התנהלות כלכלית במגזר החרדי במדינת ישראל: האם מתחיל שינוי?

 

סיימון קוזנץ. מקור התמונה: ויקיפדיה
זכויות יוצרים: נחלת הכלל. נוצר ב-1 בינואר 1971

פרטי ההרשאה

This work is in the public domain in the United States because it was published in the United States between 1928 and 1977, inclusive, without a copyright notice. For further explanation, see Commons:Hirtle chart as well as a detailed definition of "publication" for public art. Note that it may still be copyrighted in jurisdictions that do not apply the rule of the shorter term for US works (depending on the date of the author's death), such as Canada (50 p.m.a.), Mainland China (50 p.m.a., not Hong Kong or Macao), Germany (70 p.m.a.), Mexico (100 p.m.a.), Switzerland (70 p.m.a.), and other countries with individual treaties.

הכלכלן היהודי האמריקאי סיימון קוזנץ (1901-1985) זכה בפרס נובל לכלכלה. 

הוא אמר: "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה" . 

הוא בעצם אמר שהכלכלות של יפן ושל ארגנטינה מתנהלות באופן שונה מכלכלות של מדינות אחרות. 

לו קוזנץ היה עדיין בחיים, יתכן שהיה מדבר על חמישה סוגים של כלכלות: כלכלת המגזר החרדי במדינת ישראל הייתה החמישית.   

אין מחסור בלי לעבוד

ראיתי כבר צעירים שגדלו במשפחות חרדיות שבהן האב לא עבד. במקום זה למד בישיבה. 

האם, שטיפלה במספר רב של ילדים, עבדה מעט ובשכר נמוך. 

בכל זאת לא היה חסר דבר בבית.  

לאחר שגדלו במקום לעבוד היו בישיבה. גם בישיבה לא היה מחסור כלכלי. 

כשיצאו בשאלה היו כאלה שהתקשו להבין את הקשר בין עבודה וכסף. 

היעדר מחסור נבע גם מצניעות והסתפקות במועט. גם מעזרה הדדית בקהילה וניצול הכוח של גודל הקהילה להוזלות, אבל במידה רבה בגלל קצבאות והטבות מהמדינה.

הכלכלה החרדית בישראל מבוססת על קצבאות מהמדינה יותר מאשר הכלכלה בכל מגזר אחר.

לעבוד ב"שחור"

לפני כשנתיים קראתי מאמר של רב חרדי שיצא חוצץ נגד תופעה שרווחה במגזר שלו: לרמות כאלה שאינם חלק מהמגזר. 

כמובן שאי אפשר להכליל לגבי המגזר החרדי כלו. יש שם הרבה אנשים ישרים שאינם מרמים.

התופעה של עבודה ב"שחור" ללא דיווח לרשויות המס היא נגזרת של אותה גישה ו/או של מצוקה כלכלית. 

מס הכנסה אינו משקיע באיתור מעלימי מס במגזר החרדי משום שרובם משתכרים שכר נמוך ושיעור המס שהיו משלמים הוא נמוך. 

חלקם רשומים כתלמידי ישיבה ועובדים עבודה חלקית.

האם יש מגמה של שינוי?

מדיניות ממשלת נתניהו - חרדים - סמוטריץ - בן גביר, היא לעודד לימודים תורניים במקום עבודה. גם באמצעות הגדלת קצבאות. 

הנתון המפתיע הוא, שלמרות זאת יש בשנת 2023 עלייה בשיעור הגברים החרדים העובדים. 

שיעור התעסוקה של  גברים חרדים עלה מ-53.1% בשנת 2022 ל-55.8% בשנת 2023. עדיין הרבה יותר נמוך משיעור התעסוקה של גברים במגזרים אחרים.

תופעה זו מצטרפת לתופעות אחרות כמו הרצון החוזר של חסידות בעלז להוסיף לימודי ליבה לתוכנית הלימודים והרשמה מידית למעט בתי הספר בזרם החרדי הממלכתי שמלמדים לימודי ליבה. 

זה מוביל אותנו לשאלה שבכותרת פסקה זו או בניסוח אחר: האם הציבור החרדי בישראל כבר הולך פחות אחרי ההנהגה הרעה שלו? 

כפי שקראתם בפוסט קודם לא מדובר בשינוי גורף ומהותי, אלא רק אולי בניצני שינוי.

יש גם שינויים אחרים למשל:

1. הגדלת הצריכה במגזר החרדי.

2. יותר גירושין.
כבר לא מדובר בנשים המתגרשות רק במקרים של מחלת נפש של הבעל או אלימות קיצונית מתמשכת.

כבר לא כולם בציבור החרדי רוצים להמשיך לחיות בעוני. 

אולי יש כבר כאלה שרוצים להידמות ליהודים חרדים במדינות אחרות. שם שיעור התעסוקה של גברים חרדים דומה לשיעור התעסוקה במגזרים אחרים.

שני גורמים מהותיים לשינוי  

בעשור השלישי של המאה ה-21 כבר אי אפשר להתנהל ללא אינטרנט וטלפון חכם. 

כמשתמשים בהם נחשפים גם לעולמות שההנהגה לא רוצה שייחשפו אליהם ואני לא כותב על חשיפה לפורנוגרפיה. 

זהו הגורם הראשון המהותי.

הגורם השני שגם הוא Game Changer היא מגפת הקורונה. יש קשר בין הגורם הראשון לגורם השני.

הקורונה האיצה תהליכים של עבודה וקבלת שירותים מרחוק. קשה עד בלתי אפשרי לבצע אותם באופן סבר, שלא לומר באופן יעיל ללא שימוש באינטרנט ובדיגיטל. 

השורה התחתונה

לא בהכרח אקסטרפולציות לעשרות שנים קדימה ביחס לדפוסי החיים והעבודה של חרדים בישראל יתממשו. 

  

 

מערכת חינמית לעצמאים ולעסקים קטנים: Summit

 

עצמאים, בעיקר עוסקים פטורים המרוויחים מעט, נדרשים לדווח ולתת קבלות או חשבוניות. 

בעבר זה נעשה ידנית. חלקם השתמשו בשירותיהם של רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות.

בעלם הדיגיטלי של היום אפשר להשתמש בכלים ממוחשבים החוסכים זמן ונייר. 

הבעיה היא שגם המוצרים הללו וגם אנשי מקצוע עולים כסף. 

עוסקים פטורים שמרוויחים מעט

לתפיסתי, למי שמרוויח לא מעט או צבר מספיק נכסים כלכליים, זו לא ממש בעיה. 

בעלי מקצוע עשויים למצוא הטבות מס שמגיעות לעצמאי ושהעצמאי לא ידע לממש אותן. 

ההוצאה על שירותיהם היא הוצאה מוכרת לצרכי מס. 

באופן אישי אני משתמש בשירותיו של רואה חשבון לצורך הגשת דוח שנתי למס הכנסה. 

לדעתי, במקרה שלי זה מצדיק את העלות.

במקרה של מי שהוא עצמאי המרוויח מעט כעוסק פטור יש משמעות לכל הוצאה. 

אם ניתן לחסוך בהוצאות, עדיף.

אחת הדרכים היא עשה/י זאת בעצמך. כמה נועצים או מלוווים פיננסית שלי קיבלו את ההמלצה הזאת ממני בתוספת הדרכה שלי.

מה אני מציע להם?

בשוטף את מה שאני עושה. 

אני מנהל הכנסות והוצאות באמצעות גיליון Excel. הגיליון מכיל נוסחאות, למשל: אחוז ההוצאה שאפשר לדווח וסכום ההוצאה לדיווח האפשרי. 

מבחינת רשויות המס ניהול הוצאות באמצעות גיליון אינו חוקי. הסיבה: אני יכול לשנות בדיעבד את הסכומים. 

היות שאני מודע לכך, אני קונה פעם בשנה ספר תקבולים ותשלומים. חוברת זולה זו היא כן אמצעי חוקי לניהול הכנסות והוצאות. 

פעם בחודש אני כותב את ההוצאות וההכנסות בסדר כרונולוגי כנדרש בספר התקבולים והתשלומים ומוסיף את מספרי החשבוניות על הוצאות ומספרי הקבלות של הכנסות במקרה של עוסק פטור. 

את חשבוניות על הוצאות אני שומר.

כמובן, שלא כל הוצאה צריכה להיכתב. מדובר רק בהוצאות המוכרות כהוצאות עסקיות. 

ההדרכה שאני נותן לעוסקים פטורים שאני מלווה כוללת:

1. שולח להם גיליון EXCEL לדוגמה. מופיעים בו נתונים ותיאור ההוצאות וההכנסות. הנתונים אינם נתונים אמיתיים. 

2. שולח אותם לקנות בחנות מכשירי כתיבה ספר תקבולים ותגמולים.

3. מסביר להם כיצד למלא את גיליון ה-EXCEL וכיצד לכתוב בספר התקבולים והתשלומים על פי הנתונים בגיליון ה-EXCEL. 

ההסבר עשוי להיות מלווה בהזנת נתונים אמיתיים של הנועץ. 

יתרון נוסף של גיליון EXCEL הוא בקלות סיכום ההכנסות וההוצאות המוכרות בכל חודש. כשעוסק פטור צריך לדווח על הכנסתו בדיווח שנתי למע"מ, גיליון ה-EXCEL מכיל כבר את סיכום הנתונים של גובה ההכנסות שלו בשנת המס וכל מה שנשאר זה להעתיק את הסכום לדיווח המקוון. 

אני משאיר להם את ההחלטה האם להגיש לבד את הדוח השנתי למס הכנסה או להיעזר במקצוען? כמובן רק אם הם בכלל נדרשים לעשות זאת.

מערכת Summit

לא כל המערכות המקוונות לניהול הכנסות והוצאות כנדרש על ידי רשויות המס כרוכות בתשלום.

יש מערכות חינמיות ויש מערכות חינמיות מותנה בהיקף השימוש.

מערכת Summit היא מערכת מקוונת הנותנת שירותים חינמיים בנושאים כגון: הנהלת חשבונות והוצאת קבלות או חשבוניות מס. 

היא נותנת גם שירותים חינמיים נוספים לעסקים קטנים ולעצמאיים. 

הוצאת חשבוניות מס או קבלות חינמית מוגבלת במספר החשבוניות/קבלות שמוציאים כל חודש. 

לדעתי, המספר גבוה בהרבה ממספר הקבלות שעוסק פטור ממוצע מוציא בחודש.

גילוי נאות אני טרם השתמשתי בה. 

זוהי גם הסיבה שאינני נותן הערכה ביחס לשירותים שמקבלים מהמערכת.

אני מכיר כאלה שהשתמשו בה ומרוצים ממנה.

קישור לאתר של החברה:  Summit.

אם אתם מחליטים להשתמש בה, אודה לכם אם תכתבו את דעתכם על התוכנה בהערה לפוסט זה.

מדוע בחינם?

התופעה של תוכנות לשימוש חינמי נפוצה גם בתחומים שאינם קשורים בניהול עסקים של עצמאים ושל עסקים קטנים. 

היא נפוצה גם בתוכנות לשימוש ביתי, גם בתוכנות לשימוש של ארגונים גדולים וארגונים קטנים וגם לעצמאים.

תמיד המלצתי לא לקחת דברים בחינם בלי לבחון מה התועלת שיש למי שנותן אותם? אין ארוחות חינם. 

אציג כאן כמה תועלות אפשריות:

1. המשתמש החינמי ירצה בעתיד לקבל גרסה מורחבת בתשלום.
משתמש חינמי מקבל גרסה עם פונקציונלית חלקית. בעתיד ייתכן שיהיה מוכן לשלם עבור הרחבות.

2. משתמש חינמי עשוי להגדיל את היקף הפעילות

משתמש חינמי עשוי לקבל גרסה מוגבלת בהיקף שימוש. זהו המצב גם ב-Summit. אם וכאשר יגדיל את היקף פעילותו סביר שלא יבחן מוצרים מתחרים ויתחיל לשלם על מוצר התוכנה.

3. משתמש חינמי עשוי להמליץ על המוצר

אל תהיו בטוחים שכל מי שהוא ימליץ לו על המוצר יהיה משתמש חינמי. עשויים להיות גם משתמשים בתשלום.

4. פתרון באגים ושינויים פונקציונאליים

שימוש במוצר תוכנה עוזר לגלות בעיות ובאגים. לפעמים גם חוסר נוחות או חוסר בפונקציונאליות. גם משתמשים חינמיים עשויים להציף בעיות כאלה באופן יזום או במענה לסקרים.

5. הכנסות מפרסומות

בחלק ממוצרי תוכנה חינמיים מופיעות פרסומות בזמן השימוש. יצרן המוצר עשוי להרוויח מהן באופן עקיף או באופן ישיר.

בצלאל סמוטריץ איננו שר אוצר: הכל כפוף לאידיאולוגיה האישית שלו

 

כותרתו של פוסט קודם הייתה מדינה ללא שר אוצר. בפוסט אחר הסברתי מדוע לא להאמין לסמוטריץ ולבנימין נתניהו בהקשר של הנזק הכלכלי של החקיקה של ההפיכה המשטרית.

האיש אינו מתפקד כמישהו המטפל עניינית בנושאים עליהם הוא מופקד. הוא גם אומר את זה בריש גלי. הוא פועל על פי אידיאולוגיה אישית ולא בהתייחסות כלכלית עניינית.

לאחרונה נתקלנו בשני הקשרים נוספים של התנהלות כושלת ומזיקה שלו.

המקרה הקל: ייבוא חלב ניגר

"הצעד ההיסטורי" של ביטול מכסים על יבוא חלב ניגר התברר מהר מאוד כטעות. רק רמי לוי ייבא כמות קטנה של חלב מפולין. 

היצרנים המקומיים צמצמו את יצור החלב במחיר מפוקח והצרכנים שילמו את המחיר. 

לפרטים קראו את הכתבה של נורית קדוש בכלכליסט:  יבוא החלב של סמוטריץ' - הבלון התפוצץ תוך שבועיים בלבד. 

המקרה הקשה: אי העברת תקציבים למגזר הערבי

מדובר בשני נושאים: ביטול תקציבים להשכלה גבוהה והקפאת תשלומים לרשויות המקומיות הערביות. 

בניגוד לדעת הדרג המקצועי במשרד האוצר. 

בניגוד לדעת מערכת הביטחון אותה הציג לו צחי הנגבי, ראש המלל"ל, פוליטיקאי מהליכוד.

בניגוד לדעת שר הפנים משה ארבל מש"ס. 

הנימוק של סמוטריץ: זו האידיאולוגיה שלי.

הנזק לא מצטמצם רק למגזר הערבי, אלא גם לכל תושבי המדינה:

1. פחות השכלה ועבודה במגזר הערבי.

2. יותר פשיעה במגזר הערבי, כשעוד לפני זה הגיעה הפשיעה לשיאה באדיבותו של השר לביטחון לאומי בן גביר.

3. יותר טרור.

על הבעיות הפיננסיות של המגזר הערבי, עוד לפני שהשר סמוטריץ החליט לפגוע בו ממניעים אידאולוגיים, כתבתי בפוסטים, שתיארו את מה שחוויתי בסמינר לקידום אורינות פיננסית עם דגש על המגזר הערבי שאירגן בנק ישראל. 

קראו גם את הפוסט השני שכתבתי על אותו סמינר: 

החסמים המהותיים להשתלבות מלאה של המגזר הערבי בכלכלת מדינת ישראל.

"לחשוב מהר לחשוב לאט" - לקרוא מהר לקרוא לאט

 אינני קורא הרבה ספרים, אבל אני משתדל שלפחות חלק מהספרים, שאני קורא, יהיו ספרים בעלי ערך. 

כזה היה הספר "תורת ההונאה -מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי".  

כזה היה הספר Enough - True Measures of Money, Business and Life.

כזה הוא גם הספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן שאני קורא בימים אלה. 

כמו שאפשר לחשוב מהר ואפשר לחשוב לאט אפשר גם לקרוא מהר ולקרוא לאט.

אני קורא לאט, במובן מסוים מקביל למנגנון החשיבה האיטית המעמיקה, שאנחנו מפעילים כאשר החשיבה המהירה, האינטואיטיבית או היוריסטית, אינה נותנת מענה לבעיה שאינה מוכרת לה. 

אגב, על פי הספר של כהנמן החשיבה המהירה היא זו הגורמת בדרך כלל להטיות קוגניטיביות והטיות אחרות בקבלת החלטות.

בפוסט זה אנסה לצלול לדוגמה שקראתי ביום שלישי (8.8.2023). הדוגמה היא בעמוד 34. 

בעמוד לפני כן מובאת דוגמה קלאסית לאשליה תפיסתית הנקראת Muller-Lyer Illusion. 

זוהי אשליה תפיסתית בה שני קווים בגודל זהה נראים בגדלים שנים בגלל הקשר שונה.

עוסק העמוד באשליה קוגניטיבית הקשורה במטופלים של פסיכולוגים בה נתקל פרופ' כהנמן במהלך לימודיו לתואר שני בפסיכולוגיה. 

לזרוק את הפסיכופת

אדם מגיע לטיפול פסיכולוגי. הוא מספר על כישלונות של כל המטפלים הקודמים שלו, שלא הבינו אותו.  הוא מתאר את זה באופן צלול, הגיוני ומשכנע.

הוא מוסיף שהוא בטוח שהמטפל החדש (אתה) מבין אותו והפעם זה יצליח. 

המרצה אמר לסטודנטים: "אל תשקלו בכלל לקבל אותו לטיפול, תזרקו אותו מיד. קרוב לודאי שהוא פסיכופת".

כהנמן מוסיף שסמכות בתחום הפסיכותרפיה אישרה לו את נכונות דבריו של המרצה. 

מערכת החשיבה המהירה (מערכת 1) היא זו שמאמצת את האשליה הקוגניטיבית הזו.

מערכת החשיבה האיטית (מערכת 2) היא זו צריכה להבין שמה שכל האנשים האחרים נכשלו בו באופן עקבי סביר שגם אתה תיכשל.

האם באמת מדובר בפסיכופת בהסתברות גבוהה?

דעתי היא שלא בהכרח. זה תלוי בשאלה מקדימה אחת: האם יש תלות סטטיסטית בין אירועי הטיפול הקודמים או לא?

במידה שאין תלות כזו הדוגמה נכונה. 

אם יש תלות בין הטיפולים הקודמים, לא הייתי ממהר לאמץ את המסקנה של פרופ' כהנמן.

תארו לעצמכם שכל המטפלים הקודמים הם מאותו מכון טיפולי. כל מטפל קיבל את כל התרשומות של קודמיו ואולי אפילו שוחח איתם על הפצינט. 

אין לי ספק שבהסתברות גבוהה הוא מוטה לכיוון ההנחות והמסקנות של קודמיו.

אם המטפל החדש עובד במכון טיפולי אחר ואין לו גישה לחומרים של הטיפולים הקודמים, הוא עשוי להצליח.

בפוסט קבלת החלטות של רופאים אני מביא דוגמה אנלוגית למה שאני מתאר.

הסיפור האמיתי לקוח מתוך ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים - איך הם חושבים". בספר ד"ר גרופמן כותב על הטיות קוגניטיביות של רופאים. במקרה זה חולה שאובחנה כאנורקטית במשך עשר שנים על ידי מספר רב של רופאים נמצאה כרגישה לגלוטן ולא אנורקטית. 

בניתוח שלו הרופאים הושפעו מהתדמית החיצונית שלה ובעיקר מהמסקנות של קודמיהם. 

הם לא האמינו לה שהיא אוכלת את מה שהרופאים דרשו ממנה כדי להעלות משקל. 

הרופא שפתר את הבעיה, התעלם ממסקנות קודמיו ושלח אותה לבדיקת דם פשוטה שגילתה רגישות לגלוטן.

דוגמה דומה מתחום המחשבים

לפני מספר עשורים נפגשתי עם מנמ"ר חדש של ארגון גדול בישראל.

היות שרציתי לתת לו יעוץ, החלטתי לתת לו בחינם מידע ששוה הרבה מאוד כסף. 

כמו 50% מהארגונים במדינת ישראל, הוא רצה לפתח את מערכות המחשוב של הארגון באמצעות מוצר תוכנה מסוים לפיתוח תוכנה.

הפרספקטיבה שלי הייתה יותר טובה. ידעתי ממקורות מהימנים בחו"ל, שמי שהתשמש בכלי במערכות קטנות ולא מורכבות עם מספר משתמשים קטן הצליח אבל... 

כל מי שניסה לפתח מערכות מרובות משתמשים ומורכבות נכשל.

הסברתי לו שכל מי שניסה לפתח בארצות הברית מערכות דומות למערכות שהארגון שלו צריך נכשל. הצעתי לו להימנע מלבחור בכלי הזה.

התשובה של המנמ"ר, שאגב פוטר אחרי זמן לא רב, הייתה: "אז אני אהיה הראשון שיצליח".

מערכת חשיבה 1 (מהירה) קלאסית. 

לרקע נוסף ביחס לאותו מוצר תוכנה קראו: 

To Think Differently or When Wisdom of the Crowd is not Wisdom

לעבור את חודש אוגוסט בשלום

 

יועצים כלכליים עוזרים למשפחות וליחידים להתנהל כלכלית טוב יותר. 

אחד הכלים הוא מאזן הכנסות- הוצאות. 

לכאורה, ניתן לקחת שניים או שלושה חודשים אקראים להציג את ההוצאות לפי סעיפים ואת ההכנסות לפי סעיפים ואז לקבל תמונה אמיתית של המאזן. 

התמונה מאפשרת לנו לדעת האם ההוצאות גדולות מההכנסות ואם כן באילו סעיפים יש הוצאות שניתן לחסוך בהן ו/או באיזה אופן ניתן להגדיל את ההכנסות, אם בכלל. 

גם כשההכנסות גבוהות מההוצאות זהו כלי לתכנון חיסכון. 

הבעיה היא שהוצאות לא מתחלקות שווה בשווה בחודשים השונים.

חודש אוגוסט הוא חודש קשה יותר ולא רק כלכלית (מזג האוויר, ילדים ללא מסגרת ועוד). 

מדוע באוגוסט מוציאים יותר מאשר בחודשים אחרים?

1. לילדים ונערים אין מסגרת רשמית.

לילדים קטנים ולתינוקות יש לרוב מסגרות בחודש יולי: קייטנות, הארכת פעולת גנים ופעוטונים בתשלום נוסף וכיו"ב. 

באוגוסט אין בדרך כלל מסגרות כאלה. המשמעות היא מציאת פתרונות פרטיים שעולים כסף או חופשה מהעבודה.

נערים ונערות מבלים. הבילויים עולים לא מעט כסף. בדרך כלל מכיסם של ההורים.

2. את הילדים הקטנים לוקחים לפעילויות. הגדולים מבצעים פעילויות לבד.

בשני המקרים זה עולה לרוב כסף: בריכה, ים, סרטים, הצגות, מופעים וכיו"ב. 

3. חופשות

זהו המועד בשנה שמשפחות רבות נוסעות לחופשה. בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל זה עשוי לעלות הרבה כסף. 

4. היערכות לגן ובעיקר לבית ספר

לקראת שנת הלימודים בספטמבר נדרשת רכישת ציוד: ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה, תלבושת בית ספר, תיקים ועוד.

5. הגדלת ההוצאות להתמודדות עם מזג אוויר חם במיוחד

נדרשת הפעלה של יותר אמצעי קירור ליותר שעות ביום. העובדה שנמצאים יותר בבית ולא בעבודה או בבית הספר או בגן, ביחד עם החום הגדול יותר, מגדילה את ההוצאות על חימום.

מה צריך לעשות?

זו אינה הפתעה. זהו משהו צפוי מראש ולכן צריך להיערך אליו. בחודשים לפני אוגוסט צריך לחסוך כספים המיועדים להתווסף להכנסות אוגוסט על מנת שלא לצור מאזן הכנסות- הוצאות שלילי.

קל לעבור למאזן שלילי. הרבה יותר קשה לצאת ממנו.

מדוע הורע מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ב-24.7.2023?

 

החקיקה חסרת התבונה של ביטול עילת ההסתברות גרמה כבר נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.

לא רק למדינת ישראל גם לאזרחי המדינה באופן אישי. 

אחרי שתקראו את הפוסט הזה תבינו מדוע אי אפשר להאמין לנתניהו ולסמוטריץ, שהתיצבו ביחד מול המקרופונים וסיפרו לנו על מצבה הטוב של כלכלת ישראל. 

אתם לא בהכרח צריכים לקרוא את הפוסט הזה. יש רבים אחרים שכתבו הסברים לא פחות טובים.

מניות שעולות או יורדות אחרי פרסום דוחות

חברה א' פרסמה דוח תקופתי על פיו הרווחים שלה עלו ב-5%. 

גם חברה ב' פרסמה דוח לאותה תקופה גם רווחיה עלו ב-5%. 

אז מדוע אחרי הפרסום המניה של חברה א' ירדה והמניה של חברה ב' עלתה?

חברה ב' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 3% ברווחים.

חברה א' דווחה כמה חודשים קודם לכן דיוח מפורט שכלל תחזית של עלייה של 30% ברווחים.

הדיווח של חברה א' התברר כרחוק מאוד מהמציאות. הציפיות היו לרווח הרבה יותר גבוה.

הדיווח של חברה ב' קרוב למה שקרה בפועל. המציאות הייתה מעט טובה יותר מהתחזית. 

ההצגה, הקצת פשטנית, הזאת מראה שבשוקי ההון אוהבים אמינות ושנאות חוסר אמינות. 

אמינות היא הדבר האחרון שאפשר לייחס לבנימין נתניהו בהקשר של ההפיכה המשטרית. 

באנגלית הוא הבטיח שידאג לגרסה מרוככת של עילת ההסתברות. 

בעברית הוא זפזף בין גרסת הכי קיצונית של יריב לוין ושמחה רוטמן לבין אותה גרסה שהבטיח באנגלית. 

חברות דירוג האשראי כועסות על זה שהוא רימה אותן. מבחינתן אי אפשר להאמין יותר לראש ממשלת ישראל. 

התוצאה תהיה, במוקדם או בעד כמה חודשים ירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל. 

הזקנה בשדרות וראשי מדינות וראשי חברות דירוג אשראי

מסתבר שמה שעובד עם מצביעת ליכוד זקנה בשדרות לא עובד מול מנהיגי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי.

היא אומרת לטלוויזיה כמה נתניהו לא דאג להגן עליה. כמה לא פיצו אותה על נזקים כלכליים ובסוף כשהכתב שואל אותה: מה תצביעי? היא עונה ליכוד. 

קבלת ההחלטות שלה היא לגמרי רגשית ומוטית לכיוון ההרגל להצביע ליכוד.

על רשאי מדינות דמוקרטיות וראשי חברות דירוג אשראי הרבה יותר קשה לעבוד.

קבלת ההחלטות שלהם הרבה יותר מבוססת על עובדות ופחות על רגשות.

נקודת מוצא בעייתית

1. באופן כללי מעדיפים להאמין למומחים ולא לפוליטיקאים.

לפוליטיקאים יש תמיד אינטרסים. הרבה פוליטיקאים נוטים, לפחות לעגל פינות, שלא לומר לשקר.

מספר גדול של מומחים כלכליים בארץ ובעולם אמרו שהמשך ההפיכה המשטרית גם אם יקראו לה רפורמה יגרום נזק כלכלי גדול למדינת ישראל.

שמענו את: נגיד בנק ישראל, נגידים לשעבר, חוקרים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, מנהלי הבנקים, אנשי הייטק, ראשי תעשיות לואוטק ועוד. 

כולם, למעט מספר קטן של חריגים, אמרו דברים הפוכים ממה שנתניהו וסמוטריץ אומרים.

2. בנימין נתניהו כבר איבד את אמינותו

גם בהקשרים אחרים ראשי מדינות דמוקרטייות מערביות הפסיקו להאמין לבנימין נתניהו. 

בגלל זה הוא אינו מוזמן לארצות הברית ולמדינות אחרות.

בגלל זה כשהוא ביקר באירופה לא יצאו הודעות משותפות כמקובל בביקורים של ראשי מדינות.

3. בצלאל ההזוי

בעולם נתפס בצלאל סמוטריץ כקיצוני הזוי. איש שמנסה לכופף את העובדות כדי שיתאימו לאידאולוגיה שלו.

אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מאמין לו. אף מנהיג במדינה דמוקרטית לא מזמין אותו לבקר. 

גם ראשי חברות דירוג האשראי המובילות לא מאמינים לו.

את דעתי על תפקודו הגרוע במיוחד כשר אוצר כבר כתבתי בפוסט: מדינה ללא שר אוצר.

4. השילוב של נתניהו וסמוטריץ

לא רק בישראל שמעו את סמוטריץ מכנה את נתניהו "שקרן בן שקרן". 

כתבתי על האמירה הזאת באכסנייה אחרת. 

פתאום הוא מאמין לנתניהו ושניהם מציבים עמדה אחידה.

לא קונים את זה בעולם בכלל ובחברות דירוג האשראי בפרט.

למי כן מאמינים?

מאמינים למשל לנגיד בנק ישראל פרופ' ירון. מאמינים לנגידים לשעבר. מאמינים לאנשי מקצוע מובילים עתירי ניסיון.

אתמול בזמן נסיעה במכונית שמעתי את הנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג. 

היא אמרה שפרופ' פרנקל (נגיד לשעבר אחר) והיא דיברו על סיכונים כלכליים בגלל החקיקה של הרפורמה המשפטית לא הסכמה.

אחרי החקיקה הקיצונית ב-24 ביולי אנחנו כבר בשלב של התממשות הסיכונים.

התסריט הצפוי

רבים שותפים לתסריט הצפוי שהוצג על ידי פרופ' קרנית פלוג באופן זהיר ועדין במיוחד.

לאחר הורדת דירוג אשראי מדינת ישראל תשלם יותר ריבית על הלוואות. 

גם חברות ישראליות ישלמו יותר ריבית. 

יותר ריבית זה פחות כסף. 

ירידה בשער השקל זה פחות כסף. בורסה בתל אביב שעולה הרבה פחות מבורסות בעולם המערבי זה אינדיקטור למצב כלכלי פחות טוב.

זה עלול לבוא לידי ביטוי בקיצוצים תקציביים ובאינפלציה. 

לצערי, אני לא רואה את הממשלה הנוכחית מבצעת קיצוצים תקציביים גם כשצריך לעשות זאת.

אין שם יכולת מינימלית לקבל החלטות לא פופולריות אצל המצביעים ואין שם יכולת להתעלות על שיקולים אישיים וסקטוראליים.

 גם משקי הבית ישלמו את המחיר של ההתנהלות חסרת אחריות.

האם ניתן לתקן ולהחזיר את האמון?

קרוב לוודאי שרק במקרה של ביטול מידי של החקיקה הקיצונית בהקשר של עילת ההסתברות והתחייבות לעצירת החקיקה בתחום ההפיכה המשטרית לפחות לשנה, יש איזשהו סיכוי להחזיר את האמון בעולם בממשלת ישראל.

לא בטוח שזה יספיק. 

התסריט הצפוי

1. המשך הקטנת ההשקעות של גורמים מחו"ל בהייטק הישראלי.

2. הגדלת קצב הוצאת כספים של חברות עסקיות ישראליות מישראל לחו"ל.

3. יותר רישום של חברות ישראליות במדינות אחרות במקום במדינת ישראל.

אחת המטרות של רישום חברות בחו"ל תהיה להשיג הלוואות נוחות יותר בשוק העולמי.

זה אומר גם הקמת מטות בחו"ל.

4. אנשי מקצוע שישקלו לעזוב את הארץ. 

שמעתי את פרופ' חגי לוין מההסתדרות הרפואית אומר, שיש מספר גדול של רופאים שתכננו לחזור לארץ ומעכבים את חזרתם.

במה אני חולק על דבריה של פרופ' פלוג?

יש לי מחלוקת איתה רק בדבר קטן וסמנטי. כמומחה לניהול סיכונים, אני מבחין בין סיכונים למשברים. 

באופן פשטני, משברים הם סיכונים ברמת סיכון גבוהה במיוחד. 

כבר לא מדובר בסיכונים שהתממשו, מדובר במשבר. לא רק בהקשר הכלכלי.

איך ממשלת ישראל הנוכחית מטפלת במשבר? 

קראו: ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל?

חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב

 

נתי טוקר הוא כתב בדה מרקר. הוא גם יוצא בשאלה מהעולם החרדי. ביום ו' ה-14.7 כתב כתבה שכותרתה "לא חרדים".  

הכתבה מביאה תוצאות סקר בקרב חרדים בישראל שערכו חברת אסקריא והעיתון דה מרקר בקרב חרדים בישראל. 

הכותרת "לא חרדים" מנסה לתאר חוסר פחד של חרדים מהעתיד הכלכלי, על אף שבתשובות לשאלות ספציפיות ניתן למצוא חששות שלהם מעתיד זה. 

השורה התחתונה: החרדים בישראל מאמינים שהם תורמים יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית לכלכלה ולביטחון. הם מרגישים שהם מקבלים פחות מקבוצות אחרותולא רואים בעיה למדינה לספק להם תמיכה כלכלית ללא עבודה שלהם גם כשיהיו 30% מהאוכלוסייה. 

אין ספק שכל החלקים האחרים בחברה הישראלית רואים תמונת ראי, כלומר: תמונה הפוכה. 

אחרים רואים את החרדים ככאלה שתורמים מעט, אם בכלל, לביטחון. 

תרומתם הכלכלית של גברים חרדים נמוכה בהרבה מתרומתם הכלכלית של מגזרים אחרים (אולי למעט נשים ערביות).

הם מקבלים יותר מאשר קבוצות אוכלוסייה אחרות. 

אם במדינת ישראל, יהיו 30% חרדים, בוודאות אי אפשר יהיה לתת קצבאות לכל צעיר חרדי בריא שבוחר לא לעבוד אלא ללמוד בישיבה.

כפי שנתי טוקר מציין בצדק, התפיסה של האחרים מגובה בנתונים אמפיריים בעוד התפיסה של החרדים מבוססת על הנחות מעט מוזרות, שלא לומר חסרות שחר, למשל ההנחה שלומדי התורה הם המגנים על ביטחונה של מדינת ישראל.

נדמה לי שלו היו עורכים סקר כזה בקרב יהודים חרדים בניו יורק או בלונדון היינו מקבלים תוצאות הפוכות ממה שהתקבלו בסקר הנוכחי. 

ככלות הכל אחוז הגברים החרדים העובדים שם דומה לאחוז הגברים ממגזרים אחרים העובדים. 

לא התייחסתי לפיריון הנמוך של גברים חרדים שעובדים ולא התייחסתי לשיעור הגבוה של "עבודה בשחור" במגזר החרדי.

המקורות שלי ביחס ל"עבודה בשחור" הם אנשים שגדלו במגזר החרדי ותיארו נורמה כזאת. 

דוגמאות לשאלות ולתוצאות

1. האם החרדים תורמים יותר או פחות לכלכלת המדינה?

יותר - 39.8% בערך אותו דבר - 47.3% 

2. האם לדעתך החרדים מקבליםמהמדינה יותר או פחות ממגזרים אחרים מבחינת תשתיות, תקציבים ושירות לאזרח? פחות - 88.5%

3. על פי התחזית בעוד כ-40 שנה החרדים יהיו כשליש מתושבי המדינה. אם שיעור התעסוקה שלהם יהיה שומה למצב הנוכחי, האם מהדינה תוכל לספק שירותים חיוניים כמו שהיא מספקת כיום? כן-80%.

4. כ-48.3% מהגברים נגד שילוב לימודי מתמטיקה ואנגלית במוסדות חינוך חרדיים לבנים. כ-62.4% מהנשים נגד שילוב לימודי מתמטיקה ואנגלית במוסדות חינוך חרדיים לבנים. 

מעניין כי 46% מהחרדים כלל לא מרוצים מהטיפול של הממשלה ביוקר המחייה ו-32% לא כל כך מרוצים.

במתכוון הבאתי רק נתונים שנראו לי חשובים במיוחד ולא התייחסתי לשאלות נוספות בכתבה.

הערות מתודלוגיות

1. לא ראיתי נתונים ספציפיים על המדגם.

כך למשל, חסרים נתונים על ההתפלגות בין גברים ונשים חרדיים. בשאלה היחידה שמוצגת התפפלגות כזאת רואים הבדל גדול בין נשים לבין גברים.

2. המגזר החרדי הוא מאוד הטרוגני.

יש משמעות לחלוקת העונים לסקר על פי קבוצות בחברה החרדית. למשל: ליטאים, חסידים, ספרדים. גם בין חסידויות שונות יש הבדלים גדולים. 

לא ראיתי נתונים ביחס לחלוקת העונים לסקר על פי הקבוצות אליהם משתייכים.

3. הטיות אחרות

למשל הבדלים בין אלה שענו לאלה שסרבו לענות והטייה הנובעת מההנחה של הנשאלים, החיים בקהילה ובחברה המקבלת סמכות, לאילו תשובות מצפים מהם.

מי הבמאי של הסרט הזה?

אין במאי אחד. יש מספר במאים. 

המנהיגות הרעה שיש לאכלוסייה החרדית בישראל.

מדובר בחלק מהרבנים ובחלק מהפוליטיקאים. המציאות העתידית תהיה, שבסופו של דבר משחק הפירמידה הזה, יוביל להתמוטטות כלכלית. 

כשזו תגיע, אין לכם מה לדאוג לחלק מהפוליטיקאים, אבל האנשים החרדים הרגילים יתקשו לפרנס את משפחותיהם, בהיעדר השכלה, כישורי עבודה וניסיון.

הקהילות החרדיות

יש הרבה חרדים שהם אנשים טובים. 

בחלק מהקהילות החרדיות יש סולידריות בקהילה המתבטאת בעזרה של הקהילה לפרטים בתוכה. 

במאמר של נתי טוקר מרואינים חרדים שמסבירים שבקהילה שלהם יש הרבה מפעלי התנדבות לטובת כלל האוכלוסייה. הם הזכירו את הרב פירר,את עזר מציון, את יד שרה, איחוד והצלה ועוד. לא הזכירו את זכרון מנחם. גם זו עמותה חרדית. היא פועלת לטובת ילדים חולי סרטן, והיה ראוי להזכיר גם אותה.

היו גם מרואינים חרדים אחרים שהם יזמים. הם טענו שזה נכון אבל אחוז החרדים הפועלים בהן הוא קטן. 

ללא קשר לויכוח עד כמה הם תורמים, אין ספק שיש אנשים חרדים התורמים גם לכלל אזרחי ישראל. 

הבעיה היא שבתוך הקהילות יש ציות לסמכות. בעיקר סמכות של רבנים. כמצוין בפיסקה הקודמת, בלא מעט מקרים מדובר במנהיגות שתביא לטווח ארוך תוצאות הרסניות לקהילות שלהם.

כשיש בתי ספר חרדיים המלמדים גם לימודי ליבה ויותר מליבה, והם מקבלים היתר רבני לפעול, יש בהם עודף נרשמים. 

הבעיה היא, כמובן, שרק בתי ספר מעטים זוכים להכשר כזה.

פוסטים נוספים על נושא זה

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל  

להסיר את התחפושת: כלכלת המשפחה בבני ברק

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?

עדיין לא מאוחר - התנהלות כלכלית בגיל השלישי

 

כבר הרציתי על נושא זה בעבר. הפעם הרציתי בזום לחברי קהילת "מוטקה". 

מצורף קישור להרצאה. ייתכן שרק חברים ב"מוטקה" יוכלו לצפות בהרצאה באמצעות קישור זה.

להלן הקישור: עדיין לא מאוחר: התנהלות כלכלית בגיל השלישי. 

ליווי כלכלי של יוצאת בשאלה: סיפור הצלחה

 

כיועץ לכלכלת המשפחה עשיתי מאות ייעוצים כלכליים למשפחות ויחידים.  

מרבית היעוצים שלי היו לשתי קבוצות שונות: יעוצים בתשלום ליחידים ולמשפחות וליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה בעמותת "הלל". 

בנוסף, נתתי יעוצים בהתנדבות לשורדי שואה (גם היום כל שורד שואה יכול לפנות אלי באמצעות  טלפון: 054-4480616 ולקבל יעוץ ללא תשלום) וליוצאי אתיופיה.   

שיעור ההצלחה ביעוצים בתשלום גבוה מאוד. שיעור ההצלחה בליוויים ב"הלל" הרבה יותר נמוך. 

אני שמח לכתוב פוסט זה על אחת ההצלחות הגדולות ביותר, שהיו לי בליווי כלכלי ב"הלל". הליווי הסתיים בזמן האחרון. 

כמובן, שלא אשתף את הקוראים בפרטים אישיים של אותה יוצאת בשאלה. 

מעבר לסיפוק הגדול שיש לי מההצלחה של אותה אישה, חשוב לי לספר על כך עבור יוצאים בשאלה, שיפנו בעתיד לליוויים כלכליים במסגרת "הלל", וגם עבור אחרים המגיעים ליעוצים כלכליים ללא תשלום בכל מסגרת.

ההבנה של מה גרם להצלחה במקרה שלה, אולי תגדיל את הסיכויים שלהם להצלחה. 

האם יש לי חלק בהצלחה שלה?

התשובה היא בודאי חיובית. אני מביא איתי הרבה ניסיון, ידע ויכולת חשיבה. גם מחויבות לאנשים שאני מלווה. 

אציין, שאני לא ייחודי, אני חלק מצוות נהדר של ליווי כלכלי, שבו יש הרבה אנשים מצוינים המביאים לליווי בדיוק את אותם הדברים שציינתי לגביי. 

לכל אחד יש זווית שונה וניסיון אחר. לפעמים הניסיון האחר של מישהו בצוות משלים את מה שחסר לי ואני יכול להיעזר במלווה נוסף. 

במקרה הזה, שוקי רוזנקר, עזר רבות ליוצאת ולי בנושא של הלוואה מעוגן. נושא שבו המומחיות שלו והניסיון שלו עולים בהרבה על שלי.

במקרה הזה לא הייתי זקוק לעזרה מגורמים נוספים, אבל בלא מעט מקרים שיתוף פעולה עם עובדת סוציאלית ו/או ליווי משפטי הכרחי להצלחת ליווי כלכלי. 

גם גורמים אלה בתוך "הלל" עושים עבודה טובה מאוד. אם צריך, אני יודע להסתייע גם בגורמים נוספים ב"הלל" וגורמים משלימים מחוץ ל"הלל".

מה תרמתי בליווי?

1. חשיבה וניתוח, ביחד עם היוצאת בשאלה, של מגוון רחב של סוגיות כלכליות: מאזן הוצאות והכנסות, אינטראקציה מול בנקים, הלוואות, חשיבה משותפת על דרכים להגדלת הכנסות, סוגיות אישיות עם אספקטים כלכליים ועוד.

השורה התחתונה הייתה יציאה ממצב כלכלי קשה ומורכב למצב סביר ואולי מעבר לסביר.

2. חשיבה משותפת על היערכות לראיון עבודה, קורות חיים, המלצות ממעסיקים קודמים ועוד. 

השורה התחתונה הייתה מציאת עבודה מתאימה.

3. מידע העשוי לסייע בקבלת החלטות.

הגורם העיקרי להצלחה

את סט הכישורים, הידע והמחויבות מביאים מלווים כלכליים לכל הליוויים.

למרות זאת, במקרים רבים יש הצלחות חלקיות או אפילו חוסר הצלחה.

מה שמביא אותי למסקנה המתבקשת, שהגורם העיקרי להצלחה במקרה זה היא היוצאת בשאלה שבאה לליווי.

היא גילתה הרבה יוזמה, הרבה מחויבות לעצמה, הרבה עקביות ונחישות.

היא ידעה לפנות אלי כשצריך.

היא ידעה לפעול באופן עצמאי ולא להסתמך רק עלי.

היא ידעה לשתף אותי במה שהיא עשתה ולקבל היזון חוזר, שלפעמים חייב אותה לעשות שינויים.

מה הלקחים שיכולים יוצאים בשאלה להפיק?

1. אל תהססו לפנות לליווי כלכלי. 

יש ב"הלל" צוות מצויין של מלווים כלכליים או פיננסיים. פנו בכל פעם שתזדקקו לסיוע בתחום הזה. 

2. דחיית הפנייה עלולה לפעול לרעתכם.

3. אתם הגורם החשוב ביותר להצלחה.

זהו הלקח העיקרי. אם תפעלו בעקביות ובמחויבות לעצמכם, אין סיבה שלא תצליחו להתמודד עם סוגיות כלכליות ולשפר מהותית את מצבכם.

במאמר מוסגר, זה נכון לא רק לסוגיות כלכליות.

מה הלקחים לאחרים המתקשים בהתנהלות כלכלית?

מה שנכון ליוצאים בשאלה נכון גם לגביכם: אתם המפתח העיקרי להצלחה בשיפור ההתנהלות הכלכלית שלכם.

 

פייסבוק: חזרה לסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת?

 

לפחות שני דברים פשוטים לא מבינים בחברת פייסבוק או Meta: הקשר (Context) ואת חוקי הקהילה של החברה עצמה. 

אסייג את דבריי לכך שמדובר בשפה העברית. לא הופתע עם בשפה האנגלית הם כן מבינים. 

חוקי הקהילה  

זו כבר הפעם השנייה כותבת לי חברת פייסבוק שהפרתי את חוקי הקהילה. 

מדובר בקישורים לפוסטים בבלוג האישי שלי. הבוקר מדובר בפוסט: בדרך לפריצת דרך אישית. 

כל מי שיקרא את הפוסט הזה יבין מהר מאוד שלא הפרתי שום חוק של הקהילה. 

המצחיק בזה ששיתפתי את הפוסטים דרך ה-Feed ודרך Story. 

פייסבוק לא חשבה שבשיתוף דרך ה-Feed הפרתי כללי קהילה.

פייסבוק הייתה בטוחה שבשיתוף דרך ה-Story הפרתי את כללי הקהילה.

בפעם הקודמת ניצלתי את האפשרות לערער על ההחלטה. זה הסתיים בהתנצלות של החברה. 

גם הפעם ערערתי ונחשו מה? כנראה זה יסתיים באופן דומה.

רק שהפעם בגלל שזו פעם שנייה הם הגבילו אותי ל-24 שעות.

לא עבר הרבה זמן (שעות ספורות) עד שהודיעו לי שהמגבלה הוסרה, אבל הזהירו אותי לציית לחוקי הקהילה.

 Windows 95 ו-Windows 98

 המבוגרים שבינינו אולי עדיין זוכרים את שתי מערכות ההפעלה הגרועות ביותר של חברת מיקרוסופט.  שתי הספרות האחרונות מתארות את השנה בה יצאה מערכת ההפעלה לשוק. 

במערכות האלה הייתה חוסר אחידות וחוסר תיאום בין צוותי פיתוח שונים ש"דרסו" את אותן כתובות ב-Kernel. מודולים במערכת ההפעלה נגזרו ממקומות שונים לפעמים ללא קונסיסטנטיות ביניהם.

במשך כ-25 השנים שחלפו מאז התקדמה חברת מיקרוסופט. התוכנות שלה הן באיכות הרבה יותר טובה.

מי שעדיין נמצאת שם היא חברת Facebook. 

ההסבר להפרה, כביכול, שלי של חוקי הקהילה דווקא ב-Story עשוי להיות חוסר התאימות בין שתי תוכנות המבצעות את אותה בדיקה של חוקי הקהילה. 

התוכנה שב-Feed היא חלק מהקוד של Facebook. מקורו של ה-Story הוא ב-Instagram. בהחלט ייתכן שגם בדיקת חוקי הקהילה של החברה הגיעה משם או שהותאמה באופן לא טוב מספיק לקןד של ה-Story שבא מה-Intagram. 

הקשר (Context)

האם תגובה פוגענית לפוסט בפייסבוק תלויה רק בתוכנה או גם בהקשר? 

כל בר דעת יענה בחיוב לשאלה הזו. 

התוכנה האוטומטית של פייסבוק שבודקת את זה היא כנראה חסרת דעת. 

מדובר בפעם היחידה שביקשתי מפייסבוק לחסום משתמש.

אותו משתמש מגיב על פוסטים שלי עם הקשר פוליטי בתגובות הזויות. 

לא חשבתי שצריך לחסום אותו בגלל זה. פשוט התעלמתי ממנו.

אבל כשהתגובה הפוליטית האוטומטית שלו הייתה על הקישור לפוסט הבא: הדקירה שקהתה  זה כבר עבר את גבול הסביר.

הפוסט ליום השואה, עסק באישה שסיפרה לי איך רצחו במחנה השמדה נאצי את ביתה הקטנה מול עיניה. 

זה בוודאי לא הקשר לתגובה העוסקת בפוליטיקה. 

התשובה של חברת פייסבוק הייתה שהם לא מצאו שום הפרה של כללי החברה בתגובה הנ"ל. 

ההסבר היחיד לכך: התוכנה האוטומטית של החברה לא מבינה הקשרים בעברית.

על AI חברת Meta ונועם חומסקי

בפוסט הרומן שלי עם AI כתבתי על ויכוחים אקדמיים, בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, ביחס ליכולות של בינה מלאכותית בהבנת שפה. 

נועם חומסקי היה בין אלה שחשבו שבינה מלאכותית לא תוכל להבין שפה.

הדבר שחשב שבינה מלאכותית לא תבין היה הרובד  הסמנטי. 

הוא הביא דוגמה לשני משפטים בעלי אותו מבנה סינטקטי אבל בעלי סמנטיקה או הקשר שונים.

משפט 1: 

The glass fail on the table and it is was broken.

משפט 2: 

The rock fail on the table and it is was broken.

במשפט הראשון נשברה הכוס. במשפט השני נשבר השולחן.

נדמה לי שבשנת 2023 כבר מבינים שנועם חומסקי טעה. 

אם חשבתם שההתקדמות ב-AI פתרה את נושא ההקשר כנראה צדקתם, אבל כפי שראיתם לא כשמדובר בחברת Meta. 

עברית

לפני כחודש או מעט יותר שמעתי בגלי צה"ל את ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. היא הסבירה מדוע השיח ב-Facebook בישראל יותר קיצוני ויותר אלים מאשר במקומות אחרים. 

החברה אינה מקצה מספיק כוח אדם לניטור השיח בשפות שמדבר אותן מספר קטן יחסית של אנשים. עברית היא בין אותן שפות.

אולי זה מספק גם הסבר לאי הבנת הקשרים בעברית על ידי התוכנה האוטומטית של החברה המתייחסת לבקשות לחסימת משתמשים.

השורה התחתונה שלי

הקוד של בדיקת חוקי הקהילה ב-Story אינו אמין. אני מפסיק להשתמש ב-Story ב-Facebook.