יום רביעי, 17 באפריל 2019

איך אומרים ביידיש "לעקור סתם עצים ביערות הגשם"?

יער גשם טרופי בברזיל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לכלכל בתבונה פירושו לנצל באופן נכון את המשאבים הכלכליים על מנת שיענו על הצרכים שלנו.
זה נכון לגבי יחיד. זה נכון לגבי משפחה. זה נכון גם לגבי משאבים של האנושות כולה, למשל: יערות הגשם (בתמונה לעיל). 

הכריתה המסיבית של יערות הגשם המצטמצמים פוגעת באיכות הסביבה, מגדילה את התחממות כדור הארץ ומקטניה את ייצור החמצן. 
אנלוגי למשפחה המנצלת שלא לצורך, כלומר: מבזבזת, משאבים כספיים שלה שאחר כך  עלולים להיות חסרים בגיל פרישה לפנסיה או במצב סיכון אחר.

כיועץ לכלכלת המשפחה אני חווה לא אחת את הקושי לשכנע משפחות להתנהל טוב יותר. 
ברור שהקושי בשכנוע להימנעות מפגיעה חמורה ביערות הגשם גדול הרבה יותר. 

במשפחה יש לנו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה "שחקנים" (לפעמים כמה יותר). כל אחד עשוי לפעול על פי אינטרסים אישיים שלו. 
רובם עשויים לראות את האינטרס שלהם ולטווח זמן קצר בלבד.

כשמדובר ביערות הגשם מדוברת במספר דו-ספרתי של "שחקנים": ממשלה הסוללת כבישים ומסילות ברזל, מקומיים הזקוקים לעצים לחימום או ליצירת חפצים שימושיים או חפצי נוי, תעשיית יצור הנייר, ממשלות זרות, גורמי מסחר המרוויחים ממכירת העצים ועוד רבים אחרים.
רובם רואים את האינטרס הצר שלהם לזמן קצר.

איני מתיימר לנסות או להצליח במשימה המורכבת כל כך של שמירה על יערות הגשם. בשביל זה צריך ארגונים ואנשים בעלי השפעה פוליטית גדולה. 
בכל זאת אספר על מקרה של כריתת עצים שלא לצורך שניסיתי להמעיט אותו במעט. 


שפת היידיש

שפת היידיש הייתה חלק מהתרבות היהודית במזרח אירופה. שפה עשירה ומלאת הומור. חלק מפתגמים והאמירות בה תורגמו לעברית. במקור הם נשמעים טוב יותר.

לצער רבים, ביחד עם רצח יהודים במזרח אירופה על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם, ירדה קרנה של השפה. 
צברים צעירים רבים התרחקו מהשפה הזו משום שיהא מסמלת בעיניהם גלותיות. 
גם אני כנער נמנעתי אידאולוגית מלימוד יידיש מהוריי, שדיברו שפות רבות, שיידיש הייתה אחת מהם.

היום, מחוץ לעולם החרדי, יש מעטים המדברים את השפה הנכחדת בהדרגה הזו.
מרבית החרדים בארץ אינם צרכנים של הצגות תיאטרון. קהל הצופים הפוטנציאלי של תיאטרון "יידיש שפיל" הוא קטן.


תיאטרון יידיש שפיל 

במסגרת מאמצי השיווק שלהם הם החליטו משום מה, לשלוח אליי בדואר את לוח ההצגות שלהם (לא ניתפס לקטנות הם שיבשו את שמי: ארי במקום אבי).
לאחר תקופה שקיבלתי מהם בדואר את לוח ההצגות באופן שיטתי, פניתי אליהם ברוח טובה, באמצעות אתר האינטרנט שלהם וביקשתי מהם להפסיק לשלוח אליי דואר. ציינתי שהסיבה לכך היא שאיני דובר את שפת היידיש ולכן אין שום סיכוי שאבוא לצפות בהצגות שלהם. הוספתי שחבל על העצים ביערות הגשם מהם מייצרים את הניירות שהם שולחים לי.

תוך זמן קצר קיבלתי מענה שהם יורידו אותי מרשימת התפוצה ויפסיקו לשלוח אליי פרסומים.

למרות זאת במשך תקופה ארוכה אני ממשיך לקבל את הפרסומים שלהם באופן שיטתי. אם תהיתם האם תיקנו את השיבוש בשמי, התשובה היא שלילית. 
מה שהיה הוא שיהיה.

מי שמנסה לשמר מורשת ושפה מן הראוי היה גם שיעזור לשמר גם  את יערות עצי הגשם.
לו הייתי יודע יידיש מן הסתם הייתי מצטט פתגם עסיסי בשפה הזו. אולי הייתי אפילו כותב קומדיה על תיאטרון בשפה נעלמת. 



יום שישי, 5 באפריל 2019

האנומליות של שירותי האינטרנט והמחיר שאתם משלמים

המבנה האטומי של גביש קרח (מימין) ושל מים נוזלים
מקור התמונה: ויקיפדיה


נפחם של מים במצב צבירה מוצק גדול מנפחם במצב צבירה נוזלי. מים שונים בהתנהגותם מחומרים אחרים המתכווצים ככל שהטמפרטורה שלהם נמוכה יותר. 
בפיזיקה נקראת ההתנהגות החריגה של מים: האנומליה של המים. מי שאינו מודע לאנומליה של המים עלול לשלם מחיר כספי. 

כך למשל, ממלאים כלי מחומר לא עמיד עד סופו במים וסוגרים אותו במכסה. מכניסים אותו למקפיא על מנת לשתות מים קרים. הכלי נסדק או נשבר בגלל התרחבות המים ההופכים לקרח. 

בדוגמה הבאה זה עולה יותר. ביום חורף קר במיוחד המים בצנרת קופאים וצינור מחומר לא עמיד עלול להתפוצץ. זו הסיבה שבימים כאלה ממליצים להשאיר ברז מים פתוח במקצת. 

מי שמכיר את האנומליה של המים עשוי להימנע מהנזקים של כלים שמתפוצצים וצנרת מים שצריך להחליפה. הוא יודע להיערך נכון.


האנומליה הראשונה של שירותי האינטרנט: שני ספקים 

מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה לקוח צריך שני ספקים על מנת שיוכל לעבוד באינטרנט.
בספק הראשון הוא ספק תשתיות אינטרנט.
הספק השני הוא ספק שירותי אינטרנט (ISP).
בארצות אחרות אותו ספק אחראי על תשתיות ועל שירותי אינטרנט.

ברור שעבודה מול שני ספקים מסובכת יותר וגוזלת זמן. היא גם מייקרת את מחיר שירותי האינטרנט.



האנומליה השנייה של שירותי האינטרנט: מונופול 

במדינת ישראל יש מספר רב של ספקי שירותי אינטרנט. צרכן נבון יכול להשיג מחיר נמוך יחסית באמצעות השוואת מחירים. 

המצב שונה בהקשר של שירותי תשתיות אינטרנט. למעשה חברת בזק היא מונופול.

יש שלושה ספקי תשתיות בולטים בישראל. שתי החברות הנוספות הן:

1. Hot
מספקת תשתית אינטרנט על גבי כבלים. בהדרגה בחרה להתמקד בלקוחות הטריפל והקוודרו שלה, הרוכשים ממנה גם שרותי טלוויזיה וטלפון ונדחקה למעמד של ספק נישתי.

2. IBC 
זהו מיזם סיבים אופטיים המבוסס על תשתיות חברת חשמל. מבחינה טכנולוגית מדובר בתשתית מתקדמת.
הבעיות הן כלכליות ובעיות של פריסה מוגבלת.

נעשו גם ניסיונות של חברות כמו פרטנר וסלקום ליצור תשתיות. בינתיים ללא הצלחה. 
קשה מאוד לבנות תשתיות כשיש מתחרה עם פריסה ארצית רחבה. 

המשמעות של מונופול היא מחירים יקרים ושרותים הרחוקים להיות מיטביים.

כך למשל, באופן אישי אני מעוניין בקו במהירות של 100 Mbits. חברת בזק מסוגלת לספק באזור מגוריי רק מהירויות של עד 40 Mbits.
המצב הזה נמשך כבר כמה שנים.
אנשי המכירות של בזק מציעים לי קוים במהירות של 100 Mbits במחיר של קווים במהירות של 40 Mbits. 

כשאני שואל אותם: הם הם באמת מסוגלים לתת באזור מגוריי קווים במהירות הזו? זה מסתיים אחרי כמה דקות בהודאה שאינם מסוגלים.

בהמשך הפוסט אניח שהצרכנים מעוניינים להשתמש בתשתית של חברת בזק.
כמו במקרה של אנומליה של המים, גם במקרה של האנומליות של שוק האינטרנט הישראלי, מי שמכיר אותן ניזוק פחות.


Bundling

אחת הדרכים להקטין סיבוכיות ועלויות נקראת Bundling. במקום לעבוד מול שני ספקים מתקשרים עם ספק אחד ספק ISP או ספק תשתיות. משלמים רק לספק שהתקשרתם איתו והוא דואג להתקשרות מול הספק השני.
היות שהוא מביא מספר רב של לקוחות ביחד יש לו יתרון לגודל. התוצאה היא שאתם משלמים פחות. 

אלו שידעו על קיומו של Bundling משלמים פחות מאשר אלו שלא ידעו עליו.


באמצעות איזה ספק כדאי לעשות Bundling? 

ההיגיון אומר שלרוב יהיה כדאי לעשות אותו באמצעות ספק שיש לו מתחרים, קרי ספק ISP ולא דרך מונופול תשתיות, כלומר: בזק. 
המציאות בדרך כלל מתאימה להיגיון.


במי מספקי ה-ISP לבחור?


מומלץ לבדוק  ולהשוות. בדרך כלל "מטאטא חדש מטאטא טוב" לכן ספקים חדשים יחסית יהיו זולים יותר. 
שימו לב שאחד מספקי ה-ISP   בזק בינלאומי הוא חברת בת של בזק. עשויים להיות אינטרסים משותפים. האם הם יוזילו את החבילה המשולבת בהשוואה לספקי ISP אחרים? בכלל לא בטוח.


 רפורמת השוק הסיטונאי

רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט, שהחלה בשנת 2015, חייבה את חברת בזק למכור את שרותי תשתיות האינטרנט שלו לספקי ISP במחיר נמוך. קראו עליה באתר חברת הפינטק כמהזה? 
שימו לב שהדף אליו מוביל הקישור הוא משנת 2015 ולכן עדיין מדברים עליו על דואופול תשתיות של בזק והוט. מאז כאמור הוט נחלשה בשוק זה. 
האתר של "כמהזה?" חשוב משום שהוא יכול לעזור לכם להקטין את עלויות האינטרנט שלכם. 

התוצאה של הרפורמה הזאת היא הוזלת עסקאות ה-Bundling. 


השורה התחתונה

השוו ובדקו מחירים. בצעו עסקאות Bundling. אפשר להיעזר במוצרי פינטק.



יום שלישי, 26 במרץ 2019

מדוע אשקול לרוץ בשנה הבאה חצי מרתון במרתון ירושלים?





אני מתקרב לגיל 68. מאז גיל 63 אני רץ בכל שנה 10 קילומטר במרתון ירושלים. 
בשנה הראשונה רצתי את המרחק בשעה ו-24 דקות. בשנה השנייה הצבתי מטרה של ריצה בפחות משעה ו-20 דקות. לא עמדתי ביעד כשסיימתי את הריצה 17 שניות מעל היעד. בשנה השלישית עמדתי ביעד. בשנה הרביעית התחילה ירידה ורצתי את המרחק בערך בשעה וחצי. 
השנה הרגשתי שאני בכושר לא טוב. התאמנתי רק פעם אחת אימון של 10 קילומטר במקום פעמיים, שלוש בשנים קודמות. קיוויתי לרוץ ברציפות ולסיים את הריצה. עמדתי ביעד הזה ללא קושי אבל בזמן  של קצת יותר משעה ו-38 דקות. זמן גרוע בהשוואה תוצאות שהשגתי בשנים קודמות.




אז מדוע דווקא עכשיו אני חושב על ריצה למרחק יותר מכפול (יותר מ-21 קילומטר) בשנה הבאה?
התשובה לשאלה הזו, אינה נוגעת רק לריצה למרחקים ארוכים. היא רלוונטית לתחומים רבים ובכלל זה התנהלות כלכלית של משפחות. 


טיבה ההפכפך של המציאות

המציאות משתנה. היא לא סתם משתנה. לפעמים היא משתנה באופן דרמטי: ממצב גרוע למצב טוב וממצב טוב להתמוטטות. 
בלא מעט תרבויות עמדו על התופעה הזו. הביטוי החד ביותר לכך,  שאני נתקלתי בו, מופיע בספר Tao Te Ching. ספר מרכזי של הדאואיזם הסיני.

מניסיוני האישי אני יכול להציג לא מעט דוגמאות כאלה. 
כך למשל, בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב בשנת 2017,  לפני שנתיים, שיחקתי ברמה לא טובה. גם בחודשים לפניו הרגשתי ירידה גדולה ברמת המשחק שלי. חשבתי שהתחלתי בעקומת ירידה בגלל גילי המתקדם. שמחתי שלפחות צברתי את מעט הנקודות שהייתי צריך על מנת לקבל דרגת רב אמן.
עברה שנה ובאותו פסטיבל בשנת 2018 עשיתי את התוצאות הטובות ביותר שלי בפסטיבל הזה. בין השאר סיימתי (עם שותפה בתחרות זוגות ועם שלושה שותפים לקבוצה בתחרות קבוצות) בשתי תחרויות בין עשרת הראשונים וזכינו בפרסים.

בשנה האחרונה היו מספר בעיות שהתמודדתי איתן. ביצעתי Scenario Analysis.  

בכל אחד מהנושאים בניתי תסריט של Best Case ריאלי ובניתי תסריט של Worst Case וגם תסריטי ביניים. 
בדיעבד, התסריטים שהתממשו, נכון לעכשיו, היו תסריטים שלא הבאתי בחשבון: בחלק מהם התרחשו בפועל תסריטים הרבה יותר טובים מתסריט ה-Best Case.

העובדה הזו מרמזת, שלרובנו יש מגבלה בבחירת תסריטי ה-Best Case ותסריטי ה-Worst Case שלנו ואיננו מדמיינים תסריטים טובים באופן קיצוני או גרועים באופן קיצוני.

האם לסמוך על טיבה ההפכפך של המציאות?


התשובה היא שלילית. הרבה תלוי גם בנו. 
אנחנו יכולים להגיד שהתסריט הלא מוצלח יימשך ולא לעשות דבר. 
אנחנו יכולים להמשיך להתמודד באופן בו התמודדנו קודם. יהיו מקרים שבהם המציאות ההפכפכה תוביל אותנו למצב טוב ממה שקיווינו. 

אנחנו יכולים לנסות לעשות שינוי משמעותי ולנסות משהו חדש. זה יצליח או ייכשל אבל זה בטח יהיה יותר מעניין. 

אחד המרכיבים החשובים בכלכלת משפחה הן הכנסות מעבודה. כשהעבודה משעממת וההכנסה ממנה נמוכה אפשר לעזוב ולשבת בבית. אפשר להמשיך בשגרה המנוונת ואפשר לנסות משהו חדש: להחליף מקום עבודה , להחליף מקצוע, ללמוד משהו חדש, לעבוד מעט בתחום אחר או במקום אחר בנוסף לעבודה העיקרית וכיו"ב.

במילים אחרות לחשוב מחוץ לקופסה ולהתנסות בדברים שלא התנסינו בהם.

כשמאזן ההוצאות הכנסות שלנו שלילי אפשר להמשיך באינרציה עד להתרסקות הכלכלית.
אפשר לשנות דפוסי הוצאה ולחסוך בהוצאות מיותרות (ואולי גם להגדיל הוצאות בסעיף אחד חשוב במיוחד או מספר סעיפים חשובים במיוחד). 

התנהלות כלכלית היא דוגמה. זה תקף גם בתחומים אחרים. 
היכולת לנסות דברים חדשים ולהיות גמיש ואדפטיבי היא המבחינה בין אלו שיכולים ללכת קדימה לבין אלה שתקועים או מתדרדרים.
היכולת להתנסות בחוויות חדשות ולא להיצמד רק לישן והמוכר, הטוב או הרע, היא מאפיין של צעירים ברוחם.


הזווית האישית שלי

בכל תחום שבו אני עוסק אני לומד כל הזמן דברים חדשים. הדברים החדשים משנים את ההתנהלות שלי ומשנים את ההתנסות שלי. בכל תחום אני מנסה להיפתח לחלקים בו שלא הכרתי. 
כך למשל, במחשבים יעצתי במספר רב של תחומים למספר רב של ארגונים. תחום המחשבים הוא תזזיתי במיוחד: כל הזמן מופיעות טכנולוגיות חדשות ולפחות לכאורה נעלמות ישנות. 

אני נכנס גם לתחומי עיסוק חדשים, לפעמים בהצלחה לפעמים בהצלחה חלקית ולפעמים ללא הצלחה.
אני גם מטייל בארצות חדשות שונות זו מזו וממדינות מפותחות. 
זהו רק חלק מהיריעה הדינאמית. מי שירפרף בין דפי הבלוג הזה ימצא תחומים ונושאים נוספים בהם נגעתי.


בחזרה לחצי המרתון

בנוסף לקושי הפיזי והמנטלי שצפוי לי בריצת חצי מרתון יש קשיים נוספים. אחד מהם הוא אימון לריצה.

כשרצתי לפני שש שנים במירוץ העממי ל-5 קילומטר במרתון ירושלים לא הייתי צריך להתאמן.
ממילא רצתי פעם או פעמיים בשבוע קצת יותר מחמישה קילומטר.  

כפי שציינתי בפסקה קודמת, האימונים שלי לריצת 10 קילומטר, היו ריצת 10 קילומטר פעמיים או שלוש, באמצעות הגדלת הריצה השבועית שלי מ-7-8 קילומטר ל-10 קילומטר. 
רצתי אותם בסדר גודל של שעה ועשרים דקות עד שעה וחצי. 

כשמדובר בחצי מרתון, שמעולם לא רצתי מרחק המתקרב אליו, אני צריך יותר אימונים במרחק זהה או דומה. כל אימון יארך בוודאי יותר משלוש שעות. 
נדרשת לוגיסטיקה. כך למשל, אצטרך לרוץ כשאני סוחב בקבוקי שתייה. באימון לריצת 10 קילומטר הסתפקתי בשתיים מים ממתקן הנמצא בסוף המסלול.

בהנחה שטיבה ההפכפך של המציאות לא יביא אותי בעוד שנה למצב שבו ריצת חצי מרתון בלתי אפשרית, אשקול לנסות את האתגר בשנה הבאה. 

כשאני רץ במרתון ירושלים אני רץ במקצה החלש ביותר של ריצת 10 ק"מ שיוצא בשעה 10:00.
רצי המרתון יוצאים מעט אחרי השעה 7:00. כשאני מגיע לפני הריצה אני מספיק לראות את ראשוני רצי המרתון מסיימים. 
כולם קנייתים או אתיופים.
כולם מקצוענים הקרובים לצמרת העולמית.
כולם מסיימים בטווח זמן של יותר משעתיים ועשר דקות ופחות משעתיים ועשרים וחמש דקות.
לכולם יש גם יתרונות גנטיים וסביבתיים העוזרים להם להשיג תוצאות מופלאות.

אחרי אותם שלושה, ארבעה או חמישה רצים עוברות דקות ארוכות ואף לא אחד מגיע.

בערך בשעה 12:30 אני מסיים את הריצה שלי. קצת נח. קצת שותה ואוכל וקצת מסתובב במתחם הביתנים וההופעות של המרתון. אחרי שעה 13:00 אני עוזב.
השנה, ובכמה מהשנים הקודמות, הלכתי ברגל הביתה (2-3 קילומטרים). בדרכי אני עובר לאורך קטע ממסלול המרתון בעמק המצלבה. 

אני פוגש רצי מרתון, הרצים עדיין את המרתון יותר מחמש שעות אחרי שהתחילו.
חלקם מבוגרים. חלקם צעירים. יש ביניהם כאלה שרצים ויש כאלה שעברו להליכה. 

כשאני שוקל לרוץ חצי מרתון אני צריך להניח שבמקרה הטוב אסיים אחרי כשלוש שעות ורבע. 
במקרה הפחות טוב אהיה במצב דומה למצבם של אותם רצי המרתון שאני פוגש בדרכי הביתה אחרי ריצת ה-10 קילומטר.

 

יום שישי, 22 במרץ 2019

האם ביטוח הוא ניהול סיכונים?



פוסט זה בסדרת הפוסטים על ביטוח הוא אולי הפוסט החשוב ביותר בסדרה. יש לו השלכות מעשיות משמעותיות. 

ניהול סיכונים מכסה מגוון רחב וגדול של מצבי אי וודאות. זה מתחיל בניהול סיכונים פשוטים של חציית כביש. 
בשביל לנהל סיכון של חציית כביש לא זקוקים לתקנים לניהול סיכונים, לא זקוקים לעקרונות לניהול סיכונים ולא זקוקים לתהליך מסודר של ניהול סיכונים. 

בקצה השני של הסקלה נמצא ניהול סיכונים בחברות גדולות, ארגונים גדולים או מדינות. מדובר בנושא מורכב ביותר.

להלן כמה הבהקים בהקשר לניהול סיכונים מורכב:

1. יש להתייחס למספר רב של סיכונים מסוגים שונים.  

2. יש לבצע תהליך מסודר ושיטתי של ניהול סיכונים.

3. ניהול סיכונים הוא דינאמי, מתמשך ואיטרטיבי.
נדרשת הערכה תקופתית חוזרת של סיכונים וטיפול בהם. נדרשת הערכה חוזרת במקרה של התרחשות אירועים משמעותיים.

4. ניהול סיכונים אינו מנותק מניהול היבטים אחרים בארגון. הוא צריך להשתלב עם המטרות והיעדים של הארגון.

5. נדרש שיתוף של בעלי תפקידים בארגון ושל אנשים רלוונטיים מחוץ לארגון, כגון: שותפים עסקיים ולקוחות.

6. נדרשת היערכות ארגונית וקביעת בעלי תפקידים בתחום ניהול סיכונים כגון: CRO) Chief Risk Officer).

7. עשוי להידרש שימוש בטכניקות לניהול סיכונים.

8. כמעט תמיד תתקבל החלטה מודעת להשאיר סיכונים ללא טיפול.
בחלק מהמקרים זו החלטה לא לטפל כלל בסיכון ובמקרים אחרים זו החלטה לא לטפל בסיכון השיורי (Residual Risk) אחרי שטיפול לא טיפל באופן מלא בסיכון.

ניהול סיכונים מורכב עשוי לחייב שימוש בתקנים לניהול סיכונים כמו ISO 31000. הוא עשוי לחייב שימוש במתודולוגיות ובנהלים, הדרכת עובדים, הקצאת תקציב ייעודי, קביעת עדיפויות ועוד.


היכן על הרצף של ניהול סיכונים פשוט - מורכב נמצא ביטוח?

בפסקה זו, ובפסקאות הבאות, איני מתייחס לביטוח של עסקים גדולים או קטנים. אתייחס לביטוח בהקשר של משפחות או יחידים.
נדמה לי שניהול סיכונים של עסקים נמצא על הרצף במקום מורכב יותר מאשר ניהול סיכונים של כלכלת המשפחה.
טענות המראות כי ביטוח של יחיד או משפחה הוא ניהול סיכונים מורכב תקפות גם לגבי ביטוח של עסקים.


מי צריך לנהל את הסיכונים הכלכליים של משפחה?

לפני שדנים בנושא זה צריך לשאול: מי אחראי על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה? 
שני דברים ברורים לגמרי:
1. סוכן הביטוח אינו מנהל את הסיכונים של המשפחה או היחיד. 
2. חברת הביטוח אינו מנהלת את הסיכונים של המשפחה או היחיד.

כפי שלמדנו בפוסטים קודמים, חברת הביטוח וסוכן הביטוח הם גורמים שמנסים להרוויח כסף מחלוקת הסיכונים בין המבוטחים. תפקידים אינו בחינה האם למישהו יש סיכון כלשהו?
תפקידם אינו טיפול בסיכון.
אין להם שום צורך ושום עניין בהשקעת משאבים בניהול הסיכונים של יחיד או משפחה.

יתרה מזאת, סוכני ביטוח עשויים להיות מומחים במוצרים ביטוחיים אלה ואחרים לרוב אין להם מומחיות בניהול סיכונים.

מי שכן אחראי על ניהול הסיכונים של היחיד או המשפחה הוא היחיד או המשפחה.
גם ליחיד ולמשפחה ברוב המקרים אין מומחיות בניהול סיכונים. הם צריכים להיעזר בגורם שיש לו מומחיות בתחום ניהול הסיכונים. 

המישהו הזה עשוי להיות יועץ לכלכלת המשפחה. יועצים אלה לומדים משהו על ניהול סיכונים כזה במסגרת קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 

המישהו הזה יכול להיות גם מישהו שהוא מומחה לניהול סיכונים ואינו מומחה לכלכלת המשפחה. במקרה זה תפקיד המשפחה להביא בפניו את הנתונים, ההנחות והניתוחים הכלכליים הרלוונטיים. 
גם את זה לא תמיד משפחה מסוגלת לבצע באופן סביר.

אנשים כמוני נותנים מענה טוב יותר לסוגיות כאלה: אני גם יועץ לכלכלת המשפחה וגם מומחה לניהול סיכונים. 

במסגרת ניהול סיכונים עשויים להגיע למסקנה שבסיכון מסוים אפשר לטפל באמצעות ביטוח. הצעד הבא הוא פנייה לסוכן ביטוח שיציג מוצרים ביטוחיים המנסים לטפל בסיכון הזה וימליץ באיזה מהם לבחור.

האם בביטוח נעשה ניהול סיכונים המתאים לרמת המורכבות?

כפי שניתן לראות בתרשים בתחילת פוסט זה, רמת המורכבות של סיכונים בכלכלת המשפחה אינה נמוכה.
לשם דוגמה, חישבו על הסיכון שקצבת הפנסיה לא תהיה בגובה מספיק בזמן פרישה לגמלאות בעוד כמה עשורים. ניתוח הסיכון והתמודדות איתו, אינם פשוטים כלל ועיקר.

בדיאלוג עם סוכן הביטוח, שכאמור אין זה מתפקידו לנהל סיכונים ובמקרים רבים אין לו מומחיות בתחום זה, מציג הסוכן לפני הלקוח מוצר המבטיח לו תמורה כספית מסוימת במקרה של התרחשות אירוע סיכון. הוא מציג בפניו גם את גובה הפרמיה שעליו לשלם. 

ברוב המקרים הניתוח, אם בכלל ניתן לקרוא לו ניתוח, של הסיכונים הוא פשטני וברמה נמוכה מהנדרש.


מכלול סיכונים או סיכון בודד?

בניהול סיכונים, שאינו בקצה הפשוט של הסקלה בתרשים, מנסים לזהות או למפות את הסיכונים, לנתח אותם ולהעריך אותם. עשויים להיבחן גם קשרים ותלויות בין סיכונים. מההערכה נגזרת תכנית פעולה. תכנית הפעולה מתעדפת טיפול בסיכונים מסוימים על פני סיכונים אחרים ומחליטה להימנע מלטפל בסיכונים מסוימים. אפשר להשתמש בטכניקות כגון FMEACA או טכניקות פושטות יותר הפועלות על עיקרון דומה, למשל: FMEA.

סיכונים בכלכלת המשפחה הם מורכבים מספיק על מנת לתעדף טיפול בסיכון מסוים על פני סיכון אחר.

סוכני הביטוח אינם עושים זאת. סוכן מציע ללקוח לבטח את עצמו כך שיקבל כסף, אם יתממש אירוע סיכון. הוא לא מתעדף את הביטוח להתמודדות עם סיכון אחד ביחס לביטוח להתמודדות עם סיכון שני. 

דוגמה טובה היא לקוחות שלי בכלכלת המשפחה, שסוכן הביטוח ביטח אותם בביטוח תאונות אישיות אבל לא ביטח אותם למצב בו יזדקקו לתרופות מחוץ לסל או ניתוחים בחו"ל. 
איני בא לקבוע באופן קטגורי שצריך להימנע מביטוח תאונות אישיות. כל מקרה הוא לגופו, כפי שתראו בפסקה הבאה. 

אני כן אומר באופן חד וברור שצריך לתעדף ביטוח תרופות מחוץ לסל וניתוחים בחו"ל בעדיפות גבוהה יותר מאשר ביטוח תאונות אישיות. 
מי שיזדקק, חס וחלילה, לכספי ביטוח תרופות מחוץ לסל או לניתוח בחו"ל, עלול להידרש לשלם סכומים שהוא ומשפחתו לא יעמדו בהם. ברוב המקרים לא זה המצב בהתרחש תאונה אישית.

מדוע ביטח הסוכן דווקא בביטוח תאונות אישיות? 
על פי העיתונות הכלכלית המקוונת, הסוכנים מרוויחים יותר על ביטוח תאונות אישיות מאשר על ביטוחים אחרים. 

אל תבינו אותי לא נכון: אין לי טענות כלפי סוכן הביטוח רק צריך לזכור שתפקידנו לנהל את הסיכונים שלנו וזה אינו תפקידו של הסוכן. 


גובה סכום הביטוח

לפעמים יש שאלה ביחס לגובה סכום הביטוח, למשל בביטוח חיים. אפשר לשלם פרמיה קטנה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום קטן יחסית. 
אפשר לשלם פרמיה גדולה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום גדול יחסית.

סוכן הביטוח עשוי להשתמש בטבלאות המבוססות על כללי אצבע, כגון: גיל המבוטח, מספר וגילאי ילדיו והכנסתו החודשית. חברת הביטוח מספקת לו טבלאות האומרות מה גבוה הסכום המבוטח ומה גובה הפרמיה לתשלום.

זהו כמובן אינו ניתוח סיכונים. הוא אינו מביא בחשבון את כל המידע הרלוונטי. ברוב המקרים אין לסוכן הביטוח את כל או מרבית המידע הרלוונטי. 

הוא אינו יודע האם הוריו של המבוטח הם עשירים ויתמכו במשפחתו בכל סכום נדרש, אם, חס וחלילה, ילך לעולמו בטרם עת.
אם זה המצב, אין סיכון שצריך לבטח. עדיף לחסוך את הכסף שיועד לביטוח חיים במקום לבטח.

הוא אינו יודע מה הם נכסיו הפיננסיים של המבוטח? 
אם יש לו סכומי כסף גדולים במיוחד או מספר גדול של דירות, שהוא משכיר, ייתכן שאין סיכון וכדאי לחסוך כסף במקום לבטח. 

בלא מעט מקרים הוא גם אינו בודק ואינו יודע, האם יש כפל ביטוחים? כלומר: המבוטח כבר ביטח את עצמו במקום אחר כנגד אותו אירוע. יש ביטוחים, שאם, חס וחלילה, יתרחש אירוע סיכון המבוטח בכפל ביטוחים יקבל את אותו סכום שהיה מקבל לו היה לו רק ביטוח אחד ללא כפל.

מי שכן יודע פרטים כאלה ופרטים אחרים הוא יועץ לכלכלת המשפחה. זה אחד הדברים שאני עושה בשלב איסוף המידע. אני לא חריג. גם יועצים אחרים לכלכלת המשפחה עושים את מה שאני עושה.


נקודתי או דינאמי


בלא מעט מקרים אין טיפול דינאמי בביטוחים. אביא מספר דוגמאות.


ביטוח אובדן כושר עבודה לאדם שאינו עובד


מדוע לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שלא עבד, שילם כל חודש כמה מאות שקלים לביטוח אובדן כושר עבודה?
לו היה מאבד את כושר העבודה שלו ממילא לא היה מקבל אפילו אגורה שחוקה מחברת הביטוח. 
איני חושד בסוכן שביטח אותו בביטוח הזה כשלא עבד. אני מניח שהוא ביטח אותו כשהלקוח עבד כעצמאי.
כשהפסיק לעבוד, אף לא אחד משניהם זכר שיש ביטוח כזה. הוראת הקבע מהחשבון המשיכה להזרים כסף לכיסם של הסוכן ושל חברת הביטוח.


ביטוח חיים


אדם צעיר ואב לילדים קטנים ביטח את עצמו בביטוח חיים. הביטוח נועד לענות על המקרה העצוב שהאיש ילך לעולמו בטרם עת ולא יהיה מי שיפרנס את ילדיו הקטנים. 

חלפו 20 שנים או 25 שנים. מצבו הכלכלי אולי השתפר ויש לו נכסים כלכליים.  הילדים כבר אינם ילדים. הם אולי עובדים או אולי בשלבים מתקדמים של לימודים אקדמיים ויתחילו בקרוב לעבוד. 

הסיכון כבר אינו קיים או מוזער באופן משמעותי. 
האם במהלך 20 או 25 השנים מישהו התאים את סכום הביטוח לשינויים?
האם מישהו שקל לבטל לגמרי את הביטוח אחרי ש"הגוזלים כבר עפו מהקן"?
בהרבה מקרים התשובה לשאלות הללו היא שלילית. 

ביטוח חיים לרווקים בקרן פנסיה


רווק ללא ילדים אינו זקוק לביטוח חיים. אף אחד לא יקבל כסף מהביטוח אם ילך לעולמו מוקדם מהצפוי.
הוא מחויב בביטוח כזה אוטומטית, אם המעביד שלו מפריש לו לקרן פנסיה. הדרך להימנע מהתשלום המיותר היא באמצעות מילוי טופס שבו הוא מבקש לא לשלם ביטוח חיים ומצהיר כי הוא רווק. 

הבעיה היא שאחרי שנתיים הוא מחויב באופן אוטומטי בביטוח חיים, אלא אם כן מילא שוב את אותו הטופס. 
לא בכל המקרים מישהו טורח לעדכן אותו שעליו למלא שוב טופס.
בכל שלוש הדוגמאות ראינו שאין ניהול דינאמי של הסיכונים ואין התאמה של הטיפול הניתן לסיכון ברמה החדש שלו.



סיכום

ביטוח אינו ניהול סיכונים. סוכן הביטוח אינו מומחה לניהול סיכונים ותפקידו אינו לנהל את הסיכונים הכלכליים של יחיד או משפחה.

מורכבות ניהול סיכונים תלויה במורכבות הסיכונים. כשיש סיכון בודד פשוט אין צורך בתקנים, טכניקות, מתודולוגיות ותהליכים.

ככל שמכלול הסיכונים יותר מורכב ניהול הסיכונים מורכב יותר.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אינו פשוט. הוא ברמת מורכבות לא נמוכה.

העובדה שמשפחות או יחידים, שאינם מבינים בניהול סיכונים, מייחסים לסוכני ביטוח את התפקיד של מנהל הסיכונים (במקום לייחס אותו לעצמם) גורמת לכך שניהול הסיכונים הכלכלים של משפחות מנוהל באופן פשטני המתאים למצבים בהם יש סיכון אחד פשוט ולא באופן התואם את מידת המורכבות שלהם והצורך לנהל אותם כמכלול סיכונים.

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים על ביטוח


ביטוח: ממה מרוויחות חברות הביטוח

ממה עלולות חברות הביטוח להפסיד

ביטוח: הסוכנים

ביטוח: הקשר בין סוכנויות הביטוח לחברות הביטוח בישראל

יום ראשון, 17 במרץ 2019

ביטוח: האם יהיה צורך בסוכנים?

בפוסט הקודם תיארתי כיצד ההבדל המהותי במבנה הארגוני של עולם הבנקאות הקלאסי ועולם הביטוח הקלאסי מצטמצם בגלל קשרים מיוחדים בין סוכנויות ביטוח לחברות ביטוח.

בפוסט זה אתאר גורם משמעותי נוסף המצמצם את ההבדלים. 
הגורם הזה הוא התקדמות טכנולוגית בתחום המחשבים. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת ללקוחות הבנקים שירותים עצמיים ללא תיווך של פקיד. 


התפתחות ערוצי שרות עצמי בבנקים

טלפון
בהתחלה התווספה אפשרות להתקשר טלפונית לפקיד בסניף. בהמשך הוקמו Call Centers בהם יושבים עובדים ייעודיים למענה טלפוני.

פקס
במקום לפנות לפקיד שולחים פקס.

מכונות אוטומטיות (ATM)
מכונות אוטומטיות כגון כספומטים ומכשירי מידע מאפשרות משיכת כסף, הפקדת צ'קים או כסף, דווחים ועוד.

דוא"ל
עד לא מזמן סרבו הבנקים לקבל הודעות בדוא"ל. מסיבה תמוהה ביקשו לשלוח פקס. היום כבר ניתן לפנות אליהם באמצעות דוא"ל.

אינטרנט
באמצעות האינטרנט אפשר לקבל כמעט את כל הדיווחים ולבצע כמעט את כל הפעולות ללא צורך במעורבות של בנקאי.

דיגיטל
באמצעות אפליקציה בטלפון חכם אפשר לקבל כמעט את כל הדיווחים ולבצע כמעט את כל הפעולות ללא צורך במעורבות של בנקאי. 

ערוצי שרות עצמי המשמעותיים ביותר הם האינטרנט והדיגיטל. גם הערוצים האחרים מקטינים את כמות העבודה של פקידי הסניפים. ערוצי השרות העצמי מייתרים חלק מהפקידים. הם גם זולים יותר לבנק בהשוואה לביצוע פעולות על ידי עובדי בנק. התוצאה היא סגירת סניפי בנק והקטנת מספר העובדים בסניפים. 

בעתיד הרחוק תישאל השאלה: האם יהיו סניפי בנקים? יש גם כאלה השואלים: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנה?   


ערוצי שירות עצמי בביטוח

השימוש ההולך וגדל בדיגיטל ובאינטרנט משפיע כמובן גם על הביטוח.  דברים שנעשו בעבר על ידי סוכני ביטוח נעשים על ידי המבוטחים.
דוגמה לכך היא צפייה בדוחות ובמצב חסכונות ביטוחיים. היום עושים את זה לא מעט לקוחות דרך האזור האישי באתר האינטרנט של החברה. בעבר נשלחו דוחות בדואר ולא הייתה דרך אחרת לצפות בהם, למעט בקשה מהסוכן שידפיס אותם וישלח אותם ללקוח. 

הטכנולוגיה משפיעה בביטוח באופן שונה מאשר בבנקאות. לא נתקלתי במכונות אוטומטיות ייעודיות לביצוע פעולות ולהפקת דיווחים. 

ישנן חברות ביטוח שהפעולות אצלן מבוצעות על ידי הלקוחות בערוצי  שירות עצמי, כמו אינטרנט ודיגיטל, ללא שימוש בסוכנים. 
חברה בולטת כזו בישראל היא חברת IDI או בשמה המוכר יותר "ביטוח ישיר". ביטוח ישיר היא אחת משש חברות הביטוח הגדולות בישראל.

קיים דימיון בין בנקאות לביטוח בהקשר של טכנולוגיה המחליפה חלק מהעובדים ומחייבת עובדים אחרים לבצע תהליכי עבודה המשלבים בין עבודה אנושית לבין טכנולוגיית מחשוב.

השאלה הפתוחה לטווח ארוך היא: האם יהיו סוכני ביטוח? 
אין ספק שמספרם יקטן והעמלות ודמי הניהול שהם יקבלו על ביצוע המטלות הקלאסיות של סוכן ביטוח יקטנו. 
אם בעוד 20 שנה יישארו סוכני ביטוח כנראה שיהיו שינויים בתפקידם באופן המתאים אותם למציאות שונה מזו שאנו מכירים היום.

ראו גם

מקצועות מתיתרים: סוכן ביטוח

מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech?



יום חמישי, 14 במרץ 2019

ביטוח: הקשר בין סוכנויות הביטוח לחברות הביטוח בישראל


"תאונות מתרחשות" סרט אילם מ-1922 המתאר שיטות ושיטות לא נאותות של סוכני ביטוח אמריקאים.
מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

בפוסט הקודם תיארתי את ההבדל במבנה הארגוני של בנקים ושל חברות ביטוח בהקשר של נותני השירותים במוצרים הפיננסיים. 
במודל הקלאסי של בנק מדובר בפקידים בסניפים שהם שכירים של הבנק.
במודל הקלאסי של עולם הביטוח מדובר בסוכנים עצמאיים, המוכרים מוצרים מתחרים של מספר חברות ביטוח.

בפוסט זה אראה כיצד המודלים הקלאסיים של הבנקים וחברות הביטוח, השונים בתכלית זה מזה, נעשים דומים יותר. 

הקשר בין סוכנויות הביטוח וחברות הביטוח בישראל

זה שסוכנות ביטוח מוכרת מוצרים ביטוחיים של כמה חברות לא אומר בהכרח שמעמדה אצל חברות הביטוח זהה. 
יש סוכנויות שמוכרות יותר מוצרים של חברה מסוימת. סוכנות כזו זוכה להטבות מצד חברת הביטוח. 
באופן טבעי הסוכנים שלה יוצרים קשר קרוב יותר עם פקידי אותה חברה. 
בהדרגה נוצרת התמחות גדולה יותר במוצרי החברה. לפעמים לחברת הביטוח כדאי להעניק הטבה מסוימת למי שפותח פוליסה דווקא באמצעות אותה סוכנות בגלל היתרון לגודל של הסוכנות. 

למבוטח בביטוח בריאות למשל, לא ממש משנה באמצעות איזו סוכנות הוא מבוטח, אבל אם הוא מקבל פוליסה בתנאים טובים יותר בסוכנות מסוימת כדאי לו להעדיף אותה. 
העדפה כזו מחזקת עוד יותר את הקשר בין חברת הביטוח לאותה סוכנות.
במשך הזמן עשויה חברת הביטוח להשקיע באותה סוכנות ולהיות שותפה באחוזים מסוימים בבעלות של הסוכנות.

למעשה מרבית סוכנויות הביטוח הגדולות ביותר בישראל הן בבעלות חלקית של חברות ביטוח.
מדובר כמובן, חברה אחת שמחזיקה בבעלות חלקית בסוכנות ביטוח אחת. חברה אחרת מחזיקה בבעלות חלקית בסוכנות ביטוח אחרת.

כאשר סוכנות ביטוח היא בבעלות, חלקית או מלאה, של חברת ביטוח סוכן שכיר הוא למעשה שכיר באופן חלקי של חברת הביטוח. 
מודל הדומה למודל של פקיד סניף בנק שהוא שכיר של הבנק. 

ישנן סוכנויות קטנות יותר המוכרות מוצרים של מספר חברות ביטוח. חלקן מוטות כלפי חברה מסוימת מהסיבות שצוינו בפסקה הקודמת. חלקן אינן מוטות ויכולות להציג ללקוח באופן הוגן חלופות של מוצרים ביטוחיים דומים של חברות ביטוח שונות. 

טיפים צרכניים למבוטחים

1. חשוב לדעת האם סוכן הביטוח מוטה לטובת חברת ביטוח מסוימת ולכן מעדיף להציע את המוצרים שלה או ממליץ דווקא על המוצרים שלה. 

2. לפעמים כדאי לעשות את הביטוח אצל הסוכן המוטה לטובתה של החברה בה החלטתם לבטח את עצמכם, משום שגם אתם תקבלו תנאים טובים יותר באותה חברה.



יום רביעי, 13 במרץ 2019

המפתח להצלחת ייעוץ כלכלי ליחידים ולמשפחות

הפסקתי להתעניין בכדורגל הישראלי. מדובר בכדורגל ברמה נמוכה בגלל ניהול כושל. בגלל טיפול לא נכון בנוער. בגלל מנטליות של שחקנים שאינם מתאמנים כראוי חרף משכורותיהם הגבוהות. 
המנטליות באה לידי ביטוי בכישלונות ברגע האמת של הנבחרת הלאומית.

רוצים להיזכר בהצלחות בולטות של הנבחרת הבוגרת של ישראל? השמות הרלוונטיים הם מוטלה שפיגלר וראובן עטר.

שפיגלר הבקיע שער נגד שוודיה בתיקו 1:1 בהופעה המכובדת של נבחרת ישראל בשלב הבתים במונדיאל. זה קרה ב-1970.

ראובן עטר הבקיע שער בתוספת הזמן בניצחון 2:3 של ישראל על צרפת במוקדמות המונדיאל בסטאד דה פרנס בפריז. צרפת לא השתתפה למונדיאל בגלל הניצחון הזה. זה קרה בשנת 1994. 

לא פלא שלא שמעתי על כך שהפועל חדרה, הקבוצה עם התקציב הנמוך ביותר בלידת העל, הצליחה להעפיל בפעם הראשונה בתולדותיה לפלייאוף העליון.

בהמתנה למכונית במוסך גיליתי את זה בעיתון וקראתי ראיון עם קשר הקבוצה, שאת שמו איני זוכר. 
הבחור ממש לא מתאים לסטריאוטיפ של הכדורגלן הישראלי.


מה למדתי מהראיון? 

הכדורגלן בן העדה האתיופית משרת במילואים ביחידה קרבית. הוא גם לומד באוניברסיטה.
אני מעביר רק את המסר העיקרי שלו בניסוח שלי.
הבחור אומר שהרבה תלוי בנו. במקום להתלונן על קיפוח או על אנשים אחרים או על דברים אחרים, צריך לעשות את המיטב שמסוגלים לעשות. צריך להתמיד בעשייה הזו.

אני בהחלט מסכים עם דבריו. 

מה לזה וליעוצים או ליוויים בכלכלת המשפחה?

כמו בכדורגל, גם בטיפול בבעיות או דילמות כלכליות של משפחה או יחיד, הרבה מאוד תלוי במי שצריך לבצע את המטלות. 
המאמן או המלווה או היועץ, טוב ככל שיהיה, יכול רק לעזור ולכוון. הוא יכול לתת מהידע שלו ולעקוב אחרי הביצוע, אבל הביצוע בשטח הוא של הנועץ, המלווה או הכדורגלן. 

עשיתי וראיתי מספר רב של ייעוצים וליוויים כלכליים ליחידים ולמשפחות כמעט בכל מקרה שבו היה כישלון, הוא נבע מפחות מדי מחויבות מצד הנועץ או הנועצים. 

היו גם הרבה הצלחות. זה קרה כאשר הנועץ פעל בעקביות בכיוון אותו התווה ביחד עם היועץ.

בהקשר של ייעוץ כלכלי לא מדובר רק בביצוע. מדובר גם באחריות.



מודל חוסר מחויבות ראשון: לחכות שהיועץ/מלווה יטפל במקומי

היחיד או המשפחה פסיביים לגמרי: "זורקים" את הכל על היועץ.

הבעיה הראשונה והכי מהותית במודל הזה: היועץ אינו יכול להחליף אתכם. 
הוא יכול לחשוב. הוא יכול לתת כלים. הוא יכול לדון ביחד איתכם על חלופות והוא יכול להציע רעיונות או מודלים.
ישנן פעולות טכניות שהוא יכול לבצע במקומכם, למרות שעדיף לעשות אותן בשיתוף.

הוא אינו יכול לקבוע את סדר העדיפויות שלכם. הוא אינו יכול לשלוט בהוצאות שלכם והוא אינו יכול להגדיל את ההכנסות שלכם. 

לדוגמה היועץ יכול לבנות עבורכם מאזן הוצאות והכנסות על פי הנתונים שתיתנו לו.
הוא אינו יכול להחליט עבורכם באיזה הוצאות לקצץ על מנת שההוצאות לא יעלו על ההכנסות.

בעיה נוספת: היועץ נמצא איתכם לזמן מוגבל. 
מישהו יצטרך לנהל את ההיבטים הכלכליים של חייכם גם כשהיועץ לא יהיה שם. המישהו הזה הוא אתם וככל שתקדימו לעשות זאת כן ייטב. 


מודל הדיאטה: מחויבות רק בזמני חירום 

מכירים את הנשים המשמינות ועושות דיאטה קיצונית וברגע שהיא מצליחה חוזרות מהר לממדים הקודמים?
באופן דומה נוהגים חלק מהלקוחות הלא-מחויבים בכלכלת המשפחה: הם מגיעים בזמן של משבר קיצוני, למשל: הבנק מאיים בסגירת החשבון שלהם. 
הם מבינים שאין להם ברירה ומחויבים עד הסוף. 

מהר מאוד רואים שיפור. כשהמצב כבר לא רע הן חוזרות לדפוסים הישנים... עד המשבר הבא. 

כשל מחיר אפס

אנשים שלא משלמים כסף עבור ייעוץ או ליווי כלכלי נוטים יותר לכיוון של חוסר מחויבות.
לרוב אלו שאינם מחויבים או אינם מחויבים מספיק ברור שהם גורמים לחוסר הצלחה של תהליך הייעוץ/הליווי. 

כשמשלמים קשה יותר לוותר על מה שהשקעתם. 

אני בהחלט נתקל בלא מעט מקרים של אנשים שאינם משלמים אבל מחויבים לעצמם ולתהליך, אבל שכיחות אי-המחויבות במודלים של ייעוץ ללא תשלום גדולה יותר מאשר במודלים מבוססי תשלום. 


עצות מעשיות לנועצים ומלווים


1. דאגו לשמור על קשר דיווחי עם היועץ.
לא תמיד חייבים בפגישות פנים אל פנים. זה יכול להיות גם באמצעות שיחה טלפונית דואר אלקטרוני, SMS או Whatsapp.

2. דווחו לו על כל אירוע רלוונטי המתרחש.
דווחו על כל אירוע כלכלי מהותי שמתרחש. למשל: קידום בתפקיד ו/או בשכר, פיטורים מעבודה, חיפוש עבודה, מענק שקיבלתם, דווח מחברה המנהלת את הפנסיה שלכם וכיו"ב. 

3. אל תנתקו מגע ותצפו שהיועץ ירדוף אחריכם
זו אחריות שלכם. 
אם היועץ לא יצר קשר, תיצרו אתם.
עבר הרבה זמן ולא קרה כלום? תרימו טלפון.

4. החלטתם להפסיק את הייעוץ/ליווי?
הודיעו שהפסקתם באופן קבוע או באופן זמני. 
ביקשתם ייעוץ והתחרטתם? הודיעו מיד.

5. שתפו, שתפו שתפו
שתפו את היועץ/מלווה בכל ההתלבטויות שלכם ושאלו אותו כל שאלה המטרידה אתכם.

6. אין פיתרונות קסם
במקרים רבים מדובר בתהליך ארוך ומתמשך. חשוב שתהיו מחויבים לאורך כל התהליך ואל תתפתו לחשוב שתוצאה נקודתית טובה פתרה את כל הבעיות.

הערת שוליים



מה שכתבתי כאן ביחס לייעוץ/ליווי כלכלי נכון לא רק לגביו ולגבי כדורגל. הוא נכון גם לגבי תחומים רבים אחרים.



יום ראשון, 10 במרץ 2019

ביטוח: הסוכנים

בשני הפוסטים הראשונים בסדרת הפוסטים על ביטוח שאלתי: ממה מרוויחות חברות הביטוח? וממה הן עלולות להפסיד? 
ערכתי הקבלה בין חברות הביטוח לבין הבנקים. גם לגבי הבנקים שאלתי ממה הם מרוויחים? וממה הם עלולים להפסיד?  

ההקבלה הופכת לחלקית כאשר מדובר בנותני השירותים הפיננסיים. יש הבדלים גדולים בין המודל הקלאסי של הבנק והמודל הקלאסי של חברת ביטוח.


המודל הקלאסי של בנק


בנק מורכב ממטה ומסניפים. את השרותים הבנקאיים ללקוחות נתנו עובדי הסניפים. בסניף קיבלו דפי חשבון, ביצעו משיכות והפקדות, לקחו הלוואות, השקיעו כספים ומשכו כספים. 

המודל הקלאסי של חברת ביטוח 


לחברות ביטוח יש למעשה רק מטה. עשויים להיות סניפים מצומצמים אבל מטרתם אינה לתת שירותי ביטוח ללקוחות החברה.
צריך מישהו שייתן את השירותים במקום הסניפים שאינם קיימים. את השירותים הבסיסיים נותנות סוכנויות ביטוח. 

סוכנויות הביטוח הן, לכאורה, סניף של חברת הביטוח. למעשה יש מספר הבדלים מהותיים בינם לבין סניף בנק.

עצמאים ולא שכירים

הבדל המהותי הראשון בין סניף בנק לסוכנות ביטוח הוא שפקידי הבנק הם שכירים העובדים בבנק. סוכני הביטוח הם עצמאים. 

הבנק חייב, על פי חוק, לשלם משכורת חודשית והפרשות סוציאליות לעובדיו.
חברת הביטוח משלמת לסוכן רק כשהוא מביא ביטוחים לחברה. למעשה היא מתחלקת איתו במה שמשלם המבוטח. 
כך למשל, היא עשויה לתת לו בכל חודש אחוז מסוים מדמי הניהול. 

עובדים במקביל עם מספר חברות ביטוח

פקיד הבנק מציע ללקוחות רק שירותים ומוצרים של הבנק שלו. 
כדאי לכם לחשוד בו, אם יקרה אירוע נדיר בו הוא יציע שרותים של הבנק המתחרה. 
קרוב לוודאי שאתם לקוחות לא רווחיים לבנק והוא רוצה להיפטר מכם. החוק אינו מאפשר לו לא לתת לכם שירותים בנקאיים והוא בוחר בדרך מתוחכמת על מנת לסלק אתכם. 

סוכן הביטוח עשוי למכור מוצרים מקבילים של חברות ביטוח שונות. הוא עשוי להציע לכם לבחור ביניהם.

שימו לב שעלולים להיות לו ניגודי אינטרסים, שהלקוחות אינם מודעים אליהם. 

האם סוכן הביטוח יציע מוצר של חברת ביטוח א' שהוא פחות טוב ללקוח ממוצר דומה של חברה ב' אבל הסוכן מקבל עליו עמלה גבוהה יותר?

האם  יציע את המוצר הטוב יותר של חברה ב' עליו מקבל הסוכן פחות?

האם יציע ללקוח את שני המוצרים וייתן לו לבחור?

האם יציע ללקוח את שני המוצרים ויגלה ללקוח שהוא מקבל עמלה גבוהה יותר על מוצר של חברה א' ואז ייתן לו לבחור?

לטעמי האפשרות האחרונה היא הנכונה. היא מבטיחה שקיפות מלאה. 

אני בטוח שיש סוכנים שבמצב כזה מציגים רק את המוצר של חברה א' או לחילופין מציגים באופן חיובי ובולט את מוצר א' וכמעט שלא מציגים את המוצר של חברה ב.

קדימון לפוסט הבא

העולם של הבנקים ושל חברות הביטוח השתנה במרוצת השנים. המודל היום כבר איו המודל הקלאסי שתואר בפוסט, אלא מודל מורכב יותר שהמודל הקלאסי הוא רק חלק ממנו.

הפוסט הבא יתאר את ההתפתחויות, את העולם הנוכחי עם הצצה לעתיד.


פוסט אורח: יואב רז: לא כל הוצאה צפויה היא מצב חירום

  בבלוג זה אני נותן את הבמה לכותבים אורחים .  הנושא חייב להיות קשור לעולם התוכן של בלוג זה.  התוכן חייב להיות ראוי בעיניי.  מה שכותב הכותב ה...