


התחזית הכלכלית השנתית העיקרית שלי היא בתחילת השנה האזרחית. 

כותרת התחזית השנתית האחרונה שלי: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד

לאחר שלושה רבעונים אין ספק שהרישא של התחזית התממשה. התקווה לעתיד טוב יותר פחתה. 

כפי שציינתי בסרטון שלי כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? תנאי הכרחי לתקווה לעתיד מבחינה כלכלית, ולא רק מבחינה כלכלית, הוא החלפה בהקדם של הממשלה הנוכחית בממשלה עם גישה ותפיסה שונה מהותית

כלכלת מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של משקי הבית לא ממש מעניינים את ראש הממשלה נתניהו, את שר האוצר סמוטריץ ואת שר המשפטים יריב לוין


הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל


בימים האחרונים שתיים משלוש חברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. 

מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות מ-A2 ל-BAA1.

S&P , חברת דירוג האשראי הגדולה בעלם, הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A פלוס ל-A

שתי החברות הוסיפו תחזית שלילית לעתיד. 

ראוי לציין, שהורדת דירוג אשראי בשתי דרגות היא תופעה חריגה. 

ראוי לציין ש-S&P פרסמה את התחזית לפני המועד הקבוע. 


הנימוקים להורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס

שתי חברות הדירוג הצביעו על המלחמה המתמשכת כגורם המשפיע לרעה על כלכלת מדינת ישראל. זה פשוט ומובן. 


מודי'ס הוסיפה שני נימוקים נוספים, שאחרים ואני כבר הזכרנו בעבר. 

הנימוק הראשון הוא שהמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית אינה סבירה במצב הנוכחי. 

סדרי העדיפויות לא הותאמו למצב מלחמה ולמצב הכלכלי הנוכחי. כך למשל, בזבוז כספים רב באמצעות כספים קואליציונים ומשרדי ממשלה מיותרים נמשך.

הנימוק השני הוא הפגיעה המתמשכת של השר יריב לוין במערכת המשפט. 

בהקשר זה הם מזכירים את אי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון ודחייה של מינויי שופטים בבית המשפט העליון במקום שופטים שפרשו לגמלאות. 

עוד מוזכר החוב הלאומי שהולך וגדל.

בצד החיוב מוזכרות רזרבות גדולות במטבע זר. מי שאחראי ליצירת הרזרבות הללו, הוא נגיד בנק ישראל ולא ממשלת ישראל.

הורדת הדירוג פירושה התייקרות האשראי למדינת ישראל, לחברות ישראלית ולמשקי הבית. 

תחזית שלילית פירושה חשש להורדות דירוג נוספות.


העלאות מיסים


משקי הבית כבר מרגישים בכיסם את ההתיקרויות. בשנת 2025 ירגישו אותן יותר בגלל העלאות מיסים. כשההעלאה הראשונה שכבר נקבעה היא העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. 

צפויות העלאות מיסים נוספות. למשל באמצעות הקפאת סכומים במדרגות המס ואפילו מיסוי רווחים בקרנות ההשתלמות. 


סיכונים בגלל המצב


במצב של סף מלחמה אזורית יש סיכונים כלכליים הבאים לידי ביטוי באופנים שונים. 

הפסקת טיסות לישראל ומישראל של מרבית החברות הזרות, בשלב זה עד 31 באוקטובר היא אחד הביטויים לסיכונים.


לסיכום


קשה לראות תסריטים אופטימיים לכלכלת ישראל ללא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה עם מחויבות לאזרחיי ישראל ולכלכלת המדינה.



שירותים לרכב בדרכים

 


בבלוג זה תמצאו הרבה ביקורות קשות על חברות, עמותות וגופים ציבוריים, שנותנים שירות צרכני גרוע.  

אני מאמין שמי שמבקר גם צריך לפרגן למי שנותן שירות טוב. 

בבלוג זה תמצאו גם פוסטים המשבחים גופים או אנשים בארגונים שנתנו שירות טוב במיוחד


כל מי שנוהג במכונית עלול למצוא את עצמו בבעיה בדרכים שהוא אינו מסוגל לפתור בעצמו ולהזדקק לשירותי דרך. 

כמו רבים אחרים, אני עושה מנוי לשירותי דרך כחלק מביטוח הרכב. 

אני עושה את זה למרות שאני מבין שבמקרים רבים יותר משתלם כלכלית לוותר על מנוי כזה ולהזמין שירותי דרך בתשלום במידת הצורך. 

המחיר עלול להיות בקושי לאתר בזמן אמת גורם הנותן שירותי דרך ולקבל את הסיוע בזמן סביר.

 

אפשר גם להיעזר בשירותים של "ידידים" ללא תשלום.

הבוקר (4.10 ראש השנה) נזקקתי לסיוע כזה. 

הגעתי למכונית בשעה 6:30 בבוקר על מנת לסוע להליכה ברגל בהר איתן עם חברים. 

לא הצלחתי להתניע את המכונית. על פי הסימנים שהופיעו על המסך הקטן זיהיתי, שקרוב לוודאי, המצבר של המכונית סיים את חייו. 

בדקתי בבית האם יש לי קבלה על החלפת מצבר? לא הייתה קבלה כזאת. 

המכונית עלתה על הכביש בשנת 2018 ולכן היה ברור שהמצבר המקורי כבר עשה את שלו ונדרש להחליף אותו. 

התובנה הזו הייתה בשורה רעה ובשורה טובה. 

הרעה הייתה שלא אוכל להגיע להליכה ברגל ושקרוב לוודאי שאצטרך להמתין כמה שעות לאיש מטעם חברת "דרבים", שבחרתי בה מבין שני ספקי שירותי דרכים שחברת הביטוח בה ביטחתי את הרכב הציעה. 

הבשורה הטובה הייתה שהמכונית חונה קרוב לבית ולכן אוכל להמתין בבית.

בעבר כמנוי של "שגריר" היו לי שתי המתנות ארוכות פחות נעימות. 

האחת של שלוש שעות באזור תעשייה בלוד, בשעות הערב שבהן הכל סגור שם (בתי קפה, מסעדות וכיו"ב) והשנייה בה חיכיתי בתל אביב בשעות ערב מאוחרות והלילה המוקדמות יותר זמן מהשלוש שעות שחברת "שגריר" התחייבה להגיע. 


השירות שקיבלתי מחברת "דרכים"


קיבלתי שירות מצויין. הפקידה במרכז התמיכה הטלפוני ענתה אחרי זמן קצר. המענה היה ענייני ואדיב. כולל הסבר של מה יקרה אם יתברר שהתקלה אינה תקלת מצבר שסיים את חייו.

הובטח לי שיגיע אלי איש שירות בדרכים תוך ארבע שעות. 

בגלל החג וניסיוני בעבר בחברה אחרת, נערכתי להמתנה של חמש שעות. 

הטלפון מאיש שירות הדרכים הגיע תוך כשעה. הוא מסר לי שיגיע תוך רבע שעה ועמד בהבטחתו. 

הוא ביצע באופן מקצועי ומהיר את החלפת המצבר במצבר חדש שהביא איתו.

כל הכבוד ל"דרכים" על השירות הטוב שקיבלתי.


הערה בקשר לשירות של "ידידים"


אני שומע הרבה דברים טובים על השירות של "ידידים", שנעשה על ידי מתנדבים ללא תשלום, אבל גם לשירות החינמי הזה יש מגבלות.

הצלחתי להגיע ל"הר איתן" לקפה שאחרי ההליכה ברגל. אחד מחבריי להליכה מתנדב ב"ידידים". 

שאלתי אותו האם הייתי יכול להיעזר ב"ידידים" על מנת לפתור את הבעיה ש"דרכים" פתרה? 

התשובה שלו הייתה שלילית.

"ידידים" אינה פועלת בשבת ובחגים ו"ידידים" אינה מביאה מצברים להחלפה.


 

 

יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

מתי יתרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל?



בפוסטים קודמים הצעתי למשפחות וליחידים להיערך למשבר כלכלי מתמשך ובמאי 2024 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינת ישראל לקראת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות

זו כבר אינה שאלה של האם יתרחש משבר כזה? אלא שאלה של מתי יתרחש משבר כזה

על המשבר הזה ישלמו משקי הבית מחיר גבוה. 


זמן קצר לפני משבר הסאבפריים, החליט אחד מהמעטים שקראו נכון את תמונת המצב הכלכלי לקנות אופצית Put על מניית אחד מהבנקים שבדיעבד קרסו. בבנק צחקו ממנו והציעו לו להפסיד את כספו. מהר מאוד התברר שצוחק מי שצוחק אחרון. 

לטובת מי שאינו מבין מה זו אופציית Put, זהו מכשיר השקעה שמרוויחים בו כשהמניה יורדת. 

כפי שהקריסה במשבר הסאבפריים הייתה מהירה כך עלולה להיות קריסה מהירה בדרגת חומרה כזו או אחרת בכלכלת מדינת ישראל

העובדה שנגיד בנק ישראל, אדם שמבין היטב בכלכלה ודואג לכלכלת ישראל, אומר לשני אנשים ,שכלכלת מדינת ישראל אינה בראש מעייניהם (ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ), שהצעת התקציב לשנת 2025 שהביאו לו אינה סבירה מעלה הרבה חששות ביחס לעתידה של כלכלת ישראל, ספינה ללא קברניט בדרג הפוליטי. 


בכתבה שכותרתה: הסערה המושלמת כבר בדלת: האם ישראל ערוכה למשבר פיננסי?  מביאה מירב ארלוזורוב תסריט כזה. 

לדעתה הבנקים וחברות הביטוח יציבים. בקופת בנק ישראל יש רזרבות גבוהות של דולרים. הבעיה העיקרית היא אובדן האמון של המשקיעים הזרים בממשלת ישראל

הביטוי של זה הוא בכך ששערי הריבית של אגרות החוב של מדינת ישראל הם גבוהים. עדות לכך שהן בקרוב יהיו אג"ח זבל, בעזרת נתניהו וסמוטריץ. ההשלכה של היווצרות מצב כזה עלולה להיות מפולת מהירה. זה דומה לפשיטת רגל של המדינה.

התנהלות לא מקצועית צפויה בתקציב 2025 ו/או החמרת המצב המלחמתי עלולים להביא לקריסה מהירה של כלכלת מדינת ישראל. 

הממשלה בונה על קרנות הפנסיה של המוסדיים שעדיין מחזיקות 50% מנכסיהן בשוק הישראלי. בבריטניה זה רק 6%. 

האם המוסדייים ישאירו את אגרות החוב בשוק ישראלי קורס ויפגעו קשות בחוסכים על מנת להציל ממשלה שעשתה כל שגיאה כלכלית אפשרית? 

סמוטריץ חושב שהם יעשו את זה. מי שמבין בניהול סיכונים חושב אחרת. כנראה שהגופים המוסדיים יפנו את כספי החוסכים לשווקים אחרים. 

 

 

 

יום שישי, 6 בספטמבר 2024

איקריה: תפיסה כלכלית שונה

 

חוות גפנים ויקב באיקריה. זוכיות היוצרים לתמונה: אבי רוזנטל

אתמול (5.9.24) חזרתי משבוע לימודי באי איקריה ביוון. 

המוקד של הביקור שלי היה איקריה כ"אזור כחול"

במהלך הביקור נחשפתי ללא מעט צדדים אחרים של איקריה ותושביה. 


בפוסט זה אתמקד בהתנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים. 

הדבר שהכי בלט מנקודת המבט שלי היה, שבאיקריה לא קיימת תרבות הצריכה האמריקאית, שתפסה אחיזה ברוב מדינות העולם. גם בישראל. 

כך למשל, לא ראיתי שם מכוניות מפוארות, למרות שיש אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם קניית מכוניות כאלה.

לא ראיתי שם, מותגים נוצצים ומסעדות פאר. 

לא ראיתי פרסומות צעקניות ולא פגשתי אנשים שמהאופן בו הם מתנהגים קל לראות שמאוד חשוב להם להתעשר והם ינצלו כל הזדמנות להרוויח יותר, גם במחיר של שירות לא טוב או מוצרים פחות ראויים. 


תרבות הצריכה גורמת לאנשים לקנות מוצרים שהם לא צריכים. על מנת לקנות אותם הם עובדים יותר שעות ויותר קשה. 

יש להם פחות זמן לעצמם, למשפחתם ולקהילה. 

היבט כאוב במיוחד הם יחסי הורים-ילדים. הילדים הם קורבנות של פרסומות למוצרי צריכה לא חיוניים ולמותגים משום שעליהם קל יותר להשפיע. 

את הכסף לרכישת אותם מוצרים הם מבקשים מההורים. במקרים רבים הסמכות ההורית מתערערת. 

במקרים רבים יותר להורה יש פחות זמן לילדיו ולכן לא מתפתחות מערכות יחסים אמיתיות בין הורים לילדים. ההורים הופכים לסוג של כספומטים

התוצאה היא Stress. בעברית: מתחים. 

Stress מתמשך עלול לפגוע בבריאות. 

באיקריה אין תרבות צריכה ואין מתחים כאלה. 

בשיחות עם מקומיים, רבים מהם אמרו לי, שבאיקריה החיים הם ללא Stress

זה עדיין לא אומר שהם לא עובדים קשה. אם וכאשר נדרשת עבודה קשה, עושים אותה.  


הקהילה


כסף אינו משמש רק לתרבות צריכה. הוא גם מקנה ביטחון למקרה שבו נזקקים לו. 

בתרבות שלנו צריך להסתמך על חסכונות. בפוסט מדריך לחיסכון התייחסתי לצורך בחיסכון, לעקרונות החיסכון ולסוגי החסכונות 

חלק מהתפיסה באיקריה היא שהקהילה חשובה. יש מחויבות כלפי הקהילה ויש מחויבות של הקהילה כלפי פרטים המשתייכיים אליה. 

המחויבות עשויה להתבטא בעזרה של יחידים לצרכים קהילתיים. היא עשויה להתבטא גם בעזרה לחברי קהילה.

אחת הדרכים נקראת מקרונדה. כשחבר קהילה נזקק לכסף, למשל לצורך ניתוח באתונה, חברי הקהילה נפגשים כשכל אחד מביא צלחת ספגטי. לאחר האכילה משאירים מתחת לצלחת סכומי כסף לטובת הניתוח.  

היכולת להסתמך על הקהילה מקטינה את הצורך בחיסכון אישי. 

היא כמובן לא מבטלת את הצורך הזה, אבל לפחות למי שקשה לו לחסוך או שאין לו אפשרות לחסוך, היא מקנה ממד מסוים של ביטחון כלכלי.


יום שלישי, 27 באוגוסט 2024

השפעת קרב האקדחים המפורסם ביותר במערב הפרוע על כלכלת ארצות הברית של סוף המאה ה-19

 

ויאט ארפ (1848-1929) מקור התמונה: ויקיפדיה


אין קשר בין קרב האקדחים המפורסם ביותר במערב הפרוע לבין המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים

מסדרה דוקומנטרית ב-Netflix מסתבר שהיה קשר הדוק בין כלכלת ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-19 לבין קרב אקדחים בעיירה במערב הפרוע באריזונה, שארך כמה שניות. 

הסדרה עליה אני מדבר עוסקת באותו קרב אקדחים והשלכותיו ולא על מה שמצביע הקישור לסדרה דוקומנטרית חשובה בה צפיתי ב-Netflix.

על קרב האקדחים יוכלו קוראי העברית לקרוא בערך הלא מוצלח קרב האקדחים באו. קיי. קוראל בויקיפדיה העברית.

קוראי האנגלית מוזמנים לקרוא ערך מוצלח יותר בויקיפדיה האנגלית.


האיש המרכזי באותו קרב אקדחים היה ויאט ארפ, איש חוק, בעיירה טומבסטון שבאריזונה. האיש המרכזי בחבורה שהפסידה בקרב האקדחים היה חבר בכנופיית פשע בשם אייק קלנטון. 


ההשפעה על כלכלת ארצות הברית


ג'יי. פי. מורגן (1837-1913). מקור התמונה: ויקיפדיה


ארצות הברית הייתה אחרי מלחמת האזרחים (1861-1865).

היא הייתה מדינה מרוששת שהייתה צריכה לשקם את עצמה כלכלית אחרי המלחמה. 

על מנת לשקם את עצמה כלכלית היא נזקקה להלוואות מאירופה. בעיקר מבריטניה. 

כפי שאנחנו לומדים היום בישראל של השנים 2023-2024 משקיעים זרים לא ממהרים להשקיע במדינה שנמצאת בסיכון גבוה


אחד מהאנשים הבולטים בכלכלת ארצות הברית של אותה תקופה היה ג'יי. פי. מורגן, האיש שעל שמו קרוי הבנק האמריקאי הגדול, שהיום נקרא: ג'יי פי מורגן צ'ייס לאחר מיזוג עם Chase Manhattan Bank. 

מורגן ניסה להשיג הלוואה גדולה משלטונות בריטניה ומהברון רוטשילד במטרה לרכוש את חברת הרכבות האמריקאית ולהגדיל ולהרחיב את פעילותה. 

הנכונות להעניק לו הלוואה הייתה תלויה ביציבות הממשל האמריקאי. 

השוד הגדול, שביצע ארגון הפשע "הבוקרים" אליו השתייכו אייק קלנטון ושותפיו לקרב היריות, העיד על חוסר יציבות הממשל האמריקאי. 

פיענוח זהות מבצעי השוד על ידי וויאט ארפ ושני האחים שלו תרם להערכת הממשל האמריקאי כיציב יותר. 

הניצחון שלהם בקרב היריות חיזק את מעמדה של ארצות הברית כמדינה שניתן לתת לה הלוואות. 

לא אתן Spoiler לאלה שיצפו בעתיד בסדרה ב-Nerflix. אציין כי תוך 72 שעות חלה תפנית לרעה בהקשר של פרשנות אותו קרב בעקבותיה הוצגו דווקא אנשי החוק כרוצחים. 

התוצאה של שינוי הנרטיב הייתה סירוב לתת הלוואה לג'יי. פי. מורגן.


נשיא ארה"ב ג'יימס גרפילד (1831-1881). מקור התמונה: ויקיפדיה


בסמיכות קרה גם אירוע חמור הרבה יותר: נשיא ארצות הברית ג'ימס גרפילד נרצח ב-19 בספטמבר 1881. ברור שאירוע כזה פוגע קשה ביכולת מדינה לקבל הלוואות.


השורה התחתונה


כלכלה אינה מנותקת מפוליטיקה ומתחומים נוספים. אירועים פוליטיים, פליליים ואחרים משפיעים על כלכלת מדינות, כלכלת חברות במדינות וכלכלת משפחות ויחידים באותן מדינות. 


עצה קטנה


אל תאמינו לבנימין נתניהו ולבצלאל סמוטריץ שאומרים לכם דברים שונים מ"השורה התחתונה" של פוסט זה. גם אתם תשלמו באופן אישי את המחיר של ההתנהלות הכלכלית המופקרת של ממשלת ישראל הנוכחית.




ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה אבל לא תמיד

  בפוסט קודם שכותרתו  ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה  הלכתי בעקבות  פרופ' דניאל כהנמן , המסביר בספרו " לחשוב מהר לחשוב לאט &qu...