הפוסט הראשון בסדרה היה הקדמה לסדרת הפוסטים. בפוסט השני שאלתי את השאלה: שכיר או עצמאי? הפוסט השלישי התמקד בשאלה: עוסק מורשה או עוסק פטור?.
סדר הפוסטים אינו מקרי. במקרים רבים הוא תואם סדר כרונולוגי.
מישהו מתחיל לעבוד כשכיר ובשלב מסוים שואל את עצמו באופן יזום או בגלל אירוע המעלה את השאלה: האם להיות עצמאי?
החליט להיות עצמאי ואז הוא שואל את עצמו: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?
כאשר ההכנסה השנתית שלו עולה על 100 אלף שקלים (נכון לשנת 2021) לא משנה מה התשובה שהוא מעדיף לשאלה לעיל. עליו להיות עוסק מורשה.
כשאתם עובדים כעצמאים
בשלב מסוים מן הסתם תשאלו את עצמכם כיצד ניתן להגדיל את ההכנסות מעבודה?
לשאלה הזו עשויות להיות מספר תשובות המשלימות זו את זו.
דוגמאות:
1. הגדלת היקפי העבודה
יותר עבודה פירושה יותר הכנסות.
2. הגדלת התמורה לשעת עבודה או למוצר או שירות
אפשר להמשיך לעבוד באותו היקף אבל לקבל יותר כסף עבור יחידת עבודה או שירות או מוצר.
אם אתם גובים 300 שקלים לשעת ייעוץ, ותעלו את המחיר של שעת ייעוץ ל-350 שקלים, ההכנסה תגדל. כמובן תחת ההנחה, שלקוחות יהיו מוכנים להמשיך לקבל את אותו ייעוץ ולשלם 350 שקלים לשעה.
אפשר לגבות על ייעוץ בכלכלת המשפחה 3,000 שקלים. ייעוץ כזה כולל כמה פגישות, הכנת תיק כלכלי והיערכות למימוש המתווה לשיפור ההתנהלות הכלכלית.
אחרי צבירת נסיון ומוניטין אפשר להעלות את התעריף ל-4,000 שקלים.
אפשר למכור מוצר כלשהו במחיר מסוים ואחרי תקופה להעלות את המחיר.
3. הקטנת תשלומי מיסים או דחיית תשלומי מיסים
עצמאי עשוי להבין, שדיווח מלא על הוצאות מוכרות למס הכנסה עשוי להקטין את סכומי המיסים שהוא משלם. פחות מיסים יותר הכנסות.
דחיית תשלום מיסים עד למועד האחרון המותר על פי חוק עשויה לאפשר רווח על הסכום שישולם.
כך למשל, בתקופה שהיו ריביות גבוהות יותר, שילמתי מקדמות מס הכנסה, מקדמות ביטוח לאומי ותשלומי מע"מ ב-15 לחודש. זה היה המועד האחרון לתשלום. שילמתי דרך אתר האינטרנט באמצעות כרטיס אשראי, שמועד החיוב שלו הוא 15 לחודש. המשמעות הייתה: חיוב דחוי בחודש. את הכסף יכולתי להפקיד לפיקדון נושא ריבית, שמשתחרר ב-15 לחודש הבא.
עצמאי או חברה?
בשלב מסוים יש עצמאים שישאלו את השאלה הזו. השאלה אנלוגית לשאלה: שכיר או עצמאי?
ההכנסות של עצמאי עשויות להיות גבוהות יותר אבל יש לזה מחיר: מחיר ביורוקרטי, מחיר של פעולה מול הרשויות ולפעמים גם עלות שירותים של בעלי מקצוע כמו רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות.
ההכנסות של בעל חברה עשויות להיות גדולות מההכנסות של עצמאי אבל יש לזה מחיר: ביורוקרטיה, סיבוך, תשלומים שונים וכיו"ב.
במקרה זה לסעיף של "הקטנת תשלומי מיסים" עשוי להיות משקל רב בהגדלת ההכנסות.
המסקנה היא שלמי שאינו משלם מס הכנסה גבוה, לא כדאי להקים חברה.
עוסק פטור אינו צריך בכלל לחשוב על הקמת חברה. גם עוסק מורשה שההכנסה שלו אינו מספיק גבוהה קרוב לוודאי שלא יפיק תועלת מהקמת חברה.
כיצד משלם בעל חברה פחות מס הכנסה?
גילוי נאות
איני רואה חשבון ואיני יועץ מס. כמי שזה אינו תחום מומחיותו, איני נכנס לפרטים. אני מציג רק נקודות עקרוניות בתקווה שלגביהן איני טועה.
אמצעים להקטנת גובה תשלום מס על ידי חברות
האמצעים, שאני מכיר, לתשלום פחות מס על ידי חברות הם:
1. בדרך כלל חברה משלמת אחוז מס נמוך יותר מאשר עצמאי.
2. בהחלט ייתכן שחברה תוכל לרשום כהוצאות עסקיות דברים שעצמאי אינו יכול לרשום כהוצאות.
3. בעל החברה, שגם מועסק בחברה, רשאי לקבוע את גובה המשכורת שלו.
במקרה הנדון מדובר בחברה שאין לה בשלב הראשון עובדים שכירים אחרים. לא בטוח בכלל שיהיה שלב שני שבו יהיו עובדים שכירים.
גובה המשכורת עשוי להיות נמוך על מנת להקטין את גובה מס הכנסה או אפילו להגיע לגובה משכורת הפטור ממס הכנסה.
הכספים העודפים נשארים בקופת החברה. החברה יכולה להשקיע אותם.
שיקולים נגד פתיחת חברה
1. תשלום גבוה יותר לרואה חשבון ולמנהל חשבונות.
האמצעים להפחתת שיעור המס שתוארו בפסקה הקודמת מחייבים תכנון מס.
תכנון מס צריך להיעשות על ידי מי שזהו מקצועו. האמת? לא חשבתם לרגע שהוא יעשה את זה בחינם.
2. רגולציה מגדילה את ההוצאות על ניהול הוצאות והכנסות.
לא במקרה השמטתי מהפסקה הקודמת את המילים "יועץ מס".
עצמאי יכול להגיש בעצמו דו"ח שנתי למס הכנסה (אני לא ממליץ על כך). הוא יכול לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס.
חברה חייבת לפנות לרואה חשבון בלבד.
ראיתי כבר יותר מפעם אחת יועצי מס, שביקשו מחיר נמוך יותר מרואי חשבון. ההסתברות שחברה תשתמש בשירותי התנהלות מול רשויות המיסים יקרים יותר מאשר עצמאי היא גבוהה.
הדיווח השנתי, כמו גם הדיווח השוטף, של חברה מורכבים יותר.
מי שעושה את זה עבור חברה כנראה ידרוש תמורה גבוהה יותר.
עצמאי יכול לבצע את הרישום של הוצאות והכנסות בעצמו. הוא אינו צריך בהכרח גורם חיצוני הגובה תשלום לביצוע מטלה זו.
3. תשלום אגרה שנתית לרשם החברות
בנוסף לכך, נדרשת חברה לדווח דיווח שנתי לרשם החברות.
משהו פחות חשוב בעד פתיחת חברה
כאשר לחברה בע"מ חובות או שהיא מגיעה לפשיטת רגל, ייתכן שתשלום החובות לא יוטל אישית על בעל החברה, אלא על החברה.
בהקשר שבו אנו דנים אין לזה משמעות. עצמאי ההופך את עצמו לחברה שכל הכנסותיה הן מעבודתו, יכול וצריך להימנע מהגעה למצבים כאלה.
אם אין הכנסות לחברה לאורך זמן, אפשר ורצוי לסגור אותה.
סיכום
ה-Trade off הוא בין חיסכון במס בחברה ביחד עם מורכבות גדולה יותר בהתנהלות והוצאות כספיות הנגזרות מהמורכבות הזאת.
רק ברמות הכנסה גבוהות במיוחד יש טעם לפתוח חברה במקום להיות עצמאי.
הערות שוליים
כשהייתי יועץ עצמאי בתחום ההיי-טק פנה אלי מישהו מאותו תחום והציע לי לפתוח ביחד חברה. הרעיון שלו היה שכל אחד יקבל את ההכנסות שהוא מביא לחברה ושנינו נשלם פחות מס הכנסה.
לא פסלתי את הרעיון על הסף. פניתי לרואה החשבון שלי ושאלתי אותו מה דעתו?
הוא חשב שברמת ההכנסה המשותפת של שני יועצי היי-טק, אותה הצגתי לו, לא כדאי לפתוח חברה.
לצערי, אני נתקל לפעמים ביוצאים בשאלה המעוניינים לפתוח חברה על בסיס הכנסתם כעצמאים, ללא העסקת שכירים בחברה.
מדובר ברמות הכנסה נמוכות בהרבה מרמת הכנסה של עצמאי ממוצע בתחום ההיי-טק.
זה לא אומר, שצריך הימנע מחשיבה על האפשרות של פתיחת חברה. ראיתי גם מקרים בהם פתיחת חברה הייתה הגיונית וסבירה.
