יום שלישי, 26 באוקטובר 2021

טאצ'ר הצילי!!!! את בנק דיסקונט - מפני עצמו

 

הסמל של טאצ'ר דיסקונט. כל הזכויות על הסמל שמורות לבנק דיסקונט

אני לקוח של בנק דיסקונט. לצערי הרב, נוצרו נסיבות בהן אני ואשתי עומדים להיפרד. אחת המשמעויות היא הפרדת חשבונות בנק. החלטתי לפתוח חשבון חדש בבנק דיסקונט על שמי בלבד. 

החלטתי לפתוח אותו בסניף אחר, הסמוך למקום מגוריי המשוער אחרי סיום תהליך הפרידה. 

המצב, נכון לעכשיו, הוא שכל אחד מאיתנו יפתח חשבון בנק ובהדרגה תיעלם הפעילות בחשבון המשותף. 


בפוסט זה אתאר את חווית הלקוח הנוראה שלי.


בשביל מה צריך מענה טלפוני ללקוחות הבנק?


כשמקבלים את המענה הטלפוני האוטומטי קל מאוד להבין, שבבנק לא מעוניינים לתת מענה טלפוני ללקוחות. 

מטרטרים אותם בלי סוף בין תפריטים ובין פריטי מידע חסרי משמעות עבורם. סוג של מלחמת התשה, שבסיומה ישתכנע הלקוח שלא להשתמש במענה הטלפוני של הבנק. מדברים ומדברים בלי סוף, ללא מתן אפשרות ללקוח לתאר את סיבת ההתקשרות.

לאחר ששורדים את התשת התפריטים מועברים לבנקאי. רגע לא בדיוק לבנקאי, לתור ההמתנה שתמיד הוא "ארוך מהרגיל". 

אז מגיע הרגע לא ייחלתם: האפשרות לבחור באפשרות שמהבנק יתקשרו אליכם במקום שתמתינו בתור.  

במקרה שלי הפקידה הלא מקצועית (אולי סטודנטית?) התקשתה להבין מה אני רוצה. 

אמרתי את זה באופן פשוט וברור: "אני רוצה לפתוח חשבון בסניף בית הכרם בירושלים". הפקידה התעקשה לשכנע אותי, שאני מתכוון להעברת החשבון המשותף של אשתי (עדיין) ושלי מסניף אחר לסניף הזה. רק שהסברתי בתקיפות רבה שהיא לא מבינה מה אני אומר וחזרתי על דבריי בקצב הכתבה היא סוף כל סוף הבינה וקבעה לי תור בשעה מסוימת בסניף. 


ביקור בסניף בית הכרם בירושלים


בשעה היעודה בדיוק התייצבתי בסניף. ראיתי פקידה אחת מטפלת בלקוח אחד. פקיד נוסף והמנהלת שלהם עושים משהו לא ברור אבל לא מקבלים אותי. 

 אחרי כמה דקות הלקוח מסיים את פגישתו. הפקידה מתחילה לדבר בטלפון. 

אחרי עשר דקות מהשעה שנקבעה לפגישה, אני פונה לפקיד ואומר לו: "אני מבין שאתם לא רוצים אותי כלקוח של הסניף". 

הפקיד אומר שהוא עובד אבל הוא יקבל אותי בכל זאת. ממש יפה מצידו. 

אני מסביר לו שאני פנסיונר של המדינה ורוצה לוודא שאני לא משלם עמלות. הפקיד אינו יודע ומצלצל בטלפון למנהלת. לאחר השיחה הוא אומר שלא יחייבו אותי בעמלות. 

אני מסביר לו שאנחנו נפרדים וכחלק מהתהליך כל אחד פותח חשבון בנק ומעביר אליו את הפנסיה שלו  ובהדרגה נקטין את הפעילות בחשבון המשותף בסניף אחר. 

"אי אפשר לפתוח חשבון בלי להעביר את החשבון מהסניף האחר" מסביר לי הפקיד. 

בעיניי, כמי שהיו לו בעבר הרחוק שני חשבונות בשני סניפים בבנק אחר, וכמי שהיה מעורב בפרוייקט מחשוב מערכות ליבה של בנק לאומי, זה נראה תמוה.


לקח ללקוחות בנקים


מה שאני עשיתי צריך לעשות כל לקוח בבנק שנתקל במה שנתקלתי. הודעתי לפקיד שאם זה המצב לא אפתח אצלם בסניף חשבון ואולי גם לא בבנק דיסקונט.


טאצ'ר לעזרה


טאצ'ר הוא הסניף הדיגיטלי של בנק דיסקונט. לטעמי האישי, מודל מוצלח יותר מאשר Pepper של בנק לאומי.

בערב נכנסתי דרך המחשב לאתר שלו. על פי הכתוב שם, במקרה של פתיחת חשבון בסניף זה מועברים אליו כל חשבונות הבנק עם פרטי לקוח זהים.  כשבאחד מדובר בי בלבד ובשני מדובר בזוגתי ובי אין מדובר באותם פרטי לקוח.

אני מחכה לטלפון מפקיד בטאצ'ר. שם לפחות לא ביליתי זמן רב בהמתנה חסרת שחר. 


לקחים לבנק דיסקונט


1. הגבילו את המענה הקולי רק לאנשים שאינם יכולים להשתמש באמצעים אינטרנטים ודיגיטליים.

אני מדבר בעיקר על אנשים בגיל מבוגר מאוד שאינם יודעים להשתמש במחשב.  

גם הם ירוויחו מזה: הם יחכו פחות בתור.


2. פשטו את המענה הקולי לתפריט שבו הלקוח יוכל מהר מאוד להביע את רצונו. בשנת 1995 קראו לגישה הזו ב-Bank of America, קרוב למדי שלא רק בו: הלקוח במרכז (Customer Centric). 


3. תנו לאנשים עם שליטה באינטרנט ו/או בדיגיטל אפשרויות פשוטות להביע את רצונם ולאפשר לכם להתייחס אליו.


4. מודל המחייב לקוח להחזיק את כל חשבונותיו בסניף אחד הוא אולי יעיל יותר לבנק וללקוחות המתקשים לנהל חשבון בנק. 

לא כל הלקוחות כאלה. יש מצבים בהם מתאים ללקוח להחזיק שני חשבונות בשני סניפים, למשל: חשבון עסקי של עצמאי וחשבון אישי שלו ושל אשתו. 


בתקווה שמטאצ'ר יחזרו אלי תוך שלושה ימים כמובטח.






 

 

יום רביעי, 20 באוקטובר 2021

מעגלי פגיעות - חלק 1: סיפור ירושה

 


סדרת פוסטים זו עוסקת במעגלי פגיעות. למעגלי פגיעות יש הרבה השלכות שליליות. ביניהן גם השלכות כלכליות על יחידים ומשפחות. 

סיפור הילדים "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" מתאר מצב כזה. הסיפור מתאר את זה בהקצנה המתאימה לסיפורים הומוריסטיים. סכסוך מסיבה לא ידועה בין שני אחים התפתח לסכסוך קשה ורב דורי בין צאצאיהם. 

הסיפור גם נותן את המפתח לפיתרון: הם צריכים לדבר ביניהם, כפי שעושים נער ונערה משני צידי מתרס הניצים הרב דורי.


ירושה גדולה שקטנה עם השנים


מדובר בסיפור אמיתי. מסיבות מובנות אני נמנע מלהציג פרטים העלולים לזהות את גיבוריו. 

מדובר באח ובאחות ממשפחה עשירה. לאחר מות ההורים הייתה ביניהם מחלוקת ביחס לחלוקת הירושה ביניהם. 

זה התפתח למעגל פגיעות, כשכל אחד מהם שכר עורכי דין. הם הפסיקו לדבר זה עם זו וזו עם זה. במקום זאת עורכי הדין שלהם דיברו זה עם זה. עורך הדין של כל אחד מהם סיפר ללקוח שלו שצד השני דורש דרישות מופרזות ואינו מוכן להתפשר. 

הסכסוך אמנם לא נמשך במשך דורות אבל הוא נמשך מספר רב של שנים עד ש....

יום אחד האח והאחות נפגשו באקראי באיזו אזכרה ודיברו ביניהם. שיחה קצרה הספיקה כדי לגלות שהמחלוקות אינן כל כך עמוקות וקל לפתור אותן. הן נפתרו והאח והאחות חזרו לדבר ביניהם.


נזקים מובהקים ובוודאי לא יחידים:

1. נזקים רגשיים לאח ולאחות ולבני המשפחות שלהם.

2. נזקים כלכליים בגין התשלומים לעורכי הדין.
 התשלומים על שנים של עבודה של עורכי דין היו גבוהים מאוד וכרסמו בירושה.
 
3. נזקים כלכליים בגלל חוסר האפשרות להשקיע את כספי הירושה או להשתמש בהם.
כולל חוסר האפשרות להעביר אותם ממסלול השקעה אחד לאחר.

 




 

הלקוח לא במרכז: הסתרת פרטים מהותיים

 


תארו לכם שאתם מגיעים לרופא לטיפול בבעיה רצינית. לפני שהרופא בוחר איזה טיפול לתת לכם הוא שואל על בעיות שיש לכם, על תרופות שאתם לוקחים באופן קבוע, על רגישויות לחומרים ועל היסטוריה רפואית, שלא תמיד זמינה במחשבי קופת החולים.

אתם בוחרים להסתיר במתכוון את המידע מהרופא. לא תמיד קבלת ההחלטות של רופאים היא רציונלית. במקרה הספציפי הזה, גם אם קבלת ההחלטות של הרופא תהיה הטובה ביותר, זה עשוי לא להספיק: הרופא עלול לטעות ולגרום לנזק רב, שלא באשמתו.

מי שאשם זה הפצינט שהסתיר מידע. מי שיינזק כנראה זה אותו פציינט. אולי גם הרופא. 

מה שנכון לרופא נכון גם ליועץ לכלכלת המשפחה. 

יש לקוחות שאינם מסתירים מהיועץ מידע רלוונטי לתהליך הייעוץ. גם כשמדובר במידע רגיש ולא נעים, למשל: מחלה המגבילה יכולת לעבוד או חוסר יכולת לסמוך על ירושה מהורים עשירים, משום שלא בטוח שההורים יורישו להם כסף. לקוחות אלה הם במרכז כפי שלקוחות בכלכלת המשפחה צריכים להיות.

ללא גילוי המידע על המחלה היועץ עשוי להציע לנועץ לעבוד בעבודה, שאינו מסוגל לבצע בגלל מצבו הרפואי,  ולפרש לא נכון את כישלונו בביצוע אותה עבודה.

הסתרת מידע על הדרה מירושה למשל, עלולה לגרום ליועץ להציע ללקוח להסתמך על כספי ירושה עתידיים. 

יש לקוחות שמסתירים מידע לא פחות מהותי לתהליך הייעוץ, גם אם הוא אינו כה רגיש. 

זו יכולה להיות הוצאה כספית משמעותית. זו יכולה להיות הלוואה או חוב שאינו משתקף בדפי חשבון הבנק ובדפי כרטיסי האשראי.

משפחה או יחיד המגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה ומסתירים פרטים מהותיים אינם יכולים להיות במרכז. אם זה אפשרי, רצוי וראוי להפסיק את תהליך הייעוץ,  שבגין אותה הסתרה יהיה לא אפקטיבי, שלא לומר מזיק. 

 

פוסטים קודמים על לקוחות שלא במרכז


הלקוח לא במרכז: אין הסכמה על העיקרון הבסיסי של התנהלות 
 
הלקוח לא במרכז: אינו מוכן לעזור לעצמו
 
הלקוח לא במרכז: חובות ל"שוק האפור" 
 

הלקוח לא במרכז: אין יכולת ו/או נכונות להתמודד עם הבעיות
 
 





 



יום שישי, 17 בספטמבר 2021

להשקיע במניה ספציפית

 


 גילוי נאות

 

אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצי השקעות בבנק. גם בשני המקרים הללו לא אמרתי במה להשקיע. 
 
באחד, אמרתי, אחרי שנשאלתי, שדעתי היא שאסור לעשות את מה שיועץ ההשקעות בבנק המליץ. 
 
בשני אמרתי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה ולכן אין טעם לסגור את הדלת. 
 

הסוגייה הנוכחית

 
מישהו קרא או שמע בתקשורת, שמומחה לשוק ההון המליץ לרכוש מנייה של  אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. האם כדאי לקנות את המנייה? שאל. 


פנטזיה לא נעימה: אני קונה מנייה של יצרן שבבים


תארו לעצמכם שמישהו מכוון אלי נשק ומודיע לי שהוא יהרוג אותי אם לא אקנה תוך שתי דקות בכל כספי מנייה של יצרן שבבים. 
התפקיד שלי הוא לבחור איזה יצרן שאני רוצה. 

כללי המשחק:

1. אסור לי לבדוק באינטרנט.

2. אסור לי לתקשר עם אף אדם. 

3. אסור לי לקרוא מידע כלשהו. 

בקיצור החלטה מהבטן. 
כמובן שלא הייתי בוחן את השאלה האם הוא באמת יירה בי? הייתי בוחר את אחד היצרנים.
 
בתנאים הללו הייתי חושב כמה שניות: Samsung או TSMC? ואז הייתי אומר בקול ברור: TSMC. 

משקל דומה

 
בהקשר של הסוגייה הנוכחית, כפי שהוצגה לי, יש משקל דומה להמלצה של אותו מומחה לבין ההחלטה שלי מהבטן. 
 
ללא בדיקה מעמיקה, כולל הבנה מדוע אותו מומחה חושב דווקא על המניית הזו? וללא ניתוח חלופות אחרות, כולל השאלה: מדוע מומחים אחרים ממליצים על מניות אחרות באותה תעשייה?, אי אפשר לקבל החלטה מושכלת. 
 
המשקל של האמירה שמומחה כלשהו, שאני, בעוונותי, מעולם לא שמעתי את שמו, ממליץ על מניה של חברה X דומה למשקל של האמירה שלי מהבטן, שהייתי בפנטזיה הלא נעימה לעיל בוחר ב-TSMC. 

בינינו, המשקל של שתיהן נמוך מאוד, שלא לומר אפסי.

שוק השבבים



1. השוק צפוי להמשיך לגדול לאורך זמן. 
הם משמשים למעבדים עבור סוגים שונים של אביזרים ממוחשבים, למשל: מחשבים וטלפונים חכמים. בעידן שבו השימוש בהם רק הולך וגדל אין סיבה לחשוב שהשוק לא ימשיך לגדול.
 
2. יש מחסור בשבבים
במצב הנוכחי יש ביקוש גבוה מיכולת היצור. 

שני הגורמים הללו מעידים על כך, שסביר להניח שכדאי להשקיע בשוק הזה. 
 

מתי זה לא סביר?

1. אם יש חלופות השקעה הרבה יותר אטרקטיביות.

2. אם השערים הנוכחיים של המניות גבוהים מדי והם הביאו בחשבון את פוטנציאל הגידול בשוק. 

האם כדאי להשקיע בחברה מסוימת?


גם אם השוק יעלה, לא בטוח שכל החברות יצליחו. ראינו כבר חברות שהיו מובילות בשוק העולמי והמצב השתנה מהותית לרעה. 
דוגמאות: DEC, SUN, Nokia ו-NCR

בהיבט של ניהול סיכונים עדיף לחלק את הסיכון בין מספר חברות. 

הדרך הטובה ביותר לחלק סיכונים היא היצמדות למדד של החברות בתחום. 
לא בדקתי האם יש מדד כזה. הניחוש שלי הוא שיש מדד. אם אצטרך למצוא אותו, אמצא. 
המדד משקלל את החברות העוסקות בתחום לפי השווי שלהן. 
לחברות גדולות יותר משקל גדול יותר. ייתכן שחברות קטנות לא יכללו במדד. 

אם אין מדד, אפשר לחלק לבד. זה הרבה פחות מדויק והרבה פחות דינאמי אבל עדיין עשוי להתברר כטוב יותר לאורך זמן מהיצמדות למניה ספציפית. 
 
כמובן שניהול סיכונים ראוי כולל גם חלוקת הסיכון לאפיקי השקעה נוספים.

כמה הבהקים על שוק השבבים

 
לו, חס וחלילה, הייתי היום במצב של הפנטזיה הלא נעימה לעיל, אלו הם הדברים (נכונים או אולי לא נכונים) שהייתי יכול להסתמך עליהם.
 
1.  Intel 
אינטל הייתה החברה הגדולה ביותר בשוק לאורך שנים.  אם איני טועה, סמסונג עברה אותה לאחרונה מבחינת פלח שוק.

היא פספסה את שוק השבבים לטלפונים הסלולריים. יש לה בעיות הנובעות ממודל שבו היא ייצרה את הכל ולא קנתה מיצרנים אחרים. 
המנכ"ל הנוכחי מנסה להתאים אותה לאתגרי השוק של היום. בין היתר, היא כבר לא תייצר את הכל בעצמה.
 
אפשר לחשוב מה היה קורה לו המנכ"ל שהיה לפני קודמו של המנכ"ל הנוכחי, היה מנכ"ל יותר מוצלח. זה רק מראה כמה שברירי יכול להיות מיצוב בשוק. 
 
2. סמסונג
ענקית הסלולר הקוריאנית היא גם ענקית בתחום של ייצור שבבים ולא רק למכשירים שהיא מייצרת. זכור לי עדיין שבזמן התביעות ההדדיות בינה ובין Apple  אחד היתרונות שלה היה יצור שבבים למעבדי Apple

3. TSMC
ענקית השבבים הטאייוונית. זוכה בתחרות על ייצור שבבים מול מתחרותיה. כך למשל, החליפה את אינטל בייצור שבבים למחשבי Apple.

4. AMD
המתחרה הקלאסית של אינטל בתחום של מעבדים ל-PC.


5. Nvidia
החברה המובילה בייצור מעבדים גרפיים. נמצאת בתהליך רכישה של חברת ARM המצליחה במיוחד בתחום של מעבדים לטלפונים חכמים.

בנוסף לכך יש שתי חברות חדשות בתחום שהן Niche Players. אי אפשר להתעלם מהן בגלל גודלן ועוצמתן: Google ו-Apple
כרגע הן מתחילות לפתח ולייצר מעבדים ייעודיים לסביבה של מוצרים אחרים שלהם. אבל מי יודע מה יקרה בעוד חמש שנים?



 

 

יום שני, 6 בספטמבר 2021

השנה החדשה: בצילו של Game Changer - ההתנסות האישית שלי

 


כמו בכל תחילת שנה לועזית חדשה ובכל תחילת שנה עברית חדשה, כותבים וקוראים תחזיות לשנה החדשה. התחזיות הן בתחומים שונים. גם בתחום הכלכלי בו עוסק בלוג זה. במקום תחזית, אתיחס מעט ל-Game ,Changer ששינה את חיינו. השינוי הוא מתמשך וישפיע על כולנו  בשנה הבאה ובשנים שאחריה.

 

מה זה Game Changer?

 

זהו שינוי מהותי, המשנה את כללי המשחק. זה שונה ממשהו חדשני, מוצלח אבל מעוגן באותם כללי משחק.

כמי שהיה בעולם הייטק יותר מ-40 שנה קל לי להביא דוגמאות מתחום זה. 

 

המחשב האישי

 

בשנות ה-80 של המאה שעברה, המחשב האישי שינה את כללי המשחק: לא עוד עולם שבו החומרה (Hardware) היא העיקר והתוכנה (Software) היא לכל היותר מוצר נלווה. בעולם החדש של שנות ה-80 ואילך, מבלי להמעיט מחשיבות החומרה, התוכנה היא במרכז


הטלפון החכם


גם במקרה זה מדובר ב Game Changer. סטיב ג'ובס הגה ומימש את השינוי המהותי הזה. 

המחשב שלנו כבר נע איתנו ולא רק במרכז מחשבים או אצלנו בבית (PC). 

לשינוי הזה יש השלכות שאפשר לחשוב עליהן כחיוביות וגם השלכות שאפשר להתייחס אליהן כשליליות. כמובן שחיובי ושלילי הם דברים סובייקטיביים. אין ספק שהן משנות מהותית את חיינו.


 ה-Game Changer הנוכחי

 

ה-Game Changer הגדול של השנתיים האחרונות הוא הקורונה.לפחות חלק מהשינויים שאנחנו חווים הם בלתי הפיכים.


הדוגמה האישית שלי


אנסה לתאר את השינויים העיקריים שהתחוללו בחיי מאז תחילת מגפת הקורונה. 

הדוגמה הזו אינה בהכרח רלוונטית לכל האנשים אבל היא מראה עד כמה נרחבים ועמוקים השינויים, שהתחוללו בחיי בגלל הקורונה. 

אין ספק שגם אצל מי שזה אינו רלוונטי לו התחוללו שינויים גדולים אחרים שרלוונטיים עבורו.


השינוי המהותי: הבנתי שאני כבר לא צעיר


כשהתחילו לדבר כל הזמן על זה שאני שייך לאוכלוסיית סיכון (לא, חס וחלילה, בגלל מצב בריאות) התחלתי להפנים. 

כשדיברו על זה  שחושבים להגביל את היציאה שלי מהבית רק בגלל הגיל שלי, זה נעשה עוד יותר רע. 

בסוף האסימון נפל, אני כבר לא בן עשרים או בן שלושים: הייתי בסוף שנות ה-60 של חיי בתחילת המגפה. עכשיו אני בן 70


לפרטים נוספים קראו: הקורונה הכתה בי קשות.


כבר לא טס לחו"ל

 

כמעט כל שנה הייתי טס לטיל בחו"ל. בשנים האחרונות הייתי גם ברומא, בברלין, ברצלונה ובסלובקיה אבל בעיקר טיילתי בארצות רחוקות ושונות תרבותית המארץ בה אנחנו חיים, למשל: אתיופיה, אינדונזיה, בהוטן, מדגסקר וסין

בפברואר 2020 נסעתי בפעם הראשונה בחיי לדרום אמריקה. טיול של כמעט חודש שרובו בפטגוניה

כשיצאנו מהארץ הקורונה היתה משהו שמתרחש במחוז נידח של סין. כשחזרנו היא כבר הייתה גם באירופה ובארץ. 

מאז לא טסתי לחו"ל ובטווח הזמן הנראה לעין אינני רואה את זה משתנה.

כל עוד יש קורונה, קשה לי לראות את עצמי  טס למדינת עולם שלישי שאין בה שירותי רפואה בסיסיים והידבקות בקורונה מתרחשת בה בשכיחות גבוהה. 

גם הצורך במספר רב של בדיקות קורונה ביציאה מהארץ ובכניסה למדינות אחרות לא מגביר את הרצון לטוס.

בשנים הקרובות אסתפק כנראה בנופש בגליל ובנגב. יש מה לראות גם בארץ. 


לא משתמש בתחבורה ציבורית


גם לפני הקורונה לא הייתי משתמש בתדירות גבוהה בתחבורה ציבורית. פעם או פעמיים בשבוע ברכבת הקלה בירושלים. מדי פעם נסיעה מחוץ לעיר ברכבות או בקו 480 (ירושלים - תל אביב).

מאז תחילת הקורונה לא דרכה כף רגלי בתחבורה ציבורית.  

אני משתמש במכונית פרטית אבל בעיקר הולך הרבה ברגל.


כמעט לא דורך במרכולים גדולים


לפני הקורונה הייתי קונה ב"רמי לוי" בשכונת תלפיות ובסופרמרקט גדול הסמוך למקום מגוריי. 
דפוסי הקניות שלי השתנו: אני קונה כמעט הכל בחנויות שכונתיות קטנות ובשוק מחנה יהודה. אני כמעט לא דורך בסופרמרקטים גדולים. 

בסופרמרקטים הגדולים צפוף ואין שם הקפדה מספיקה על חבישת מסיכות.

גם את תדירות הביקורים שלי בשוק מחנה יהודה הקטנתי. מדובר בשוק פתוח ולא בחנות סגורה. לפעמים צפוף ואני מקפיד על חבישת מסיכה.

 

אין מסאג'ים

 

לפני הקורונה עשו לי לפעמים מסאג'ים. אחת לשנה כשהייתי משחק ברידג' בפסטיבל הים האדום באילת, הייתי בוחר את אחד מהמסאג'ים במלון. היו גם מעט הזדמנויות אחרות למסאג'ים. 

מאז הקורונה הפחד מהידבקות מכתיב ריחוק חברתי. ההנאה שבמסאז' לא שווה את החשש מהידבקות בקורונה.

 

ממעט להשתתף בתחרויות ברידג' פרונטליות 

 

אחת הסיבות לכך היא שבתקופת הקורונה יש הרבה פחות תחרויות כאלה. 

גם כשיש, הן מותנות בתו ירוק. לי אין בעיה עם תו ירוק, כמחוסן שלוש פעמים, אבל לילדים ולנערים ולצעירים היו תקופות שהיו מנועים להשתתף בתחרויות בהיעדר יכולת להתחסן. התוצאה היא פחות משתתפים ותחרויות מעניינות פחות. 

גם כשהן מתקיימות יש מגבלות, למשל: צורך לחבוש מסיכה.

נוצר גם תחליף חלקי, שיישאר איתנו: תחרויות באתר אינטרנט. חלק מהתחרויות התקיימו מרחוק חרף מגבלות הפלטפורמה.

 

מזמין אוכל במקום לאכול במסעדות

 

גם בעבר קרה שהזמנתי אוכל הביתה. היחס בין מספר הפעמים שהזמננו אוכל למספר הפעמים שאכלנו במסעדות השתנה באופן מהותי לטובת הזמנת אוכל.  


מי שעובד מהבית במקום ממקום עבודה מסודר שדאג לארוחות צהריים במשרדי הארגון, מקבל כתחליף תלושים של "תן ביס" או מתחרה שלו. כמובן שהמשמעות היא יותר הזמנת אוכל ופחות ישיבה לאכול עם אנשים.  


יותר שירותים מרחוק ושירותים היברידים


המגמה של מעבר לשירותים דיגיטליים ושירותים היברידים התחזקה במהלך הקורונה. מגיעים פחות למשרדים, לקופות חולים ולבנקים. מזמינים יותר מוצרים הביתה במקום לסוע ולהביא אותם. 


יותר עבודה מהבית מרחוק


גם אני כעצמאי, העובד בהיקף חלקי, חוויתי את זה. קיימתי פגישות ייעוץ כלכלי מרחוק באמצעות זום. הרציתי מרחוק במקום הרצאות פרונטליות ואפילו לימדתי ואני ממשיך ללמד מרחוק ברידג' באמצעות שילוב של הרצאה בזום ומשחק מודרך באתר אינטרנט

כשאני מסתכל בבנים שלי, העובדים בהיקף מלא בהייטק, מרבית התקופה עבדו יותר מהבית מאשר ממקום העבודה. 

נדמה לי שהמגמה הזו לא תיעצר אחרי הקורונה. יש לה השלכות חיוביות והשלכות שליליות. עלולות להיות לה השלכות על תרבות ארגונית, מחויבות לארגונים ומערכות היחסים בין עובדים.

מה שחיובי לאחד עלול להיות שלילי לאחר. 

אחד היתרונות, שחוויתי באופן אישי, הוא היכולת להקליט שיעורים והרצאות. סרטוני השיעורים שאני מלמד מרחוק נמצאים בערוץ האישי שלי ב-You Tube.



ההכנסות שלי מעבודה קטנו משמעותית


חוסר היכולת לעבוד פרונטלית הקטין משמעותית את ההכנסות שלי מעבודה. גם הדיכאון של חלק מהאנשים בעקבות המגפה, הסגרים והמשברים המתלווים לה מנע מהם להתחייב על קורסים ועל ייעוצים.

אני נמצא במצב שבו ההכנסות שלי מעבודה אינן מפתח להתנהלותי הכלכלית. אחרי עשרות שנים של התנהלות כלכלית סבירה או למעלה מזה ואחרי שהתגברתי על משבר כלכלי אישי בשנות ה-40 של חיי, אני "מסודר כלכלית".

קצבת הפנסיה שלי סבירה. יש לנו נכסים פיננסיים שצברנו בעבודה במשך שנים.

המצב של הרבה צעירים מדור ה-Y ושל אנשים רבים מדור הביניים פחות טוב. 

יש שחיקה בעבודה, פיטורים וחל"ת כפוי. המשבר הכלכלי בארץ ובעולם כנראה לא ייפתר כל כך מהר. 

למי שטרם התחיל לעבוד אחרי שסיים לימודים צפויים קשיים וצפויה הכנסה נמוכה יותר בממוצע לאורך כל הקריירה.


 

השורה התחתונה


מגפת הקורונה היא Game Changer, שמשנה הרבה דברים בהתנהלות שלנו. 

חלק גדול מהם כבר לא יחזרו לעולם למצב שהיה לפני הקורונה.  

באופן טבעי שכשאני עוסק בזווית האישית שלי, אני לא מתייחס לכל ההיבטים.  

צריך לשים לב גם להיבטים רבים אחרים של שינוי כללי המשחק.

לא צריך רק לשים לב. צריך גם להסתגל אליהם. אדפטציה ו-Agility הוא שם המשחק גם ללא שינוי בכללי המשחק. 

קל וחומר, כשיש Game Changer כמו הקורונה. 

 

 

שתהיה לכם שנה של הסתגלות טובה לשינויים שיבואו לידי ביטוי בחייכם האישיים ובהתנהלותכם הכלכלית.






 

 





 

יום שני, 30 באוגוסט 2021

להאמין בלי לבדוק: e-Commerce ו Startups

 


בפוסט קודם הסברתי מדוע חשוב לבדוק לפני שנרשמים ללמוד או רוכשים שירות או מוצר.

בפוסט זה אביא כמה דוגמאות שבהן נתקלתי במהלך הייעוצים הרבים שביצעתי בכלכלת המשפחה או בהקשרים אחרים. 

 

קורס למסחר ב-e-Commerce

 

הסיפור בפסקה זו אולי יזכיר לכם את סיפור קורס התכנות בשנות ה-70, שסופר בפוסט הקודם.

לפעמים כותבים או מספרים על אנשים שפתחו חנות באתר כמו eBay והתעשרו. 

מעולם לא טענתי שאין מקרים כאלה. הטענות העיקריות שלי היא, שההסתברות לכך היא נמוכה וכמעט תמיד המתעשרים עבדו קשה על מנת להצליח

זה לא תמיד מוצג כך בכתבות. ההצלחה מוצגת. העבודה הקשה וההסתברות הנמוכה לא.

כשמדובר בקורסים למסחר מקוון יש למי שמציע את הקורס אינטרס להציג אותו כמקור פרנסה עתידי עבור התלמידים העשוי להצדיק את ההוצאה הכספית על קורס. 

לא פלא שמוצגות הצלחות ולפחות בחלק מהמקרים לא מוצגים הסיכונים

 

המקרה הקיצוני הבא סופר לי על ידי מישהו שלמד בקורס העוסק במסחר ב-eBay. 
הפלטפורמה של חברת eBay היא פלטפורמה מובילה בעולם בתחום זה. 

לגמרי לא מפתיע שחברות פותחות קורסים למסחר בפלטפורמה זו. כמובן שגם גובות סכומי כסף גבוהים עבור הקורס. 

לפי דבריו של התלמיד לשעבר, אחרי שסיים את הקורס לא היה יכול לפתוח חנות ב-eBay.
הסיבה: האופן בו לימדו בקורס לבנות חנות בחברת eBay כבר לא נתמך על ידי החברה.
 
שינוי מהותי בפלטפורמה לא נעשה מהיום למחר. הוא לוקח זמן וכמעט תמיד יצרן הפלטפורמה מודיע על כך זמן רב מראש על מנת שהמשתמשים בה יתאימו את עצמם בזמן לשינוי. 
 
אם נאמין לאותו בוגר קורס, אז המסקנה היא שהחברה שהעבירה את הקורס לא טרחה לעדכן את הקורס או משום שדחתה את העדכון או ויתרה עליו או משום שלא עקבה אחרי מה שפרסם יצרן הפלטפורמה. 
 

לקחים

 
1. לפני שנרשמים לקורס כדאי לבדוק היטב.
 
2. בדקו: האם הגוף שמעביר את הקורס הוא גוף רציני או לא?
 
3. האם יש הסמכה פורמלית להכשרה בתחום הלימוד? אם כן, האם הוא מוסמך?
 
4. מה הם תכני הקורס?
 
5. מי האנשים המלמדים בקורס?
 
6. מומלץ לדבר עם אנשים שסיימו את הקורס.
"אין חכם כבעל נסיון". מהר מאוד תגלו האם המציאות דומה להבטחות?
למשל, אם היו הבטחות לעבודה בתחום תוכלו לגלות האם מישהו מבוגרי הקורס באמת עובד בתחום ובאיזה היקף?
 

להשקיע ב-start up


Startups מציתים את הדימיון. שומעים על אלה שעשו exit ענקי. על רעיון חדשני שהגו ומימשו. שומעים גם על המחשבות של אותם אנשים לגבי הרעיונות הבאים שלהם או על המשך פיתוח הרעיונות במוצר הנוכחי. 

אני כבר ראיתי Startups מהרבה זוויות אחרות. ראיתי אותם מזווית של מי שנתן חוות דעת לקרנות הון סיכון. ראיתי אותם כשהגיתי רעיונות אבל נכשלתי בגיוס הון ראשוני להתחלת עבודה. 
 
ראיתי אותם מזווית של יועץ שליווה תהליך ספציפי בחברת Startup , וזיהה במהירות נקודות תורפה קשות במקומות חשובים בהרבה מהתהליך הספציפי שליוויתי בהצלחה. 

שמעתי לא מעט ממה שאמרו אנשים, שהובילו ,Startups במידה זו או אחרת של הצלחה. לפעמים גם בארבע עיניים.
 

קרן Bird 


קרן Bird היא קרן דו-לאומית של ארה"ב וישראל. היא נותנת מענקים ל-Startups שבהם נעשה שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית לחברה ישראלית. 

בשנות ה-40 המוקדמות של חיי הייתי נוסע ליום השנתי של הקרן בהרצליה. 
הייתה לי סיבה אישית: הבנתי שאני לקראת סיום דרכי בחברה הממשלתית בה עבדתי וחשבתי קדימה. חשבתי גם על האפשרות שבגילי המתקדם אוביל Startups. 

ברוב הסיפורים על מיזמים, שהסתיימו בסיוע הקרן, החברה הישראלית הייתה באמת חברת Startup קטנה שבאה עם רעיון וביצוע חלקי שלו. החברה האמריקאית הייתה חברה גדולה. הייתה לה נוכחות בשוק הכי גדול, כלומר: ארצות הברית, ויכולת שיווק. יכולת שבדרך כלל, הייתה חסרה לחברות הישראליות הקטנות. 
 
בכנסים שומעים כמעט אך ורק על סיפורי הצלחה. זו הדרך לעודד יזמים לפנות לקרן. כמובן שיש גם הרבה כישלונות.
 
אביגדור וילנץ היה חריג מעניין בכנס. הוא דיבר על ההצלחה של "גלילאו" אבל סיפר לפני זה על כישלון קודם שלו בפעם קודמת כשקיבל מענקים מהקרן. 
כולם נכשלים. יש כאלה שלומדים מהכישלונות ויש כאלה שלא. וילנץ למד מהכישלון הקודם. הסיבה העיקרית לכישלון, לדעתו, הייתה שהוא בחר חברה אמריקאית גדולה מדי כשותפה. 
 
האיש שעבד מולו היה Vice President בחברה האמריקאית. אלא שהמונח המכובד הזה מטעה. בארצות הברית הרבה מנהלים מחזיקים בתואר הזה. לחלקם יש השפעה גדולה על התנהלות החברה. ההשפעה של האחרים לכל היותר שולית. זה שעבד מול אביגדור וילנץ היה חסר השפעה. הוא לא הצליח לקדם את הפרויקט בחברה. 
 
ב"גלילאו" כבר בחרו חברה אמריקאית פחות גדולה ולאיש שעבד מולם הייתה השפעה בחברה בה עבד.

חוות דעת שנתתי


בשנות ה-90 של המאה הקודמת נתתי כמה חוות דעת לחברות הון סיכון ביחס למוצרי תוכנה, שפותחו על ידי חברות Startups. 
פחות מעניין לכתוב על המקרה יוצא הדופן שהמלצתי להשקיע בחברה וזה הסתיים ב-Exit מכובד מאוד. יותר משקף את המציאות המקרה בו המלצתי להימנע מהשקעה.
 
אני לא מצאתי ייחוד במוצר שבפיתוח, המעניק לו יתרון טכנולוגי משמעותי מול מתחרים. 
בין המתחרים היו גם חברות כמו מיקרוסופט ואורקאל. ברור היה שיש להן יותר כוח ומעמד הרבה יותר חזק בשוק. 
הן יסגרו מהר מאוד פערים לא מהותיים לטובת מוצרים מתחרים של חברות קטנות.  

הייתה חברת הון סיכון אחרת שהשקיעה במוצר. זה הסתיים בפשיטת רגל. 
 
השורה התחתונה לא לגמרי שונה מזו שבחנויות מסחר אלקטרוני: משקיעים הרבה מאמץ עבודה קשה. מרבית חברות ה-Startups לא מצליחות. הסיכון בהשקעה בהן גבוה.
 

השקעה של סכומים קטנים ב-Startup 


מודעה ב-Facebook מציעה להשקיע בחברת Startup. אפשר להשקיע סכומים קטנים. הרעיון מוצג כמהפכני עם משמעויות חברתיות חיוביות. מובילי החברה מוצגים כבעלי רקורד עשיר ומוצלח. 
האם להשקיע בחברה הזאת? שואלים אותי אנשים, הרחוקים כרחוק מזרח ממערב, מעולם ההייטק.

התשובה שלי היא: 
 
1. אם אתם חושבים שלרעיון עשויה להיות השפעה חברתית מועילה בעתיד, אתם מוזמנים להשקיע 1,000 שקלים או 2,000 שקלים. תתיחסו לזה כאל תרומה.

2. אם אתם שוקלים להשקיע סכום כסף משמעותי, תזכרו שמדובר בסיכון גבוה.

3. אם אינכם יודעים ומבינים בהייטק, אל תסתמכו על אינטואיציות שלכם ועל הטיות בקבלת החלטות שיש לכם, כמו לכולם.
 
האם אתם באמת יודעים שיש צורך במוצר כזה ושהשוק בשל לקלוט אותו?
 
האם אתם באמת יודעים האם זו החברה היחידה המפתחת מוצר כזה? 
אולי יש חברה נוספת או אולי עשר חברות נוספות או מאה חברות נוספות, המנסות לפתח מוצר דומה או אפילו מוצלח יותר.
 
 4. מדוע מגייסת החברה כסף ממשקיעים פרטיים קטנים? 
זוהי שאלה חשובה, שצריך לשאול לפני שמשקיעים בחברה.
האם החברה נדחתה על ידי קרנות הון סיכון ו/או Angels? 
אם כן, זה מעורר חשד שלאלה שמבינים יותר בהייטק ושיש להם יותר יכולות לבדוק את המיזם, עשויה להיות סיבה טובה לא להשקיע באותה חברה. 
בלית ברירה פנתה החברה לאלה שמבינים פחות ושירתו להשפיע פחות על פיתוח המוצר.

השורה התחתונה: אל תאמינו בלי לבדוק לעומק. היעזרו באנשים שמבינים בתחום או פחות בדקו בעצמכם.




 
 
 

 

זוגיות ללא הסדרת היבטים פיננסיים: בן זוג או דייר?

  בניוזלטר של משפחה חדשה שקיבלתי ב-25.8 מופיע מקרה של מגורים משותפים של 22 שנה שהסתימה עם פטירתה של האישה שהייתה בעלת הדירה.  זה התחיל בגבר ...