תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד

 

השורה התחתונה היא ששנת 2024 תהיה שנה קשה ומאתגרת מבחינה כלכלית למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל.

שאלת המפתח היא: האם יש תקווה לעתיד טוב יותר מבחינה כלכלית ולא רק מבחינה כלכלית?

תחזית כלכלית בעולם לשנת 2024

מרבית התחזיות הכלכליות לשנת 2024, שאני נתקל בהן, הן אופטימיות.

כמי, שכמו מומחים רבים טעה, בתחזית ביחס לשנת 2023, ארשה לעצמי להתייחס בספקנות לתחזיות הללו. 

המציאות בשוק ההון לא התאימה למה שאנחנו, רואי השחורות, חזינו. 

ה-Nasdaq עלה במשך השנה בכ-44%. מדד ה-S & P עלה בכ-22%. 

הריבית בארצות הברית בירידה. יש כאלה הצופים שהיא תגיע ל-1.5% בסוף השנה. 
גם הריבית בשוק האירופי בירידה. באופן מפתיע מדברים גם על העלאת הריבית השלילית ביפן. 

לא מעט מהבעיות בכלכלה העולמית נותרו.

כך למשל, מצבה של סין לא השתפר מהותית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת.

יש סיכויים רבים לכך, שהנשיא לשעבר, הגרוע במיוחד, דונלד טרמפ, ייבחר שוב. 
אם זה יקרה, סביר שהכלכלה של ארצות הברית ויחד איתה כלכלת העולם עלולות להיפגע. 

האם מצב הבורסה באמת משקף את מצב הכלכלה העולמית? 

התחזית שלי: אופטימית עם סימני שאלה.

תחזית כלכלית במדינת ישראל לשנת 2024

המגמות בישראל שונות מהמגמות בעולם כפי שתוארו בפיסקה הקודמת. 

במדינת ישראל יש אי-ודאות רבה. ככל שגדלה אי-הודאות כך גדלים הסיכונים.

ככל שגדלה אי-הוודאות כך קשה יותר לתת תחזית.

להלן דוגמאות לשאלות שהתשובות להן עשויות או עלולות להיות בעלות השפעה רבה על כלכלת ישראל בשנת 2024:

1. האם תימשך המלחמה בעזה?

2. אם כן, באיזו עוצמה? 

3. האם תיפתח מלחמה מול חיזבאללה בלבנון? 

4. אם כן באיזה היקף ובאיזה משך זמן?

5. האם יגרמו למדינת ישראל נזקים כלכליים מהותיים בגלל פעילות גורמי טרור?, למשל: חסימת מיצרים על ידי החוס'ים בתימן. 

6. האם יהיו סנקציות כלכליות נגד מדינת ישראל?

7. האם ממשלת ישראל תטפל בבעיות הכלכליות ובבעיות אחרות (הקשורות בעקיפין גם לכלכלה) או שתעדיף להיצמד להסכמים קואליציונים, המטיבים עם מקורבים?

בכנס "מדינה בשבר עמוק - איך יוצאים מזה?" שמעתי לא רק את פרופ' סלמאן זרקא.

שמעתי גם את נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג. 

באופן לא מפתיע גם היא דיברה על ההבדל בין ישראל והעולם בגלל רמת אי-הודאות הגדולה בישראל.

רקע לתחזית כלכלית שלי לישראל בשנת 2024

גידול צפוי בהוצאות 

1. תקציב הביטחון

בשנת 2024, וקרוב לודאי שגם בשנים הבאות, תצטרך מדינת ישראל להגדיל תקציבים לצרכי ביטחון. אי-הוודאות אינה מאפשרת הערכה מדויקת, אבל ההערכה לשנת 2024 היא בסדר גודל של 20 מיליארד דולר לפחות.

2. שיקום עוטף עזה והצפון

ידרשו תקציבים גדולים לשיקום עוטף עזה ואזורי הצפון הקרובים לגבול. 

מדובר הן בשיקום פיזי של ישובים ומבנים והן בשיקום אישי ועסקי של נפגעים ישירים ועקיפים באזורים אלה.

3. שיקום עסקים

עסקים רבים נפגעו. במיוחד עסקים קטנים. כפי שקרה במשבר הקורונה, חלקם יעלמו. עסקים אחרים יצטרכו לקבל פיצוי ותמיכה על מנת לשרוד.

5. תשלומי קצבאות לנפגעים חיילים ואזרחים

לצערנו, מספר הנפגעים (הרוגים ופצועים) הוא גדול מאוד.

6. טיפולים במצבי פוסט טראומה וטיפולים נפשיים אחרים

אחוז גדול מהאוכלוסייה זקוק לתמיכה בתחום זה. 

עשויות להיות דרגות חומרה שונות ומשכי טיפול שונים. עוד לפני 7 באוקטובר מערכות בריאות הנפש היו בקריסה תקציבית.

הקטנה בהכנסות 

הקטנת הפעילות העסקית פירושה פחות מיסים.  

דוגמאות:

1. פחות מס הכנסה מעסקים

2. פחות מס הכנסה משכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת

3. פחות מיסים על עסקאות כמו רכישת דירות או רכישת מכוניות. 

השלכות על מדיניות כלכלית

1. המציאות מכתיבה שינוי בסדרי העדיפויות.

2. יידרשו מקורות למימון ההוצאות הגדולות.

ללא ספק חלק מהמקורות יבואו באופן ישיר וגם באופן עקיף מכיסם של משקי הבית. 

באופן ישיר הכוונה היא לצעדים כמו: 

א. הגדלת אחוז המע"מ מ-17% לאחוז גבוה יותר  

ב. מיסוי הכנסות מדירות מושכרות החל מהשקל הראשון ולא מעל לסכום מסוים (נכון להיום, הסכום המינימלי להשכרה המחייב תשלום מס הוא 5,471 ש"ח)

ג. מס במקור על רווחים מקרן השתלמות 

ד. דחיית עדכון הטבות מס לגמלאים

ג. פגיעה בחיסכון הפנסיוני

הצגתי כאן רק חלק מהרעיונות שהועלו. איני יודע האם חלק מהם יממומשו והאם לא יממומשו אמצעים אחרים להגדלת הכנסות המדינה.

באופן עקיף הכוונה היא לצמצום או יקור שירותים שהמדינה נותנת לאזרחים. 

צמצום כזה יחיב אזרחים המעוניינים להשתמש בשירותים או חייבים להשתמש בהם להוציא יותר כסף. 

השורה התחתונה היא שאזרחים ישלמו יותר ויקבלו פחות.

3. התיעלות

א. סגירת או צמצום מנגנונים כפולים או בעלי ערך מועט 

לצערי, יש מספר רב של משרדים ממשלתיים כאלה.

ב. יעול מנגנונים אחרים 

גם את מה שחיוני אפשר ליעל.

4. פיתוח מקורות הכנסה 

למשל, פיתוח ההיי-טק עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים וממיסוי Exits בסכומים גבוהים.

תחזית כלכלית שלי לשנת 2024

ללא התמודדות עניינית ומקצועית עם הבעיות שצוינו לעיל, תהיה שנה כלכלית רעה מיוחד לאזרחי ישראל. 

המשמעות היא שהטיפול באתגרים הכלכליים תלוי במידה רבה במהות וגישת הממשלה בישראל. 

על הקשר בין פוליטיקה לכלכלה כבר כתבתי בפוסט: 

סיכונים: תחזית לשנת 2024  

בגלל הקשר בין כלכלה לפוליטיקה התחזית שלי מתחלקת לשתי תחזיות שונות: 

1.הפסימית 

המשך כהונה של הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.

2. האופטימית

בחירת ממשלה חדשה עם תפיסת עולם אחרת. 

אל תפלו למלכודת של קלישאת ימין לעומת שמאל. איני מתייחס להיבט הזה. 

ממשלה חדשה יכולה להיות ממשלת ימין או ממשלת שמאל או ממשלת אחדות.

תחזית פסימית

הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן. בנימין נתניהו כבר הוכיח שטובתו האישית היא בראש מעייניו. 

ראש ממשלה המנסה לחמוק מכתבי אישום ומאחריותו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ימשיך בתפיסה הקיימת ולא יבצע שינויים במדיניות הכלכלית. 

תזכורת טרייה וקצרה לגישה היא החזית השלישית שנתניהו, גב' רגב ומר אמסלם פתחו נגד צה"ל והרמטכ"ל בזמן המלחמה הנוכחית. 

הממשלה הנוכחית כבר הוכיחה שהמשך קיומה היא המטרה העיקרית שלה.

נתניהו טיפח את תרבות השקר: מה שלא מתאים לאינטרסים האישיים והקואליציונים לא קיים. 

בצלאל סמוטריץ מוכיח בעקביות שהוא אינו יכול להיות שר אוצר. 

דוגמה כלכלית לתרבות השקר היא ההצהרה של נתניהו וסמוטריץ שהחקיקה המשפטית אינה פוגעת במצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת לשנות סדרי עדיפויות ולקבל החלטות כואבות אמיצות.

ההצעה לקיצוץ רוחבי בתקציב 2024 היא הוכחה לכך.

תחזית 

1. מצבה הכלכלי של מדינת ישראל יורע מהותית. 

2. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד.

3. הריבית תישאר גבוהה.

4. המחלוקות הפנימיות יגברו.

תחשבו על משרתי מילואים שנפגעים כלכלית וחוזרים למדינה שאינה מפצה אותם במידה מספקת וממשיכה לשלם קצבאות גבוהות לתלמידי ישיבות בריאים וצעירים שאינם משרתים בצבא ואינם עובדים.

תחשבו על מפונים שמגלים שהמדינה אינה מתעדפת את הפריפריה בצפון ואת עוטף עזה וממשיכה להזרים הון עתק להתנחלויות ביהודה ושומרון ואלי גם ברצועת עזה.

תחשבו על המשך ההפיכה המשטרית והמשך החרבת מערכת המשפט הישראלית.

5. ישראל כמדינה מצורעת בזירה הבינלאומית 

בעולם, וגם על ידי חלק גדול מאזרחי ישראל, סמוטריץ ובן גביר נתפסים כקנאים מטורפים.

ראשי מדינות ומנהלי חברות אינם מאמינים לבנימין נתניהו.

מנכ"ל חברת דירוג אשראי כבר אמר את זה באופן בוטה.

6. ישראל כמדינה לא דמוקרטית

כשנגד מועמד לראשות ממשלה מתנהלים משפטים פליליים ובכל זאת הוא מועמד זה נתפס בעולם כמדינה על סף של לא להיות דמוקרטית.

כשיש חקיקה נגד הרשות השופטת זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית.

כשראש ממשלה שנגדו יש משפטים פליליים מתחייב משפטית לא להתערב בהפיכה המשפטית בגלל ניגוד עניינים זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית. 

כשראש ממשלה שבמהלך כהונתו מתרחש האסון הקשה ביותר בהיסטוריה של מדינתו (וזה לא אסון טבע) והוא לא מתפטר מיד ולוקח אחריות זה נתפס בעולם כדיקטטורה.

כשמדינה נתפסת כדיקטטורה מצורעת זה משפיע באופן קשה על מצבה הכלכלי. 

תחזית אופטימית

אנשים ערכיים שטובת מדינת ישראל ואזרחיה לנגד עיניהם יחליפו את נתניהו, בן גביר, סמוטריץ, לוין וחבריהם. 

יהיה להם אומץ והבנה בכלכלה (או לחילופין ידעו להיעזר במומחים כלכליים ברמה גבוהה) הם יבצעו צעדים כואבים הנדרשים להתאמת התקציב לסדר העדיפויות החדש. 

במקום קיצוץ רוחבי יופנו כספים מסעיפים קואליציונים לצרכים אמיתיים שבראש העדיפות הלאומית.

שלא תטעו, גם בתסריט האופטימי יהיו גזירות כלכליות כי אין דרך להימנע מהן. 

אזרחים שתורמים למדינה יבינו שהממשלה החדשה פועלת באופן הוגן וראוי. 

1. מתחילים בקיצוץ בממשלה

מתחילים בביטול משרדים מיותרים ובהקטנה מסיבית של מספר השרים בממשלה. 

מאחדים משרדי ממשלה אחרים.

מוותרים על תוספות שכר לשרים ולחברי כנסת לפני ויתור על עדכון שכר פנסיונרים. 

2. ממשיכים בהעברת תקציבים מהמגזר החרדי ומיהודה ושומרון לפריפריה ולעוטף עזה 

כדוגמה אגע בנושא מקבלי הקצבאות הלומדים בישיבות.

אין מנוס מביטול המצב הנוכחי בו כל צעיר חרדי בריא מקבל קצבאות במקום לעבוד. 

הביטול צריך להיעשות באופן הדרגתי והוגן כלפי החרדים. 

במידה מסוימת, באופן המזכיר את הטיפול בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגרעוניות.

מידית אין יותר מצטרפים חדשים לללימוד בישיבות המקבלים קצבאות מהמדינה. 

מידית יוקטנו הקצבאות למקבלים אותן היום.

באופן הדרגתי יקבלו מרבית תלמידי הישיבות הכשרה מקצועית וינתנו להם תמריצים כספיים לעבודה במקום קבלת קצבאות.

3. סיוע לעסקים ואזרחים שנפגעו עם דגש על משרתי מילואים לתקופה ארוכה.

4. עידוד מנועי צמיחה כלכליים

בתסריט כזה יהיה שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינת ישראל ובהדרגה ניתן יהיה לשקם את הכלכלה הישראלית. 

במאמר מוסגר, לא רק את הכלכלה.

יום אחרון להפקדה בקרנות השתלמות ובחסכונות פנסיוניים לשנת 2023

היום ה-31 בדצמבר הוא היום האחרון להפקדת כספים בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות. 

אפיקי חיסכון אלה מקנים הטבות מס לחוסכים בהם. גם הקטנת תשלומי מס הכנסה בשנה הנוכחית וגם בחלק מהמקרים פטור ממס הכנסה על רווחים. 

רוב אפיקי החיסכון הללו הם לטווח זמן ארוך מאוד. משיכה מוקדמת עולה לבטל את הטבות המס ועלולה להיות כרוכה במס גבוה יותר.

קרן השתלמות

הייחוד של קרן השתלמות הוא שאחרי 6 שנים מתחילת ההפקדות ניתן למשוך את הכסף ללא תשלום מס רווחי הון. 

אם הפקדתם סכומים מעבר לתקרת הפטור ממס או יותר מאחוז מסוים מההכנסות שלכם כעצמאים, הסכום שמעל עלול להיות ללא פטור ממס הכנסה במקור. 

אני לא ממליץ למשוך את הכסף אחרי 6 שנים, אם אין סיבה טובה לעשות זאת. התשואה במכשיר השקעה זה עשויה להיות גבוהה יותר מהתשואה במכשירים אחרים בגלל הפטור ממס על רווחים.

ההמלצה שלי

אין פתרונות שהם מתאימים לכולם. כל אחד צריך לשקול הפקדה למכשירי חיסכון אלה בהתאם לנסיבות שלו.

לעצמאים יש יותר חופש בקביעת מועד וסכומי ההפקדה. לשכירים מנוכה מהמשכורת לחיסכון פנסיוני ובלא מעט מקרים גם לקרן השתלמות. 

לעצמאים אני ממליץ לשקול הפקדה עוד היום לקרן השתלמות. 

הסיכונים

מדינת ישראל במצב כלכלי מאתגר. זה משליך גם על כלכלת יחידים ומשפחות. 

המלחמה ונגזרותיה (נרצחים, חטופים, מפונים, חיילים שנהרגו או נפצעו, עסקים שנפגעו ומעגלים נוספים שנפגעו) יחייבו הגדלת תקציב. 

המקורות יכללו כמעט בודאות גזירות כלכליות על הציבור. 

לא מן הנמנע שיהיו גם הרעות או ביטולים של הטבות מס.

להערכתי, קשה יותר לפגוע רטרואקטיבית בהפקדות שכבר נעשו מאשר בהפקדות עתידיות.

אני מציע להביא בחשבון גם את השיקול הזה.

הריבית תרד? - לא ממש בטוח

 

אתמול (19.12.23)השתתפתי בזום של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. 

בזום המעניין ראיין שי אבו, יו"ר האיגוד, את הכתב הכלכלי מתן חודרוב. 

היה דבר אחד שממש לא אהבתי. אולי בגלל שאני גם מומחה בניהול סיכונים. 

זה היה נושא הריבית. 

משתתפים רבים דיברו על ירידת ריבית בעתיד הקרוב כעל עובדה מוגמרת. 

בפוסט זה אסביר בקצרה מדוע יש כאלה החושבים כך ומדוע זה מוטל בספק. 

ההמלצה שלי לאלה ששוקלים לקחת משכנתא מיד אחרי ירידת ריבית של מספר חודשים קטן, אם בכלל תהיה כזאת, לשקול היטב את צעדיהם ולהביא בחשבון גם תסריטים אופטימיים פחות. 

ציפיות לירידת ריבית

שערי איגרות החוב מבטאים את הציפיות של משקיעים ביחס למגמות הריבית. 

שערי אגרות החוב של ממשלת ישראל מבטאים ציפייה להורדת ריבית. 

שי אבו הוסיף במהלך הדיון נקודה נוספת התומכת בהורדת ריבית. 

הבנקים בישראל משלמים ללקוחות ריבית נמוכה יותר מאשר לפני מספר חודשים על פיקדונות לטווח ארוך.

כך שסביר להניח, שגם הבנקים בישראל מעריכים שתהיה בשנת 2024 ירידה בריבית. 

ציפיות לריבית גבוהה לטווח ארוך

פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים כתב מאמר בעיתון דה מרקר שבו הוא מביע דעה הפוכה. לדעתו הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.

גם הוא מבסס את דעתו על מגמות בשערי אגרות חוב. הוא מתייחס לאגרות החוב לטווח ארוך בארצות הברית. 

לדעתו, הם מעידים על ציפייה לרמת ריבית גבוהה לטווח ארוך. 

האם יתכן מצב שבו בארצות הברית ריבית גבוהה ובישראל ריבית נמוכה? 

לדעתו זה לא סביר. ישראל תצטרך להתיישר לכיוון שער הריבית בארצות הברית.

כמה נקודות לחשיבה 

1. ציפיות הן דבר שעשוי או עלול להשתנות ולא דבר וודאי.

2. מי שלוקח משכנתא לטווח זמן ארוך צריך להביא בחשבון שינויים בעתיד, כולל תסריטים פסימיים. 

3. צפוי משבר כלכלי במדינת ישראל כתוצאה מהמלחמה, ממה שקדם לה ומהצרכים הדחופים בעקבותיה.

בין צרכים אלה:הגדלת תקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וכנראה גם במידה פחות שיקום הצפון. בנוסף יידרש גידול תקציבי במערך התמיכה הנפשית, שכבר קרס תקציבית לפני המלחמה. 

מחקר חדש של חוקרות באוניברסיטת חיפה מגלה כי 60% מאוכלוסיית ישראל, שלא במעגל הנפגעים הראשון, סובלים מתופעת דחק שהיא שלב מקדים לפוסט טראומה. 

מחקר אחר מראה כי חודש אחרי מתקפת החמאס כשליש מהישראלים סבלו מתסמיני פוסט טראומה.

4. מומלץ להיזהר בלקיחת סיכונים בתקופה של אי-ודאות.

בתקופה הנוכחית יש אי-ודאות גדולה, למשל: במשך ותוצאות המלחמה בעזה, האם תתפתח חזית נוספת בצפון ובאיזה עוצמה ולאורך כמה זמן? 

לקיחת משכנתא או הלוואה בסכום גבוה לטווח זמן ארוך היא סיכון גדול עבור לא מעט מאזרחי ישראל. 

 להרחבה ביחס לדעתי על הנושא צפו בסרט בערוץ ה-You Tube שלי: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

בנק ישראל מאריך את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"

 

בנק ישראל מאריך את המתווה, שאומץ על ידי הבנקים,  למעגל הראשון ולמעגל השני של הנפגעים מהמלחמה בשלושה חודשים נוספים החל מה-1 בינואר 2024. 

בנוסף לכך יתווספו מאותו תאריך הרחבות למתווה המתיחסות למעגלים השנים. 

בפוסט זה אציין רק את הדברים העיקריים. למידע מלא קראו את ההודעה באתר בנק ישראל.

חשוב לציין כי מתווה זה הוא המינימום וכל בנק רשאי לתת הטבות נוספות, כפי שהבנקים עשו במתווה הנוכחי.

מומלץ לעקוב באתר הבנק שלכם אחרי הודעות על הטבות ולממש אותן, אם הן חלות עליכם ואם הן רלבנטיות עבורכם. 

כך למשל, לא לגבי כל לקוח הלוואה היא הטבה.

המעגל הראשון

אוכלוסיות

1. הוספת אוכלוסיות למעגל הראשון

א. חשבונות של חטופים ונעדרים, אשר נכללו בפועל גם בפעימה הראשונה.

ב. חשבונות של אחים של חטופים או נעדרים

ג. חשבונות של משתתפי מסיבת "נובה" ברעים.

אוכלוסיית המעגל הראשון כוללת את הקבוצות הבאות: 

א. אוכלוסייה המתגוררת או בעלת עסק במרחק של עד 30 ק"מ מרצועת עזה

ב. אוכלוסייה שפונתה מביתה על ידי גורם רשמי נכון לתאריך 7.11.23, והמתגוררת באחד מהישובים המופיעים ברשימות המפורסמות באתר בנק ישראל.

ג. חשבונות של חטופים או נעדרים; אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה (בני זוג, הורים, אחים וילדים) להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים; אוכלוסייה שהשתתפה במסיבת "נובה" ברעים.

ד. אוכלוסיית משרתי המילואים ומגוייסי צו 8.

הטבות עיקריות

א. עסקים עם מחזור פעילות של עד 5 מיליון ש"ח אשר משתייכים לכל הקבוצות במעגל הראשון ואשר ערב פרסום ההודעה לציבור אודות הרחבת המתווה היו ביתרת חובה, יהיו פטורים מתשלום ריבית על יתרת החובה בחשבון העסקי עד סכום של 30,000 ש"ח, לתקופה של 3 חודשים.

ב. דחיית תשלומי משכנתאות

חודדה האפשרות של אופן פריסת התשלומים כך שמעבר לאפשרויות של פריסה לאורך יתרת תקופת המשכנתה או הארכת תקופת המשכנתה תתווסף אפשרות של העמדת הלוואה, בסכום הדחייה, ללא ריבית, לתקופה של 4 שנים לפחות, שמועד פירעונה יחל בחלוף שנה מסוף תקופת הדחייה. מטרת החידוד היא להבהיר שהבנק רשאי להעמיד הלוואה לתקופה ארוכה יותר ללא ריבית, או לבחור בחלופות האחרות - לטובת הלקוח ובהסכמתו.

ג. הטבות נוספות בתחום האשראי

דחיית תשלומי הלוואות למשקי בית ולעסקים ואי-גביית ריבית על אוברדרפט.

חשוב לקרוא והבין את הפרטים בהודעה באתר בנק ישראל. בהודעה מופיעה לכל הטבה הגדרה של האוכלוסייה עליה זה חל ומהות ההטבה. 

 מעגל שני

כל יתר לקוחות הבנקים נכללים במעגל השני. 

ההטבות הן בתחומים של: דחיית תשלומי משכנתאות, אשראי צרכני מסתבר עד 100,000 ש"ח ואשראי עסקי עד 2 מיליון ש"ח.

חשוב לקרוא היטב את ההודעה באתר בנק ישראל והודעות באתר הבנק שלכם על מנת להבין את:

א. המשמעות המדויקת של ההטבה.

ב. האם היא חלה עליכם?

ג. אופן המימוש של ההטבה.

רק כך תוכלו לוודא האם היא חלה עליכם? והאם כדאי לכם לממש אותה.

הערה

כפי שציינתי בפוסט קודם, אני מרחיב את קבוצות הזכאים ליעוץ כלכלי למשפחות וליחידים ללא תשלום. 

בנוסף לשורדי שואה ויוצאים בשאלה מהעולם החרדי ב"הלל", המקבלים יעוץ ללא תשלום כל הזמן, גם נפגעים ישירים מאירועי ה-7 באוקטובר ומפונים זכאים ליעוץ כלכלי ללא תשלום. 

 

למה לשים לב בחידוש ביטוח רכב?

 

רבים מבטחים את המכוניות שלהם מה-1.1 ועד ל-31.12 של שנה קלנדרית. 

סוף השנה הוא גם מועד חידוש ביטח הרכב. 

פוסט זה אינו מדריך מקיף לביטוח רכב. הוא מעלה כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן.

הכי חשוב: לא לשכוח לחדש את הביטוח

פגשתי כבר אנשים שסיפרו לי שהם גילו שביטוח הרכב שלהם הסתיים והם שכחו לחדש אותו. 

ממש לא כדאי לשכוח. ברוב המקרים הסיכון שיקרה נזק גדול לרכב ו/או פגיעה בצד שלישי הוא גדול. 

השוו ובידקו הצעות

כמו בכל נושא, צרכנות נבונה מחייבת בדיקת מספר הצעות. 

יותר קל לחדש אוטומטית, אבל עלול להיות לזה מחיר כספי ניכר. 

חברות הביטוח רוצות להקל עליכם לבטח את הרכב אצלן. 

לחברה בה אתם כבר מבוטחים יש את כל הפרטים ולכן היא יכולה להציע לכם תהליך קל יותר לחידוש הביטוח.

במקרה שלי החברה בה אני מבוטח עד סוף השנה שלחה לי בלי סוף תזכורות לבטח. התזכורות כללו: תהליך קל ופשוט למילוי הטפסים הנדרשים, הנחות המגיעות לי בגלל שהייתי מבוטח בשנה הקודמת ופיתויים נוספים.

מי שמבין את המחיר של הלוואת אקספרס באמצעות לחיצה בודדת או מספר לחיצות במחשב או בטלפון החכם, צריך להבין שהמצב גם בביטוח רכב עלול להיות דומה: לרוב הלוואות אקספרס הן בריבית גבוהה יותר.

במקרה שלי, עם כל ההנחות והפיתויים ההצעה "הזולה" של החברה בה הייתי מבוטח הייתה יקרה ביותר מ-700 שקלים מהצעה אחרת שקיבלתי.

יתרון לגודל של קבוצות

אם אתם שייכים לקבוצה שבה הרבה מבוטחים סביר שיהיו חברות ביטוח שיתנו הצעה זולה יותר לכל המשתייכים לקבוצה. 

כשמקבלים משהו בהנחה ובמיוחד כשמקבלים משהו  בחינם חשוב להבין מה מרוויח מזה זה שנותן הנחה או בחינם. הניחו שתמיד הוא מרויח משהו. אין הנחות חינם.

כגימלאי של שירות המדינה (הקפאתי את זכויות הפנסיה שלי כשנאלצתי בעל כורחי לעזוב את שירות המדינה אחרי יותר מעשרים שנה ולהפוך לעצמאי) אני זכאי לביטוח של עובדי המדינה. זו קבוצה גדולה, שעושה בכל שנה מכרז בין חברות הביטוח. זוכות אלה שמציעות מחירים זולים יותר ו/או תנאים אחרים טובים יותר.

זה כמובן נכון גם לקבוצות עובדים אחרות ולמועדונים שבהם מספר רב של חברים.

היעדר תביעות

היעדר תביעות בשלוש השנים האחרונות מקנה הנחה בביטוח. 

שוב צריך לשאול מה מרוויחה חברת הביטוח מזה שהיא נותנת הנחה? 

ההנחה היא, שהסיכוי שמי שבאופן מתמשך אינו תובע יגיש תביעה בשנה הנוכחית קטן יותר מהסיכוי, שמי שהוא תובע סדרתי יגיש תביעה.

חברות הביטוח מעוניינות בלקוחות הטובים יותר עבורן ופחות, אם בכלל, מעוניינות במבוטחים לא טובים. 

בדיוק כמו הבנקים שמעוניינים בלקוחות מבוססים ואמינים, שיצרכו שירותים בנקאיים עם דגש על זה שדירוג האשראי שלהם טוב, כלומר: הסיכון שלא יעמדו בהחזרי הלוואות קטן. 

היעדר תביעות מזווית של שינויים בביטוח כלי רכב

כמו בכל שוק גם בשוק זה יש שינויים שכדאי לעקוב אחריהם.

אחד השינויים הוא האפשרות לעשות ביטוח חובה בחברה אחת וביטוח מקיף או ביטוח צד שלישי בחברה אחרת.

הרגולטור רוצה לעודד תחרות. 

באופן אישי, נראה  לי שבמצב שלי ההפרש הלא גדול בעות ביטוח חובה לא מצדיק עבורי את המורכבות של ביטוח רכב בשתי חברות שונות.

בהחלט יש אנשים שמצבם שונה משלי ועבורם זה מוצדק. 

העלתי את הנושא של פיצול הביטוח רק משם שכמו שחברות הביטוח רוצות להקל על הלקוחות להמשיך לבטח אצלן הן מנסות להקשות על מעבר לחברה אחרת. 

לא בטוח שתהליך קבלת מסמך על היעדר תביעות בשנים הקודמות יהיה תהליך קל ופשוט.

לפני האפשרות להפרדה של ביטוח חובה וביטוח רכוש היינו מקבלים דוח פשוט של תביעות בשלוש השנים האחרונות. בכל שנה צויין היעדר תביעות או מספר תביעות. 

אם ביטחתם בחברה חדשה, צריך למסור לה את הדוח. 

גם השנה קיבלתי בדוא"ל דוח היעדר תביעות מהחברה בה ביטחתי את הרכב בשנה שעברה. 

הייתה רק בעיה אחת קטנה: היה כתוב שם שהוא מתייחס לביטוח חובה. 

היות שלא הייתי ער לשינויים שלחתי את הדוח לחברה החדשה בה אהיה מבוטח. 

התוצאה: אמרו לי שזה אינו מספיק אני צריך לצרף דוח על היעדר תביעות על ביטוח צד שלישי או מקיף על הרכב. את הדוח הזה כאמור לא קיבלתי מהחברה בה הייתי מבוטח. 

יש שתי דרכים להשיג דוח זה:

1. באזור האישי בחברת הביטוח.

במקרה שלי, קודם מקפיצים לך מסכים מביעי שמחה על זה שבחרת לחדש את הביטוח (לא מה שעשיתי או רציתי לעשות) ורק אחרי זה אתה מנווט לדוח המתאים.

2. בהר הביטוח של משרד האוצר.

מחיר זה לא הכל

אל תשכחו שיש גם איכות השירות ולא רק מחיר. במונחים אחרים: יחס עלות/תועלת. 

בלא מעט מקרים איכות הטיפול בתביעה חשובה יותר מהפרשים לא גדולים במחיר.

בעבר הרחוק יכולתי לעשות תהליכים מובנים לא מסובכים שבאמצעותם ידעתי להבחין בין חברת ביטוח טובה יותר לחברת ביטוח טובה פחות וגם בין סוכנים טובים לסוכנים גרועים. 

בעולם הדיגיטלי אני כבר לא מסוגל לעשות את זה במאמץ סביר. 

הדרך העיקרית לעשות זאת היא באמצעות התנסות. 

קיבלתם שירות גרוע או לא קיבלתם שירות כלל, על תבטחו יותר בחברה הזו. 

באופן דומה פעלתי בנושאי השקעות. את כל בתי ההשקעות, פרט לאחד, בחנתי לפי ביצועים ועלויות. את בית ההשקעות שהבנתי, על בסיס התנסות, שאני (וכל לקוח אחר) אינו מעניין את הבעלים, בחנתי לפי פרמטר אחר: האם התחלפו הבעלים או לא?

מידע לטובת אוכלוסיות הנפגעות ממצב המלחמה: "כל זכות" ו"כיוונים"

 

פוסט זה כולל קישורים למדריכי זכויות בפורטל מרכז המידע למלחמת חרבות ברזל באתר "כל זכות". 

"כל זכות" הוא אתר מצוין לקבל מידע על זכויות המגיעות לאנשים בהתאם למצבם. 

קישורים למדריכים באתר "כל זכות" 

נפגעים ישירות

מדריך למי שפונו או התפנו מבתיהם עקב מלחמת חרבות ברזל  

מדריך לנפגעים במסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם 

זכותון למשפחות של חטופים ונעדרים במלחמת חרבות ברזל 

פיצויים לבעלי עסקים בישובי ספר בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה (המסלול האדום) 

הקלות בבנקים ובחברות האשראי לתושבי הדרום, למפונים מבתיהם, למשרתי המילואים ולמשפחות ההרוגים, החטופים והנעדרים במלחמת חרבות ברזל 

דחיית המועד של תשלום או פעולה שיש לבצע לפי חוזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל

עובדים ועסקים העלולים להיפגע באופן עקיף

שאלות ותשובות לעובדים ולמעסיקים במהלך מלחמת חרבות ברזל  

דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל  

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל  

שאלות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל 

פיצוי לעסקים קטנים עם מחזור עד 300,000 ש"ח על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית)  

פיצוי לעסקים עם מחזור שבין 300,000 - 400 מיליון ש"ח על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית) 

הקלות כלכליות לכלל האוכלוסיה

  

הקלות בבנקים וחברות כרטיסי האשראי לכלל האוכלוסייה במלחמת חרבות ברזל   

דחיית המועד של תשלומים לרשויות שונות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

המדריך לעיל מתייחס גם למצבים שבהם אוכלוסיות נפגעות או אולוסיות מיוחדות זכאיות לדחיית תשלום, אבל גם לדחיות להם זכאים כלל או מרבית אזרחי ישראל.

 

הקלות ועדכונים חשובים בנושא חדלות פירעון בתקופת מלחמת חרבות ברזל

 

כיוונים

כיוונים הוא אתר המנסה לרכז את כל הזכויות לנפגעי המלחמה ולהתייחס גם למימד של מידת הדחיפות. 

קישור: כיוונים - כלי המנתב אותך לזכויות המגיעות לנפגעי ונפגעות חרבות ברזל

להלן ציטוט של הסבר על האתר:

בשבועות האחרונים בעבודה מאומצת פיתחנו יחד עם מוקד ערב"ה - מוקד מענים טכנולוגיים של חברות ההייטק בישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, אתר כיוונים. אתר אדפטיבי חדש המסייע במימוש זכויות של מי שנפגעו מהמלחמה או מפעולות האיבה ולאנשי המקצוע המלווים אותם, לעשות סדר בהבנת הזכויות, ההקלות והמענקים המגיעים להם מהמדינה  ולהניע אותם לפעולה בצעדים קטנים.

"הייחודיות של הכלי 'כיוונים' היא ב :

1. ריכוז במקום אחד של המידע הרלוונטי לריבוי המצבים האישיים עימם מתמודדים הנפגעים.

2. פריסה על ציר הזמן של פעולות דחופות מול פעולות שניתן לבצע בהמשך, באופן שמפחית עומס מנטלי ויוצר אופק. 

3. כתיבה בשפה יומיומית של ביצוע פעולות ולא במונחים מקצועיים של זכויות.  

4. לחיצת כפתור - הנעה לפעולה הראשונה שממנה אדם יכול להתניע את הזכאות."

גילוי נאות

איני נפגע, אלא אדם שמנסה לאסוף מידע ולשתף אותו ומוכן לעזור לנפגעים בתחומי מומחיותי (ולא רק בהם) ללא תשלום. 

ניסיתי להיכנס לאתר במטרה להבין עד כמה הוא יכול לסייע ולשתף את המידע עם כאלה שנפגעו.

לצערי, הניסיונות שלי להיכנס לאתר כשלו משום שהכניסה היא באמצעות שאלון המתאר את מהות הפגיעה בי. לא התחזיתי לנפגע. 

התקשתי להיכנס לאתר המיועד גם לאנשי מקצוע המנסים לעזור לנפגעים.

 

מענק אכלוס למפונים: צפוי להיכנס לחשבון הבנק היום (22.11.23)

 

על פי פרסומים, בעיתונות כתובה ועיתונות מקוונת, היום מפונים מעוטף עזה והצפון ללקבל לחשבונם את המענק היום (22.11.23). 

היום או מחר ניתן יהיה לראות את הכסף בחשבון. מומלץ לוודא שהכסף נכנס לחשבון הבנק ושהסכום שנכנס נכון.

קישורים לכמה פרסומים:

גד ליאור (Ynet): סוף סוף: ביטוח לאומי הודיע על העברת 148 מיליון שקל למפונים שלא במלון

טלי חרותי-סובר (דה מרקר): החל תהליך תשלום מענק האכלוס העצמאי למפונים

ICE: ביטוח לאומי בבשורה נפלאה: זה המענק שתקבלו ב-22.11

בתיה גלעדי (רדיו חיפה): המדינה תעביר מחר מענקים למפונים שאינם שוהים במלונות הסדר.

גירושים: מזונות לילדים: טיפול סביר בזמן הגירושים או בכייה לדור אחד?

 

חלק גדול ממה שאני כותב בבלוג זה, מבוסס על התנסות אישית שלי או על בסיס נושאים שאני חוקר מעט לעומק עבור משפחות או יחידים. 

בעקבות ההתנסות האישית שלי וגם בהקשרים אחרים כתבתי פוסטים על גירושים. 

כמעט שלא התייחסתי בפוסטים על הנושא של מזונות ותשלומים אחרים עבור ילדים קטינים. 

במקרה אחד כן התייחסתי לבנק הדואר שעבר על החוק כשלא איפשר לגרושה, שהיו תהליכי הוצאה לפועל על החשבון שלה, למשוך את כספי המזונות עבור ילדיה.

התחלתי ליווי כלכלי של אם גרושה עם ילדים קטינים.  בשיחה הראשונה אספתי פרטים. בין השאר שאלתי אותה על מזונות לילדים.

התברר לי שגובה המזונות נקבע בהסכמה בבית דין רבני. 

מאוד לא אהבתי לשמוע שדמי המזונות בהסכם הגירושים אינם צמודים למדד.

זה נראה לי לא הגיוני. המשמעות בתקופה הנוכחית עם עלייה גבוהה ומתמשכת במדד המחירים לצרכן, היא שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות. 

החלטתי לנסות לבדוק מעט את הנושא בעצמי כשבמוקד עמדה השאלה: האם אין חובה חוקית במדינת ישראל להצמיד מזונות למדד?

גילוי נאות, אינני עורך דין ואינני טוען רבני ולכן איני מוסמך ליעץ לזוגות במהלך תהליך גירושים. 

במהלך חיפוש המידע באינטרנט, למדתי כמה דברים שחשוב שזוגות שמתגרשים ויש להם ילדים הזכאים לדמי מזונות יהיו מודעים אליהם. מודעות אינה תחליף להתיעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים.

כמה הבהקים על פי האינטרנט

1. אין חובת הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. בדרך כלל מקובל לעשות את זה.

דעתי האישית: עדיף להצמיד על מנת למנוע שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות.

2. אפשר לפנות בבקשה לערכאה שיפוטית מתאימה ולבקש שינוי דמי המזונות, אם יש שינויים במצב או אם ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בצרכי הילדים.

כדאי לקרוא על נושא באתר "כל זכות": 

תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים(הליך)

3. יש מחלוקת ביחס לסמכותו של בית הדין הרבני בנושא זה. 

בית המשפט העליון על  פי הלכת שרגאי בשנת 2019 קבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה להשבת הוצאות בלבד, אך לא בתביעת מזונות ילדים לגופה.

4. ברוב המקרים מקבלים סכום מזונות נמוך יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בהרבה מקרים מדובר באישה המגדלת את הילדים המשותפים.

שיטות קביעת דמי המזונות בבית המשפט לענייני המשפחה ובבית הדין הרבני שונות.

5. יש גם הוצאות אחרות על ידים קטינים שאינן חלק מדמי המזונות.  

ההמלצה של מקורות שקראתי היא להגיע להסכם גם בנושא זה.

דעתי היא שההמלצה חשובה וכדאי לעשות זאת.

6. הסכם מזונות יכול להסתיים באחד משני מצבים: גיל 18 או סיום שירות צבאי.

לצד החלש יותר כלכלית, בדרך כלל אם המגדלת את הילדים לבדה, כדאי לנסות להגיע להסכם מזונות עד סיום השירות הצבאי. כשלוש שנים נוספות של מזונות של בן או מעט פחות של בת, שאיננו משתכר למחייתו בזמן שירות סדיר בצבא.

מקורות שנעזרתי בהם

1. אתר כל זכות

זהו אתר חשוב ואמין בנושאי זכויות. באתר זה לא מצאתי שום התייחסות לשאלת ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

2. מזונות ילדים - מידע מקיף להורים המתגרשים 

באתר: הורות משותפת טובת הילד. 

3. מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה

מאמר בעיתון כלכליסט שנכתב על ידי עו"ד מאיה רוטנברג, בשיתוף dun's 100. 

סיכום

 

1. חשוב לבחון היטב הסכמים על תשלומים עבור ילדים משותפים בזמן גירושים. 

2. אל תסתמכו עלי. רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך. 

3. מהות הגוף השיפוטי הקובע או המאשר את ההסכם בין ההורים חשובה: לרוב בבית המשפט לענייני משפחה הסכומים גבוהים יותר מאשר בבית הדין הרבני. 

4. בהסכם הצמידו את דמי המזונות למדד.

5. זכרו שיש מצבים בהם ניתן לשנות את ההסכם. 

6. זכרו שיש הוצאות שאינן נכללות בדמי מזונות.

טיפ קטן מניסיוני

גם בהקשר כלכלי, גירושים בהסכמה בעזרת מגשרת או מגשר עדיפים על התכתשויות בערכאות שיפוטיות. 

ההסכם יגיע לאישור של בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף.

יש היום בישראל אוכלוסייה גדולה של מפונים מהצפון והדרום. יש גם אוכלוסייה גדולה של מתפנים מהצפון והדרום. 

המפונים התבקשו לעל ידי הרשויות לעזוב את ביתם ולהתפנות.

המתפנים התקשו להישאר בייתם בגלל טילים שנורו על ידי חמאס מרצועת עזה בתדירות גבוהה לכיוון בתיהם או לחילופין בגלל התקפות טרור של חזבאללה ואחרים מגבול לבנון.

שתי האוכלוסיות הללו נמצאות בדרך כלל במלונות ובאכסניות. בלא מעט מקרים ביחד. 

היה הבדל בין שתי האוכלוסיות בגובה המענק היומי. 

אלה שהתפנו בעצמם קיבלו מענק בגובה חצי מהמענק של אלה שפונו. 

זה לא ממש הגיוני. אם משפחה עזבה את ביתה סמוך לגבול לבנון (מתפנים) ויומיים אחרי זה דרשו ממשפחות אחרות באותו ישוב להתפנות (מפונים), זו לא סיבה שהיא תקבל מענק נמוך יותר לאורך זמן. 

נשאלתי על ידי משפחות האם העוול הזה יתוקן? לצערי, לא הייתה לי תשובה טובה לתת להם. 

אני רוצה לבשר למשפחות שהתפנו שזה תוקן ומאתה יקבלו את אותם סכומים.

פרטים באתר "כל זכות". אני מצרף קישור:

מענק אכלוס לתושבים שהתפנו מביתם בתקופת מלחמת חרבות ברזל